נשים מונוס וגברים מהזיכרון
כשסבתא היתה שולחת את עדי למכולת לקנות חלב, הוא היה חוזר עם תותים. למה? כי גברים, כך סבור שגיא קופר, לא עושים רשימת קניות מסודרת - הם קונים מהזכרון, או יותר נכון שוכחים (ויש גם שני מתכונים למרקים מהירים למקרה ששכחתם מה הייתם צריכים לקנות)
שמש במרום זורחת / אמא את יוסי בנה שולחת / לך הבא בקבוק חלב / לך ישר ואל תשכח / יוסי, ילד שלי מוצלח.
ואם להשתמש במילותיה של משוררת גדולה לא פחות, לאה גודלברג, הרי ש"היום יפה, הנרקיס פורח..." וכמו בכל סרט מתח טוב, כאן בדיוק מתחילות הבעיות.
כשלא השתמשה בשיטת הסל והחבל, היתה סבתי שולחת את דוד שלי למכלת. לדבר אחד. היא היתה מבקשת חלב, והוא היה חוזר עם תותים. שקית חומה מלאה תותים. לא כלב, ובטח שלא מפוחית (אוזן מוסיקלית לא ממש יש לו לדוד שלי), אבל תותים. ולמה תותים? כי זה מה שהוא זכר. יוסי, כמו דוד שלי עדי, קיבל הוראות מדויקות מה להביא מהמכולת, אבל, בדיוק כמו הדוד שלי עדי, הביא הביתה את מה שהוא רוצה.
הגיבורים של רשתות השיווק
כששמעתי את השיר הזה ואת הסיפור על דוד שלי בפעם הראשונה (או העשירית, אבל מי סופר), מיד שאלתי "אז למה היא לא נתנה לו רשימת קניות?"
כי הוא גבר, הסבירו לי, וגבר לא מעליבים. מי זה שיש לו קצת גאווה וכבוד עצמי עורך רשימת קניות "מסודרת"? רוצים הוכחה? ראיתם פעם אציל פולני יוצא אל הסופר ובידו רשימת קניות? או, בבקשה. רשימת קניות זה לחנונים. גברים אמיתיים לעולם יעשו קניות מהזכרון, וקניות מהזכרון זה בדיוק מה שרשתות המזון אוהבות. גם יוסי וגם עדי הם גברים, וככה יוצא שגברים הם הגיבורים האמיתיים של רשתות השיווק.
גם אני עושה את הקניות בעל פה. מדי פעם זוגתי רושמת לי משהו שצריך להביא:
- "איפה לרשום לך ככה שלא תשכח?"
- "על המקרר!"
כמו לרשום על הקרח. בדיוק אותו דבר. אני לעולם לא אזכור להסתכל שם. לשבחה יאמר שאין כבר דבר שהיא לא ניסתה, כולל משלוח אימיילים בבוקר יום רביעי וטלפונים לסופר כאשר אני כבר שם. רק בטיול הקניות השלישי או הרביעי שאחר כך אני זוכר להביא מה שביקשה, או שהיא נשברת ומביאה מה שצריך בעצמה.
לרוב, ממש לפני היציאה לפשיטה על הסופר, התדריך נשמע בערך ככה: "תנסה לא לשכוח, אני צריכה מרכך כביסה, פדים עגולים של צמר גפן, תפוחי אדמה - ואל תביא לבנים - בצל יבש, חלב אחד אחוז, גבינה לבנה-תביא-איזה-שאתה-רוצה רק שלא תהיה שמנה מדי, ולחמניות לילדים למחר לבית ספר. אתה בטוח שאתה לא רוצה לרשום לך?"
"לרשום?" אני שואל אותה במבט של ברט מ'בועות' בעיניים, "לא, אני אזכור. לחמניות, תפ"א, בצל, גבינה, פלסטרים וחלב. אה, ומרכך".
