שירה הרציגר נדרי זוכרת את היום שבו הושקו המשרדים של חברת גוגל בישראל בדצמבר 2012. שמונה קומות במגדל "אלקטרה" בתל אביב הציעו לעובדי החברה חדר כושר, קפיטריות, מחשבים חדישים וטכנולוגיה בכל פינה מהסוג שעוד לא נראה אז בישראל, ודווח בהתרגשות במהדורת החדשות. נדרי, סמנכ"לית שיווק בחברת אינובייט (innovate), שסיפקה את חומרי הגלם לעיצוב המשרדים, משוכנעת שגוגל שינתה בחודש ההוא את כללי המשחק של עיצוב סביבות עבודה לתמיד. מאותו הרגע אף חלל משרדי של חברת הייטק לא יכול היה להתעלם משינוי התפיסה של החלל המשרדי.
"גוגל הייתה Game Changer משמעותי", אומרת נדרי, "עיצוב המשרדים שלהם יצא מכל קופסה שהייתה קיימת בעולם העיצוב. היו שם חללים שדימו מטע של תפוזים עם ריח של תפוזים, מגלשות לעובדים, בקתות כמו איגלו או כמו בקתת חוף, ועובדים יכלו להיכנס ולהגיע לקוטב הצפוני או לחוף ים. על הרצפה נפרסו שטיחים מעוצבים בצורה מדרכה או אדמת פרדס, מחיצות שקופות עם מדבקות מיוחדות של אווירה הפרידו בין שולחנות העבודה. בריאות העובדים קיבלה דגש בקפיטריות ועולם של ריהוט רך וסלוני השתלט על החללים מתוך תפיסת ה'ביחד' שצריכים העובדים כשהם קמים מהשולחן. מה שהתרחש בגוגל שינה לגמרי את חללי העבודה".
עוד בעיצוב ואדריכלות:
ההייטק תמיד מוביל
מה השתנה בחללי העבודה שלנו בעשורים האחרונים? אפשר אולי לשאול את זה אחרת - מה לא השתנה? את כל ההיסטוריה של מאז ועד היום תוכלו לראות בתערוכת "אומת הסטארט-אפ מאז ועד היום" שמציעה מסע בהתפתחות תעשיית הסטארט-אפ הישראלי דרך עיצוב חללי העבודה.
התערוכה הפיזית תוצג בבית אינובייט החדש, שאמור להיחנך בחודשים יולי-אוגוסט באבן יהודה. יהיה בו טרקלין ייעודי ובו תערוכות מתחלפות, והתערוכה הפותחת תהיה בנושא סביבות עבודה מאז ועד היום. בקרוב יהיה אפשר להתרשם מהתערוכה בגרסתה הווירטואלית באתר.
האדריכל דני גרינהאוז, שמשרדו עוסק בתחום תכנון משרדים משנת 1990, טוען שחללי העבודה השתנו בצורה מהותית מראשית ימי הסטארט-אפ ועד היום. "ב-35 שנה העולם שלנו השתנה בכל כך הרבה היבטים שברור שהם השפיעו על סביבת עבודה", הוא אומר, "השינוי ברמת החיים שלנו היה דרמטי וממשיך כל הזמן בעלייה עקבית בלי שנשים לב".
איפה אתה רואה את השינוי?
"לפני 40 שנה לא היה מיזוג אוויר בתור סטנדרט, למשל. זה נכנס למשרדים ואחר כך לבתים הפרטיים והיום אי אפשר לחשוב על חלל פנים שהוא לא ממוזג. זו דוגמה קיצונית שמדגימה את השינוי המובן מאליו. היום מיזוג האוויר מציע טכנולוגיות ליצירת אוויר צח, וכבר לא צריך לפתוח חלון כדי לנשום את זיהום האוויר של נתיבי איילון או של מפרץ חיפה. לקוחות רוצים חלונות במשרדים, אבל היום לא משתמשים בהם באמת. הם מפרים את האיזון של מיזוג אוויר.
בסביבה העיצובית תמיד הושפענו מחוץ לארץ. אם לפני שנים כולם ישבו בחדרים עם פרוזדור באמצע כמו שאנחנו מכירים מההסתדרות, ובין הבוס למזכירה היה חלון קטן שאפשר היה להזיז ולצעוק אחד לשני. הבניינים היו רחבים ולא גבוהים והיו פחות מעליות. כשהקרקע הפכה יקרה התחילו לבנות לגובה עם יותר טכנולוגיה ובהדרגה, בשנות ה-90, נכנס טרנד האופן ספייס המחולק לקיוביקים. תכננו ועיצבנו את המשרדים של מוטורולה באותה תקופה עם 80 אחוז חלל פתוח ו-20 אחוז משרדים למנהלים", אומר גרינהאוז.
