כל מי שלמד או התנסה בקואוצ'ינג יודע שהביטוי האישי הוא מפתח להגשמת חלומות ולמימוש השאיפות. כך, לדבריה של מעצבת הפנים בטי יעקובסון, גם הבית. לדבריה זה המקום שאפשר להסיר בו את כל המחיצות, להתכרבל בו בנוחות, לאסוף כוחות, לחבק אהובים, להשקיע בזוגיות ולהתחבר. "אף לקוח לא צריך לגנוז רעיון רק כי הוא חושב שהוא יקר לביצוע", היא אומרת. "אני מאמינה שחשוב לבטא את החלומות, לפני תהליך השיפוץ, כי אז המעצבת תעזור להבין את המשמעות ואת העלויות, לפני קבלת החלטה מושכלת, ואז ליצור את סדרי העדיפויות הנכונים, לפי הצרכים ודרך החיים".
יעקובסון מספרת כי קיבלה שתי הפתעות בלתי צפויות: האחת, הלקוחה שפנתה אליה הייתה קולגה מתקופת עבודתה בהייטק; והשנייה היא שהיא כתבה לה מכתב שבו פירטה כיצד היא רואה את בית חלומותיה, וכיצד היא הייתה רוצה שהעיצוב יסייע לה להתגבר על אתגרים כמו חוסר סדר בבית וחוסר מיקוד של בני המשפחה. "היא בעצם יצרה עבורי לוח השראה מילולי. זה היה מדהים", נזכרת יעקובסון. "היה שם הכול. היא הצליחה לבטא את כל החלומות והרצונות שלה. הבנתי מיד מה היא מחפשת, שתינו דמענו והתרגשנו וזה היה הבסיס ללוח ההשראה לבית, על כל פלטת הגוונים והחומרים".
שיפוץ שמוביל לאיכות חיים
את הבית ביקשו בני הזוג לרכוש להם ולילדיהם - שתי בנות ובן, כולם מתבגרים. הוא עמד למכירה מול ביתו של הזמר המנוח צביקה פיק. בעודם מתלבטים אם לרכוש את הבית, הם קיבלו המלצה מהמתווך לפנות ליעקובסון, והשתיים הופתעו לגלות שדרכיהן הצטלבו יחד לפני 20 שנה, לפני הסבת הקריירה של המעצבת. היא המליצה לבני הזוג לרכוש את הבית ללא היסוס ("אמרתי להם שאם הם לא קונים אותו – אני קונה אותו"). משך השיפוץ ארך כשמונה חודשים ובהם הורחב הבית מ־180 מ"ר ל־235 מ"ר.
איך ניגשים בכלל לשיפוץ יסודי שכזה?
"הדבר הכי מהותי וחשוב הוא התכנון, לפני ביצוע. שלב התכנון מושקע לפחות פי שניים משלב הביצוע ואז אין הרבה הפתעות. התכנון כולל תמחור מסודר בקובץ אקסל ומאפשר לקבל החלטות מראש ולא להגיע למצב שבו, בשלב עיצוב הגינה, מגלים שלא נשאר כסף. אחת ההחלטות החשובות שהתקבלה הייתה הרחבת הבית. שכרנו קונסטרוקטור ואדריכל רישוי, הורדנו עמודים והכנסנו קורות תמך בתקרה. יכולנו כמובן להחליט שלא עושים את זה, אבל יצאנו מתוך הנחה שזה כנראה יהיה הבית האחרון שהם ירכשו, כי הילדים כבר בוגרים ושווה להכין אותו קדימה, כשהילדים ירצו להגיע עם בני הזוג ואפילו עם הנכדים. אחת העצות שנתתי להם זה להשקיע במבנה ובתשתית. זו השקעה שגם משביחה את הנכס. אם זה אומר שיהיה פחות כסף להשקיע בספות ובסטיילינג זה בסדר, כי את הדברים האלה אפשר יהיה לעשות גם אחר כך".
עיצוב מקיף במידה לארג'
המעצבת מספרת שהבית, כבן 30 שנה, מעולם לא שופץ, ובנוסף, סבל מריחות טחב ורטיבות. "הוא היה במצב שכבר זעק לשיפוץ", היא מוסיפה. בהתאם לכך, היא הציעה ללקוחות כמה אופציות לשיפוץ: "האופציות היו בדרגות סמול, מדיום ולארג'", היא אומרת בחיוך. "אופציית הסמול הייתה ללכת על שיפוץ פנים מבלי להתפרע ולשנות יותר מדי את הקיים, אופציה של מדיום הייתה של שיפוץ היכן "שכואב" ולא בכל מקום, ואופציה של לארג' הייתה לממש את מקסימום הפוטנציאל של הבית. לשמחתי זו האופציה שבה הם בחרו".
