ארוחות לחמות

כשרק עברתי לגור עם מוטי, אמא שלו (נחשו מאיזו עדה) נורא דאגה. היא היתה בטוחה שהילד לא אוכל כמו שצריך. הרי אם הוא לא מחובר באינפוזיה למקרר של אמא אין סיכוי שהוא יאכל "כמו שצריך". חמותי, שתחייה, היתה מתקשרת ומפצירה בו ללכת לאכול "משהו חם" בקפיטריה של האוניברסיטה או "משהו מבושל" אצל הדודה הניה בגבעתיים.

מוטי, בחור מגודל ובריא היה חוזר ואומר לה שאני מבשלת לו ומאכילה אותו היטב. כמובן שכל ההבהרות וההסברים לא עזרו ואחרי חצי שנה לא היתה ברירה אלא להזמין את משפחת מוטי לארוחת צהריים חמה ומבושלת – למען יראו ויראו.

יש כמה דרכים בהן בשלנית צעירה יכולה לרכוש את ליבה של החמות, מדובר בכמה נקודות פשוטות: ראשית יש לבשל מאכל כבד ומסובך-למראה, רצוי לא מהעדה "שלנו" - למשל בף-בורגיניון או מרק קובה. בסה"כ מאכלים לא מסובכים שיוצרים רושם עצום על מי שלמעולם לא טעם אותם. שנית – המטבח צריך להראות כמו מטבח של "בלבוסטע" (יעני עקרת בית טובה) – והפטנט הכי טוב לזה היא צנצנת מלפפונים כבושים – שכבשת בעצמך. זה קונה את כולם מייד. אסור בשום אופן שיהיו כלים בכיור (להחביא אותם מתחת למיטה!) וחובה שהארוחה תכיל לפחות מנה אחת שלמדת ממנה – סלט, מרק, עוגה, משהו שיהיה אפשר לומר עליו "הכנתי את הסלט שלך, אבל לא יצא לי טעים כמו שיוצא לך" בכלל, המשפט "הפעם זה לא יצא משהו" או "דווקא בדרך-כלל זה טעים" נחשב למשפט של הצטנעות בעיני החמות ולכן חייבים לומר אותו לפחות פעמיים במהלך הארוחה.

אותה ארוחה ראשונה עברה בהצלחה ועד היום הסבתא שלו מזכירה לי את צנצנת המלפפונים החמוצים שעמדה על השיש. למחרת מוטי קיבל את הטלפון הדו-יומי שלו ואמו הפצירה בו שיקנה לעצמו "ארוחה חמה" בקפיטריה, מוטי התרגז: "אבל ראית שאיילת יודעת לבשל גם ארוחות חמות". "כן" אמרה אמא שלו, "אבל אני התכוונתי שתאכל משהו חם גם באמצע השבוע ולא רק בשבת…"

הארוחה השבועית שלנו תפתח במנה שלמדתי להכין מסבתא – שהיתה בלבוסטע לתפארת. בכל פעם שאני מבשלת לאנשים אחרים אני מרגישה שהיא מסתובבת לי במטבח ופולטת "קרעכצים" ביידיש. נמשיך במנת קנלוני חלבית ונסיים במאפינס שהולכים מצויין ליד הקפה (בשלוקים קולניים). אחח, זה טוף.

סופלה גבינה של סבתא

לסופלה הזה קוראים "פשטידת 2" – כי מכל מרכיב אנחנו לוקחים שתיים: גבינה, ביצים וקמח – פשוט להפליא וטעים לאללה. זה המתכון הבסיסי של סבתא שלי – עליו אפשר להוסיף עוד המון דברים: זיתים, גבינה מלוחה, עגבניות מיובשות, תבלינים וכד'. בעקרון אין צורך בתחתית – הפשיטדה מסתדרת מצויין בכוחות עצמה – אבל אם אתם מתעקשים אפשר להשתמש בבצק עלים או בעלה מלווח – לתחתית מהירה.

נזדקק ל:

500 גרם גבינה לבנה - 2 גביעים רגילים או אחד כפול (7.80 ₪)

2 כפות קמח תופח מאליו (מחושבות בקמח של הקינוח)

2 ביצים

2 כפות גבינה צהובה מגוררת (נוסיף לתחשיב של המנה העיקרית)

וכך עושים:

1. מחממים תנור ל-200 מעלות צלזיוס.

2. מערבבים בקערה את כל החומרים.

