במיקום מפתיע, בלב שכונת רמת אביב, נפתח לאחרונה סניף חדש של "בית חנה" – מרכז פנאי, תרבות וכושר לאוכלוסייה הצעירה בסביבה. הסניף החדש מצטרף לשני הסניפים שכבר פועלים בתל אביב – "בית חנה" הוותיק בשדרות בן גוריון ו"בית חנה הרבי" בשכונת פלורנטין. מאחורי הפרויקט עומדים אנשי העסקים רוני דואק ויואב קדמון. הם שאפו להקים מרכז פנאי פרטי (שהביקור בו כרוך בתשלום), או כמו שהם מכנים זאת, "המקום שלישי" – חלל המשלב תוכן, אוכל, תנועה, יצירה ומפגש חברתי שתורמים כל אחד בדרכו לבריאות הנפשית והפיזית של חברי הקהילה. אם תרצו, מעין מתנ"ס מעוצב המיועד בעיקר למבוגרים. החלל מאופיין בסגנון וינטג' תל אביבי רגוע שבהחלט מעורר חשק לבלות שם יום שלם.
המתחם האורבני מעוצב בסגנון המזכיר דירה תל אביבית, עם דגש על הפרטים הקטנים, ובהם טקסטיל, אמנות וצמחייה. מי שעומד מאחורי התכנון הוא האדריכל דן טרוים, שהיה אחראי על תכנון שני הפרויקטים האחרים של "בית חנה", כך שגם הפעם ממשיך אותו קונספט שעובד בסניפים הוותיקים יותר, אם כי בפרשנות מותאמת למקום הספציפי.
"בעידן שבו הקהילה העירונית מחפשת מקומות מפגש חדשים, היה לי חשוב לעצב את החלל כך שייצור תחושת שייכות, עם שימוש בחומרים ובעיצוב מקומיים ישראליים", מסביר האדריכל דן טרוים. "בשונה מהפרויקטים הקודמים של 'בית חנה', פה קיבלנו חלל אחד פתוח והיינו צריכים למצוא דרך להכניס את כל הפונקציות בקופסה אחת", הוא מספר בריאיון. "זה היה אתגר תכנוני מורכב שאילץ אותנו לבנות הכול מאפס בתוך המבנה. הקונספט היה לתכנן חלל מרכזי אחד שסביבו מתוכננים כל שאר החללים - חדר מלאכה, חדר יוגה, חדר כושר, חדר ישיבות ועוד".
מקולנוע שכונתי ועד מרכז ללימודי דת
"בית חנה" החדש הוקם בהשקעה של כ־10 מיליון שקל והוא ממוקם במבנה תעשייתי ברחוב ברודצקי 17, במרכז המסחרי הוותיק בשכונת רמת אביב הירוקה. המבנה שנבחר עבר גלגולים רבים במהלך השנים. הוא הוקם לראשונה באמצע שנות ה־50 ושימש כבית הקולנוע המרכזי של רמת אביב – "קולנוע רמת אביב" - אחד מבתי הקולנוע הוותיקים והבודדים בשכונה. בתחילת שנות ה־80 המוקדמות שונה שמו לקולנוע "תמוז" עד שהוא נסגר סופית לאחר כמה שנות פעילות. במקומו פעל במבנה במשך תקופה קצרה בית הספר לעיתונאות ולתקשורת "כותרת", ועם סגירתו עמד הבניין שומם תקופה מסוימת ולאחר מכן הושכר לארגון העוסק בחינוך ובלימודי יהדות.
בתקופה האחרונה עבר המבנה הסבה למרכז קהילתי טרנדי ועכשווי, שונה במהותו משימושיו הקודמים. העיצוב החדש נועד "לשדר מינימליזם ופשטות לצד הרמוניה", לדברי טרוים. המבנה, ששטחו כ־700 מ"ר וגובהו שבעה מטרים, תוכנן בצורת האות ח' המאגדת את כל החללים מסביב ללאונג' מרכזי אחד. בהמשך מתוכננת גם הקמה של גג ירוק בשטח 400 מ"ר, כחלק מתפיסת חיים אקולוגית בלב העיר. המבנה כולל חללים מגוונים לאימוני ספורט כמו יוגה וכושר, חדרי יצירה ומלאכה, חדר ישיבות, בית קפה ועוד, וכל אחד מהם עוצב בהתאם לקונספט הכללי. קירות חצי שקופים מאפשרים צפייה הדדית בין המתחמים השונים, ומחברים בין חללי העבודה והפנאי בצורה שמזמינה אינטראקציה בין המבקרים. בנוסף לאזורי הישיבה והעבודה השונים, הכוללים שולחנות עבודה ליחידים, לקבוצות וספות רביצה, תוכנן גם אזור המכונה "טאטאמי" – מחצלות קש בסגנון יפני המיועדות לישיבה או לשכיבה על הרצפה. האזור הזה משקיף לעבר החורשה הסמוכה, מה שמאפשר בילוי אלטרנטיבי למבקרים הקבועים והזמניים.
