לפני פחות משנה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב את התוכנית להקמת מתחם רוקח-אבן גבירול, בסמוך לתחנת הכוח רידינג. ב-380 הדונמים שכוללת התוכנית (תא/4140), מצפון לרחוב רוקח וממזרח לשפך הירקון, מתוכננים לקום מבני ציבור ותעסוקה שישנו וישפרו את פני המתחם כולו - אך עשויים גם לעלות במחיקתו של אייקון אדריכלי ייחודי במרחב, תחנת כיבוי האש הראשית של תל אביב.
הריסת מבנה תחת כיבוי האש, יחד עם מגדל האימונים האייקוני שהוקם בסוף שנות ה-90 בידי "לרמן אדריכלים", מעלה שוב את שאלת שימור המבנים ההיסטוריים בסביבה העירונית המתחדשת. המבנה, שהוקם כדי לשמש תחליף לתחנת כיבוי האש שפעלה ברחוב בזל, הוקם על פני שטח של 4,000 מטרים רבועים בסגנון הפוסט-מודרני, וידוע בעיקר בזכות "מגדל הספירלה" - פיר בטון מעוין מחופה בפסיפס לבן שבתוכו גרם מדרגות לולייני וחשוף, המתנשא לגובה של 30 מטרים. במטרה להמשיך את רחוב אבן גבירול צפונה ועבור סלילת נתיבי הרכבת הקלה, החליטה העירייה להרוס את המבנה. זאת בניגוד לאייקונים אחרים באזור, דוגמת ארובת תחנת רדינג שהוכרזה לשימור.
"אישור העירייה להריסה כוללת של המתחם מאוד חרה לנו, גם מבחינת הערכים העיצוביים והאסתטיים שיאבדו, וגם מבחינה סביבתית - אין סיבה אמיתית להרוס את המבנה", מספרים בריאיון ל-ynet שלומי וולמן (29) ושירי שריג (28), סטודנטים לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב שהחליטו לנקוט יוזמה ולמחות נגד הריסת מגדל כיבוי האש.
11 צפייה בגלריה
ערך תרבותי והיסטורי: "מגדלים לא קיימים עוד בתכנון תחנות כיבוי"
(צילום: שלומי וולמן ושירי שריג)
"בנוסף לערך האסתטי, יש לתחנה גם ערך היסטורי ותרבותי. המגדלים שאפיינו בעבר תחנות כיבוי אש לא קיימים עוד בתכנון תחנות כיבוי חדשות. אמצעים טכנולוגיים ייתרו את הצורך במגדל האימונים, ששימש גם לייבוש זרנוקי המים אחרי שהכבאים חזרו ממשימתם", מספר וולמן. "המגדל אמנם משמש סמל לתחנת הכיבוי, אבל הוא גם סמל ליחס כלפי מבנים היסטוריים ולנטייה בארץ לפנות לפתרון הקל ולהרוס אותם לטובת בנייה חדשה, מבלי לבחון את האפשרות לשלב אותם, או לפחות את חלקם בתכנון העתידי".
11 צפייה בגלריה
מבט מכיוון מזרח על הדמיית הבינוי העתידי במתחם שדה דוב. בעיגול האדום נמצא מיקום תחנת הכיבוי כיום
(עיריית תל אביב-יפו)
11 צפייה בגלריה
תוכנית הבינוי במתחם שדה דוב. מיקום תחנת כיבוי האש מוקפת בעיגול אדום
(עיריית תל אביב-יפו)
"המגדל אמנם משמש סמל לתחנת הכיבוי, אבל הוא גם סמל ליחס כלפי מבנים היסטוריים ולנטייה בארץ לפנות לפתרון הקל ולהרוס אותם לטובת בנייה חדשה, מבלי לבחון את האפשרות לשלב אותם, או לפחות את חלקם בתכנון העתידי"
משראו את התוכניות העתידיות של העירייה עבור האזור, כפי שאלה פורסמו לציבור בגנזך העירייה, הבינו הסטודנטים שהמגדל כלל לא נמצא על שטח נתיב הרכבת הקלה. הם פנו לאדריכל העיר תל אביב, יואב דוד, שהסכים לבחון את הנושא ולבחון את האפשרות להשאיר את מגדל הספירלה במקומו. אך בזמן שהם ממתינים לתשובות מהעירייה, שמו לב לפינוי המבנה ולתחילת העבודות לקראת הריסתו הקרבה. "אפשר לחשוב על ערך ציבורי שיתווסף למגדל אם ישמש כנקודת תצפית לעיר, למשל, כפי שהצענו לעירייה. אנחנו בעד התקדמות והתחדשות עירונית, אבל לא באמצעות דורסנות", מסביר וולמן.
"אדריכלות היא מראה של התרבות"
סוגיית שימור מבנים בישראל תמיד הייתה נושא שנוי במחלוקת, ונעה בין הרצון לשמור על הערכים התרבותיים הגלומים ביצירות אדריכליות לבין הרלוונטיות שלהן. הדבר נכון במיוחד במקרה של זרם הפוסטמודרניזם, שרבים מתוצריו האדריכליים נתפסים כמוגזמים, וספגו על כך לאורך השנים חצי ביקורת רבים. "הריסת בניינים כברירת מחדל היא חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית כבר הרבה מאוד זמן, לצערי", מספר ל-ynet פרופסור אמנון בר-אור, בעל משרד אדריכלים המתמחה בשימור. "זה לא שלא צריך להרוס מבנים. ברור כי במדינה קטנה שהשטח בה מוגבל אין מנוס מהריסה של מבנים שיצאו מכלל שימוש או אופנה כדי להתפתח ולבנות מבנים חדשים".
