הזמר שחר סאול שחרר היום אלבום מוזיקלי חדש בשם "צולל", אבל אנחנו נצלול דווקא לצד הוויזואלי. בעוד שהעטיפה מזכירה למי מאיתנו את עטיפת האלבום המיתולוגי Nevermind של להקת נירוונה משנת 1991 (ועליה התנוססה תמונה של תינוק עירום בבריכה שוחה לעבר שטר דולר קשור בחוט), הסיפור העיצובי המעניין טמון דווקא בקליפ של אחד השירים. אגב, העטיפה של האלבום של סאול מכונה "ילד צולל בתוך מים של בריכה" ואותה צילם אבא של שחר כשהיה ילד.
הקליפ לשיר "אין בזה כלום", בהפקתו המוזיקלית של ג'ורדי (ירדן פלג) היא אחת היצירות הייחודיות שנעשו בארץ בתחום הווידיאו-ארט והאומנות הדיגיטלית: הקליפ נוצר בשיתוף של לא פחות מ-35 אמני וידיאו עצמאים שלא ידעו מה האחרים מבצעים. כל אחד ואחת מהיוצרים והיוצרות קיבלו רק חמש שניות אקראיות מהשיר, וכל אחד יצר עולם ויזואלי שלם בטכניקה ייחודית משלו. בין הטכניקות והז'אנרים אפשר למצוא תלת-ממד, סטופ-מושן, צילום, ויז'ואל שנוצר בעזרת AI, דו-ממד, אנימציה קלאסית ועוד.
ליוצרות וליוצרים ניתנה רק הנחייה אחת, מלבד ההקפדה על אורך של חמש שניות בלבד: להשאיר את הראש של שחר במרכז בהתחלה ובסוף הקטע שקיבלו. זהו. ללא כל מסגור של הרעיון, הטכניקה, השפה החזותית או כל הגבלה אמנותית אחרת.
איך התחיל הרעיון?
רומן (רומס) בוצ'אצקי, במאי הפרסומות והקליפים של סטטיק, נועה קירל, אגם בוחבוט ואמנים אחרים, יזם את הפרויקט והוא גם הנהל אומנותית את האלבום של סאול. "כבר הרבה שנים אני חולם ליצור קליפ המשלב המון אמנים ויוצרי וידיאו מגוונים ביצירה אחת", מספר בוצ'אצקי, "עד עכשיו לא הצלחתי להוציא את זה לפועל, כל פעם זה נבע מסיבה אחרת. השיר 'אין בזה כלום' היה כבר אמור לצאת כסינגל, אבל כששיתפתי את שחר סאול ברעיון הישן שלי ובחששות והקשיים שיש בפרויקט שכזה, הוא מיד אמר: 'נדחה את השיר עד מתי שצריך, הפרויקט הזה חייב לצאת לפועל - רק ככה'".
סאול מוסיף: "אחת הסיבות שגרמו לי ללכת על הפרויקט הזה ולדחות את יציאת השיר, מעבר לעובדה שהרעיון הדליק אותי כי הוא כל כך מיוחד וייחודי, היא העובדה שיוצרי הווידיאו, האמנים עצמם שיצרו את הקליפ, הם בעצם בפרונט. ולא רק שהם בפרונט, הם נשענים על היכולות והאומנות האישית שלהם. כל קטע וקטע היא יצירה שהם יצרו עם הידיים שלהם ועם הראש שלהם".
איך הגיבו היוצרים?
"שיחת הזום המשותפת בזמן המלחמה הייתה הפעם הראשונה שהאמנים ראו בעצמם את היצירה כרצועה אחת בהקרנה של הקליפ. שם האמנים גם פעם ראשונה ראו אחד את השני וגילו מי יצר מה", אומר בוצ'אצקי, "חשוב להדגיש, אף אמן וידיאו בפרויקט בעצם לא ידע מה אמנים אחרים מתכוונים ליצור, מה השפה, הסגנון ואיזה קונספט. לפעמים אמן יכול ללכת לאיבוד כשאין איזשהו קו מנחה ביצירה".
10 צפייה בגלריה
שיחת הזום של 35 היוצרים והיוצרות בתום הפרויקט "אין בזה כלום - שחר סאול"
(באדיבות WAY COLLECTIVE PROJECT)
מי המשתתפים?
