דירתם החדשה ורחבת הידיים של בני זוג בשנות ה־50 לחייהם - הוא בעל חברת ייצור והיא אמנית רב תחומית – מתפרסת על כ־180 מ"ר במגדל מגורים חדש באחת מערי המרכז. בקשתם ממעצב הפנים ניצן הורוביץ הייתה חד־משמעית: מרחב מחיה נעים, מאוזן ומחולק, כך שתיווצר תחושה אינטימית במקום חלל פתוח וקר.
בני הזוג, שילדיהם כבר בגרו ועזבו, החליטו לעבור לעיר אחרי שנים של מגורים בבית פרטי באחד היישובים הפסטורליים הסמוכים לירושלים. את הנוף הכפרי החליפו בנוף אורבני שנשקף מהקומה הגבוהה של דירתם. "על אף השינוי הגיאוגרפי והשינוי בתפיסת המגורים, השניים רצו שגם דירתם החדשה תשדר תחושת חמימות", אומר הורוביץ. "בראשית התהליך ביקרתי אותם בביתם הקודם והבנתי שמדובר בזוג שורשי שיודע להעריך חומר וטקסטורה ונותן מקום של כבוד לאמנות ולפריטים ייחודיים. כך נוצר בינינו שיח ששם את החומרים במרכז. הלכנו עם הרציונל הזה עד הסוף, גם בבחירת החומרים וגם באופן היישום שלהם במרחב".
פלטת חומרים מצומצמת – ובמרכזה האמנות של בעלת הבית
החלוקה החדשה של הדירה והשימוש במגוון חומרים היו מאתגרים למדי. "עבדנו בטכניקות מיוחדות ונעזרנו באומנים שיצרו עבורנו מערכות מורכבות. כך, למשל, יוצרה מערכת דלתות הרמוניקה, שבעזרתה תחמנו את סוויטת השינה של הבן, שמגיע מפעם לפעם לביקור, ושממוקמת בסמוך למבואת הכניסה. כך גם המטבח שמצוי בלב החלל המשותף ואפשר להתנתק ממנו בעת הצורך", מסביר המעצב. "תכננו אלמנטים ביתיים כמו חרכי הצצה בין האזורים השונים בעזרת העמודים ושאר המחיצות והפתחים, שרובם ככולם בעלי טקסטורה מיוחדת. רצינו לגרום לסביבת המגורים הזאת להיתפס כאותנטית ועל־זמנית ולהשרות תחושה שמדובר בבית שקיים ופעיל כבר שנים. הזמן בהחלט לא משחק כאן תפקיד", מוסיף המעצב.
הנוף ופריטי האמנות של בעלת הדירה היו נדבך מרכזי בתכנון והם מייצרים את סיפור המסגרת. "התמונות, הפסלים ועבודות הברזל היוו יתרון אדיר. שני האלמנטים הללו הובילו אותנו לייצר פלטפורמה רגועה ומונוכרומטית, במטרה להעשיר את האדריכלות של המבנה. הדגשנו את העמודים ושימרנו את ממד הגובה של הוויטרינות והחלוקות. ככלל, כמעט ואין ברחבי הדירה קירות בנויים. מרבית החלוקות בוצעו על ידי פריטי נגרות. כך לדוגמה ההפרדה בין המטבח לסלון ופינת האוכל ובין חדר השינה של הזוג ובין חדר הרחצה שלהם", מסביר הורוביץ.
המטרה הייתה לייצר, בעזרת החומרים השונים והחיבורים ביניהם, דירה במראה מתוחכם. זו הסיבה, לדברי המעצב, שנבחר מספר מצומצם של גוונים, למשל, פורניר עץ אלון במרקם מגורד לחלק מהמחיצות, פרקט עץ בחדרים וריצוף פורצלן במראה בטון. גם תעלת המיזוג הגלויה, תעלת התאורה הסמויה, הספוטים וגופי התאורה נצבעו בגוון בטון וכך נוצר מראה אורגני הומוגני. "אותה סקאלת צבעים וחומרים עברה היפוך תפקידים בין החלל המרכזי לאגף הפרטי – חדרי השינה. יש משהו בעבודת הנגרות המשובחת, שהיא מלאכת מחשבת בפני עצמה, שמייצרת בדירה הזאת תחושה של עיצוב משנות ה־70, אבל בכסות מודרנית ומהוקצעת יותר", מסביר הורוביץ.
