בשבוע שעבר (27.3) הלך לעולמו האדריכל יהודה פייגין בגיל 86. פייגין, בכיר אדריכלי המלונות בישראל, הקים ועמד בראש המשרד "פייגין אדריכלים" במשך כמעט 60 שנים ותכנן כמות יוצאת דופן של למעלה ממאה בתי מלון בארץ ובעולם, המוכרים שבהם הם מלון "בראשית" במצפה רמון, "המלך שלמה" באילת ו-"דיוויד אינטרקונטיננטל" בתל אביב. הקריירה שלו והמבנים שתיכנן משמשים עדות להתפתחות תרבות הנופש הישראלית, ולשינויים הדרמטיים שעברה אדריכלות המלונות בישראל – מסגפנית לחוויתית וגנדרנית.
פייגין נולד ב-1935 בתל אביב ולמד בילדותו ציור ופיסול. לתחום האדריכלות הוא הגיע לאחר שבן דודו של אביו, לא אחר מהאדריכל זאב רכטר, מאבות האדריכלות המודרניסטית בישראל, התרשם מעבודותיו והמליץ לו ללמוד את המקצוע. הוא סיים את לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ב-1959 ועבד כשנה במשרדו של רכטר. בסיום אותה שנה כבר עבר לעבוד באוסטריה, שם פגש את חברת ילדותו סוזי, שלימים נישאה לו.
ב-1961 עבר פייגין לארצות הברית, שם עבד במשרד האדריכלים של צ'ארלס לאקמן שתכנן בין היתר את היכל מדיסון סקוור גארדן בניו יורק. שם ספג השפעות תרבותיות ואדריכליות שבהמשך הביא ארצה. ב-1963, סביב פטירת אביו, חזר לארץ ועבד שוב במשרדו של רכטר, אשר שכעת כבר כלל את בנו של רכטר, יעקב, שתכנן אף הוא כמה מהמלונות האייקוניים בישראל.
לאחר פרק זמן קצר פייגין החליט לעזוב ופתח משרד משלו. במשרד החדש החל פייגין לתכנן בתים פרטיים ופרויקטים בקיבוץ מעגן מיכאל. בין השאר הוא תיכנן את חדר האוכל של הקיבוץ, שכונת מגורים ואת אולם הספורט. במקביל גם תיכנן בתים פרטיים לסגל האקדמי של מכון וויצמן ברחובות.
את ההזדמנות הראשונה לתכנן מלון קיבל פייגין ב-1968. "הוא היה בסך הכל בן 33", מספר בנו, האדריכל יואל פייגין, בשיחה עם ynet. "זה היה מלון שנקרא פאן-אמריקן בים המלח (כיום הרודס של רשת פתאל, א"ק), מלון הספא הראשון בישראל. הוא תוכנן כמו סוג של אונייה - הכל היה בתוך המלון, כולל ספא עם בריכה פנימית, בריכות גופרית וחדרי טיפולים. הוא נפתח ב-73', וב-75' פתחו את הספא. היו רק שני בתי מלון בים המלח שנפתחו לפניו, והם היו קטנים יותר וללא ספא".
לאחר המלון בים המלח הגיעו הצעות נוספות, ובין השאר תכנן פייגין שלושה בתי מלון בטבריה: פלאז'ה, נהר הירדן וקלאב הוטל. באותן שנים הוא גם עמל על תכנון שכונת קריית משה בעיר, כאשר בחזית מבני המגורים הוא התקין מסתורי כביסה שיצר האמן המוערך פנחס עשת. הפרויקט מדגים פרקטיקה שנזנחה עם השנים, של שילוב אומנות בתוך הארכיטקטורה.
לתכנן נופש
את השינוי הגדול בתחום המלונאות בארץ, וכן את פריצת הדרך בקריירה של פייגין, ניתן לייחס לתכנון של מלון המלך שלמה באילת. כדי להבין את הרקע לבנייה שלו ולשינויים בתחום המלונאות, כמו במקרים רבים בחברה הישראלית, צריך לחזור למהפך הפוליטי של 77'. "היו בתי הבראה בקיבוצים, היו כפרי נופש ברמה נמוכה, ומלונות - היו מעט", הסביר פייגין האב בסרט תיעודי על פועלו.
בתי ההבראה היו סגפניים, הסתדרותיים, ומטרתם הרשמית בכלל הייתה לשקם את הפועל ולתת לו מנוחה. הם תוכננו ביעילות ומוקמו הרחק מלב הערים הגדולות. עם עליית הימין לשלטון ועם השינויים בערכים בחברה הישראלית, ירד קרנם של בתי ההבראה ונוצר ביקוש לחופשות מפנקות בהרבה, במבנים גדולים, מרשימים, חווייתיים ונדיבים – מבנים שכשנכנסים לתוכם, נכנסים לתוך עולם שלם. "מדובר בקונספט חדש באותם שנים, של מלון שהוא בעצם סוג של אונייה שיש בה הכל, את כל אמצעי הבידור - גם אוכלים וגם מתבדרים וגם מבלים", מסביר פייגין הבן.
