יום יום פרס

יש הרבה מהמשותף בין טקס פרסי ה"אמי" לביו אחיו, ה"אוסקר" ו"גלובוס הזהב". המועמדים מתלבשים במיטב מחלצותיהם, משאנל ותיירי מוגלר ועד ורסאצ'ה; מצעד האורחים על השטיח האדום מלכותי לפחות כמו טקס הכתרה, ואלפי מעריצים מחכים שעות כדי לחזות באליליהם, המגיעים בלימוזינות מפוארות.

ביום שישי האחרון נערך באולם "רדיו סיטי" הניו יורקי הטקס ה-30 של הענקת פרסי "אמי" לתוכניות המשודרות בשעות היום.

את הטקס הינחה וויין בריידי, שהתוכנית שלו תפסה בלוח השידורים את מקום התוכנית של רוזי אודונל. הוא גם המשיך את דרכה של אודונל, שזכתה בפרס שש שנים ברציפות, וזכה הפעם בשני פרסי "אמי". ערב קודם לכן השתתפתי במסיבה פרטית של הסידרה "צעירים חסרי מנוח", שנערכה על גג בניין ממנו נשקף מראה מרהיב של ניו יורק בלילה. הכוכבים היו הרבה יותר נינוחים, שכן כולם היו עדיין בגדר זוכים בפוטנציה... הם שוחחו, שתו, הצטלמו ונהנו מכל רגע. דאג דייווידסון, המגלם בסידרה את החוקר הפרטי פול וויליאמס, חגג מועמדות ראשונה לפרס ה"אמי" כשחקן הטוב ומאוד התרגש. "זה רגע שיא בקריירה שלי. אני מקווה לא להתאכזב, אבל בכל מקרה נהנה מהכבוד להיות מועמד ורואה בכך מחמאה גדולה".

מישל סטאפורד (פיליס הישנה/חדשה, בקרוב אצלנו), המועמדת השנייה של הסידרה (בקטגוריית השחקנית הטובה), לא הגיעה למסיבה, אבל לשמחתי עליתי איתה לפני הטקס במעלית שמאחורי הבמה. היא לבשה שמלה לבנה וחשופה, משובצת פרחי בד צבעוניים, והיתה יפהפייה. היא כבר זכתה בשנת 1997 ב"אמי" כשחקנית משנה (ואמרה אז "זכיתי רק בגלל שהיה לי מזל"), כך שהפעם אינה מתרגשת כמו אז. "הדמות אותה אני מגלמת השתנתה בהרבה. עכשיו היא הרבה יותר רומנטית, אם כי עדיין בלתי צפויה. אני אוהבת אותה יותר ככה".

לפי שיטת הבחירה החדשה בוחרים את המועמדים פאנלים המורכבים רק מאנשים שעובדים בטלוויזיה בשעות היום. כל אחד מחברי הפאנל יכול להצביע רק עבור שני אנשים בכל קטגוריה, ואינו רשאי להצביע עבור עצמו או לתוכנית בה הוא משתתף. הטקס, ששודר בשידור ישיר ברשת איי.בי.סי, נמשך שלוש שעות, כמו טקס ה"אמי" לתוכניות הערב.

"כל מי שעובד באופרות סבון מתאר את העבודה יחד עם הצוות כעבודה עם משפחה שנייה, שבה כולם דואגים אחד לשני. אז אני חייב להגיד לכם שאנחנו משפחה קצת דפוקה, אבל עדיין משפחה", אמר ג'ייסון קוק (אצלנו בעתיד), כוכב הסידרה "ימי חיינו", שהעניק את אחד הפרסים בערב.

בפרס התוכנית הטובה ביותר זכתה הסידרה "איך שהעולם מסתובב", ההפתעה המרעישה של הערב. צוות הבימוי של "כל ילדי" זכה בפרס על עבודתו, וצוות התסריטאים של הסידרה "בית חולים כללי" זכה גם הוא בפרס.

סוזן פלנרי מ"היפים והאמיצים" זכתה ב"אמי" לשחקנית הטובה ביותר זו השנה השנייה ברציפות ואמרה: "להיות שחקן באופרת סבון זה להביא חיים לדמות, ואני מרגישה שאני עושה זאת מדי יום ונהנית מהעבודה". מוריס בנרד, כוכב "בית חולים כללי", שזכה בפרס השחקן הטוב ביותר, סיפר כיצד הדמות שלו בסידרה נאבקת במחלת המאניה דפרסיה, איתה הוא עצמו נאבק בחיים.

