לפני 12 שנה הגיעה מעצבת הפנים ריקי קורי לבית ישן, מט לנפול, ביישוב במרכז הארץ, וחוללה בו קסם עבור זוג צעיר ובנותיהן הקטנטנות. היו אלה 70 מ"ר על מגרש של 350 מ"ר שהורחבו ל־170 מ"ר, הבנויים על קומה אחת ומותירים חצר רחבת ידיים המתאימה לאירוח. כעת פנו אליה בני המשפחה שוב, אחרי יותר מעשור, כדי לעצב את הבית מחדש ולהתאימו לאורח חייהם העדכני: כבר לא בית לאירוח ילדים קטנים, שכן שלוש הבנות בגרו, אלא בית שמתאים לבני הזוג שעברו דרך אישית ומקצועית והגיעו למחצית השנייה של החיים לאחר שטיילו בעולם, אספו מזכרות ויצירות אמנות ורצו לשלב בין הפרקטי ובין הפנטזיה.
הם לא ידעו בדיוק מה הם רוצים, לכן לקחה אותם קורי למסע פנימי של חקירה עד שהתגבשה התוצאה הסופית - בית חד־קומתי שעוצב בהשראת ריזורט אפריקאי.
הספר אף התפרסם בספרה החמישי של קורי שיצא לאחרונה (בהוצאת מטר), שם זכה לכותרת OUT OF AFRICA. קורי, תלמידה של "חשיבה הכרתית" (המכונה שיטת ימימה) ובחמש השנים האחרונות גם מלמדת קבוצות בעצמה, מספרת כי "כמו שימימה אומרת, אין הדורשת מקבלת. ככל שהלקוחות שלי דרשו ממני פחות, אני נתתי להם יותר, 'התאבדתי' על הבית ועשיתי פשוט הכול למענם".
לדבריה התהליך ההתחלתי לקח זמן. "הלקוחות שלי לא ידעו בדיוק מה הם רוצים הפעם. עברנו תהליך תרפויטי לחלוטין של צמיחה, חקירה והיכרות, ויחד יוצא הדבר הזה. נכנסתי לבית, הסתובבתי, דיברתי עם בני הזוג. ראיתי מה הלקוחות אהבו, למה התחברו וכך ליקטתי מידע. אני תמיד אומרת שאני מסתובבת והדבר קורה, פתאום יש לי התגלות שאני יודעת מה צריך להיות", היא אומרת.
ואיך הגיבו הלקוחות? הייתה מצידם הסכמה מלאה?
"כן. היו להם רגעים שהם שאלו אותי 'את בטוחה?' אבל זרמו איתי. כשהם ראו את הבריקים בכתום הם היו הכי מצחיקים בעולם ואמרו 'ככל שאנחנו יותר מזעזעים, גילינו שזה יותר מדהים'. הם לא באו עם אג'נדה. ראיתי בית בקומה אחת וזה הדהד לי ריזורט אפריקאי. זה מספיק בוגר ושקט, קצת יותר נקי ועדיין עם החומרים שהם אוהבים, אז הלכתי עם זה".
זו בעצם הייתה פרידה מהסגנון הקודם של הבית, שהיה אחר לגמרי.
"נפרדתי מהסגנון הקולוניאלי הרך, שמזכיר בית חוף אמריקאי בהמפטונס, שהתאים יותר לגילם הצעיר, שהתאפיין במטבח קלאסי לבן עם עיטורים וקרניזים עם חריטה, יחידות עליונות במטבח שיצרו סגנון שאבי שיק כפרי. הצבעים והחומרים ששלטו בבית היו לבן, תכלת ועץ, לצד פשתן והרבה טקסטיל של משבצות, טפטים ואמבטיות בגוני תכלת ופסיפסים. הייתה פינת משפחה עם תמונות וכל הבית דיבר שפה של חוף ים. הפעם הם רצו בית יותר מסוגנן ועדכני עם השראות של אוסף הזיכרונות שהם ליקטו מטיולים בעולם. נוספו להם עוד כמה רבדים ואת זה רציתי להכניס לעיצוב של הבית. ידעתי מה אני רוצה לעשות בבית, ואמרתי להם 'הילדות כבר לא משחקות בבית, לכל דבר יהיה מקום והוא הולך לשרת אותם שנים".
