תעביר ל-689, יש חדשות בפולנית

אי שם בחלל, 36 אלף ק"מ מעל קו המשווה, מרחפים להם לוויינים, שאוצרים בקרבם עולם תוכן בלתי נתפס בהיקפו. בין מחשבות בריחה לחלל או נפילה לארץ, הלווינים משגרים אלינו אלומות מידע שמכילות שלל ערוצי טלוויזיה. אנחנו לא מדברים על 50 ערוצים, גם לא על 100, (שזה בערך מה שמציעות לנו YES וחברות הכבלים). אנחנו מדברים באלפים.

חלק מהערוצים ניתן לקלוט בחינם לאחר השקעה ראשונית בציוד המתאים וחלקם - ערוצים בתשלום (זה בסדר, אפשר לפרוץ אותם. פרטים בהמשך). למרות שעולם התוכן הלוויני עתיר פוטנציאל, הוא טרם הפך לנחלת הכלל ונותר בעיקר בידיהם של משוגעים לדבר וקבוצות מסוימות באוכלוסיה. אבל בניתוח מעמיק מתברר שמדובר כאן באוצר של ממש, שעבור חובבי טלוויזיה עשוי להוות אלטרנטיבה קורצת למדי לחשבון החודשי של הכבלים או של YES. כבר עכשיו צריך לומר: מי שמעוניין בערוצים 3 ו-4 של הכבלים לא ימצא אותם כאן, אבל חובבי הטלוויזיה האמיתיים לא ירגישו בחסרונם.

למי יש צלחת ומה הוא רואה?

"תשעים אחוזים משוק צלחות הלוויין זה השוק הערבי", אומר ישראל לוי, הבעלים של חברת "טופ-סאט – אנטנות ישראל", שנמצא בעסק כבר 30 שנה. ההוכחה לכך נמצאת על מדף הקלסרים, שאחד מהם נושא את הכיתוב "אוטונומיה". אבל גם ערביי ישראל הם צרכנים גדולים של שידורים לוויניים, ויש להם סיבה טובה. כשמכוונים את הצלחת ללווין הנכון, אפשר לקלוט בחינם עשרות ערוצים בשפה הערבית. "כל מדינות ערב משדרות בלווין ואפשר לראות שמונים או תשעים ערוצים בחינם לאחר השקעה חד פעמית של 1,700-1,800 ש"ח, תלוי בקוטר הצלחת", אומר לוי.

אין כאן אפליה; אותו עיקרון עובד גם על יהודים. "הישראלים הם קיבוץ גלויות: יוצאי הודו צופים בערוצים ההודים, יוצאי איראן מחוברים לשמונה-תשעה ערוצים איראניים ויש את יוצאי צרפת, צ'כיה, פולין, רומניה ואת האתיופים; יש גם ערוץ אתיופי", מסביר אבנר דבורה, האיש הטכני של "טופ-סאט – אנטנות ישראל". העיקרון, אם כן, פשוט. אם אתה דובר שפות או מתעניין בארץ מוצאך - ישנם ערוצים רבים שיספקו את מבוקשך. בחינם.

ערוצים באנגלית, לעומת זאת, יש הרבה פחות. "יש יחסית מעט ערוצים חופשיים באנגלית", מסביר ארז טל, חובב לוויינים ידוע. "יש אולי, אל תתפוס אותי במילה, שלושים או ארבעים ערוצים חופשיים באנגלית. זה מעט בהתחשב בעובדה שמדובר באלפי ערוצים שנמצאים באוויר".

"ערוצים חינם באנגלית זו בעיה גדולה", מחזק את דבריו איש הרדיו והטלוויזיה גל נדיבי, שהציב לאחרונה על גג ביתו צלחת לווין. "השידורים 'השווים' באנגלית מרוכזים בעיקר בחבילות בתשלום של SKY, שקשה מאד להשיג. חבילות נוספות באנגלית נמצאות ב'אורביט' וב'Showtime', הן מכוונות למדינות ערב אבל נקלטות גם בארץ. לחבילות האלה אפשר לעשות מנוי באמצעות סוחרים בישראל וברשות הפלסטינית", מסביר נדיבי.