עיקרי השיפוץ כללו את הרחבת הבית לאגף נוסף, לטובת מקסום האור הטבעי, אפשרויות האירוח ומקומות האחסון, שבירת קירות, הורדת עמודים מבניים ותמיכה בעזרת קורות חיזוק על התקרה, יציקת תקרה ורצפה, פתיחת הוויטרינה הקטנה שהייתה בחזית הבית וכמובן, החלפה ושדרוג תשתיות האינסטלציה, החשמל ומערכות המיזוג. "הבית למעשה הופשט לרמת השלד", אומרת יעקובסון. "הוא הורכב מחדש במבנה חדש, כולל עבודות מסגור לחלונות, דלתות חדשות, חיפויים, כלים סניטריים. לא נותר זכר למה שהיה בבית בגלגולו הקודם. הבית עוצב בסגנון כפרי עם 'קריצה' טוסקנית ובעלת הבית פשוט בכתה מאושר כשהבינה שקלטתי אותה. לרוב הבעיה עם לקוחות היא שהם לא באמת יודעים מה הם רוצים וצריכים והם מחפשים דברים שהם ראו אצל אחרים. אני מסבירה להם שכל אחד הוא אחר, ושאין סיבה להעתיק עיצוב שלא קשור אליהם. בדרך כלל אני מתחקרת עמוקות את הלקוחות ובהתאם בונה להם את הפרוגרמה, אבל כאן הייתה לי מישהי שעשתה עבודה הכנה מדהימה".
טוסקני פוגש מודרני
"הרעיון היה ליצור מראה הרמוני, נקי ונעדר חסמים, והאתגר הגדול היה למקם את הקורות שהחליפו את העמודים באופן שישתלב בצורה טובה ואסתטית", מסבירה המעצבת. "לפיכך נגזרה חלוקה של הוויטרינות, חלוקה שמוסיפה, לטעמי, למראה האינטימי והנעים בבית". הבית, שפונה לכיוון צפון, היה מאוד חשוך, כך שהגדלת החלל ופתיחת פתחים רחבים סייעה בהכפלת כמות האור הטבעי.
לאחר ההרחבה נפרס הבית על פני ארבעה מפלסים, כשקומת המרתף נותרה באותו גודל, ובה חדר משפחה, ממ"ד, קליניקה לאם, מטבחון וחדר שירותים; במפלס קומת הכניסה נמצאים שירותי האורחים, הסלון, המטבח ופינת האוכל; המפלס שמעל הוקדש להורים, עם סוויטת שינה מפוארת; ולבסוף קומת הילדים עם סוויטה עבור הבן המתבגר ועוד שני חדרי שינה עבור הבנות, חדר רחצה עבורן וחדר כביסה וגיהוץ גדול.
הסגנון שנבחר הוא טוסקני, עם קירות צחים ושפע פריטי עץ שמוסיפים לתחושת החמימות. גוני לבן, שמנת ובז' מסייעים לשמור על מסגרת נקייה ולהבליט את המוטיבים הכפריים בגרסתם הקלילה והלא כבדה. האיזון הטוב בין גוונים בהירים ובין חומריות בולטת כמו עץ, ראטן, ברזל ואלומיניום – הופכים את הבית לנינוח ולמזמין. הרצפה חופתה בפרקט עץ אגוז, שמהווה קונטרסט לגוני הלבן והשמנת, ומכניס חמימות הביתה.
בכניסה נקבע ארון למעילים, נעליים ושאר חפצים. המעצבת תכננה ארון דו־צדדי שישמש מצידו האחד שמעוצב בסגנון כפרי עם דוגמת איקס לכניסה, ומצידו השני כחלק מארונות האחסון שבמטבח. "בעצם ביטלתי את הקיר שביניהם ונעזרתי בעבודת הנגרות כדי למקסם את מקומות האחסון", מסבירה המעצבת. בהמשך למסדרון הכניסה, מצד ימין, מוקמו שירותי האורחים, שבגלגולם הקודם היו צרים ועמוסים. הפעם בחרה המעצבת להוציא החוצה את הכיור ולהעניק לשירותים מקום מכובד יותר.
