מבחוץ, המבנה הקטן באחד מהרחובות הנעימים שבצפון החדש של תל אביב, לא רחוק מפארק הירקון, נראה כמו בניין עירוני קלאסי שבו שלוש קומות מגורים הניצבות על קומת עמודים. העוברים והשבים יבחינו באלמנט המשרבייה הגדול והייחודי העשוי בטון, שנמתח לכל אורכו של המבנה, ובמבט חטוף ניתן לטעות ולחשוב שהמרפסות הירוקות שייכות לשלוש דירות נפרדות. אך בפנים מחכה הפתעה: זהו בית פרטי, "טאון האוס" תל אביבי מיוחד שבנתה האדריכלית טלי לאוב ריכטר למשפחתה – בן הזוג אורי ושלוש בנותיהם, תאומות בנות 12 ובת שמונה וחצי.
"גרנו הרבה שנים בחו"ל, והייתה לנו פנטזיה על טאון האוס, וילה עירונית, משהו שלא כל כך קיים בארץ", היא מספרת. ואכן, וילות עירוניות קיימות בעיקר בערים כמו לונדון וניו יורק, ומאופיינות בשטח צר ובמספר קומות. "חיפשנו הרבה זמן עד שמצאנו את המגרש הזה, שהיה עליו בית קטן וישן שיועד להריסה. בתכנון הבית החדש היה לי חשוב שהחזית לא תהיה זרה לרחוב, שיהיו לו מאפיינים של בניין תל אביבי 'רגיל'. לא רצינו חייזר, משהו שיבלוט מאוד בסביבה, ולכן שמרנו על עקרונות הסגנון האופייני לעיר ולארץ, כולל אלמנט המשרבייה בחדר המדרגות". לצד הבחירה העקרונית שלא לבלוט בשטח, מסבירה לאוב ריכטר, היו גם אילוצים שנבעו מדרישות הבנייה העירוניות. אחת מהן הייתה קומת העמודים, שהשתלבה עם הצורך לבנות לגובה שנבע מגודלו הצנוע יחסית של המגרש, 260 מ"ר.
"בתור אדריכלית, אני אוהבת לתכנן עם אילוצים", היא אומרת. "אילוצים וגבולות דוחפים לנסות למצוא פתרונות יצירתיים, ויוצא מזה משהו עם ערך מוסף. קומת העמודים, למשל, הייתה משהו שנכפה עלינו בהתחלה, ואילץ אותי לוותר על החלום של גינה שיוצאים אליה מהמטבח. אבל אז הבנתי שמבחינה אקלימית נוצרת חצר שנעים מאוד לשהות בה – יש שם מאווררי תקרה ואפילו בשיא הקיץ כיף שם – ובעצם קיבלנו חצר שחולשת על כל שטח המגרש.
"גם הבנייה לגובה יצרה אילוצים שצריך היה להתמודד איתם, ביניהם הצורך להבין איך מקשרים בין המפלסים, ולדאוג שלא נצטרך לצרוח לבנות על פני שלוש קומות. יש מגוון דרכים שבהן התמודדנו עם הבעיה הזאת. למשל, בחדר השינה שלנו, שנמצא בקומה השנייה, יש גלריה שמשקיפה לסלון, ואילו בקומה השלישית, ששם ממוקמים חדרי השינה של הבנות, פתחנו את גרם המדרגות אל הקומה כדי לאפשר תקשורת קלה יותר".
קומת מגורים כפולה
בית המשפחה מורכב למעשה משישה מפלסים, ארבעה מתוכם בנויים ושניים פתוחים: קומת הקרקע משמשת כחצר גדולה, מקורה ברובה, עם בריכה ומקרן שמאפשר צפייה בסרטים באוויר הפתוח ("זה המקום שאנחנו חיים בו עשרה חודשים בשנה"). מתחתיה מרתף, שבו נמצא משרד האדריכלים של לאוב ריכטר והסטודיו של בן זוגה הצלם, וכן אזור השירות של הבית הכולל מזווה, חדר כביסה וממ"ד. שלוש הקומות שמעל מוקדשות למגורים, ומעל לכול מתנוסס גג ירוק.
בקומה הראשונה שמעל לקומת הקרקע, נמצאים המטבח, הסלון ושתי פינות אוכל – אחת קטנה יותר, ממוקמת במטבח, ואחת גדולה ורשמית יותר – וכן שירותי אורחים. בניגוד למקובל בבתים עכשוויים רבים, המטבח הגדול, ששטחו בערך שליש משטחה הכולל של הקומה, מופרד בקיר מיתר החלל. "אני מאוד אוהבת לבשל, אבל אני קצת יקית ולא אוהבת שרואים את הבלגן", מסבירה לאוב ריכטר.
31 צפייה בגלריה
המטבח בצבעי שחור ולבן חבוי מהחלל הציבורי בקיר (משמאל) וצופה אל הנוף
(צילום: גדעון לוין)
הבלגן מוסתר לא רק בזכות הקיר המפריד, אלא גם באמצעות המשטחים החלקים ומרובי מקומות האחסון שמאפיינים את ארונות המטבח, של חברת valcucine. ויטרינה גדולה פונה למרפסת והופכת את החלל כולו לירוק ועליז, למרות הצבעוניות המונוכרומטית והמשטחים החשופים.