למה התחלנו לעבוד בחלל פתוח?
"זו מגמה שהגיעה מחברות הייטק וטכנולוגיה. ההייטק תמיד מוביל, וזה נכון גם בעיצוב חללי משרדים. האופן ספייס היה תרגום של חדר שהיינו רגילים לעבוד בו, הקיוביק, חדר קטן. עם אימוץ האופן ספייס קראנו לזה עמדות עבודה עם מחיצות בגובה מטר וחצי. בתוך הקיוביק היה שולחן בצורת ר' וניצלו את המקום ההוא בפינת השולחן להצבת מסך גדול של המחשב, בין שני הצדדים של הר'. הכיסא גם עוצב באותה תקופה, לראשונה כארגונומי, וגם פה ההתפתחות עצומה. ארגונומיה הייתה פעם שם קוד לשולחן או כיסא יותר נוחים. היום יש שולחנות שעולים ויורדים חשמלית.
23 צפייה בגלריה
טלרד – 1973. מעבר לעבודה בחללים פתוחים
(צילום: מילנר משה, לע"מ, אוסף התצלומים הלאומי)
"המחיצות של חדרים עברו מבלוקים לגבס ומשם למחיצות מודולריות בין החדרים. היום המחיצות שקופות כדי להחדיר אור שמגיע מהחלונות החיצוניים, וכולם תמיד רוצים כמה שיותר אור טבעי. גם התקשורת בין העובדים מתאפשרת דרך המחיצות. לפני 35 שנה השתמשנו באור של נורות פלורסנט, עברנו לנורת לד ובשנים האחרונות אנחנו מאירים את המשרדים במערכת חכמות ששולטות בתאורה ובמיזוג, מורידו ומעלות וילונות לפי עוצמת קרני השמש וחוסכת הרבה אנרגיה וצורך במיזוג", מספר גרינהאוז.
הרציגר נדרי משחזרת: "במשרדים פעם היו שטיחים מקיר לקיר וקירות לבנים, המון קירות גבס וקיוביקים ואזורי אחסון של ארונות. היה מעט אור בתוך המשרדים, וזה לא היה אור טבעי מבחוץ או מחשבה איך להכניס את הטבע פנימה. היום התקרות גבוהות וחשופות, העיפו הנמכות תקרה ומצאו פתרונות אקוסטיים לתקרות הבטון וזה מגדיל את החלל. היום מוצאים בעיקר רצפות עץ טבעיות וחומרים ממוחזרים גם שסופגים אקוסטית, כמו PET FELT, סוג של לבד שמשתמשים בו לחיפויי קיר, שהוא ממוחזר מבקבוקי פלסטיק, זה החומר הכי מעניין שנכנס בשלוש השנים האחרונות".
23 צפייה בגלריה
אינטל 1988, מעט מאוד אור טבעי או חלונות
(צילום: ישראל סאן, אוסף דיגיטלי אוניברסיטת הרוורד)
גרינהאוז מוסיף כי "כמובן שבטיחות הייתה ברמת תודעה מאוד נמוכה לעומת היום. ספרינקלרים נגד שריפות, יציאות מילוט, מרחקי מילוט, גובה מעקות, תקן מדרגות - אלו דברים חדשים יחסית. היום יש תקני בטיחות שמאוד מקפידים עליהם ואנחנו לא עובדים בכלל בלי יועץ בטיחות. גם נגישות היא נושא שפעם בכלל לא היה על הפרק. היו מדרגות בכניסה ובתוך המשרדים, והיום אנחנו לא חושבים לייצר משרד שאין בו נגישות מלאה, כולל למעליות, לשירותים ובכניסה למשרדים, וזה בא יחד עם הדמוקרטיה והשוויון ועם הקונספט של לשים את האדם במרכז ולהציב את רווחת העובד בראש. אלו דברים שאני רואה בצורה מאוד חיובית. אם בעבר נפצעת והפכת לנכה, אפשרות העבודה שלך היו מוגבלות, היום יש אמפתיה ומודעות".
