הקיצוץ שלא קוצץ בתקציב משרד הדתות
במסגרת הקיצוץ שהוכרז ב-2001, הוחלט להפחית 7 מיליון שקל מתקציב משרד הדתות. חודש לאחר מכן אישרה ועדת הכספים בקשה של האוצר, להעביר 118 מיליון שקל מהרזרבה בתקציב המדינה לתקציב משרד הדתות
בקיץ 2001 החליטה הממשלה לבצע קיצוץ רוחבי בשיעור אחיד בתקציבי משרדי הממשלה השונים. בדיקת מבקר המדינה העלתה כי בפועל, לא כל החלטות הממשלה מולאו במלואן.
במסגרת הקיצוץ, הוחלט להפחית כ- 7 מיליון שקל מתקציב משרד הדתות, בתקנה המיועדת למועצות הדתיות. חודש לאחר מכן אישרה ועדת הכספים בקשה של האוצר, להעביר 118 מיליון שקל מהרזרבה בתקציב המדינה לתקציב משרד הדתות.
בדברי ההסבר לבקשה כתב הממונה על התקציבים באוצר כי ההעברה נעשית, בין היתר, "בגין החזר חלק מהקיצוץ שהתבצע בתקציב המשרד". במסגרת זו הוגדל התקציב המיועד למועצות דתיות בשיעור של כ- 25% (כ- 34 מיליון שקל). מבקר המדינה קובע כי בעקבות מהלך זה, לא רק שהחזירו את כל הסכום שקוצץ, אלא אף הגדילו את התקציב בהשוואה לשנת 2000.
מבקר המדינה גם בדק את כל נושא ריכוז הנתונים ו"כפל התשלומים" של התמיכות הממשלתיות במוסדות ציבוריים שונים. מבדיקת ריכוז הנתונים התברר כי בשנת 2001 קיבלו 684 מוסדות תמיכות מ- 2 משרדי ממשלה או יותר. מקצת המוסדות אף קיבלו תמיכות מ- 4 ו- 5 משרדים שונים. תופעת ריבוי התמיכות בלטה במיוחד במרדי החינוך, הדתות והעבודה והרווחה.
ריבוי התמיכות מנוגד להוראות נוהל התמיכות, הקובע כי תמיכה במוסד ציבור תינתן בדרך כלל ממשרד ממשלתי אחד המופקד על תחום הפעילות העיקרי של אותו מוסד ציבור. תמיכה מיותר ממשרד ממשלתי אחד תינתן רק במקרים יוצאים מן הכלל, ורק למוסד ציבור הפועל בהיקף ניכר בתחומים אחדים, כגון חינוך ובריאות גם יחד.
מהצלבת נתונים בין משרד הדתות לבין משרד העבודה והרווחה נמצאו מאות תלמידים שהוגדרו במשרד הדתות "תורתו אומנותו", ולמרות זאת ניתנו עבורם סוגים שונים של תשלומים ממשרד העבודה והרווחה, כגון השתתפות בקורסים להכשרה מקצועית. בדרך זו שולמו, על פי הערכה, תשלומים עודפים של כ- 5 מיליון שקל לשנה.
בבדיקה שנערכה במינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, נמצאו תשלומים כפולים עבור 9,812 תלמידים. הסכום השנתי של התשלומים העודפים במקרה זה הסתכם בכ- 35 מיליון שקל.
האוצר: משרד הדתות לא העבירו הנתונים
בתגובה לדו"ח מבקר המדינה, נמסר מהאוצר כי עד סוף שנת 2001 לא הזין משרד הדתות למערכת התמיכות הרוחבית בחשב הכללי את הנתונים הנוגעים לתמיכות בישיבות, שהגיעו באותה שנה לכמיליארד שקל. בכמה תחומים אי אפשר לבדוק אם מוסד ציבור קיבל כפל תשלומים ממשרדי ממשלה, שכן במשרד אחד התשלום מוגדר "תמיכה", ואילו במשרד אחר התשלום מוגדר "הקצבה", ולפיכך אינו נכלל במערכת התמיכות הרוחבית (מת"ר). הדבר בולט במיוחד בתמיכות שניתנות לפי "משתתף", דהיינו תמיכות במוסדות תורה ובפנימיות המשולמות לפי מספר התלמידים הזכאים.
שיטת הקצאת התמיכות לישיבות, כמכפלה של תעריף לתלמיד במספר התלמידים, אינה עולה לכאורה בקנה אחד עם האמור בחוק. שיטה זו בעייתית גם מהיבטים אחרים: היא יוצרת תמריץ "לנפח" את מספר התלמידים שישיבות מדווחות עליהם למשרד הדתות. היא גם דורשת מערכת בקרה ופיקוח מורכבים ויקרים לבדיקת הדיווחים על מספר התלמידים ולמניעת תשלומים כפולים, או תשלומים בגין תלמידים