"כל בית מספר סיפור", אומרת מעצבת הפנים ליבנת כהן מרין, "אבל חשוב להבחין בין הסיפור שלכם לבין הסיפור של מישהו אחר, ולהישאר נאמנים לעצמכם עד כמה שאפשר". פרויקט עיצובי שכזה, עם המון אופי וסנטימנטליות, הגיע אל כהן מרין בדמות זוג צעיר בשנות ה-30 לחייו, שרכשו את הדירה הראשונה שלהם בבניין כבן 12 בתל אביב.
"בעלת הבית הכינה לי מצגת, ומההתחלה הראתה לי את האוספים המשפחתיים שאצרה ברגש רב", היא מסבירה. "היא אמרה לי 'אני בטוחה שאין לי יותר מדי חפצים, כמו שבעלי חושב, ואני יודעת שתוכלי להוציא את המיטב מכל שיש כאן ותמצאי מקום של כבוד ליצירות של סבא וסבתא שלי'. זה מאוד ריגש אותי ולגמרי היה תחילתו של תהליך פורה, אינטואיטיבי ועם כימיה נהדרת".
בעלת הבית, דור שלישי למשפחת אמנים, הייתה קשורה מאוד לסבה ולסבתה ושמרה באדיקות את אוספי המשפחה. הסב, אמן מוזאיקה, עבד בברזל ויצר פריטי אמנות בעבודת יד, והסבתא עסקה אף היא בעבודות יד מגוונות, ציירה, רקמה ויצרה ויטראז'ים. "לצערי הסבתא נפטרה בסמוך לתום השיפוצים, דבר שהעיב מאוד על סיום העבודות, אבל התוצאה מצליחה לחזק ולשמר את הרגש והזיכרון, למרות האובדן", מספרת כהן מרין.
עבודות השיפוץ החלו עם פרוץ מגפת הקורונה, ובני הזוג – שניהם עובדים בהייטק – התחילו לעבוד מהבית. הם ביקשו שתיצור עבורם מקום עבודה ביתי, מקומות אחסון נאותים שיספיקו גם לצרכים עתידיים וכמובן ״לשתול״ את הפריטים והאוספים המשפחתיים באופן אלגנטי בחלל.
מטבח של פעם
עיקר תהליך העיצוב כלל את הלבשת הדירה ולא שינוי מבני דרסטי, למעט המטבח, חדר הרחצה וקיר הכניסה, שהורחבו לטובת התנהלות נוחה יותר בבית. "בדרך כלל אני עובדת עם הארכיטקטורה הקיימת, אבל הצורה של המטבח הייתה נוראית בעיניי", מספרת כהן מרין, בוגרת בית הספר לעיצוב של ברברה ברזין. "הייתה למטבח צורה משולשת, והוא היה מאוד סגור. המטרה כאן הייתה לפתוח את הדירה עד כמה שניתן, ולכן הורדנו את חצי הקיר שחצץ בין המטבח לבין החלל הציבורי".
במקום צורת המשולש המקורית, כהן מרין "יישרה" את חלקו הימני של המטבח, ואילו חלקו השמאלי נפתח בעזרת שבירת קיר. "מבחינת חברות המטבחים זה אולי לא נחשב עיצוב אידיאלי כי אין פה אי, אבל מבחינתנו הכי חשוב היה 'לפתוח' את הבית ולהאריך אותו, היא מסבירה. "אחרי שצלחנו את האתגר הזה, כל השאר התחיל 'לקבל צורה' בקלות", היא מוסיפה.
31 צפייה בגלריה
מבט מהסלון אל המטבח: קיר הלבנים הוחלף בקיר נגרות והמטבח נפתח לסלון
(צילום: גדעון לוין)
31 צפייה בגלריה
המטבח נצבע בגוון מרווה עדין. הריהוט משלים את הצבעוניות בסגנון רטרו
(צילום: גדעון לוין)
המראה שהתגבש עבור הדירה, בהתאמה לאוספים וליצירות האמנות שהצטברו, היה בסגנון רטרו שיק עם נגיעות נוסטלגיות ומחממות-לב. "אמנם פתחנו את המטבח", אומרת המעצבת, "אבל המטרה הייתה 'לנקות' את הבית, לא ליצור תחושה מודרנית מדי".
המטבח עוצב בגוון ירוק-מרווה מרגיע. "זוכרת את המטבח של פעם בגוון ירוק-אבוקדו?", היא צוחקת. "לאמא שלי היה כזה. הצעתי להם ללכת על ירוק והם זרמו איתי". הירוק האלגנטי שהציעה הפך מובחן וייחודי עבור המטבח בלבד, וזה משתלב בצורה אקלקטית עם יתר חללי הבית, באופן שמעניק תחושה הרמונית ונינוחה.