"מהרגע שנהיה פה גל הייטק גדול, העושר של החברות הגדולות הוא אינסופי והנראות מאוד מרשימה. אבל האנקדוטה המעניינת בסיפור הזה היא שחברות ההייטק החלוצות דווקא היו בסביבת עבודה מאוד צנועה בהתחלה"
גם איכות הסביבה נכנסה לעיצוב משרדים. איך זה מתבטא בחללים?
"מיחזור ושמירה על כדור הארץ הם נושאים שלא היו על השולחן. בשנים האחרונות מדברים על ביופיליה ועל שילוב צמחים כי הם פולטים חמצן. ראינו עכשיו בתערוכה בדרום קוריאה גידול ירקות בתוך הרכבת התחתית וגם במשרדים מכניסים את זה בהדרגה", אומר גרינהאוז.
"בעבר היו לנו פרויקטים של חברות ענק כמו IBM, אינטל, טבע, APPLE, מייקרוסופט בחיפה, אמזון, טבולה שהיא חברה ישראלית שאנחנו גאים בה ועשינו לה פרויקטים גם בחו"ל. הפרויקט הגדול שלנו כרגע הוא בצומת גלילות - קמפוס משרדי WIX. יש תחרות בהייטק למשוך שחקנים חזקים בתחום העיצוב והאדריכלות. גם הצבא גילה את נושא עיצוב המשרדים טיפה באיחור, ולאחרונה סיימנו כמה פרויקטים עיצוביים לגופים ביטחוניים, כי גם שם רוצים הייטק בסביבת העבודה", מוסיף גרינהאוז.
ומה זה אומר – סביבת עבודה הייטקית?
"מקומות עם אופן ספייס. AOL אמרו לנו שבדקו ומצאו שכמות המיילים הפנימיים ירדה ב-70% כי התקשורת בין האנשים הפכה לאינטנסיבית, אתה פתאום נמצא בלי מחיצות ואתה מסתובב ועומד הרבה יותר. העובדים לא תמיד אוהבים את זה כי כל אחד רוצה פרטיות, אבל במקום לשלוח לו מייל, אתה שואל את האדם שעומד מולך ומקבל תשובה מיידית. גילו שזה מגדיל את התפוקה בצורה דרמטית ומייעל מהירות שבה דברים קורים", עונה גרינהאוז.
מכריך למנת שף
החברות המובילות שמות דגש גבוה על קפיטריה \ מסעדה ומגוון רחב של אוכל, שמוגש, איך לא, בחלל מעוצב. אם פעם המטבחים היו קטנים ומלוכלכים היום אנחנו מדברים על מסעדות ברמה גבוהה, כולל מסעדות של השפים המובילים בארץ, עם מגוון של אוכל בריא. יש אף מקומות שבהם מגישים ומצלחתים את המנה, למשל בחלק מהמסעדות של WIX ושל APPLE. במשרדים אחרים נהוג שהעובדים לוקחים אוכל בשירות עצמי, מתוך הבופה. "זה לא פאן או פינוק אלא WELLNESS", מסביר גרינהאוז, "המשמעות היא לדאוג לרווחת עובדים שנמצאים במשרד שעות רבות. הם עובדים ביום מספר שעות שבמשק עובדים ביומיים, וצריך שתהיה להם ארוחת בוקר חופשית, ארוחת צהריים כמו שצריך וסנדוויצ'ים בערב, לצד שלל פינוקים.
23 צפייה בגלריה
פלייטיקה לייפסטייל. היום חדר כושר הוא חובה בכל חברת הייטק, אך לא תמיד היה כך
(צילום: איתי בנית)
"כשעיצבנו חדרי כושר זה נשמע מופרך בהתחלה, אבל אנשים שנמצאים במשרד 12 שעות ביום חייבים להתאוורר ולקום מהכיסא להליכון או לחצי שעת כדורסל או לשיעור יוגה. בנינו במייקרוסופט בחיפה חדרי מוזיקה שמיועדים לנגינה או להאזנה למוזיקה. שולחנות ביליארד, סנוקר ופינג פונג יש בכל פרויקט. אתה קם מהשולחן אחרי שלוש שעות שעבדת בריכוז גבוה אתה לוקח משהו קר לשתות, ליד זה יש משחק פינג פונג, תוך כדי מחליפים כמה מילים על עבודה. ידוע שדווקא בהפסקות האלה של התקשורת בין העובדים מתקבלים הפירות הכי גדולים, כי מול עצמך אתה עושה עבודה טכנית ואילו הבריינסטורמינג קורה בצוותא. כך נוצרים הדברים הכי גאוניים".