בנג'מין הנדריקסון, כוכב הסידרה "איך שהעולם מסתובב", זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר. ונסה מרסיל מ"בית חולים כללי", שזכתה בפרס שחקנית המשנה, חלצה את נעליה ולא יכלה להוציא מילה עד שנרגעה, וכל מה שהיה לה להגיד זה "יבורך כל העולם". ג'ניפר פיניגן מ"היפים והאמיצים" זכתה בפרס השחקנית צעירה, וג'ורדי ולסוזו מהסידרה "האור המנחה" זכה בפרס השחקן הצעיר.

אנה היא הולכת

לא ברור מה בדיוק קרה לה. ידוע רק שלקראת סוף הצילומים של "אספרנסה", טלנובלת ההמשך ל"טרה נוסטרה", התמוטטה הכוכבת היפה אנה פאולה ארוסיו ונזקקה לאישפוז. יש אומרים כי ההתמוטטות נגרמה בשל מתח בעבודה, אחרים טוענים כי יש לה בעיות בריאות קשות, ושמועה עקשנית גורסת שהיא סובלת מדיכאון ואפילו ניסתה להתאבד.

משפחתה מיהרה להכחיש את כל השמועות ונצמדה לגירסה של מתח בעבודה. אפרופו התאבדות, יש לה בהחלט נגיעה לנושא, אם כי עקיפה: ארוסה, איש עסקים שהיה מאוהב בה עד טירוף, התאבד מול עיניה למחרת אירוסיהם, בעוד היא מודדת את שמלת הכלה. מאז, מספרים יודעי דבר, היא לובשת את השמלה ההיא ביום השנה למות ארוסה.

מכל מקום, אם יש אמת בשמועות או לא, התסריטאי של "אספרנסה", וולסיר קרסקו, נאלץ לשכתב את הפרקים האחרונים ולהוציא את דמותה של ארוסיו מהטלנובלה. קשה לדעת איך יעשה זאת, מאחר שנוכחותה של ארוסיו חיונית להתפתחות העלילה, כפי שהיתה ב"טרה נוסטרה". בטלנובלת ההמשך היא משחקת מהגרת יהודייה, המגיעה לברזיל לאחר שנמלטה מאיטליה הפאשיסטית.

"אספרנסה", הפרק השלישי בסאגה הענקית על ההגירה האיטלקית לברזיל במאה ה-19, שתחילתה ב"המהגרים" והמשכה ב"טרה נוסטרה", צולמה באתרים בברזיל ובאיטליה. אנשי התפאורה בנו רחובות שלמים מרוצפים, עם חנויות, פנסי רחוב וחשמליות, שיחזור מדויק של העיר סאו פאולו בשנות ה-30.

להבדיל מ"טרה נוסטרה", שהראתה את חיי האיטלקים שהגיעו לברזיל, "אספרנסה" בודקת את האירועים באירופה שבעקבותיהם נאלץ הגיבור, טוני (השחקן האיטלקי ריינלדו ג'יאנקיני) - איכר שהתאהב בבחורה הכי עשירה בכפר, בתו של מנהיג פאשיסטי - לחצות את האוקיאנוס כדי להימלט מהאב (שבסופו של דבר השיא את בתו לעשיר מקומי). טוני החליט לברוח לארץ האגדית אליה הגיע שנים לפני כן דודו, ג'יוספה, שנסע באונייה יחד עם גיבורי "טרה נוסטרה", ג'יאולנה ומטאו. ג'יוספה הוא למעשה השלב המחבר בין שתי הטלנובלות. חברו למסע, ויצ'נסו, הוא עכשיו בעל האדמות של גומרסינדו, אדון החווה הברזילאי שכיכב בטלנובלה הראשונה.

עולמה של הטלנובלה "אספרנסה" שונה מזה של "טרה נוסטרה". הזמנים השתנו, יש משבר בתעשיית הקפה וכלכלת ברזיל שרויה במיתון. המהגרים האיטלקים באים במגע עם החברה הברזילאית בעזרת ה"ברזילאים החדשים", הרואים עצמם כשליחים של כור ההיתוך החברתי בברזיל החדשה.

ההפתעה הגדולה היא שאנה פאולה ארוסיו, ולא שחקנית איטלקייה, משחקת את תפקיד היהודייה קמילי, המהגרת מאירופה הפאשיסטית של שנות ה-30. המהגר האיטלקי טוני מתאהב בה, כפי שהוא מתאהב בעוד כמה דמויות נשיות. גם היא מנסה להשתלב בחברה הברזילאית, למרות גילויי האנטישמיות של תושבי ברזיל, צאצאי הפורטוגזים הקתולים.