פינת האירוח יצאה החוצה
"בבית הקודם הם לא רצו פינת אירוח בחצר, כי חששו שפרגולה תחסום את האור ותחשיך את הבית. הפעם הכול עבר החוצה. יצרתי להם פרגולה ענקית בחצר הגדולה, וכיוון שלא רצינו בית חשוך מדי נבנתה פרגולה בצורה של מניפה נפרסת כלפי מעלה הנותנת לשמש לחדור פנימה. הגשמתי להם חלום שהם לא חשבו עליו. יצרתי בחצר הגדולה שהיה בה עץ פקאן ענק שרק לכלך מרחב אירוח מטורף, עם פינה מקורה, מערכת סאונד וקולנוע, מאווררים ותנורים, ספות ושולחנות. היום החצר הזו משרתת אותם כל השנה", מספרת קורי.
אילו שיקולי תקציב הכתיבו את העיצוב?
"מתוך שיקולי תקציב, שהיו מוגבלים בהשוואה לשיפוץ הקודם, לא הזזתי קירות. כדי לייצר מעטפת למטבח הארכתי את הקיר האנכי. את חדרי הרחצה פירקנו לגמרי וגם את תקרת הגבס בסלון. העברתי את הטלוויזיה לקיר אחר והוספתי ספרייה יפה עם קשתות ולמעלה מדפים לאמנות. שמרתי על סיפי החלון שנבנו מאבן ועל רצפת העץ. שיפצנו את כל הבית, אבל היה תעדוף באילו חלקים להשקיע יותר. ההחלטה הייתה שבכל מה שקשור לסוויטת ההורים ולחלל הציבורי נשקיע יותר וגם באמבטיות. בחדרי הילדים לא שינינו את הארונות ולא בנינו ריהוט חדש בהתאמה, אלא קנינו מוכן. את ארונות הקיר במסדרון רק צבענו, כי ארונות ומיטות בהזמנה זה דבר יקר. יש בחנויות דברים יפים, ובשילובים של צבעים נכונים וטקסטיל אפשר לקבל תוצאות שנראות כמו קאסטום מייד. אין מה לעשות, כשהתקציב שלי גבוה, אפשר לראות את זה בספר, יש בתים שנתפרו ברמה שאני בוחרת בדים לכיסויי מיטה ולכריות וקונה את הבדים של ראלף לורן, הפעם פעלנו בשיקול אחר".
על מה לא ויתרת?
"על עבודת נגרות בהזמנה במטבח, שם אי־אפשר לעגל פינות. גם באמבטיה נעשתה נגרות בהתאמה אישית. השתמשנו בנגרות גם בקיר כוח שעוטף את כל הבית, וכדי לאזן קנינו ספות מוכנות, ריפדנו כמו שרצינו והחלפנו להן רגליים. החלפנו כריות ושטיח ורכשנו שולחן לסלון במקום לבנות. התקציב הופנה לקיר בסלון שעשוי בריקים, מוטיב שמופיע בכל הבית, באותו גוון של בריק שאנחנו מכירים מהבתים האירופאיים, וכאן הוא הופיע בתצורות שונות ובחיתוכים מאוד צרים שמאפיינים ריזורט באפריקה".
מראה שבטי מהודק
הסלון: מעבר לבית שקירותיו צבועים בלבן בוהק, רוב הצבעים מדבריים בנגיעות אירופאיות קלאסיות. "נשארו מזכרות מהעיצוב הקודם והוספנו מראה יותר שבטי ומהודק, קצת קולוניאלי ויש דיאלוג אינטליגנטי של תרבויות לצד אוספי אמנות. ממש ירדנו לרזולוציות של כדים, ספלים ופסלים, גופי תאורה מסוגננים וטקסטיל מתאים", מסבירה המעצבת. "רציתי קיר כוח עשוי בריקים דקים, שמכסה את ארון החשמל, את שירותי האורחים ואת ארון המזווה ונותן מקום למזגן, והכול נמתח מקצה לקצה לשפה נקייה. בקיר שלצידו, המאכלס תצוגת חפצי נוי, הייתה במקור הטלוויזיה. בביטול קיר הטלוויזיה הקודם הרחבנו את הסלון ואת שטח הפנים שלו, הצבנו הפעם ספה מול ספה ושתי כורסאות ושולחן רחב וגם מלא ארונות אחסון לבנים עם קשתות, מוטיב חוזר בבית, למרות שהאירוח של המשפחה הוא לרוב בחוץ. על שולחן הסלון הונחו עבודות אמנות ופריטים בהשראה אפריקאית".
