הגורר שלנו חבר'מן

בינתיים זה עוד לא קורה, אך בהחלט נראה כי עיריית תל אביב עלולה להידרש להחזיר מיליוני שקלים לאנשים שרכבם נגרר על-ידי קבלני הגרירה של העירייה. הסיבה - גבייה לא חוקית של חלק מאגרת הגרירה.

שלשום אישרה השופטת ד"ר דרורה פלפל מבית המשפט המחוזי בתל אביב, לעו"ד איל גולן, הגשת תובענה ייצוגית נגד חברת "אתרים ירוקים" ועיריית תל אביב. זאת כאמור בגין אגרת גרירה בלתי חוקית לכאורה הנגבית מכל מי שרכבו נגרר בגלל חניה במקום אסור.

מה הסיפור?

רכבו של עו"ד גולן נגרר על-ידי העירייה, כפי שקורה ללא מעט מתושבי תל אביב. אך בניגוד למרבית "הנגררים", אשר מחליטים לעכל את הגלולה המרה, המטרידה והיקרה ולהמשיך לדרכם, החליט גולן שלא להחריש. לכן הוא תובע כי יש להחזיר את כל הסכומים שנגבו בגין גרירה עבור העירייה במשך שבע השנים האחרונות.

לעו"ד גולן הפריע כי נדרש לשלם לא פחות מ-250 שקלים כדי לשחרר את רכבו (לא כולל הקנס כמובן!). בבדיקה שערך הסתבר לו כי 33% (שהם כ-83 שקלים) מועברים לעיריית תל אביב. 67% הנותרים (שהם כ-143 שקלים) נשארים בידי קבלן הגרירה - "אתרים ירוקים" במקרה זה.

ובכן, לטענת גולן אין כל הצדקה לכך שחברת אתרים ירוקים תגבה כספים עבור העירייה, זאת בנוסף לעלות הגרירה והאחסנה של קבלן הגרירה. שכן, לעירייה לא נגרם כל חיסרון כיס (נזק פיננסי) מהגרירה ואחסנת הרכב - עלות המכוסה כולה על-ידי קבלן הגרירה.

מה מתברר?

ובכן, העירייה רשאית על-פי חוק לגבות אגרת גרירה בסכום של 54 שקלים מהשעה 06:00 ועד 16:00, ומשעה זו ועד בוקר המחרת 82 שקלים. לכן מעדיפה העירייה לא לקרוא לסכומים אלה בשם "אגרת גרירה" אלא, שימו היטב לב - "כיסוי הוצאות". ולכך אין עיגון בחוק. כדי להצדיק את הסכומים האמורים, הגישה העירייה לבית המשפט מסמך המפרט את העלויות הכרוכות בהפעלת מערך הגרירה, אותן היא מבקשת לכסות.

ועכשיו, שימו לב. מדובר ב-29 משרות של מוקדנים, מזכירה, ראשי חוליה ומפקחים. לטענת העירייה, עלות ממוצעת של כל אחת ממשרות אלה עומדת על כ-170,000 שקלים לשנה. אך זה לא הכל. הוצאות משתנות הקשורות לתהליך הגרירה הן, שוב לטענת העירייה, כוללות שירותי קלדנות, אחזקת מירס, מזון למפקחים, השתלמות יחידתית, כביסה, ציוד וריהוט, מחשוב וטלפונים, כיבודים(!), ניקיון, תיקוני מבנים, ביטוח, הפקת דוחות לסוגיהם, צרכי משרד, מכתבי תשובה וכן רכישות בנושאי מחשוב וטלפוניה, תיקוני מבנים, ציוד וריהוט ורכישת מכשירי מירס.

והשופטת?

כותבת על כך השופטת ד"ר דרורה פלפל: "על פניו נראה כי העירייה מעמיסה הוצאות שאינן קשורות להפעלת שירותי הגרירה דווקא, על חשבון נושא הגרירה על-ידי הקבלן. לאיזה כיבודים למשל נזקקת העירייה ביחסיה העסקיים עם קבלן הגרירה? איזו השתלמות יחידתית עוברים קבלני הגרירה או עובדיהם? ואם הכוונה לפקחי העירייה, מדוע להעמיס כנראה את מלוא הוצאות ההשתלמות שלהם - בהנחה שהן אכן קיימות - על הוצאות קבלן הגרירה דווקא?"

מעבר לכך - "יש לזכור כי על-פי המכרז והחוזה להענקת שירותי גרירה מחויב למעשה הקבלן בכל הוצאות האחזקה, תפעול וביטוח הנובעים מפעילותו. מדוע מועמס לעניין זה חשבון הוצאות העירייה גם בגין: ניקיון, תיקוני מבנים, ביטוח, כביסה ומזון למפקחים?

ובכן…

כאמור, בית המשפט קיבל את הבקשה להגשת תובענה ייצוגית ואמר: "…למבקש יש עילת תביעה בת הוכחה, ברמת הוכחה של סבירות גבוהה בגין החזר כספים שנגבו שלא כדין". או בלשון העם – השופטת החליטה כי יש למבקש "קייס", וסיכוייו לזכות בתביעה טובים.

בעיריית תל-אביב טוענים כי הם עדיין לומדים את החלטת בית המשפט, ובשלב זה הם אינם מעוניינים להגיב.