דרך חתחתים

"בדרך אל האושר" היא טלנובלה חדשה, בכיכובם של ארסלי ארמבולה היפה (אותה ראינו ב"חבקי אותי חזק") וחורחה סלינס (כוכב "אתה גורלי"). ארמבולה גם שרה את שיר הנושא. לטלנובלה, תוצרת מקסיקו, 150 פרקים, והיא תעלה בערוץ "ויוה" ביום א' (במקום "נשים כמונו").

פרלה (ארמבולה) ופאקו (רפאל אמאיה) הם זוג צעיר, יפה ומאוהב, המתגורר בכפר קטן במחוז ורה קרוז. פרלה חיה בבית פשוט עם אביה האוהב והדואג ועם אמה, השונאת אותה. אהבתה של פרלה נתונה למוסיקה, אך בשעות היום היא עובדת כמלצרית במסעדה של חרונימו (מריו קסיז'ס), האיש העשיר ביותר במחוז. היא אינה יודעת כי חרונימו משתוקק אליה ויעשה הכל כדי להשיג אותה. הוא אף מזהיר את פאקו שייעלם מחייה, אחרת יבולע לו.

פאקו מבטיח לפרלה המאושרת כי יגיע בערב לביתה לשוחח עם הוריה, שכן הוא מתכוון להציע לה נישואין. כמה שעות קודם היא פוגשת אותו, וכאשר היא אוחזת בידיו מתגלה לה, לחרדתה, חזיון איום ונורא. היא אומרת בדמעות שלפעמים יש ביכולתה לחזות את העתיד, וכי משהו רע עומד לקרות לו. ואכן, עוד באותו ערב מוצא פאקו את מותו בטביעה. פרלה מתקשה להתנחם, ומאשימה את עצמה במותו.

אנריקה, השיכור בדרך כלל, הוא בנו של חרונימו ואף הוא מאוהב נואשות בפרלה. כאשר היא מספרת לו בדמעות על החזיון שהיה לה, הוא מבין שמי שאחראי למותו של פאקו הוא לא אחר מאשר אביו, ומספר לה על כך. הוא גם מגלה לה את אהבתו.

פרלה נשברת כאשר אביה האהוב נותן לה את הטבעת שנמצאה בכיסו של פאקו. היא גם תוהה מדוע אמה עוינת אותה כל כך, ונדהמת לשמוע אותה אומרת לאביה בזעם שהיא שונאת אותה כי ההריון הרס לה את החיים, וכי הוא עשה לה טובה כשנשא אותה לאשה בעודה הרה מגבר אחר...

במקביל, במקסיקו סיטי אנו מתוודעים אל גבריאל (סלינס), גבר צעיר שאף הוא, כמו פרלה, אינו סובל מעודף אהבת אם... הוא חי עם אמו הרעה והממורמרת, הדואגת להזכיר לו יומם וליל שבאשמתו חרב עליהם עולמם לפני 22 שנה, כשאחיו הקטן ניקולס נעלם, ובכך גרם גם למותו של אביו השבור. גבריאל אומר כי יש לו הרגשה שאחיו חי, ומבטיח שיום אחד ימצא אותו.

חברתו סנדרה (מרתה חוליה) מפגישה בינו לבין אדולפו (גבריאל סוטו), בעל מועדון לילה, המעוניין להעסיק אותו כטכנאי סאונד. מהשנייה בה גבריאל מתבונן בעיניו, הוא חש משהו מיוחד ואומר לו כי הוא מרגיש שהם מכירים מזמן.

עוד דמות בסידרה היא לטי (דניאלה רומו), אם לשני ילדים בוגרים, העובדת למחייתה כמוכרת מוצרי קוסמטיקה בשוק וזוכה לאהדת כל הסובבים אותה. יום אחד היא נחרדת לראות מולה את ספרנו, האיש אותו היא שונאת יותר מכל. היא תוקפת אותו, והוא מודיע לה שכעת הוא פקח עירוני ומזכיר שכל השנים לא הצליח לשכוח את מה שהיה ביניהם. מאוחר יותר מספרת לטי למחזרה הזקן, טצ'ו, כי ספרנו היה אביה החורג, שאנס אותה כשהיתה בת 16.