למה חברות הייטק משקיעות כל כך הרבה כסף ותכנון בחללי עבודה יצירתיים?
הרציגר נדרי אומרת כי "כשנכנסים למשרד באירופה רואים דברים מאוד בנאליים, שמרניים ומסודרים. היצירתיות בארץ חריגה בעיצובים, בשילובי חומרי גמר ובשירותים שנותנים לעובדים, בעיקר כי בישראל חברות נלחמות בצורה קיצונית על העובדים וכל אחת רוצה להראות לעובדים שיש לה את הכי גדול, ושלא צריך לחזור הביתה. אנחנו מעצבים במשרדים חללי ספא, אזורי יוגה ופילאטיס, מספרות, מתחמי מניקור-פדיקור, גני ילדים וגינות כלבים. לא רואים דברים כאלה בעולם. ביפן יש משרדים מלאי מסכים וטכנולוגיה, קצת מקושקשים, בארץ יש שילוב של חומרים ומחשבה מהשורה הראשונה. הבינו שעובד טוב צריך אוויר נכון, ארגונומיה, אקוסטיקה ויכולת שיחה ופרטיות באזורים נפרדים שלא חייבים להיות עמדת העבודה שלו. אזור הישיבה על המחשב הצטמצם. במשרדים החדשים של WIX עשינו שולחנות של 140 על 70 ס"מ עם מסך ומקלדת כי כל היתר קורה בחללים המשותפים. אם יש לך חדר ישיבות בסגנון מדבר או בר סיגרים אתה בעצם לא צריך לחזור הביתה מהעבודה וכך תהיה תפוקה מיטבית של עבודה".
מה הדבר הכי מיוחד שעשיתם?
"עשינו חדר יוגה מאוד מיוחד בקמפוס מייקרוסופט בגובה של 11 מטר עם צלעות עץ ואלומיניום בשילוב זכוכית, שמדמה בית חזה של אדם. עכשיו אנחנו עובדים על הספרייה הלאומית, פרויקט דגל מיוחד בין הכנסת לבין מוזיאון ישראל. מבצעים שם עבודות נגרות בגובה שמונה מטרים ומחיצות ותקרות בד מיוחדות בייצור מיוחד, שנותנת ספיגה אקוסטית באולמות הקריאה וגם עיצובית זה מאוד מרשים", אומרת הרציגר נדרי.
"עשינו חדר יוגה מאוד מיוחד בקמפוס מייקרוסופט בגובה של 11 מטר עם צלעות עץ ואלומיניום בשילוב זכוכית, שמדמה בית חזה של אדם"
23 צפייה בגלריה
סימילאר ווב. ישראל מעצמה גם בעיצוב חללי עבודה ולא רק בתעשיית ההייטק
(צילום: איתי בנית)
היו דברים שאמרת שאי אפשר לעשות?
"לעצמי כן, אבל כל משימה שנתנו לנו לקחנו על עצמנו. יש המון אדריכלים שמביאים תמונות ורוצים משהו שיצטלם יפה אבל אני צריכה לספק מוצר שגם יעבוד ויחזיק 20 שנה קדימה", היא מוסיפה.
רותי פוגל ונדב מיזן בעלי סוכנות הדיגיטל Appy Creative Digital, מנהלי הקריאייטיב של אינובייט שגם אצרו דיגיטלית את התערוכה (מיזן מנכ"ל הסוכנות ומומחה לחדשנות ופוגל שותפה ומנהלת קריאייטיב וחוויית לקוח), נדהמו לגלות במהלך התחקיר לקראת התערוכה כמה רחוק הגענו בישראל בעיצוב חללי עבודה. "ההייטק הישראלי לא פורץ רק מבחינה טכנולוגית אלא גם בסביבת העבודה", אומרת פוגל, "רק בסוף התחקיר נדהמנו לגלות איזו מעצמה נוצרה פה בישראל. מסוף שנות ה-90 עם הקמת הסטארט-אפים הראשונים יש עלייה בכמות החברות ובהצלחה שלהן, והכל מתגלגל גם לחללי העבודה, העושר, הטרנדים החדשים, ודברים נוספים שנוספו לחללי העבודה".