הדילמה שמציג פרופ' בר-אור, הלכה למעשה, מתקיימת במקרה של מגדל הספירלה. מצד אחד, מדובר בפיסת היסטוריה אדריכלית שכלל לא עומדת בדרכה של הרכבת הקלה ויכולה אף לשרת את הציבור כחלק מהתחדשות המתחם; מנגד, עולה שאלת הקונטקסט - כיצד חלק של מבנה מסוף שנות ה-90 ישתלב כראוי בשכונה חדשה, לצד נתיבי רכבת שעתידים להיבנות במקום?
"כמו שקוראים בעיתון על הפוליטיקה, דרך האדריכלות ניתן לקרוא על קורות החברה ועל הלך הרוח של התקופה בטווח זמן ארוך יותר. ללא שימור המבנים ההיסטוריים, הדורות הבאים לא יוכלו לחוות ולראות ברחובות את ההיסטוריה, שתישאר רק בדפי הספרים"
"אדריכלות היא מראה של התרבות", מסביר פרופ' בר-אור. "כמו שקוראים בעיתון על הפוליטיקה, דרך האדריכלות ניתן לקרוא על קורות החברה ועל הלך הרוח של התקופה בטווח זמן ארוך יותר. ללא שימור המבנים ההיסטוריים, הדורות הבאים לא יוכלו לחוות ולראות ברחובות את ההיסטוריה, שתישאר רק בדפי הספרים. המבנים הפוסטמודרניסטים לא מופו או סומנו, ועדיין לא התקיים דיון ציבורי סביב שימורם. על כן, אין שום תוכנית לשמר אותם, נכון לעכשיו. המבנים 'המאוחרים' ביותר שהוכרזו לשימור שייכים לסגנון הברוטליסטי של שנות ה-50 וה-60, שמאופיין בבטון חשוף".
11 צפייה בגלריה
מבט אל גדל הספירלה. ברקע ארובת תחנת הכוח רידינג שהוגדרה לשימור
(צילום: שלומי וולמן ושירי שריג)
11 צפייה בגלריה
"מתפלא שהעירייה אישרה להרוס את המבנה": פרופ' אמנון בר-אור
(צילום: שלומי וולמן ושירי שריג)
עם זאת, בר-אור מבקש לדייק את מושג השימור, שטמון בערכים של המבנה ובנסיבות שהובילו לבנייתו: "להרוס מבנה שתוכנן לתפקד כתחנת מכבי אש תחת סגנון מסוים, ולהשאיר רק אלמנט דקורטיבי מתוכו, מאבד מערך השימור. למגדל אין משמעות ללא הבניין. אני מאוד מתפלא שהעירייה אישרה להרוס את המבנה ככלל, אבל עבור הרכבת הקלה כבר הרסו מבנים לא פחות חשובים, דוגמת 'מבנה הטרנספורמטור' מתקופת המנדט הבריטי בשדרות ירושלים ביפו - המבנה שהביא חשמל ליפו והיה המבנה הראשון שנגלה לבאים ליפו. גם בית המכס וטרמינל הנוסעים בנמל יפו היה מבנה חשוב שנהרס בזמן סגר בקורונה, למרות מאבקים לשמר אותו".
11 צפייה בגלריה
'מבנה הטרנספורמטור' ביפו שנהרס לטובת הרכבת הקלה
(צילום :ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי)
"יש ערך בשימור מבנים משנות ה-80 וה-90 שעוד לא נחשבים היסטוריים כיום, אך חשיבותם והערכים התרבותיים שגלומים בהם יאבדו אם נמשיך להרוס אותם", מסכם וולמן, שגם היה שותף להכנת המודלים התלת ממדיים בכניסה לתערוכה "חורבות פוסטמודרניות" במוזיאון תל אביב, שמבקשת להעלות שאלות לגבי אותם מבנים פוסטמודרניים בתל אביב שנמחקים מהמרחב בזה אחר זה. "בין המודלים שהכנו נמצא גם מבנה תחנת כיבוי האש. מבחינתי, נושא התערוכה מתרחש ממש עכשיו, בשידור חי".
מעיריית תל אביב–יפו נמסר בתגובה:
"אנו מודעים לחשיבותם של מבנים היסטוריים לרקמה העירונית וכל שימור ו/או הריסה של בניינים נבדקים בכל דרך וההחלטות בעניין נובעות משיקולים מקצועיים, פיזיים וטכניים. לראייה העירייה שמרה ומשמרת מאות מבנים ברחבי העיר. לעניין מבנה תחנת כיבוי אש, כולל המגדל, הנמצאים בתחום שייעודו דרך ושטח לבניה ציבורית: המבנה מיועד לפינוי לצורך פיתוח תוואי חדש של המשך רחוב אבן גבירול, כחלק מהפיתוח של תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה.
הבקשה לשמר את מגדל כיבוי אש נבחנה על ידי גורמי התכנון, ונמצא כי מכיוון שהמגדל נמצא בתחום מדרכה וחלקו אף חורג לתחום המיועד לבנייה, ואינו מתאים למפלסי הפיתוח העתידי. עם זאת, צוות התכנון וגורמים האחראיים על הריסת המבנה בוחנים ישימות הנדסית של השארת המגדל במקומו, ובמקביל נערכת בדיקה חוזרת להצגת אופן השתלבות המגדל בפיתוח והבינוי העתידי ומפלסי המדרכה יש לקחת בחשבון כי מדובר גם במערכת תשתיות חדשה. בתום הצגת הממצאים יבחנו המשמעויות של שימור המגדל ותפקודו העתידי, על מנת לקבל החלטה סופית לגבי שילובו בסביבה העירונית המתוכננת במרחב".