רגע, רגע, לא כל כך מהר

ישנם באוויר ערוצים איכותיים באנגלית ובשפות נוספות, אלא שהם מקודדים. YES, לדוגמה - שגם היא משתמשת בטכנולוגיות של שיגור תכנים ללויין (עמוס) ושידורם למנויים - מקדדת את שידוריה כך שרק מנוייה יוכלו לקלוט אותם. ממש אותו דבר עושות חברות הלווין האחרות באירפוה. בכל מדינה נהוגה שיטת קידוד אחרת, והיחידה שלא נפרצה עד כה היא שיטת הקידוד בה משתמשים בישראל ובבריטניה, ולכן לא ניתן "לגנוב" את שידורי YES ו-SKY (זאת הסיבה שהצפייה ב-SKY היא תשוקתם הלוהטת של רבים).

את החבילות המקודדות צריך לחלק לשניים: כאלה שניתן לרכוש מהארץ (Orbit ו-ShowTime למשל) וכאלה שלא. החברה הבריטית SKY, לדוגמה, לא יכולה למכור מנויים לישראל בשל בעיית זכויות שידור. "כמו ש-YES לא יכולה למכור מנוי לתושב קפריסין, כך SKY לא יכולים למכור לנו", מסביר ארז טל, "אז צריך כל מיני קומבינות - אם יש לך אנשים בבריטניה או דרך, רחמנא ליצלן, כרטיסי פיענוח פיראטיים".

- ארז, האם אתה חולם שיום אחד גם אתה תקלוט SKY?

"בוודאי, ואני חושב שחלומות צריך להגשים".

חובבי לוויין ואנשים העוסקים בהתקנות יודעים היכן ניתן להשיג את הכרטיסים החכמים המזויפים, שפותחים את החבילות המקודדות המכילות, בין היתר, ערוצי סרטים רגילים, ערוצי סרטים בשיטת "שלם וצפה", ערוצי ספורט וכמובן ערוצי פורנו. איש טכני מנוסה, שהעדיף להישאר בעילום שם, סיפר כי בפועל, האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות. "איזה ערוץ שאתה רוצה לראות אפשר להשיג - אם בעזרת כרטיסים פיראטיים או באמצעות דרכים אחרות. עם ישראל הוא אלוף בקומבינות".

גולף, חדשות בפולנית וקריינית מתאפרת

לכאורה, צפייה בלווין עשויה לספק חווית צפייה רגילה לחלוטין, בתוספת כמה ערוצים. "מישהו אמר לי פעם שהוא צריך לראות ערוצי כלכלה מארה"ב ומאירופה אז הסברתי לו מה הוא צריך לעשות. יש כאלה שאוהבים גולף ואין בארץ מספיק גולף, אז שמים צלחת ורואים רק את זה", אומר טל. "אני מכיר גם אנשים שעשו להורים שלהם, יוצאי פולין, צלחת לווין והם מאד שמחים". לעומתם, המכורים לעניין זוכים לחוויית צפייה שונה בתכלית, כמעט אינטרנטית.

"כשיש לי זמן, אני מול הטלוויזיה שלוש שעות ביום. כשאין לי – חצי שעה. שמונים אחוז מהזמן אני מזפזפ", אומר טל. "אני מתיישב במוצ"ש, למשל, אז משודרות תכניות הבידור באירופה. זה מרתק לעבור בין תכניות הבידור האיטלקיות לגרמניות לספרדיות. ביום ראשון בבוקר לזפזפ בין תוכניות ילדים".

"בלתי אפשרי להגיד 'אני רוצה לראות את הסדרה הזאת בערוץ ההוא'", מתאר גל נדיבי את חוויית הצפייה שלו, "פשוט אי אפשר לעקוב אחר לוחות המשדרים של כל כך הרבה ערוצים. או שאתה מוצא כמה ערוצים שאתה אוהב ונדבק אליהם. בדרך כלל מזפזפים בין עשרות ערוצים - פה מזפזפים בין אלפים".

