תעשיית הקעקועים החלה לצאת מאזור הסליזי, המחתרתי והאפל שפעלה בו. אם בעבר חללי סטודיו לקעקועים היו מחוספסים, הרי היום מדובר במיינסטרים – חללים שמתרחשות בהם יצירות אמנות עבור קהל מגוון, שמזמן כבר לא בשוליים.
חלק ממכוני הקעקועים הפכו למקום נעים ומעוצב בשלל סגנונות עיצוב, מעולמות תוכן שונים – מאירופאי ועד כפרי. ליקטנו חללים מעוצבים לעשות בהם את הקעקוע הבא.
עוד בעיצוב ואדריכלות:
ג'ון בוי: אירופאי קלאסי
מעצב הפנים ליעד יוסף עיצב ותכנן מחדש את רשת סטודיו לקעקועים ג'ון בוי בבעלות דני גינזבורג ויונתן בונן. "ההשראה לעיצוב הייתה ארמון ויקטוריאני", מספר יוסף, "הרעיון היה לגרום לעוברים והשבים ברחוב דיזינגוף בתל אביב להסתכל, להציץ, להסתקרן. לא בכדי החלון הראווה של המקום מאפשר לראות את המקעקעים בפעולה. המטרה הייתה ליצור משהו מזמין, עם אווירה ועם ניחוח בינלאומי. בקומה הראשונה ניצבות המיטות כי רצינו להפוך את הקעקוע ללגיטימי ולא משהו שצריך להתחבא או להסתיר. ההתנהלות היא לא מאחורי וילון שחור או פרגוד, אלא פתוחה. בקומה למעלה יצרנו חללים יותר אינטימיים ויחד עם זאת מאוד אווריריים. הפנטזיה של הבעלים הייתה להפוך את המקום לקלאסי ואמנותי, כמו מוזיאון ויקטוריאני שמזכיר את סנט פטרסבורג. הבעלים רצו מקום שיבטא את האמנות שלהם. מבחינתם, קעקוע הוא סוג של אמנות".
הסטודיו בגודל 160 מ"ר ומתפרס על שתי קומות, נתונים שכבר מעידים שלא מדובר בחדרון אחורי קטן. "בתחילת הדרך הגעתי ללוקיישן ולא הבנתי מה אני הולך לעשות. כשאני מגיע למקום לעיצוב, פשוט לי לדמיין את התוצאה הסופית. פה היה לי כאוס אחד גדול. האולם היה בבלגן. הדבר הראשון שביקשתי זה להרוס את כל הקירות, לקבל חלל נקי ולהבין אותו. השארנו עמודים קונסטרוקטיביים בלבד ומשם התחיל התהליך ורק אז הקסם התכנוני- עיצובי התחיל לפעול", אומר יוסף. אחד המוטיבים הבולטים בעיצוב ובסגנון היה השימוש בקרניזים והם באים לידי ביטוי בקירות, בעבודות נגרות ובתקרה.
אלמנטים נוספים שבולטים ותואמים את הסגנון הוויקטוריאני הם הווילונות הנשפכים בגוון כחול עמוק, לצד גופי תאורה קלאסיים, שנדליר דומיננטי, מעקה עם פיתולים ועוד. בקומה העליונה חילק יוסף את החללים עם וילונות, על מנת לא לבזבז מקום. גם הנגישות מאפשרת לאנשי המקצוע לעבור מחדר לחדר, לאור שיתוף פעולה בין המקעקעים. "היה לי חשוב ליצור אווירה צעירה ומגניבה, כמו בר תל אביבי מבוקש. רציתי שתמיד ייראה נקי ומסודר", הוא מסכם.
גידה: בהשראת יוון
"כשהתחלתי לקעקע טיילתי בהרבה מקומות בעולם ואחד המקומות הבולטים שהשפיעו עליי הוא יוון", מספר אביהו בן גידה, מקעקע בסגנון מיקרו ריאליזם וריאליזם, מעצב והבעלים של הסטודיו Tattoo Gida בתל אביב, "אהבתי את האדריכלות העתיקה של המיתולוגיה היוונית ואת המבנים המרשימים. כשחזרתי לארץ ודמיינתי את הסטודיו שאפתח וידעתי שזה בהשראת יוון: עמודים עגולים, קירות לבנים, space Open רחב, פסלים, ציורים וצבעים נקיים כמו שחור לבן".