"מנעד היוצרים שהשתתפו בקליפ מאוד רחב", אומר בוצ'אצקי, "מדובר ביוצרים ישראלים ומוכרים ברמה בינלאומית וכאלה גם שהם יוצרים לוקאליים ברמות וסגנונות שונים. לא מובן מאליו לתת דגש כל כך גדול לפן הוויזואלי באלבום מוזיקלי, כשיוצרי הווידיאו הם למעשה בפרונט בשיר הזה". במעבר של העכבר על גבי רצועת הווידיאו ביוטיוב, תוכלו לדעת מי היוצר שיצר כל קטע בקליפ.
אלו שמות האמנים שהשתתפו בפרויקט: טל חיים, מור לוגשי סומך, עמית בנסנג'י, נעם כהן, לאונרדו קורטיני, אור חורי, אלכסנדר גולובב, ימבו, אור דרורי, איתי הקר, תומר נקש, דניאל רייכנר, דודי גניס, יותם דולב, אמרי אגמון, טל חיים, איתי חן, דניאלה קרול, יובל גור, שחר פליישר, דימה קובלוב, מקס סמורדין, דור נעים, קוסטיה וסקילוב, זוהר ואנונו, אלמוג זכאי, תומר סלונים, שני דבורקין, רעות גוהר קציר, רפאל סמג'ה, טל קליין, נהוראי שדה, קארין אביטל, יוסף נחמני, אוהד אדריאן ואייל רגב, אנדרה פרידמן ודימה קובלוב.
איך בכלל מתניעים פרויקט כזה?
"אחרי שקיבלנו את ברכתו של שחר, הצוות בסטודיו WAY (בית פוסט של פרסומות וקליפים) נכנס למשימה לנהל את הפרויקט. היה לנו תנאי אחד: שחר לא רואה את הקליפ או קטעים ממנו עד שהוא מוכן סופית. במילים אחרות, יש לנו וליוצרים חופש מוחלט. הם ידעו כמה אמן כמו שחר מעורב בכל שלב ושלב ומביע את דעתו, כפי שעשה בשאר הקליפים באלבום. שחר הסכים והציב תנאי גם הוא, הוא ביקש לא להגביל את האמנים בכלל ברמה הקונספטואלית. שכל אחד ייצור עולם ויזואלי לפי החזון האישי שלו. וכך היה", הוא מסביר על תהליך היצירה הייחודי.
הוא מוסיף: "אם נותנים חופש יצירתי, אז גם לא מראים אחד לשני מה כל אחד עושה ונותנים גבולות גזרה טכניים בלבד".
השלם עולה על סך חלקיו
אז אחרי גבולות הגזרה, הם יצאו לדרך. בסטודיו WAY, שלקחו על עצמם את ניהול הפרויקט ברמה הטכנית, פרסמו אתגר, קול-קורא, בסטורי באינסטגרם. "מכיוון שידענו שאמנים ויוצרים שונים בתחום הווידיאו עוקבים אחריהם באינסטגרם, פשוט החלטנו שזה המקום להזמין את רוב היוצרים להשתתף בפרויקט. ממש מהשטח. נוסח הסטורי היה כזה: 'WAY COLLECTIVE PROJECT מזמין יוצרי וידיאו ליצור 5 שניות של עולם ויזואלי לשיר של זמר מוכר. לפרטים לחצו כאן'", אומר בוצ'אצקי.
יובל גור, סופרוויזר בסטודיו WAY, מוסיף: "היו כאלה שפנינו אליהם אישית מראש כי היה חשוב לנו שייקחו חלק בפרויקט וגם כי קצת חששנו שלא באמת יהיו לנו מספיק יוצרים שירצו להשתתף. שמחנו לגלות שהרוב הגדול של האמנים פשוט יצרו איתנו קשר דרך הפוסט".
10 צפייה בגלריה
החדרים נוצרו במיד'רגני, השכבות בפוטושופ, והכל נכנס יחד לאפטר אפקטס
(צילום: Almog Zakay)
10 צפייה בגלריה
טכניקת ״סטופ מושן״ - חיבור תמונות סטילס שבעריכה נותנת אפקט של וידיאו ויוצרת תנועה מהירה
(צילום: Ohad Aridan & Eyal Regev)
השלב הבא: שלב היצירה
אחרי סינון של היוצרים, כל אחד מהם קיבל את הדברים הבאים:
1. קובץ אלפא (רקע נקי) עם הראש של סאול שר עם ליפסינג במשך חמש שניות אקראיות מהשיר.