בנישת הכניסה לשירותים, שקודם לכן עמד בה ארון שירות, תוכנן ארון מעוצב בגוון שמנת, שרגליו מחורצות ותואמות את טקסטורת הפסים שעל דלתותיו. מעליו נקבעה מראה במסגרת עץ מעוטרת, ומעליה גוף תאורה – שניהם במראה מיושן שיוצר קונטרסט מעודן, בשילוב הארון הנקי והאביזרים שעליו. הרצפה, שחופתה באריחי כחול־לבן מצוירים, כמו ממשיכה לתוך חלל השירותים ועולה מהרצפה להדגשת הקיר המרכזי.
המטבח כציר מרכזי
בהמשך למסדרון הכניסה נפתח החלל ומשקיף לגינה מבעד לשלוש ויטרינות רחבות, שלהן מסגרת אלומיניום שחורה בולטת, כמו קורות החיזוק בתקרה. מצד ימין נמצא הסלון ומצד שמאל המטבח ופינת האוכל.
אי המטבח נשזר באלגנטיות סביב העמוד המבני, שחופה בבריקים בגוני חום בהירים. הבריקים חוזרים בחלל הציבורי ומפרידים בין חלונות הוויטרינה בסלון ומשני צידי הטלוויזיה, תוך שהם מעניקים אופי ונוכחות מחוספסת. על העמוד המבני שבכניסה למטבח הותקן גוף תאורה בסגנון צרפתי, ומצידו מסדרון שמוביל פנימה, לתוך זירת הבישולים. המטבח, משופע בשטחי אחסון, כולל מגירות אחסון תחתונות, מתחת למשטח עבודה רחב, אלה נמתחים עד לקצה המטבח, שם הם כמו מתכנסים בכוך המזווה. בכוך הצדדי נמתחים הארונות אנכית, מרצפה ועד תקרה, ומסתירים בחן את המקרר, את שני התנורים והמיקרוגל, ובנוסף משמשים כארון שירות עבור שואב האבק ואביזרי ניקוי נוספים. החזיתות, בגוון שמנת עוטרו במסגרות קרניז דקות ועדינות, ונקבעו בהן ידיות בגימור זהב מוברש, שמתכתבות עם הגוון של הברז.
ארונות האחסון שמתחת לאי נצבעו בגוון ירוק־תכול רענן, עם עיטור מסגרת וידיות במראה אחיד לייתר האחסון במטבח. משטח בוצ'ר בגוון אלון מחפה את חלקו העליון של האי ומעניק חמימות ללב לבו של המטבח. "הלקוחה סיפרה לי שזה החלק האהוב עליה בבית, וששם היא מנהלת את חייה, כולל עבודתה", מספרת יעקובסון. "הוא הפך למעין ציר מרכזי שמכנס סביבו את כל בני המשפחה, ולא רק בשביל אוכל". זוג כיסאות בר מעץ מנגו ללא משענת, שבהם השתמשה המעצבת כדי למתן את העומס החזותי, כמו נחבאים בחלקו הקצר, מול פינת האוכל, ומצידו המוארך, שפונה לסלון, יש כיסאות עץ עם משענת ובסיס ישיבה קלועים מראטן.
פינת האוכל שמשקיפה לחצר האחורית משמשת לאירוח בחגים ובסופי שבוע. יש בה שולחן עץ אלון שאורכו שלושה מטרים וסביבו שמונה כיסאות מרופדים עם משענת ראטן קלועה. מעליו תלוי גוף תאורה מרכזי עשוי מחבלים, שמשדר אווירת רוגע וחופש.
חדר המגורים עוצב אף הוא בצורה נינוחה והרמונית, עם ספות מרופדות בגוון פשתן שהוצבו זו מול זו. ביניהן ניצבת כורסת עץ רחבה עם כריות מרופדות בגוון חום־אפור, ולמרגלותיה נפרס שטיח בגוון טבעי, שמעליו צמד שולחנות עגולים שאינם תואמים. האחד, עגול ונקי, בגוון אגוז עמוק, והשני, שולחן עץ מעוטר וצבוע לבן, בצביעה שחושפת את הגוון הטבעי שתחתיו. מזנון הטלוויזיה תוכנן בתוך נישה ייעודית, עם ארונות תחתונים מאווררים, נישה עשויה בעבודת נגרות עבור הטלוויזיה, ומשני הצדדים מדפי תצוגה לבנים, שחושפים גב בדמות קיר לבנים. "מלבד האתגר הקונסטרוקטיבי, שבו ביקשתי להסיר עמודים כדי לפתוח את החלל, אחד האתגרים הנוספים היה מיזוג החלל הציבורי הרחב, מבלי להזדקק להנמיך את כל התקרה או לייצר קרניזים", מסבירה יעקובסון. "בסופו של דבר בחרתי להיעזר בעבודות הנגרות כדי להטמיע את המיזוג בסלון בתוך ארון המדיה. מערכת מיזוג אנכית עם יציאות של אוויר צח ואוויר חוזר הותקנה והוסתרה ביחידת הנגרות, וגם סיפקנו גישה למערכת, מאחורי מסך הטלוויזיה".