שטח הסטודיו מתפרס על פני 400 מ"ר, כשחלל העבודה תופס כ-260 מ"ר ובשאר יש משרד, מטבח, שירותים ומרפסת. הסטודיו, שבו עובדת גם אשתו, אדית בן גידה, המקעקעת בסגנון מיקרו ריאליזם צבעוני, מעוצב כאופן ספייס אחד גדול והעיצוב עלה כמיליון וחצי שקל. "חלק מהסיבה שבחרתי באופן ספייס היא כי אני מאמין שבצוות צריכים לעבוד יחד ולתקשר אחד עם השני תוך כדי עבודה. החלום הגדול שלי היה לעשות משהו שונה משאר המכונים שהיו בארץ ולשבור את הסטיגמה הקיימת שסטודיו לקעקועים חייב להיות מחולק לחדרים קטנים ואפלים. רציתי להעניק חוויית לקוח שונה שמרגישה בטוחה יותר גם בכך שיהיו במקביל עוד אנשים שמתקעקעים ועוברים חוויה זהה", מספר בן גידה.
תהליך העיצוב התחיל מקנבס ריק. הבחירה הייתה לקחת מקום ריק לחלוטין בלי חיפויים ואז לתכנן את הסטודיו. הדגשים היו: חוויית הלקוח, יעילות מקצועית ואסתטיקה תוך שמירה על אזור נפרד לתכנון ולעיצוב הקעקוע, אזור נפרד לצילום, אזור נפרד למנוחה ואוכל וחלל מופרד רק למקעקעים עם חלל עבודה גדול ורווחים שווים בין מיטה למיטה. היה לבן גידה חשוב לשלב אמנות נוספת, כמו ציורים, פסלים, ספרים ופריטי אספנות. "עיצבתי את הכל לבד, בלי עזרה של אנשי מקצוע או אדריכלים, מה שגרם למעט בעיות טכניות שעיכבו לי את תהליך הבנייה" הוא מסכם.
גם הסטודיו הקודם של גידה טאטו היה מעוצב בסגנון לא אופייני למכוני קעקועים. הוא התפרש על פני חלק מקומת הכניסה במגדלי מידטאון תל אביב ועוצבו בסגנון קלאסי מודרני עם אזכורים ליוון העתיקה. את החלל הקודם עיצבו בשעתו אביתר רפאל דהן ורותם בכור מארד אדריכלים.
סטודיו נועם יונה: תעשייתי אורבני
"כשניגשנו לעצב את סטודיו הקעקועים של נועם יונה, היה לנו חשוב לייצר קונספט חומרי ותחושתי המעביר את החוויה של עולם הקעקועים בכלל ושל המעצב נועם יונה בפרט", מספרת אורי דוניץ' מסטודיו ON שאותו היא מובילה עם נועה סולומון, "נועם מקעקע מוכשר ואמן בעל יד מדויקת ושפה המאופיינת לו – קווים עדינים ודקים, fine line tattoo והייחוד בא לידי ביטוי בעיצוב הפנים". הסטודיו מתפרס על פני 60 מ"ר והוא ממוקם בגבעתיים. עלות העיצוב הייתה כ-100 אלף שקל והסגנון שנבחר הוא לופט אורבני אירופאי מתועש.
"עולם הקעקועים מכיל בתוכו יצירה חדשה, שכבתיות, כאב, חשיפה ועומק. על כן, היה חשוב לנו להשתמש בחומריות גולמית. השתמשנו בחומרים בצורתם הטבעית, תוך חשיבה על החיים, הבלאי וההשתנות שתגיע עם הזמן. כל חומר יקבל טקסטורה, גוון ונראות שונה האופיינית לו", מספרת דוניץ'.
החלל עבר שיפוץ מאפס. חזית הסטודיו הוחלפה בוויטרינה חדשה מפרופיל ברזל שחור ודק במיוחד, שנותן מראה אורבני ומחבר בין הסטודיו לסביבתו. הקיר המרכזי של החלל, קיר בלוקים ובטון, קולף מטיח, ועליו תוכננו עמדות העבודה של המקעקעים. השילוב של עמודי בטון, הבלוקים האפורים והבלוקים הלבנים נותנים לקיר כמה שכבות, גוונים ומרקמים היוצרים מראה ייחודי לו - תעשייתי ואורבני. לאורך הקיר מתפרס שולחן עץ אלון באורך שבעה מטרים המשמש כעמדת עבודה לשלושה מקעקעים. במקביל תלוי על הקיר מדף ארוך מפרופילים ורשת ברזל ועליו קופסאות עץ לציוד. בכניסה לסטודיו הוצב דלפק קבלה, עשוי עץ אלון מיושן ומגירות ברזל וידיות פליז. לצידו נמצאת פינת הלאונג' המשמשת להמתנה ולאירוח, ובה שולבו שטיח צבעוני, ספסלי עור להשלמת המראה המעושן וצמחייה.