מטבח פתוח־סגור ותצפית לנוף
עם פתיחת דלת הכניסה נגלית המבואה ולצידה ניצבת, כאמור, סוויטת שינה עבור הבן הצעיר. מדובר ביחידה אוטונומית לחלוטין שיכולה להיסגר על ידי דלתות הרמוניקה שעשויות ממסגרות עץ וליבת זכוכית אפורה. את המסילה העילית שעליה היא נעה שתלו בתקרה מבעוד מועד, כבר בתהליך הבנייה.
מיד אחריה ממוקמים שירותי האורחים, שטופלו בסקאלת הצבעים של הדירה כולה ובמשחק ביניהם - החל בגוון האבן, דרך צבעי הנחושת האדמדמה וכלה באפור של האריחים והבטון.
מאזור הכניסה מתקדמים לעבר החלל המשותף, שבו ממוקמים הסלון, פינת האוכל והמטבח. "המעבר מבית פרטי לדירה חיזק את הרצון והצורך לייצר מטבח שיכול להיסגר, כך שכשמבשלים אפשר להותיר את מרחב ההכנות סמוי מהעין", מסביר הורוביץ. "לשם כך יצרתי יחידה דו־צדדית שמפרידה בין החלל הציבורי ובין המטבח, וביניהם חוצצת מערכת דלתות. המטבח אולי נסתר, אך הוא זה שהגדיר את לב הבית וקבע את המיקומים של פינת האוכל והסלון. זוהי אחת מההחלטות שברגע שמקבלים אותן, כל האחרות פשוט מסתדרות מעצמן באספקט התכנוני. כך הצלחנו לייצר דינמיקה וזרימה נכונות בין הפונקציות שבמרחב ושמרנו על תצפית אופטימלית לנוף".
על אף היותו תחום, המטבח גדול וכולל יחידה נמוכה שפולשת החוצה לכיוון פינת האוכל ומתחברת אליו כשהדלתות פתוחות. המטבח כולל משטח עבודה מנירוסטה באורך של כ־5.5 מטרים ושפע של ארונות שנצבעו בצביעה מתכתית על ידי בעל מקצוע שקיבל מראש את הגוון המדויק של הנירוסטה – כדי ליצור התאמה בין המשטח העליון לחזיתות.
פינת האוכל של חברת Kartell נבחרה בשל התאמתה לפלטת הצבעים ששולטת בחללים. שולחן האוכל עשוי משטח גרניט פורצלן אלגנטי וכהה באורך שלושה מטרים וסביבו כיסאות מחופים פורניר עץ בגוון המזכיר את החזיתות שבמעטפת החלל.
לסלון נבחרה ספה בגוון אפרפר בטוני ושטיח תואם, שממשיכים את הקו העיצובי הכולל, בעוד שהמעטפת עשויה עץ פורניר ומשמשת הן לאחסון פתוח וסגור של פריטי נוי ואמנות, והן כהפרדה מיתר החללים.
האגף של בני הזוג, הכולל חדר שינה, חדר ארונות וחדר רחצה, מופרד מיתר הדירה, ומאופיין בצבעוניות לבנה, שונה מזו של החלל המרכזי. בכניסה לאגף הנפרד יש דלת וממנה נפרס מסדרון שמוביל לחדר השינה. בחדר השינה הזוגי תכנן הורוביץ יחידת נגרות לבנה וארוכה במיוחד, שממשיכה עד לקצה ומעברה השני ממוקמת דלת הכניסה לחדר העבודה של הדיירים.
בתוך החדר גם שובצה דלת זכוכית שדרכה נכנסים לחדר הרחצה הפרטי, שגם בו נעשו עבודות נגרות ייחודיות בהתאם למגבלות החלל הקומפקטי. יחידת הנגרות בתוך חדר הרחצה, שגובהה כ־45 ס"מ, חודרת לאזור המקלחון, שם היא הופכת לספסל ישיבה בנוי. הרצפה, הקירות והמגירות בחלל חופו בפורצלן והכיור העמוק במיוחד עשוי מאבן קיסר.