בנישה קטנה בצד המטבח ממוקמת פינת אוכל ביתית ונעימה על רקע קיר בטון חשוף, מול חלון מכוסה במשרבייה שנייה, מקבילה לזו הנמצאת בחזית הבית. פינת האוכל הנוספת נמצאת בהמשך הקומה, מצידו השני של הקיר שמסתיר את המטבח. הריהוט כאן נקנה בטולמנ'ס דוט, ועל הקיר המפריד נתלו שני צילומים גדולים ומרשימים של בעל הבית הצלם. "הם מסתירים את הפתחים של המזגן", מגלה לאוב ריכטר.
בהמשך, מתחת לחלל בגובה כפול ועל רקע זוג ויטרינות ענקיות שנמשכות למלוא גובהו, נמצא הסלון. גם כאן רוב הריהוט נקנה בטולמנ'ס דוט, וכולל זוג ספות אפורות ומודרניות, שטיח רך ורחב ושולחן קפה גדול במיוחד שמשלב חלקים מרופדים בשחור עם חלקי עץ.
את הצבע מוסיפה לחלל הצלע הרביעית של החדר, שפונה אל גרם המדרגות ומופרדת ממנו באמצעות רשת ברזל. הרשת מספקת הפרדה בטיחותית לגרם המדרגות מבלי לחסום את מראה הספרייה הגדולה שמלווה אותו לכל אורכו, והוזמנה במיוחד אצל הנגר אורי הורוביץ. הספרייה נמשכת לאורך כל שלוש הקומות הבנויות של הבית ומכילה עבודות אומנות רבות ואת האוספים של בני הזוג (הוא אוסף פריטים שקשורים למלחמת הכוכבים, היא בובות "קוקשי" יפניות).
מול המדרגות נמצאת גם מעלית, אבל לאוב ריכטר מעידה שבני הבית משתמשים בה בעיקר כשצריך לשנע דברים כבדים מקומה לקומה, "בעיקר שקי אדמה לגינה שלמעלה. הבית גם מתוכנן ככה שאת לא עולה חמש קומות ברגל בכל פעם, אלא בדרך כלל קומה אחת למעלה או למטה. בנוסף, החלל של המדרגות נעים מאוד, כאילו קורא לך ללכת בו".
תרגיל עיצובי בלשחרר
הקומה השנייה מוקדשת לחדר ההורים, ושטחה קטן יותר – בערך 50 מ"ר – בגלל הגובה הכפול של החלל הציבורי שמתחתיה. גלריה קטנה עם פינת מחשב משקיפה אל הסלון ומאפשרת תקשורת בין הקומות, ומאחוריה נמצא חדר ארונות גדול מאוד ("זה אחד הדברים שהכי רציתי", מסבירה האדריכלית. "בכלל, יש בבית המון מקומות אחסון").
חדר הארונות מפריד בין חדר הרחצה לחדר השינה, ששניהם ממשיכים את הקו העיצובי השקט והמונוכרומטי של הבית כולו. בחדר השינה, מיטה לבנה סמוכה לקיר בטון ונשקפת אל אותה משרבייה אחורית שמשמשת רקע גם לפינת האוכל שבמטבח. בחדר הרחצה נגרות כהה, פרקט שממשיך אל תוך החלל וחיפוי קיר אפור, כהה גם הוא. החיפויים והכלים הסניטריים בבית כולו נקנו בחזי בנק.
בקומה השלישית נמצאים חדרי השינה של הילדות, אליהם כניסה מפינת ישיבה משותפת קטנה ומינימליסטית עם טלוויזיה. מפינת הישיבה גם כניסה אל שני חדרי רחצה, אחד גדול ואחד קטן יותר, שמשרתים את הדיירות הצעירות, שעיצבו את החדרים שלהן בעצמן. "זה היה תרגיל מעניין בלשחרר", היא משתפת.
"גם כשאני מתכננת לאנשים אחרים אני מאוד מנסה לתכנן לאדם שמולי ולא לעצמי, אבל כאן ידעתי שאני אצטרך לחיות יום-יום עם התוצאה. הן גם החליטו בעצמן מי תקבל איזה חדר. באנו לפה יום אחד לפני שהבית היה גמור, עלינו לקומה וביקשתי מהן לבחור. זה לא ששוררת ביניהן אידיליה, אבל איכשהו על העניין הזה הייתה הסכמה ברורה. כל אחת מהן ידעה איזה חדר יהיה שלה ואיך הוא ייראה, והן עומדות מאחורי זה די בקנאות".
גרם המדרגות מסתיים ביציאה אל הגג. בגלל תקנה עירונית שאינה מאפשרת עלייה של המעלית עד הגג, יש לטפס אליו ברגל. "תמיד היו לי מחשבות על גג ירוק", מספרת לאוב ריכטר, "בגלל שרוב איבוד האנרגיה של מבנה מגיע מהגג. אבל במהלך הסגרים ממש נתפסתי לחיידק של החקלאות – קודם לכן הייתי מאלה שהורגים קקטוסים – והפכתי את הגג לחווה קטנה לגידול ירקות. אני עובדת שם הרבה וקוראת לזה 'החדר שלי למעלה'. הבעיה עם גגות בתל אביב היא השמש הישירה. יש בערך יומיים בשנה שנעים לשבת שם. אבל הירקות אוהבים שמש, וזה ניצול מצוין של המרחב שהפך אותנו לחצי משק אוטרקי".