פלטת החומרים והצבעים של החלל מאופיינת בצבעוניות וחומריות טבעית, המכניסה חמימות בשילוב מראה תעשייתי. התקרה נצבעה בגוון טרקוטה והיא מתחברת לעציצי החרס. עמדות העבודה, בדומה לקבלה, עשויות עץ אלון טבעי ומיושן, והרצפה מפרקט פישבון מושחר.
מחיצת הברזל הניידת מעוצבת במראה המזכיר לוקרים מתועשים ומשמשת להפרדה וקבלת פרטיות בזמן קעקוע. היא נשארה במראה הטבעי של הברזל וחושפת את נקודות הריתוך והשיוף.
סטודיו שירה קורן: חומרים ממוחזרים וטבע
במושב שדה ורבורג, בתוך מטע אבוקדו עם נוף לפרדס, פועל הסטודיו של שירה קורן שמשרה רוגע ושקט. המושב הפסטורלי הוא לא המקום הראשון שחושבים עליו בהקשר של סטודיו לקעקועים. קורן עיצבה לעצמה את הסטודיו בהשראת הטיול הגדול אחרי הצבא.
הסטודיו הוא בגודל של 25 מ"ר והוא מחולק לאזור המתנה / הכנת סקיצות ולאזור הקעקועים. בחוץ נמצאות פינת ישיבה ופינת עישון.
"כשטיילתי בדרום אמריקה לפני כמעט עשור היה מקום אחד שהיינו בו שמאוד השפיע עליי ועל הגישה שלי בעיצוב ובחיים בכלל", אומרת קורן, "זה היה בתוך ג'ונגל והמבנה היה כמו בית עץ ענק מעל הנהר שהיו בו תנינים, פיראנות ודולפינים. זה לא שהמבנה היה מיוחד או מעוצב עם יותר מידי טעם או מחשבה על סגנון, בכלל לא, להיפך הוא היה די מאולתר ולחלוטין פרקטי - הכל היה מעץ כי זה החומר שהם בונים בו שם וגבוה מהקרקע בגלל החיות. אבל מה שהיה מדהים זה שהוא היה לגמרי מעורבב עם הג'ונגל שמסביב, עד לרמה שהמקלחות היו פתוחות לג'ונגל בלי קיר חיצוני. היית מתקלחת בערב ושומעת את הרעש של הצפרדעים והצרצרים. אהבתי את זה, הרגשתי שם הכי טוב שהרגשתי בחיים עד אותו רגע. ואחרי כמה ימים שמתי לב שהתודעה שלי נהיתה מאוד צלולה, שמעתי את המחשבות שלי מאוד בבהירות. זכרתי את התחושה הזאת מאז וכשעזבתי את תל אביב וחשבתי איפה ואיך צריך להיות הסטודיו הבא שלי - היה לי ברור שאני רוצה להתקרב לתחושה הזאת עד כמה שאפשר. היה לי חשוב שהסטודיו יהיה מואר ומשולב בטבע".
הקו העיצובי שהנחה אותה היה סגנון נקי, אבל לא לבן אלא בצבעוניות עדינה וגוונים יותר קרירים בשביל ליצור אווירה שקטה. עם זאת, יש מקומות שקורן בחרה להשאיר בהם את הבטון לא משויף בכדי ליצור מראה גולמי ולא מעובד. רוב החומרים שהיא השתמשה בהם ממוחזרים ולכן עלות העיצוב הייתה מצומצמת יחסית. לצורך הקמת הסטודיו היא נעזרה באביה שמתמחה בשימוש חוזר ובמיחזור. ביחד הם בנו את הסטודיו מאפס, מה שהיווה עבורם אתגר לא פשוט, שארך שלושה חודשים.
"שני דברים היו חשובים לי: תאורת עבודה טובה ושלקוחות ירגישו בנוח", מספרת קורן, "אני מאמינה שאיך שהמרחב בנוי ומעוצב כך הוא משפיע על התקשורת בין המקעקע לבין הלקוחות. בנוסף, אני חושבת שאומן לא רק עושה את האומנות שלו בתור הפרנסה שלו וזהו, יצירה היא עולם ויש בו שפה. במיוחד בתחום הוויזואלי, מי שנהנה מאיך שדברים נראים לא יפספס הזדמנות לבחור לעצב את הסביבה שלו, כי הנראות משפיעה ישירות על החוויה ויש בזה כל כך הרבה שמחה וכיף".