חמימות עוטפת
הגוון שנבחר להוביל את העיצוב המחודש הוא קרמל רך. הסלון הודגש בגוון אחד, ויתר הבית בגוון וניל בהיר. פרקט אגוז מעושן בהיר, במקום גוון האלון הנפוץ בבתים, נבחר לפאר את הרצפה. "יש בו מעט כתמתמות שמשתלבת יפה עם יתר הגוונים בבית, ומחמיאה לשידוך בין חדש וישן. ממש כמו צבעי שלכת וסתיו שמחממים את האווירה", מסבירה המעצבת.
בגלגולה הקודם הייתה הדירה סגורה באזור הכניסה, ובלט בחוסר חנו קיר לבנים מיושן שעליו ארונות חשמל ותקשורת. הקיר נהרס ובמקומו תוכנן ארון כניסה בנגרות אישית, שמסתיר את התקשורת מחד, ומאידך מציע שפע של אחסון עבור מעילים, תיקים, נעליים, ואפילו עמדת חיטוי ידיים ומקום ייעודי להנחת המפתחות ומסכות הפנים.מהמבואה החדשה נצבעה בגוון קרמל עמוק יותר, ״במטרה להגדיר את החלל, להעניק עומק ולתת תחושת חמימות כבר מהצעד הראשון״, לדבריה של כהן מרין. גוון דומה לזה שעל הקיר נבחר לחיפוי דלת הכניסה, למראה מושלם ושלם.
31 צפייה בגלריה
כשהיא לא משמשת כמקום בשולחן האוכל, פינת הישיבה מתפקדת כמקום לקרוא ולעבוד בו
(צילום: גדעון לוין)
בפינת האוכל היו מדפי אחסון ישנים מגבס, שכהן מרין בחרה להרוס. במקומם, מאחורי שולחן האוכל המרכזי, יצרה פינת ישיבה בסגנון booth, שבה ניתן לעבוד בנוחות. מעל פינת הישיבה נתלתה יצירה של הסבתא, מפה ברקמת יד רומנית, שנקבעה בתוך מסגרת זכוכית. מימין לנישת הישיבה תוכנן ארון מעוצב, שבחלקו התחתון ארונות אחסון, ואילו חלקו העליון פתוח לראווה ומציג אוספים משפחתיים לצד ספרים ושאר שכיות חמדה.
31 צפייה בגלריה
ארון מעוצב לאחסון ולהצגה לראווה את האוספים ושכיות החמדה של בעלי הבית
(צילום: גדעון לוין)
סוויטת השינה חולקה אף היא מחדש. קיר המעבר בין חדר השינה לחדר האמבטיה נפתח לטובת חזות רחבה ופתוחה. על שירותי האורחים בחרו בעלי הבית לוותר, כדי ליצור חדר רחצה נוסף, גדול ומלא במקומות אחסון.
חדר השינה נצבע בגוון עדין של חול-אפרפר שמעניק תחושת חמימות. המיטה הזוגית שהייתה ברשותם של בני הזוג נשמרה, וגב המיטה המקורי הוסר והוחלף בגב מיטה מרופד עם משבצות, שנתלה על הקיר בעזרת רצועות עור.
31 צפייה בגלריה
השולחנות לצדי המיטה גם הם עבודת יד של הסבא. גב המיטה תלוי ברצועות עור
(צילום: גדעון לוין)
מתחת לחלון הוצב ספסל מעוצב של נטע טסלר עם כריות קשירה, שמהווה מקום נוח ומזמין לקריאת ספרים. במקום השידות המסורתיות הציבה כהן מרין שולחנות בעבודת יד שיצר הסבא של בעלת הבית - מימין הוצב שולחן מתכת בסגנון אר-דקו, ואילו משמאל שולחן זכוכית במסגרת מתכתית. על שניהם הונחו חפצים מודרניים ושימושיים. חפצים משפחתיים נוספים ששולבו בחדר הם מראה ופריט אמנות מגובלן, עבודתה של הסבתא, ומתלה מעילים שיצר הסבא.