פשטות ושקיפות
הרעיון התכנוני של יצירת החלל בצורת ח' נועד לענות על הפרוגרמה של הפרויקט - יצירת אווירה המשדרת פשטות ובו־זמנית לחבר בין חלקיו של הקומפלקס באופן הרמוני, כך שכל חלל ואזור מקבל מענה תכנוני לצרכיו. תחושת הסינרגיה בין החללים השונים נוצרת על ידי שימוש במחיצות חצי שקופות המאפשרות הצצה דו־כיוונית, קירות תריסים מעץ, קיר בטון עם פתחים עגולים ומחיצות זכוכית חצי שקופות. "הסגנון העיצובי משלב אלמנטים תעשייתיים כמו בטון חשוף עם שימוש בעץ וטקסטיל, ויוצר אווירה נינוחה ומסוגננת, בהשראת ישראל של שנות ה־70", מציין טרוים ומספר שגם רוב הרהיטים עוצבו במיוחד לחללים. "הפרויקט כולל ריהוט ייחודי ומגוון שתורם לתחושת השייכות והנינוחות, ומזמין את המבקרים לשוטט בחופשיות בין החלקים השונים", הוא אומר.
"בית חנה", אף שהוא מבקש לטפח קהילתיות ותרבות, הוא מוסד פרטי לגמרי, שלא שייך לעירייה או למדינה, ומצריך תשלום עבור השהות בו. רוב החללים מיועדים למנויים קבועים או לרוכשי מינוי יומי, ובהם חדרי כושר ופילאטיס מאובזרים עם מלתחות ומקלחות צמודות, חדר מלאכה לאמנויות (קרמיקה, קליעה, אריגה, סריגה ועוד), חללי עבודה, חדר ישיבות ולאונג'. בבית חנה יש כמה מסלולי מנויים, החל ממינוי שנתי המאפשר כניסה חופשית לכל פעילויות המתחם והחללים השונים, ועד מנויים בסגנון כרטיסייה. במקביל ייערכו במקום הרצאות, סדנאות, מופעי מוזיקה ותערוכות, למשל סדנה להכנת טאי דאי, קורס קדרות, הכשרת מדריכי פילאטיס, סדנת הדרכה לתפירה ידנית, סדנת הדפס על לינולאום, הרצאה על המזרח התיכון, ועוד.
10 צפייה בגלריה
אזור מחופה מחצלות טאטאמי לישיבה על הרצפה, לנגינה, קריאה, מפגש או עבודה
(צילום: טל ברושל)
ערכים של חלוציות ופמיניזם
ומי זו חנה שעל שמה יש כבר שלושה מרכזים ברחבי תל אביב? חנה צ'יזיק שחיה בשנים 1951-1889 הייתה חלוצה, אגרונומית, מנהיגת נשים ומכשירת פועלות בתקופת מדינת ישראל הצעירה. היא ייסדה שני משקים שבהם הוכשרו פועלות, אחד בנחלת יהודה והשני בצפון תל אביב. היא למדה, בין היתר, אמנות (ציור ואריגת שטיחים) בבצלאל בירושלים, אך פנתה לעבודת החקלאות החלוצית. במקום שבו הוקם "בית חנה" הראשון, בשדרות בן גוריון, פעל מ־1926 ולמשך 20 שנה משק הפועלות ובמסגרתו היא לימדה עולות חדשות לחיות חיי חקלאות, למשל, גידול וטיפוח גן ירק, משתלה, לול ורפת, כך שיוכלו לפרנס את עצמן ואת בני משפחתן - פמיניזם של תחילת המאה שעברה הלכה למעשה. המבנה המרכזי נבנה באמצע שנות ה־30 של המאה הקודמת והוא דוגמה לסגנון האדריכלי הבינלאומי (באוהאוס). הוא נקרא בהמשך "בית חנה" על שמה ועבר שימור בשנות ה־90 ובהמשך שיפוץ נוסף שהפך אותו למרכז קהילתי שכונתי פופולרי, בעיקר עבור נשים ועבור משפחות צעירות המשתתפות בחוגי יוגה ופילאטיס, בהרצאות ועוד. לשם כך יש אפילו מערך שמרטפות שפועל במקום ומחדד אף הוא את עניין הקהילתיות והגיבוש.