23 צפייה בגלריה
אלביט 1976. ההתחלה הייתה צנועה
(צילום: ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
מה הפתיע אתכם במיוחד?
"מהרגע שנהיה פה גל הייטק גדול, העושר של החברות הגדולות הוא אינסופי והנראות מאוד מרשימה", אומר מיזן, "אבל האנקדוטה המעניינת בסיפור הזה היא שחברות ההייטק החלוצות דווקא היו בסביבת עבודה מאוד צנועה בהתחלה. הן התחילו יש מאין. מצאנו בחברה כמו מלנוקס תמונות של עובדים על כיסאות כתר פלסטיק. גם בצ'ק פוינט בשנותיה הראשונות הייתה סביבת עבודה ממש צנועה. זו באמת גאווה גדולה על מה שהמדינה הזו יצרה ועל תעשיית ההייטק המופלאה. לראות את הצניעות, איך הדבר התחיל, ולאן זה הגיע אחרי 75 שנה".
AI ועיצוב סביבות עבודה בעתיד
את משרדי העתיד מתכננים בימים אלה אדריכלים בעזרת בינה מלאכותית. "המשרדים משנים את הצורה שלהם בגלל העבודה ההיברידית", אומר גרינהאוז, "היום בהייטק מאפשרים לעבוד חלק מהזמן בבית ולכן לא תמיד יהיה לך שולחן פרטי משלך במשרד. הקורונה התחילה וזירזה תהליך של 10 שנים לתוך שנתיים. התהליך כולל הקטנת משרדים והפיכת העמדה האישית לשיתופית, וזו מגמה שתמשך. העבודה שלנו תהיה יעילה בעשרות מונים ומה שאתה עושה ביום תסיים בחצי שעה. העתיד קורה מתחת לאף שלנו ורוב הציבור לא מודע לזה - הבינה המלאכותית הולכת לעשות מהפכה מטורפת בעולם שלנו. מדברים על מגזרים שלמים שיומצאו מחדש ואחרים שימחקו. תוך שנתיים הבינה המלאכותית תעשה מהפכה גם בחללי העבודה".
23 צפייה בגלריה
תמונות עתידניות של חללי עבודה, נוצרו בעזרת בינה מלאכותית
(באדיבות Appy Creative Digital)
איך הם יראו?
"נכנס המון עץ למשרדים וזה יישאר כי זה נותן תחושה חמימה ביתית וטבעית. גם חומרים אקוסטיים יפים, חיפויי רצפה חדשים, תקרות אקוסטיות חדשות ישפיעו על המראה של המשרד. המון דגש על מיחזור חומרים, רשתות דייגים שממחזרים לשימוש בשטיחים, נראה ציםוי קירות מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים, ועוד", חוזה גרינהאוז.
23 צפייה בגלריה
תמונות עתידניות של עמדת עבודה, נוצר בעזרת בינה מלאכותית
(באדיבות Appy Creative Digital)
23 צפייה בגלריה
נוף של מאדים. עיצבו עמדת עבודה עתידית בעזרת בינה מלאכותית
(באדיבות Appy Creative Digital)
פוגל מוסיפה כי "בפרספקטיבה עתידית על איך יראו סביבות העבודה בשנת 2050 עד 2150 באמצעות מנועי בינה מלאכותית ומביאות זווית חדשנית, רואים התעסקות בצורות אורגניות. ביופיליה הוא טרנד שכבר קיים בעולם, התכתבות עם הטבע ושימוש של כניסה באור טבעי לחלל ושילוב צמחייה. מנועי בינה מלאכותית מזהים שימוש במבנה עצמו בעיצוב והתכתבות עם הטבע. הרשנו לעצמנו להביא אופציות של משרדים על מאדים ועמדות שהנוף מהזכוכית הוא לא איילון אלא מאדים והירח. הזנו משרדים שאינובייט יצרה לתוך הבינה המלאכותית וביקשנו מאפיינים עתידניים שיכנסו לשימוש. קיבלנו עמדות בילט-אין עתידנית של כמה מסכים ומשקפיים של מציאות רבודה עם ארגונומיה של ריבוי מכשירים בעמדה יותר מרווחת ונעימה. ועם זאת יש גם תנועות מעגליות בעיצוב החלל, מעבר מהיררכיה גדולה בין המנהלים לעובדים בתחילת המאה הקודמת לעיצוב משרד יותר שוויוני שבו מנהל יכול לתקשר עם שאר העובדים".
