מהו החלל האינטימי ביותר בבית? עבור חלקנו מדובר בחדר השינה. עבור אחרים זו דווקא המקלחת. או אולי השירותים. אבל בשביל אנשים בעלי הון (ולא מעט פרטי מעצבים) - מדובר בחלל אחר לגמרי. כזה שמוקדש כולו לנעליים ולבגדים.
לא מדובר בארונות סטנדרטיים, אלא בחדרים גדולים ומעוצבים בקפידה, שהמטראז' בתוכם לא יבייש דירת סטודיו להשכרה בתל אביב. הם מעוצבים בהשפעה ישירה של חנויות יוקרה, ובהתאמה גם מלאים במותגים נוצצים. לא היה פשוט להגיע אל תוך חדרי הארונות היוקרתיים של האלפיון העליון בישראל, אך אחרי תחקיר ארוך ובעזרת המעצבים שעיצבו אותם – הצלחנו להכניס מצלמה אל קודש הקודשים.
חדרי ארונות מפוארים
אנחנו עומדים בכניסה לווילה חדשה ומרשימה בסביון. בעלת הבית פותחת לנו את הדלת אל ארמון של ממש, אך כיוון שמדובר בכתבה על חדרי ארונות, נציין רק שהמטבח עצום ובחצר בריכה חצי אולימפית.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
האדריכלית שתכננה ועיצבה את הבית, שירלי דן, מחתימה אותנו על הסכם סודיות שמא תיחשף פרטיותה של בעלת הבית, ומבקשת מאיתנו להצטרף אליה אל הקומה השנייה, שם, בסוויטה הזוגית, נמצא חדר הארונות הראשון.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
"הקונספט כאן הוא של חדר ארונות פתוח", היא מספרת. "אתה מתקלח, יוצא, מתלבש - הרגשה של מלון בוטיק. הארון עשוי בנגרות אירופאית עם ידיות זהב, הכול מסוגנן. מבחינת התכנון, יש את הצד שלו ויש את הצד שלה".
וכמה הוא קיבל?
"מעט מאוד", היא צוחקת.
דן מובילה אותנו אל המקום שהיא מכנה "הכספת". מתברר שחדר הארונות הראשי של בעלת הבית נמצא בקומת המרתף, בתוך חדר ביטחון. אנחנו יורדים שלוש קומות במעלית, ומבינים במבט אחד מדוע הוא נקרא כך – שפע פריטים של מותגי יוקרה שאת מחירם קשה לשער. "זה חדר ביטחון עשוי בטון כבד. יש כאן נעליים ותיקים שיכולים לעלות עשרות אלפי יורו".
"זה החדר של בעלת הבית בלבד", אומרת דן. "הוא סגור ונעול ואף אחד לא נכנס לפה. זה היה החלום שלה. חדר ארונות מסודר עם כל התיקים וכל הנעליים. חלומה של כל אישה. כשאני נכנסת לכאן אני מרגישה שאני בתוך חנות ובא לי למדוד הכול. אני מוכנה לגור פה".
כיוון שמדובר בחדר ארונות שמכיל את מותגי העל היוקרתיים ביותר, כל זוג נעליים מקבל מקום משלו. דן טוענת כי היעדר הצפיפות על המדפים והמרחב הפרטי של כל פריט אופנה יוקרתי, יוצרים תחושת עונג. "זה נותן הרגשה שאתה בחנות. אין עומס. יש כאן נעלי התעמלות של פראדה, יש כפכפים של גוצ'י, יש ברברי וגם לואי ויטון. בניגוד לארונות מסורתיים, כאן לא צריך לחפש כי הכול מונח מול העיניים - מדפים לתיקים, מדפים לנעליים, תיקים תלויים ומגרות וקופסאות לכל האקססוריז. הכול מסודר כאן לפי מותגים".