החלל האינטימי הושלם בעזרת קמין שחור שארובתו מתנשאת מעלה, במקביל לגרם המדרגות, וצמד גופי תאורה מכפיסי עץ מעוגלים, כתכשיט המשתלשל מהתקרה במרכז החלל.
בקצה הבית – ממלכת הכביסה
בקומה הראשונה נמצאת סוויטת ההורים, שעוצבה עם שפע מקומות אחסון, בדמות ארונות ומגירות בגוון שמנת אחיד, המתפרסים על פני קיר וחצי. "מכיוון שללקוחה יש כמויות בגדים מטורפות והמון סטים ותלבושות, הייתי צריכה לתכנן עבורה המון אחסון", מסבירה יעקובסון. "לכן הוספתי מגירות עם הרבה אפשרויות וחלוקות מובנות עד לקו החלון".
במרכז החלל ניצבת המיטה הזוגית, שלה מראשות מרופדות בבד קלוע בגוון חום־ירוק עמוק. משני צדדיה שידות צד תואמות, ומעליהן גופי תאורה צמודי קיר בגימור מוזהב. מעל המיטה נתלו אלמנטים במוטיב בוהו־שיק, בדמות מראות עגולות עם מסגרת חבלים וקש. בארון הנגרות שמול המיטה הזוגית נקבעה נישה ובה הותקנה טלוויזיה. גם כאן, כמו בחדר המגורים, הוטמעה מערכת המיזוג בעבודות הנגרות, עם גישה נוחה מאחורי המסך. בסופה של יחידת הנגרות תוכננה כוורת להצבת פריטי קישוט. שטיח רך נפרס למרגלות המיטה, ועליו הדום זוגי להתארגנות ולישיבה.
חדר הרחצה של ההורים כולל תא מקלחון רחב במיוחד, נישה לתמרוקים וספסל מובנה. כל אלה חופו באריחים גדולים עם דוגמת שברי אבנים. "הלקוחה התאהבה באריח השבור הזה, שהוא מאוד דומיננטי וחזק, ולכן בחרתי 'להיכנס' איתו רק לשטח המקלחון, ולהשאיר את כל השאר סולידי יחסית", מסבירה המעצבת. "אני חייבת לציין שהאריח הזה נתן 'קיק' מהמם וממש עשה את המקלחת הזו. חדר הרחצה הזה הרבה יותר מהמם במציאות מאשר בתמונות, והשברים האלה נראים כמו פסיפס מרהיב. בקושי רואים את הרוּבה שבין האריחים".
הרצפה ויתר קירות החלל חופו באריחים בגוון אפור־חום־חלודה, שמתכתבים עם גוני האריח בדוגמה השבורה. את החלל משלימה שידת רחצה ארוכה בסגנון ויקטוריאני. "יצרנו אותה בעבודת נגרות, וחיפשנו הרבה זמן משהו שייתן את הסטייל הזה שכאילו פורק והגיע מטירה עתיקה", אומרת המעצבת.
חדר השינה של הבן המתבגר נמצא מפלס אחד מעל סוויטת ההורים, והוא עוצב בפשטות יחסית, עם מיטה מרופדת בגוון ג'ינס ושתי שידות צד משני הצדדים, למראה סימטרי.
חדר הרחצה המשותף של הבנות עוצב בגוני ים, עם קיר אריחי משושה בגוני ירוק עמוק וארון רחצה בגוני כחול מעושן. "בכל חדר רחצה השתדלתי להכניס לפחות אלמנט אחד וייחודי, לבחירת בני הבית שמשתמשים בו", אומרת המעצבת.
ואחרון, חדר שוודאי היה משמח רבים: חדר כביסה גדול עם מכונת הכביסה והמייבש, משמש גם לגיהוץ, תלייה וקיפול. "זה אחד החדרים שהכי עושה סדר בבית", מסכמת יעקובסון.