במלון המלך שלמה הייתה הזדמנות להוציא את כל אלו לפועל – דרך האדריכלות של פייגין ובאמצעות יזם עם חזון. "הרבה זה בזכות דיוויד לואיס (המייסד של רשת ישרוטל, א"ק). הוא דאג שיגיעו טיסות שכר לאילת, שיגיעו תיירים מחוץ לארץ", מוסיף פייגן. "הוא דאג לבידור שלא היה, בסגנון קלאב מד. הוא דאג לטיילות. כל הטיילות באילת שיש להן היום חנויות ובתי קפה ומסעדות - זה רעיון שאבא שלי עשה במלון פלאז'ה בטבריה אבל זה לא עבד, כי לא מילאו את זה במסחר. דיוויד לואיס לא רק דאג לבנות טיילת, אלא דאג להכניס בה תוכן. לצד חנויות, נפתחו שם גם היכאט-פאב המיתולוגי, מסעדת הגורמה בראסרי ובית הקפה בוליבארד. לפני כן כמעט שלא היו חיי לילה באילת".
"דברים שנראים כיום מובנים מאליהם היו אז מאוד חדשניים בארץ. כל הקונספציה של נופש התחילה במלך שלמה. ובזכות דיוויד לואיס, המלך שלמה היה מלון מצליח מאוד והוא החזיר את ההשקעה בו תוך שנים ספורות. משהו שלא קיים היום. בעקבות המלון הזה חברת ישרוטל בנתה עוד מלונות, ובמקביל אבא שלי התחיל לתכנן עוד מלונות להרבה יזמים נוספים".
ואכן, בשנות ה-90 כבר הסתמנה פריחה של ממש – הן בתיירות האילתית והן במשרדו של פייגין, עם דריסת רגל יוצאת דופן על מתחם המלונות בעיר: המלונות רויאל ביץ', הנסיכה, מרידיאן, רויאל גארדן, אגמים ועוד רבים אחרים, כולם תוכננו על ידו. בנוסף, בשנים אלה קרה דבר חשוב נוסף במשרדו של פייגין, כאשר שני בניו, יואל ודב, סיימו גם הם את לימודיהם בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, והצטרפו למשרד שהפך לעסק משפחתי.
המתכון למלון מצליח
עם פרספקטיבה כה רחבה ורבת שנים על עולם המלונאות, פייגין הבן מסביר שלאביו היה חוש מיוחד להבנת מבני נופש. "אבא שלי תמיד אמר שמה שחשוב זה הקשר בין חוץ לפנים. כשאתה בא לחופשה אתה רוצה להיות בטבע. יש מלונות נופש שהם אורבניים (ומתכנסים אל תוך עצמם, א"ק) שזה מה שקורה בחוף הצפוני באילת. אבל יש מלונות שהם פרוסים, כפרי נופש, בתי נופש כמו בראשית ואורכידאה. היום יש לנו הרבה פרויקטים כאלה גם בעולם, אבא שלי תכנן את כולם – בוייטנאם, בזנזיבר ובארצות הברית".
היבט חשוב נוסף הוא שמירה על תחושת התמצאות, מסביר פייגין: "אבא שלי ניסה ליצור מצב שבו מי שמגיע למלון יוכל לקרוא אותו בקלות, שברגע שהוא נכנס הוא יידע ישר איפה כל הפונקציות נמצאות – הלובי, המסעדה, אולם הכנסים. תכנון של בתי מלון זה סוג של התמחות. הידע נצבר לאורך השנים. עשיתי עם אבא שלי סיורים בכל העולם ובכל סיור כזה ראינו עשרות בתי מלון כדי ללמוד ולהתאים את זה למדינה שלנו ולאופי התיירותי שלה. התיירות פה היא בגלים, ולכן אבא שלי למד להתאים את הרעיונות שקיימים בעולם למציאות הישראלית. עלויות הבנייה וכוח האדם בישראל לא מאפשרים לבנות את כמות המטרים פר חדר שבונים למשל במזרח הרחוק. גם עלות התפעול פה היא פי חמישה מבמזרח הרחוק ופי שניים מאירופה".
המודל הכלכלי והאדריכלי החדש שהנהיג פייגין מתייחס בדיוק לזה, וניתן לראות זאת בפרויקטים האחרונים שלו. בוולדורף אסטוריה בירושלים, לדוגמה, נבנו לצד המלון גם דירות יוקרה שייצרו את ההיתכנות הכלכלית להשקעה האדירה. מודל דומה מתקיים גם במלון יוקרה נוסף בתכנונו, של רשת קמפינסקי בתל אביב, שנפתח לפני כשבועיים, ממש בסמוך לפטירתו.
"אבא שלי לא בנה מצבות, לא בנה מונומנטים", אומר פייגין הבן. "מלונאות זה עסק כלכלי וצריך לתכנן את המוצר הנכון". פרויקט מלונאי שממחיש את השילוב בין ההיבט הכלכלי לחוויה האדריכלית הוא אחד מהפרויקטים המפורסמים ביותר של אביו – מלון בראשית במצפה רמון, שזוכה להצלחה רבה ואהבה גדולה מצד הנופשים הישראליים. "בראשית הוא אחד מהפרויקטים שאנחנו הכי גאים בהם. זו הייתה הזדמנות ואני חושב גם שזה פרויקט פורץ דרך בתחום. יש לנו עכשיו לא מעט פרויקטים של מלונות שטוחים אבל אני חושב שזה השפיע וישפיע על פרויקטים נוספים במצפה רמון".
פייגין נטמן ביום שני האחרון בבית העלמין קריית שאול, בסמוך לרמת השרון בה התגורר. יואל בנו מספר כי אביו היה מלא בעשייה עד יומו האחרון. "עד לפני חודש וחצי הוא עבד באופן מלא. שבוע לפני שהוא נפטר עוד היינו ביחד במשרד ועבדנו על מלון חדש בבלגרד. הוא לא הפסיק לעבוד עד הרגע האחרון. היו לו חיים מלאים ומאושרים".