ויש עוד בונוס מטורף – ערוצי העברות. תארו לעצמכם רשת אמריקנית גדולה שמעבירה, באמצעות לווין, חומרים מבריטניה לארה"ב או להיפך. אם רק תדעו באיזה ערוץ זה קורה, תוכלו לראות חומרי גלם של כתבות, קרייניות מתאפרות, תמונות שלא נכנסו לשידור וגם, אם יתמזל מזלכם, את לוח שידורי הפריים-טיים של אותה רשת גדולה. חשוב להדגיש – המצב ארעי. בדיוק באותה מידה, יתכן שתפתחו מחר את אותו ערוץ וזה כבר לא יהיה שם כי הטכנאים "סגרו את השאלטר". אבל אז, אם אתם חלק מקהילת החובבים, ידאגו לעדכן אתכם באטרקציה הבאה.

מי שהדבר בדמו, צריך להשקיע קצת יותר זמן מאשר זמן הצפייה נטו. "אם אתה צריך להתמודד עם צלחת ממונעת ששולטת על כל הלוויינים, כדאי שפעם בשבוע תשקיע שעה כדי לעדכן אותה, כי לוויינים יורדים ועולים", מציע ארז טל. "אם אתה מתעניין רק בגולף, בצלחת הקבועה שלך, אין צורך להשקיע".

כמה זה עולה?

"כל דבר, החל מהצלחת ועד המקלט והכבלים שיורדים לך מהצלחת למקלט – יכול להיות זול, ויכול להיות יקר", אומר טל. בדיקה קצרה מגלה כי יש צלחות קבועות, ויש צלחות ממונעות ויש צלחות משולבות; יש מקלטים מסוגים שונים - אנלוגיים, דיגיטליים ומשולבים וישנם הבדלים גם בין איכות הקליטה של צלחות שונות, אפילו אם הן בעלות אותו הקוטר.

"במישור התקציבי, צריך להציב גבולות, כי תמיד אפשר יותר רחוק", מייעץ גל נדיבי. ובכל זאת, מה הטווחים? מנחם גידה, עורך "לוח תקשורת", המדריך לקליטת שידורי לווין בישראל, אומר שאפשר להתחיל ב-1,700 ש"ח של הצלחת המקובעת הפשוטה ולהגיע גם לסדרי גודל של 8,000 ו-15 אלף ש"ח, עם הקצה של הטכנולוגיה. כדי לקבל פרופורציות, נא להשוות את הסכומים הנקובים לעלותה של מערכת קולנוע ביתי (או לעובדה שאם אתם משלמים סביב 200 שקל לחודש לחברת הכבלים או הלוויין, הרי שתוך שנה-שנתיים בלעדיהם אתם עשויים לכסות את העלויות).

ועוד עניין חשוב

"כשאתה בוחר מתקין פרטי, כמו בכל תחום, יש הרבה חאפרים", מספר טל. "הכיוון הראשוני של הצלחת מאוד חשוב, גם בצלחת ממונעת. הזווית בו הצלחת נמצאת יחסית ללווין חשובה מאוד וכיוון-עדין יכול לשפר את הקליטה בתחנות הגבוליות. מתקין טוב יכול לשבת שלוש שעות על הגג ולעשות כיוון-עדין. צריך לדעת למי הולכים".

אבנר דבורה, האיש הטכני של "טופ-סאט – אנטנות ישראל" ממליץ בחום ללכת לראות אצל חברים, אבל לקחת בחשבון שזו הפעם הראשונה שאתם רואים שידורי לווין (אם זו אכן הפעם הראשונה שאתם רואים שידורי לווין). "כדאי מאוד לדבר קצת עם אנשים שכבר יש להם, ואם אפשר, ללכת אליהם הביתה, להתרשם ולקבל מושג", מסכים טל. דרך נוספת להתחיל ללמוד על הנושא היא אתר האינטרנט הישראלי המוקדש לו, שהפניה אליו תוכלו למצוא למעלה מימין (תחת "אתרים נוספים").