דן מצביעה על כפכפים מצופים זהב שתג המחיר עדיין עליהם ואני מקבל כאב ראש. באותה נשימה היא מסבירה את המהלך העיצובי שהפך את חדר הממ"ד המרווח בקומת המרתף לחדר ארונות יוקרתי – והוא מעלית נוספת שמקשרת בין חדר השינה של בעלת הבית ישירות אל הארון. "לא צריך לטפס במדרגות עם הבגדים", היא מסבירה, "המעלית מאפשרת להרגיש שהכול באותה קומה".
חדר הארונות הבא מחכה לנו במרומי מגדל יוקרה ברמת גן. הפעם מדובר במקדש של ממש לנעליים, חלל מרהיב ונוצץ שמזכיר אולם תצוגה מעוצב. מעצב הפנים אורון מילשטיין הוא בעליו של המקום, והוא מזמין אותנו אל קודש הקודשים הפרטי שלו – חדר ארונות שעיצב לעצמו ללא מגבלות תקציב.
דלת מוסווית בקיר בצורת מראה ענקית חוצצת בין הסלון הצבעוני והעמוס של מילשטיין, המשמש גם כחלל עבודה, לבין החלל הפרטי של הבית שממנו הגישה אל חדר הארונות. מדובר בארון זכוכית מרשים עם תאורה פנימית שבו מציצים מותגי אופנה יוקרתיים מכל פינה, מסודרים כמו מיצגים במוזיאון. בולטות בעיקר נעלי היוקרה הצבעוניות שנראות בוהקות על רקע המדפים השחורים.
"אחת האובססיות שלי הן זוגות נעלים", מילשטיין מספר. "לכל מקום שאני טס אליו, אני חוזר עם זוג או שניים. זה לא ארון הנעליים היחיד בדירה, יש לי עוד ארונות נעלים, אבל כאן נמצאות המיוחדות. אחרי שזרקתי, יש לי 150 זוגות בטוטאל. אלה לא נעליים למטרות השקעה. אני הולך עם כל הנעליים שלי, אבל אני מודה שיש כאן כאלה שעדיין לא הספקתי לנעול".
בארון של מילשטיין שוכבים גם 80 ז'קטים ועשרות תיקי יוקרה. אפילו הקולבים שעליהם תלויים הבגדים נראים כאילו עוצבו במיוחד. "תודה לאל שהשנה היה חורף אמיתי", הוא צוחק, "הצלחתי להשתמש בהם סוף סוף. יש כאן ז'קט ברברי קלאסי, ורסאצ'ה, מוסקינו, איב סן לורן וג'ון פורד. בעצם, חדר הארונות הזה הוא קומבינציה של כל החנויות שאני אוהב. תכננתי אותו כך שארגיש שאני נכנס לחנויות האלה כל יום מחדש. אני לא קונה כי אני צריך, אלא כי אני רוצה. כל חודשיים שלושה אני עובר על כל הארון, מה שאני לא משתמש, אני מעביר לחיילים בודדים".
"בגלל שהארון שקוף, היה לי חשוב שיהיה לו מראה אחיד. הארונות, מגירות הזכוכיות, עבודות הנירוסטה, התאורה והאריחים בתוך הארון עלו 200 אלף שקל. חדר הארונות הוא השוס של הבית, ולא מעט אנשים עשו בו סטורי. אני עשיתי את זה פשוט בשבילי".
באחת הקומות העליונות של מגדל באשדוד אנחנו פוגשים את תמיר רז, סמנכ"ל שיווק בחברת דלקוב ארונות, שתכנן את חדר הארונות הבא במסענו. הדירה מעוצבת בסגנון מוסקבאי מודרני, ובמטבח המאובזר יש ריח טוב של בישולים. למרות זאת, רז מזרז אותנו להתקדם ליחידת ההורים.
התחושה הראשונית עם הכניסה לחדר הארונות הראשי היא של חנות מוארת לבגדי מעצבים במילאנו. מדובר בחדר מלבני וארוך שבו קירות זכוכית עם תאורה פנימית, מדפים ארוכים המאכלסים תיקים ואביזרים של מעצבי יוקרה, ובחזית המקדש ניצב ארון נעליים המכיל עשרות זוגות של נעלי עקב מהודרות.
