בני הזוג, היא מהנדסת והוא מטפל, הורים לשלושה, שכרו את שירותיה של מעצבת הפנים אורלי גונן-שטיינגרט כדי להפוך את מרחב המחיה הציבורי של ביתם לכזה שמעניק אוויר לנשימה ויעשה טוב על הנשמה. השניים רכשו דירה סטנדרטית, לאחר עבודת תמ"א, ישירות מהקבלן.
"בעלי הבית חלמו על מרחב נעים ומזמין שבו לכל חפץ יהיה את המקום שלו ושכל מי שייכנס אליהם ירגיש מיד בבית", מספרת גונן-שטיינגרט. "סדר העדיפויות שלהם היה עיצוב החלל הציבורי הרחב, שמתפרס על פני 50 מ"ר. הם התלוננו על חוסר סדר משווע, על חפצים, משחקים ונעליים שזרוקים בכל פינה ולכן בחרתי לתכנן שטחי אחסון רבים ולחלק את החלל הגדול לפונקציות שונות".
12 צפייה בגלריה
החלל הציבורי אחרי השיפוץ: שילוב בין הסגנון הבוהו-שיק לסגנון הנורדי
(צילום: עינת זינגר)
המעצבת תכננה מהפך שלם במבואת הכניסה ובסלון, ושילבה בחן בין הסגנון הבוהמייני לסגנון הסקנדינבי הפופולרי. היא שידכה בין חומרים "כבדים" במהותם לקלילים, כמו עץ וקש; בין פריטים מהוקצעים במראה מודרני לאלמנטים בעלי טקסטורות מעניינות; בין צבעוניות טבעית ומתונה להבלחות צבע משמחות של טרקוטה, פודרה ותכלת; ובין חומרים "קשים" לפריטי טקסטיל רכים.
כניסה מרשימה
הפרויקט, שארך כחצי שנה ועלותו הסתכמה בכ-120 אלף שקלים, תוכנן בקפידה. "היה צורך בעבודה מקיפה ובתכנון של מערך ריהוט בעבודת נגרות מותאמת, כדי ליצור מראה הרמוני, בהתייחס להבנת צרכי הדיירים של הבית", מסבירה גונן-שטיינגרט.
האתגרים ביצירת החלל, היא מספרת, היו בעיקר קירות שאינם ישרים, קושי טכני לחפות את קיר הטלוויזיה, ומיקום התאורה השקועה בקיר התקרה שבכניסה, שנעשה בעבודת נגרות מותאמת אישית. "היה צורך לפתוח את תקרת הגבס הקיימת כדי לראות היכן החיזוקים, וסידור התאורה השקועה בוצע לפיהם, ולאו דווקא בהתאם למה שרציתי", היא מסבירה.
המראה הכללי בדירה התגבש בעזרת שימוש נרחב בעץ. לדברי גונן טקטיקת השימוש במעט חומרים, ביניהם עץ, מסייעת למזער את תחושת העומס וליצור תחושה נעימה בחלל. "העץ מחזיר אותנו חזרה למקורות אותנטיים יותר. הוא מרגיע ומייצר תחושות נינוחות, ממש כמו בטבע", היא אומרת.
גונן-שטיינגרט "פירקה לגורמים" את החלל הציבורי כדי שיהיה בעל חזות מאווררת, בעזרת רהיט מולטי-פונקציונלי מרכזי. "רציתי לתכנן רהיט נוח שמצד אחד יהיה פרקטי וישרת את נושא האחסון, ומצד שני רציתי שלא יחסום את המבט בכניסה לדירה. בנוסף, בכניסה קיים עמוד קונסטרוקטיבי שרציתי להסוות באמצעות הרהיט החדש", היא מסבירה.
בהתאם לכך תכננה המעצבת ספסל רחב מעץ תעשייתי שחופה בפורניר עץ אלון, ובו מקומות אחסון נסתרים. מעל הספסל קובעו ארונות אחסון בקווים נקיים, בגוון של אפור מעושן, עם נישה מעוצבת משולבת בהם, גם היא בחיפוי עץ אלון.
הניתוק שבין שני החלקים מאפשר למקד את המבט בנוף הנשקף מהחלון שבסלון כבר משלב הכניסה לבית. "גב הספסל והפלטה העליונה נצבעו בגוון ירוק-מרווה עדין ומרענן, והם מהווים חלק מההפרדה, מעין גומחה שחושפת את פנים הבית ולא חוסמת את הנוף, מכל הבחינות", מסבירה גונן-שטיינגרט.