3. יוצקים לתבנית 22 ס"מ ואופים כ-20 דקות.

4. כשמוציאים את הפשטידה מהתנור היא עולה ותופחת (סופלה, כבר אמרנו), אבל שוקעת במהירות עצומה. לאפקט הרושם – מומלץ להגיש אותה מיד כשהיא יוצאת מהתנור.

סה"כ: 7.80 ₪

קנלוני כרישה ופטריות

אני אוהבת את המילוי הזה – הכרישה המאודה ממש מתוקה והיא הולכת מצויין עם הפטריות. בכלל, זה מילוי ששוה לאמץ למאפים, בורקס ועוד.

נזדקק ל:

2 כרישות בינוניות (1/2 ק"ג = 3 ₪)

250 גרם פטריות (בתפזורת הן עלו לי 4.5 ₪)

1 חבילת קנלוני מוכן למילוי (7 ₪)

150 גרם גבינה צהובה מגוררת (6.60 ₪)

2 כוסות חלב (2.5 ₪)

2 כפות (25 גרם) חמאה (נוסף לתחשיב הקינוח)

1 כף שמן זית

2 כפות קמח רגיל

מלח, פלפל שחור גרוס

וכך עושים:

1. מכינים את המילוי: שוטפים היטב את הכרישה ופורסים את החלב הלבן (את הירוק זורקים). מחממים במחבת חמאה ושמן זית ומטגנים-מאדים את הכרישה. בנתיים מנקים וקוצצים את הפטריות. כשהכרישה רכה מוסיפים אליה את הפטריות ומטגנים ביחד כ-5 דקות, עד שהנוזלים מתאדים. מתבלים במלח ופלפל.

2. מורידים מהאש ומוסיפים חופן גבינה צהובה. מערבבים ומניחים להתקרר.

3. מכינים את הבשמל: בסיר קטן ממיסים את כף החמאה הנותרת ומוסיפים את הקמח. מערבבים היטב ומוודאים שכל החמאה נספגה.

4. יוצקים בהדרגתיות, תוך כדי ערבוב את החלב – מערבבים כל הזמן כדי שלא יווצרו גושים.

5. ממשיכים לערבב עד שהרוטב מתחיל להסמיך, מתבלים במלח ופלפל ומורידים מהאש.

6. מחממים תנור ל-200 מעלות צלזיוס.

7. מרכיבים את המנה: יוצקים מעט רוטב בשמל על תחתיתה של תבנית חסינת-אש. ממלאים את הקנלוני המוכנים בתערובת הכרישה-פטריות (אין צורך לבשל אותם קודם) ומסדרים אותם בתבנית בצפיפות המירבית.

8. יוצקים את הרוטב – כך שיכסה את כל הקנלוני, מפזרים מעל את שארית הגבינה הצהובה.

9. אופים כחצי שעה – עד שהרוטב מתחיל להשחים

סה"כ: 23.60 ₪

מאפינס בננות וצימוקים

הדבר המוזר במאפינס האלה הוא שאין להם טעם של בננות. מומלץ גם למי שלא אוהב את פצצת האנגריה הצהובה.

נזדקק ל:

4 בננות בשלות (3 ₪)

¾ כוס סוכר

75 גרם חמאה מומסת (1.90 ₪)

1 ביצה טרופה

1/2 1 כוסות קמח תופח מאליו (חבילה קטנה עולה 2.90 ₪ והיא תספיק למנה הראשונה והעיקרית)

קורט מלח

200 גרם (שקית קטנה) צימוקים כהים (1.90 ₪)

מעט סוכר חום לציפוי

וכך עושים:

1. מועכים את הבננות – אם הבננות שלכם לא מספיק בשלות – שימו אותן לשתי דקות במיקרו והן יתרככו.

2. מחחמים תנור ל-180 מעלות צלזיוס.

3. מוסיפים למחית הבבנות סוכר, ביצה וחמאה ומערבבים היטב.

4. מוסיפים קמח, מלח וצימוקים ומערבבים – אבל לא יותר מדי (זה על הקטע של מאפינס – ערבוב זריז, רק עד שמתקבלת מסה אחידה)

5. משמנית תבנית שקעים וממלאים את השקעים בתערובת – עד שלושת רבעי מהגובה. זורים למעלה מעט סוכר חום ואופים כ-15 דקות, עד שהמאפינס גבוהים ושחומים.

סה"כ 9.70 ₪

אז מה היה לנו?

סך כל הארוחה: 42 ₪