עלייה במספר המחוננים
בשנים האחרונות עולה בהתמדה מספר בני הקיבוצים הלומדים בבתי ספר למחוננים ברחבי הארץ. איך "מייצרת" התנועה הקיבוצית נערים ונערות סקרנים, שאפתנים וחדורי מוטיבציה? צא ולמד
יש מקום לגאווה קיבוצית וקוראים לו "בית הספר התיכון למדעים ואמנויות בירושלים". בשנים האחרונות נרשמת עלייה במניין ה"מדענים" וה"אמנים" הצעירים, שעוזבים את בית הספר המשותף ואת החממה הקיבוצית ועולים לירושלים לפנימיית המחוננים, שאמורה להכשיר את דור העתיד הישראלי.
בית הספר המיועד לתלמידים מצטיינים בתחומי המדעים והאמנויות, נוסד ב- 1990 על ידי העמותה למצוינות בחינוך. משרד החינוך מגדיר אותו כ"מוכר שאינו רשמי" ואף מתקצב אותו חלקית. 450 תלמידים (בוגרי ט') מכל רחבי הארץ והמגזרים פונים מדי שנה להתקבל לשורותיו של בית הספר היוקרתי, אך רק 60-80 מצליחים לעבור את המשוכה הגבוהה והמחייבת. 56 אחוזים מהתלמידים מגיעים מהעיר, 11 אחוז מהקיבוצים ורק לאחריהם בני יישובים קהילתיים (8 אחוז) ואחוזים בודדים ממושבים ומגזרים שאינם יהודים.
רוני ארז, מנהל בית הספר, מברך על המצוינות הקיבוצית. "הקיבוצניקים רבים פונים אלינו, רבים גם מתקבלים, ותרומתם לחיי החברה משמעותית ביותר. כל הנערים שלומדים וחיים במסגרת הפנימייה סקרנים, שאפתניים, חדורי מוטיבציה להצליח. יחד עם זאת איננו רוצים ליצור אליטה מנוכרת, ואנחנו דואגים לעורר אצל החבר'ה מעורבות ואיכפתיות חברתית. אם ייצא מכאן 'כוכב' שידרוס את שותפיו, נכשלנו במבחן".
זוהר מאיר, 16 מקיבוץ דליה, הוא בנה של האמנית סימה מאיר, אבל ליבו נוטה יותר לביולוגיה ומדעים מאשר לאמנות. בסוף כיתה ט' החליט לעזוב את מוסד "הרי אפרים" ולעלות לירושלים. "זו היתה החלטה קשה לי ולמשפחה", מספר זוהר, "אבל רציתי להתנסות ברמה גבוהה של לימודים ודרישות וגם להתנסות בצורת חיים אחרת. מדובר כאן באנשים מצוינים מכל הבחינות, ובגישה לחינוך שאינה דומה לשום מקום אחר". יעל ויזל, הסוללים, תסיים השנה את לימודיה בבית הספר. בינתיים היא עלמה על לימוד כימייה ומתמטיקה (5 יחידות כל מקצוע) וגם מנגנת בפסנתר להנאתה. "למדתי ב'עמק המערבי' ביפעת, היה לי רקע טוב במקצועות ריאליים, והחלטתי לחזק אותם בירושלים. אתה מקבל כאן המון, מכל הבחינות, והחברים שלי כאן פשוט מדהימים. אין לנו כאן 'מאפייה' קיבוצית, כולם מעורבים זה בזה, וסדר היום מאד דחוס ואינטנסיבי. כמעט אין זמן לבלות, אבל גם את זה עושים".
לקיבוץ סעד יש "מקום של קבע" בבית הספר. שלושה בנים מאותה משפחה למדו בו. את המסורת ממשיך עמית רוזמן, תלמיד כיתה י', שמקצועו העיקרי הוא ביולוגיה. לדברי עמית, השתלבותו בבית הספר החילוני הצריכה מצידו התמודדות אישית ("אני כמעט ולא נשאר כאן בשבתות כמו כל השאר"), ובית הספר עונה על כל ציפיותיו. "הכל מכוון לכך שנלמד כמה שיותר, וברמה גבוהה".