"מדובר בחדר ארונות שקוף, המשלב דלתות פתיחה ודלתות הזזה, פרופילים עבים בסטייל בלגי ודלתות זכוכית עבה עם מסילות", הוא אומר. "במגירות יש מראות והן נפתחות ונסגרות כמו במטבחים יוקרתיים - סופט טאץ', טריקה שקטה. דלתות הזכוכית גדולות ובעלות נוכחות, אבל ניתן להזיז אותן בצורה חלקה".
מבעד לדלתות הזכוכית העבות ניתן לראות בקלות מדף לכובעים בלבד, מואר גם הוא בתאורה פנימית. באחד המדפים העליונים יש קופסאות רבות ואריזות של המותג שאנל שמתאימות לגודלו כמו כפפה ליד. רז טוען שזה לא מקרי. "הלקוחה שלחה את המידות המדויקות של המדפים כדי שיתאימו לקופסאות. מדובר בהתאמה אישית. הפרויקט עלה 90 אלף שקל. עיקר התקציב היה על דלתות הזכוכית הייחודיות, הן ברוחב מטר ובגובה של התקרה".
באופן מפתיע למדי, הארון העמוס בבגדי מותגים ונעלי ערב לא מכיל נעלי התעמלות. רז מספר בחצי חיוך שיש עוד ארון נעליים ענק לנעלי יום-יום בכניסה לבית.
חדר הארונות האחרון מחכה לנו בשכונת קוטג'ים חדשה בראשון לציון. שם אנחנו פוגשים את המעצב דניאל מיכאלי, שמוביל אותנו לקומה השנייה, אל יחידת הורים מפנקת. זהו חדר שינה גדול ומלבני המחובר בצד אחד למרפסת ובצד השני לחדר אמבטיה מרווח. ובדרך למקלחת: חדר ארונות גדול ומרהיב.
"יש זרימה מאוד יפה בתוך חדר השינה וזה מה שאנשים מחפשים היום - יופי עם פרקטיקה", מספר מיכאלי. "הלקוח ביקש לצאת מהמקלחת לחדר הארונות ולהיפך, לשלוף מגבת מהארון ולהיכנס מיד למקלחת. לשמחתי היה פה לקוח שלא הגביל בתקציב, שזה החלום של כל מעצב. חדר הארונות הזה עלה 45 אלף שקל לפני מע"מ, והוא כולל ארון חשמלי עם תאורה פנימית, דלתות הזזה מזכוכית בקו אפס וגם מגירת תכשיטים".
אני מחליט לבדוק בעצמי את דלתות ההזזה היוקרתיות, והתנועה העדינה שלהן מזכירה לי טכנולוגיה של מטוס, הדלת צמודה בקו ישר לדלת השנייה, קופצת החוצה דרך ציר בלתי נראה ומנגנון חשמלי עדין וחרישי עושה את השאר ומדליק את האור. גם הסגירה עדינה. חוויה אסתטית ללא כל ספק. "המנגנון הייחודי של דלתות ההזזה הקפיץ את המחיר ב-25 אלף שקל", מוסיף מיכאלי. לא חשבתי אחרת.
מכאן אנחנו עוברים לאזור התלייה. החולצות והשמלות תלויות על קולבים בחלק העליון והגבוה של הארון, ואני תוהה אם בעלי הבית גבוהים מאוד. מיכאלי מגחך ומדגים איך המתקן עובד – משיכה קלה בידית וכל הבגדים יורדים קומה לגובה המתאים. דחיפה קלה והם חוזרים למדף העליון. כמו בסצנה מסרט של רובוטריקים.
בשונה מיתר הארונות שראינו, כאן אין הרבה בגדים. יותר מכך, נראה שהחלוקה בין הצד שלו והצד שלה נשמרה. מיכאלי מחייך ומסביר: "בתור מעצב למדתי להיות גם פסיכולוג, לטובת הגבר ביקשתי ממנה לא לפלוש. אגלה לך סוד, בעלת הבית השתלטה על ארונות בחדרי הילדים. יש לה שם בגדי חורף ובגדים ליום יום".