2. הנחיות טכניות בזו הלשון: "בפריים הראשון והאחרון של הקטע שקיבלתם יש להשאיר את הראש של שחר בדיוק באותו מיקום וגודל".
3. דד-ליין של שבועיים.
"אחד הדברים הכי חשובים בפרויקטים מהסוג הזה, ובכל פרויקט אחר - הוא הסדר. ופה הסדר הטכני שנעשה מאחורי הקלעים, פגש את הכאוס הקונספטואלי. פירקנו את השיר לקטעים קצרים של כחמש שניות לפי הקצב של השיר, והכנסנו לטבלת אקסל אחת. רומן ביקש שכל יוצר יהיה ממוקם במיקום אקראי אחר. כל אחד קיבל את קטע אחר - חומר גלם שבו הפנים של שחר עם ליפסינג של שורה ספציפית בשיר. כלומר, אי אפשר היה לבחור את הסדר של היוצרים מבחינה ויזואלית ואיך היצירה שלהם תשפיע על מי שבא לפניו או אחריו", מסביר גור.
למה בחרו האמנים במגוון טכניקות ולא פשוט הלכו על הדרך הקלה - AI?
"בעולם שבו בינה מלאכותית (AI) נכנסת לתחום הוויזואלי באופן אינטנסיבי, היוצרים דווקא בחרו לא לשים אותו בקדמת הבמה לא וליצור יצירה מלאה אך ורק בבינה מלאכותית", מסביר גור, "חלקם בחרו לשלב AI דווקא כאחד הכלים המוכרים מבין שלל הכלים, לצד סטופ-מושן, צילום ועריכה קלאסית, מידול בתלת-ממד, אנימציה קלאסית וטכניקות יצירה אחרות".
היוצר טל חיים מספר על חמש השניות שיצר בקליפ: "הקונספט היה ליצור סיטואציה קטנה בהתאם למילים של השיר 'תן לי עוד ריגוש אחד עוד חותמת על היד' - להפוך את שחר לקעקוע. אחרי הצילומים של הזרוע ביד לקחתי מהצילום של שחר את הקווי המתאר כדי ליצור את הנראות כאילו הוא קעקוע בקו, בשילוב עם האדמומיות מסביב שיראה כמו קעקוע טרי. לבסוף הוספתי בתלת-ממד והתאמתי את המקעקע שמוסיף עוד חריטה על היד בטעות אחרי שסיים את הקעקוע של שחר".
היוצר איתי הקר מספר: "כשקיבלתי את הקטע שלי בשיר מיד קיבלתי תחושה שהחלק הזה מרחף. כמה ימים לפני כן צפיתי בסרטים Avatar וBlack Panther שמתרחשים ברובם מתחת למים, לקחתי משם השראה והרגיש לי שזה מתאים מאוד לחלק הזה בקליפ, דבר שהתברר כנכון כשהבנתי שקוראים לאלבום צולל. השתמשתי בCinema 4D- ליצירת העולם התלת-ממדי ובAfter Effects- לCompositing. רפרנסים יצרתי בעזרת MidJourney. את המשקפיים והנזם של שחר יצרתי ב-Stable Diffusion, החלפתי לו את המשקפיים כדי שיתאימו יותר לפלטת צבעים שכיוונתי אליה".
דור נעים מספר: "ידעתי שאני רוצה לעשות משהו עם פרחים וגינה כי בחלק שקיבלתי המילים היו 'לחזור הביתה' וזה מתחבר לי לאווירה נעימה כזו. חשוב לציין שלא ידענו על מה השיר. חשבתי שלגרום לצמחים לעלות על שחור יכול להיות מגניב ומתאים. עשיתי תאורה של גולדן אוור, שקיעה כזו. ברמת הטכניקה, השתמשתי בבלנדר וכתבתי קוד של פרח שצומח בתלת-ממד על שחר ועל הסביבה באווירת שקיעה".
ניהול פרויקט, בית פוסט: WAY, קונספט וניהול אומנותי: רומן בוצ'אצקי, מפיקות פוסט: ספיר כהן, שני רייבר ונויה מור דימנד, סופרוויזר: יובל גור, עיצוב והנפשת פתיח: טל חיים, הפקת יום צילום וניהול פרויקט: ROMS STUDIOS, עיצוב כתוביות פתיח: מוזס בצראוי, עיצוב עטיפה: AVOXVISION, ניהול בלעדי שחר סאול: ROMS & GAGA MANAGEMENT, מפיקה ראשית: גלית בורנצוויג.