מינימליזם זה לא לכולם
בסלון, ביקשה המעצבת לצאת מהקו המסורתי של ספריית ענק שלצדה ספה ושתי כורסאות, ותכננה מדף עילי ובולט בקו נקי, ותחתיו קיר פרופילים בסגנון צרפתי מעודן. "יצרתי קיר מדף בגובה של 120 מטר, ועליו פרופילים, שהדיירים יכולים להניח עליו את החפצים הדקורטיביים שלהם, כמו ספרים, חפצי אמנות, ואפילו את כוס הקפה", היא אומרת. "הקיר הזה הפך למעין קבלת הפנים של הבית. הוא משדר משהו מאוד נקי, מחד, אך מאפשר לדיירים להביע את עצמם דרך האלמנטים שעליו".
31 צפייה בגלריה
מבט אל הסלון: ספה גדולת ממדים, כורסת עור ופוף מחליפים את הסט המסורתי
(צילום: גדעון לוין)
הסלון, בהתאמה, עוצב בקו נקי ועדין, כך שיותאם לבני הזוג שמבלים בו זמן רב – הם נחים בו, מארחים בו, אוכלים בו, עובדים וצופים בטלוויזיה. במקום מערכת הספות הכבדה שכללה כורסא, ספה דו מושבית וספה תלת מושבית, בחרה המעצבת ספה תלת מושבית בגודל של 2.80 מטר, כורסת עור בסגנון באו-האוס ופוף ישיבה, שיוצרים מראה מרווח ופתוח.
על הקיר, שבו נוצרו דוגמאות צרפתיות מרובעות, נתלתה מניפה חדשה ומעוצבת שבעלת הבית קנתה, ונעשו "שידוכים" רבים בין ישן לחדש. כך למשל אגרטל קימורים של ABS Objects נח לצד אגרטלים וספלים מאוצרות המשפחה. על הספה הונחו שפע של כריות, כל אחת בעלת משמעות עבור בעלי הבית, והגיעה איתם ממסעותיהם בעולם.
"השיפוץ הזה מאתגר מאוד", חותמת כהן מרין. "בתחילתו היה סגר מלא, אנשים פחדו לצאת מהבית והייתה תחושה אפוקליפטית כמעט, אבל יצא שעבדתי עם קבלן צעיר ומקסים שהקל עליי את העבודות מרחוק. יצא שדווקא בלי הרעש והריחות מסביב, זכיתי נטו להתרכז בעיצוב.
המעצבת מספרת כי המסר של הדירה היה ברוח ה-RESET, ההתחלה המחודשת, אך בלי לוותר על היופי שבעבר. "בקורונה המילה RESET צברה תאוצה. גם אצל בני הזוג הורגש הצורך ב'ריסט' לחיים, אך כל אחד צריך לבחור את הטוב ביותר עבורו. זה נכון שטרנד המינימליזם מתחזק, אבל הוא בפירוש לא לכולם. אין צורך לכפות אורח חיים אחר על מי שאוהב לאסוף דברים ומבקש לתת ביטוי למקסימום חפצים. עומס שמסודר ומאורגן נכון יכול בהחלט לעבוד, ומתקבל בצורה אחרת מאשר עומס שהוא בלאגן. המפתח הוא לרכז את החפצים בצורה נכונה, או לפזר אותם בחללי הבית בצורה חכמה".
הטיפים של ליבנת לעיצוב עם אופי
- גם אם רוצים לעצב תוך שימוש באוספים ובפריטים סנטימנטליים, חשוב להשתמש במה 'שעושה לנו את זה', במה שמשמח אותנו, ולוותר על מה שמעמיס עלינו. גם בפרויקט הזה נכנסו רק פריטי האמנות המדויקים שתאמו את אופיים של בעלי הבית.
- חשוב לתת מקום של כבוד לפריטים, ולא להעמיס, באופן שבו ידחקו הצידה אלמנטים מסוימים על פני אחרים. בהתאם לזאת, דללו את החפצים ושימרו באחסון את חלקם, והציגו לראווה רק את מה שמתאים. בכל פעם אפשר לארוז את מה שנהניתם ממנו בחצי שנה האחרונה, ולהחליף עם פריטים מאוחסנים. כך תוכלו להציג בכל פעם אוסף חדש, ממש כמו בתערוכה מתחלפת במוזיאון.
- עבדו בשיטה של מקבצים. סדרו מקבצי ספרים, מקבצים של כלי קרמיקה. שיטה טובה היא "שיטת השכבות", שבה מקבצים יחד טקסטורות שונות, גוונים תואמים או משלימים, או כל קומפוזיציה הרמונית אחרת. לדוגמה, בפרויקט המדובר הוצגו לראווה פרחים וכדים של הסבתא מפעם, לצד אגרטל חדשני בגוון אולטרה-סגול ועם פרחים שעשויים מלגו. כך נוצר חיבור בין אוסף הלגו של בעל הבית לבין היצירה של הדור הישן.