ארט בוקה: פיליפ סטארק בנווה צדק
מעצב העל פיליפ סטארק היווה השראה לעומרי דובוסק כהן, הבעלים והמעצב של סטודיו הקעקועים ארט בוקה. הסטודיו, בגודל של 95 מ"ר, מחולק לשלושה חללים. "ההשראה הייתה סטארק בעיקר בגלל הגישה שלו בעיצוב של צורות אורגניות ושילוב של חומרים בלתי שגרתיים. למשל, שילוב של חדש וישן בלי רגשי נחיתות של חומרים יקרים מול חומרים זולים", אומר דובוסק כהן.
סגנון העיצוב שאותו הוא בחר הוא אירופאי קלאסי. חלל הכניסה מעוצב בהשראת הלובי של מגדלי yoo בתל אביב ויתר החלל בהשראת חללי תצוגה מוזיאליים, במטרה להדגיש את האומנות שבקעקוע. בחלל יש גם דגש על תאורה חזקה שתדמה אווירה של חדר ניתוח. מכיוון שהסטודיו ממקום בנווה צדק, היה חשוב לדובוסק כהן לשמור על הסגנון הארץ הישראלי בשילוב אקלקטי שהיה נהוג בתחילת המאה הקודמת. כדי לחדד את החוויה נעשה שימוש במוטיבים חוזרים בכל אחד מהחדרים במתחם. "היה לי חשוב להעביר את זה דרך העיצוב של החלל, כי זה חלק בלתי נפרד מהחוויה הנצחית של הקעקוע", הוא אומר, "הלקוחות שמגיעים לפה באים לצפות באומנות, ויתרה מכך לשאת אותה על גופם ולכן הדגש היה על חלל עבודה באופי השכונה. האמנים שמקעקעים בסטודיו הם קודם כל אמנים לפני שהם מקעקעים, הם בוגרים של בתי ספר לעיצוב ולאמנות, ולכן היה חשוב שהמקום יידמה לגלריה בפריז ולא לחדר חשוך ואפל".
24 צפייה בגלריה
הרצפה עברה טיפול יסודי, על קירות הסטודיו מוצגת התערוכה של רויטל רטיג /Dermis
(צילום: יובל חי)
24 צפייה בגלריה
הרהיטים נקנו במכירות פומביות. על הקירות מוצגת התערוכה של רויטל רטיג /Dermis
(צילום: יובל חי)
כשדובוסק כהן מצא את המבנה הוא היה כמעט הרוס לחלוטין עם רצפה שבורה משנות ה-50 המאוחרות. "יישרנו עם שפכטל אפוקסי את הרצפה וסגרנו את החריצים בין האריחים ואז צבענו את כל החלל עם צבע אפוקסי לבן ועליו שפריצים של צבע שחור מדולל במטרה ליצור מראה של שיש", הוא מספר על העיצוב, "הרהיטים כולם נקנו במכירות פומביות ולכן היה קשה לאתר פריטים במידות המדויקות. המטבח של הסטודיו הגיע מפירוק של בניין שעבר תמ"א באותה העת".
פופ-אפ קעקועים במוזיאון
עוד מקום מעניין שלא חשבנו עליו בהקשר של קעקועים הוא מוזיאון, ועוד מוזיאון תל אביב. אחרי שב-2017 הוצגה במוז"א (מוזיאון ארץ ישראל) התערוכה "קעקועים - גוף האדם כיצירת אמנות" יערך ב-13 ביולי אירוע פופ-אפ חד פעמי במוזיאון תל אביב לאמנות.
24 צפייה בגלריה
המקעקע עידן וייס עם אחת היצירות מסדרה שייצר בהשראת תמר גטר. ברקע התערוכה המוצגת במוזיאון תל אביב
(צילום: עומרי דובוסק כהן)
במסגרת "לילה לא שקט" של לבנוטין7 יתקיים אירוע בהשתתפות שישה אמנים מסטודיו "ארט בוקה" שיקעקעו על שישה מתנדבים. סשן הקעקועים החי צפוי להימשך ארבע-שמונה שעות ויספק הצצה לדיאלוג המתמשך בין אמנות גבוהה לבין אמנות פופולרית שצמחה מהרחוב ומשולי החברה. לדברי עידן וייס, המקעקע הראשי של ארט בוקה: "מפגש קעקועים במוזיאון הוא הזדמנות להיות קנבס חי שמנהל דיאלוג עם האמן ועם העבודה על הקיר".