המטבח: "הפכנו את המטבח הכפרי לעכשווי עם משחקים של טרקוטה, עץ ובריקים לבנים, שיש לבן זרוע טרצו כתמתם שמטפס לקיר עד הקלאפות, מדף להנחת חפצי נוי, סירי נחושת וצמחים המונחים על אדן החלון. כעת הארונות ארוכים עד הרצפה ויש מדפים פתוחים באמצע להצגת אמנות. הלכנו על מטבח אירופאי עם קווים נקיים, בלי קרניזים מסוגננים, ועם אר־דקו אפריקאי. הכנסנו בריקים שבמקור היו בצבע קרם ועכשיו הם צבועים בלבן בוהק, קשתות בארונות העליונים, שולחן בקווים נקיים וחזרה על אלמנט הקשתות בשולחן ובכיסאות, שמשלבים עור וצבע וגוון טרקוטה. למרות שהתקרה משופעת צבענו אותה ואת הקורות בלבן. בשיפוץ הגדלנו את שטח המטבח כיוון שמשכנו את הפאה השמאלית עד לדלתות המובילות החוצה".
חדר השינה: את תקרת העץ בחדר שינה שהייתה צבועה לבן בסגנון קולוניאלי צבעו בגוון אדמה. כדי להוסיף מוטיב אפריקאי נתפר במיוחד ראש מיטה עם דוגמת מעוינים וכריות משלימות מבדי פשתן ובדי קורדרוי. לצד המיטה ניצבות שתי שידות עץ שהמעצבת הוסיפה להן משטח שיש עליון. החלונות המקוריים מלפני כ־12 שנה בגוון אפרפר בהיר נשארו. בחדר הרחצה של בני הזוג נשמרו שני צבעים שולטים: רצפת בטון ובריקים זעירים בגוני טרקוטה שמתכתבים עם הבריקים בכל הבית וכן נגיעות פליז חמות.
חדרי הילדות: "שתיים משלוש הבנות רצו בחדרים שלהן את הגוונים של הבית ואחת רצתה ירוק וכחול וספרייה של ראלף לורן מעור, פשתן וברזל במראה נועז. הבנות בחרו גם פריטים ממקרמה בצבע בז' טבעי", מסבירה קורי. "התקרות מפוספסות בגוני מוקה לבן ויש קרניזים מעוטרים ווילונות יפים. חדר המשפחה עוצב אף הוא באותה השפה. רצפת חדר הרחצה של הבנות חופתה בעיצוב דמקה בשני גוונים שחוזרים על עצמם בבית".
גינה: את הגינה שמרו, אך הוסיפו רוח אפריקאית בעזרת קקטוסים וסוקולנטים המשרים אופי מדברי.
איך מעצבים בית בהשראת ריזורט אפריקאי בלי ליפול לקלישאות?
"עשינו הומאז' לדברים, אנחנו לא מנסים להיות הדבר עצמו. אני לא ממציאה את הגלגל. אני חוקרת תרבויות ומלקטת ואז מעבירה את המידע דרך צינור שמותאם לכל אחד".
על מה חשבת בבחירת הצבעים?
"אלו צבעים של מדבר ושל בטון שהוא די צבע ניטרלי שמקבל את ההשתקפות של כל הצבעים. יש פה שטיחים בגוני אדמה וקרמיקה בעבודה שבטית. אגב, אני קונה הכול בארץ ומפרנסת את האנשים בארץ ולא נוסעת לקנות בחו"ל".
יש לך טיפ למי שמשפץ בקרוב?
"חשוב לשמור מקום בבית לתצוגה כי אנשים מתכננים בית ואין להם מקום לאמנות ולחפצי נוי. אופי של בית נמצא בפריטים, וכשהכול מוקפד זה לא שעטנז אלא אקלקטיות. וכמובן, שמי הנרדף הוא אחסון אחסון אחסון. בית שמייצר פלטפורמת אחסון חכמה ומידוף נבון להצגת החיים שלך, האוספים שלך והאהבות שלך - זה הבינגו".