"עם השנים הולכת ומתחזקת אצלי התחושה שכדאי לשלב גוונים שונים רק בפריטים הקלים להחלפה ובפריטי טקסטיל, ועבור הקירות לבחור גוון מסוים ולהישאר איתו. עם אלה אני נוהגת לשלב חומרים טבעיים שאינם נתפסים בעין כגוון נוסף, כולל צמחייה וברזל", מסבירה המעצבת.
כך, הקיר המרכזי בחלל הציבורי חופה בפרקט עץ אלון טבעי, ולמרגלותיו מזנון המחופה בפורניר אלון מושחר ובו נישות תאים פתוחים. פינת הישיבה מזמינה ומרווחת, תחומה בעזרת שטיח גיאומטרי עם צבעוניות רכה של גווני אדמה לצד כחול ים, ולצידו שטיח נוסף מצמר בגוון מונוכרומטי ובסגנון בוהו-שיק. ספת ישיבה מרופדת בבד ארוג בגוון ירקרק-אפור, שמתכתב עם גוון ספסל הישיבה בכניסה, כמו ממסגרת את הסלון.
בכניסה לסלון פינת הקריאה המורכבת משתי ספריות עץ אלון נמוכות, שמתמזגות עם חיפוי העץ שמאחוריהן. אלה חוברו להן יחדיו לכדי ספריה ייחודית, ושפע של צמחיה מחברת את החלל ועוזרת להפיח בו חיים, ולהמשיך את המוטיב החם והטבעי בבית. שתי כורסאות במראה עדכני עם מרופדות בבד בגוון פודרה והדום קלוע לצידן, משלימים את המראה הנינוח בחלל וכמו מזמינות להצטרף אליהן לשיחה. זוג שולחנות א-מורפיים בגווני קורל וטרקוטה, ולהן שלוש רגליים, מכניסות משב רוח רענן ושובב לחלל.
תקרת הסלון, אשר אינה גבוהה, הודגשה בעזרת פסי צבירה מודרניים בשחור, השומרים על מראה נקי ולא עמוס. עוד פוזרו בחלל גופי תאורה נוספים בעירוב חומרים, כמו גופי תאורה תלויים, לצד קיר הטלוויזיה, בסגנון ג'פנדי – שילוב בין הטרנד הנורדי ליפני – של עץ ומתכת. גופי תאורה שולחניים כמו מנורת בטון מחומשת ועליה נורת פחם חשופה, תאורה נטענת של חברת HAY על השולחן בסלון, ומנורה עם אהיל זכוכית על המזנון בסלון, מחזקים את התאורה המרכזית בחלל.
"אני מאוד בעד ליצור סיטואציות תאורה שונות בבית", מסבירה גונן-שטיינגרט את בחירת הגיוון בגופי תאורה קטנים. "תאורה חזקה מתאימה במקרים ספורים, כמו בזמן אירוח, אבל בערב, אחרי שהילדים הולכים לישון ואחרי יום עבודה, אני אוהבת ליצור תאורה רכה ועדינה יותר בעזרת כמה גופי משנה שמפיצים אור רך ונעים".
הטיפים של אורלי גונן-שטיינגרט לעיצוב בעץ:
- "הרבה פעמים שואלים אותי: 'זה לא יהיה יותר מדי?' ואני עונה שאין כזה דבר 'יותר מדי' מחומר טבעי. החומרים הטבעיים מקרבים אותנו אל הטבע, ובבקתה שעשויה עץ, לדוגמה, נרגיש הרבה יותר טוב".
- "הקפידו על תכנון נכון, מתוך ראייה כוללת של המרחב, למניעת תחושת עומס. לדוגמה, בדירה הזו בחרתי לעצב מזנון טלוויזיה נמוך ומינימליסטי, כדי לא להתחרות בנגרות הכניסה שנמתחת עד לתקרה".
- תכננו את התאורה באופן שידגיש את עבודת הנגרות המושקעת ויבליט את האלמנטים השונים. התאורה יכולה לעזור לעיניים 'לטייל', מבחינה קונספטואלית, בחלל ולהבין אותו".
- "אם כבר נעזרים בעץ הטבעי הנעים, המחמם והנינוח מטבעו, אני חושבת שצמחייה משלימה את המראה בצורה הרמונית ונהדרת. היא מוסיפה תחושת רעננות, ומפיחה חיים בכל חלל. אני רואה בצמחי הבית אלמנט מפתח כשאני מעצבת חלל, ומתייחסת אליהם באותה רצינות כמו שאני נוקטת בבחירת הספה לחלל".