היא לא טורחת לתקן אותי. לקול מבטיה הספקניים המלווים אותי אל האוטו, אני יוצא מהבית וחושב לעצמי בגאווה על איך שוב הוכחתי את עליונות הג'נדר שלי. בדרך אני מנהל איזו שיחת טלפון דחופה ובטלה לחלוטין עם אחד החבר'ה, מתרגז קצת על הנהגים האחרים בכביש ו...
בסופר התמונה משתנה לחלוטין. הדיאלוג עם העצמי שלי מאוד פשוט: "המ. בוא נראה... מה היא רצתה? שישיה של הייניברג, אבקת כביסה, פלסטרים, תפוחי אדמה (מה? אין לבנים? טוב, אז יהיו אלה) גבינה לבנה 9%, טמפונים (הופה, איזו חתיכה אמא של רעם נהייתה אחרי הדיאטה? "שלום לך, כן. נו, טוב, את רואה, חה-חה-חה... צריך, אז קונים... איך רעם מסתדר בגן? סער? אה, סער, בטח. יפה יפה. ד"ש"), לחם חי (מי אוכל את זה אצלנו? סתם יקר... בוא'נה, זותי, אמא של רעם? פששש) שישיה של הייניברג (וואי, זוגתי, התחלת לשתות לאחרונה, אה?... צריך להגיד לה משהו על זה). נראה לי שיש כבר הכל. אה, וגרעינים שחורים. ואובלטים".
צלצול הפלאפון מעיר אותי משרעפי, והקול מהבית מורה לי לקנות גם שקיות קוקי. בקופה, ההצצה לעגלה של השכן מגלה ששכחתי חלב. אני רץ למקרר, ומביא חזרה את הקרטון היחיד בסופר שהוא פג תוקף כבר מחר.
די לרשימות, יחי הטכנולוגיה
בנות, כמו שאתן יודעות, אפשר להכנס לאתרים של הסופרמרקטים למיניהם ולהזמין באינטרנט. הם ישמרו בזכרונם את רשימת הקניות שלכן ויעדכנו אותה בכל פעם. אם זה לא מספיק לכן, יש אפילו אתר חדש שעלה באוגוסט, שמאפשר את ניהול רשימת הקניות כולה באינטרנט, ללא תלות ברשת קניות כזאת או אחרת. egroc.com תשמח לארח את רשימת הקניות ולאפשר את עדכונה - מכל מקום - בידיכן או בידי כל אחד מבני משפחתכן. כמה אני שמח כשאני חושב על זה שביתי בת השבע תוכל לגשת לרשימה ולהוסיף ככל העולה על רוחה, שוקולדים, מעדנים של יוגיו, קורנפלייקס כזה או אחר וכן הלאה. ממש ממש יעשה לי טוב כשלפני היציאה לקרב אני אקבל את הרשימה לידי, מודפסת ומוכנה לשימוש.
רגע רגע. רשימה מודפסת? רשימת קניות? על נייר? כאילו דא? גברים וכל זה? לאאא, זה לא טוב. זה לא שווה כלום. כדי שסוף סוף גברים ישתמשו ברשימת קניות, אני עובד עכשיו על סטארט אפ חדש.
אתן תקנו לנו ליומולדת איזה גאדג'ט חביב וגברי שיקרא "סופר פיילוט" (או "פאלם מרקט", עוד לא החלטתי). זה יהיה פאלם פיילוט בצבעי ירוק חאקי-שחור, בגימור תעופתי, שיתלבש באמצעות מתקן מיוחד על ידית עגלת הקניות. לפני היציאה לסופר אנחנו נסנכרן ונוריד ל"סופר פיילוט" את הרשימה שהכנתן ואיתו נצא לקרב על המדפים. כל הצדדים יהיו מרוצים: לנו יהיה עוד גאדג'ט, תהיה לנו רשימה ביד אבל לא יראו שיש לנו רשימה ביד וגם נוכל לשחק תוך כדי קניות. אתן, במקום להתקשר אלינו לפלאפון ולבלבל אותנו עם משהו חדש שנזכרתן שחסר, תוכלו לעדכן את הרשימה שב"סופר פיילוט" המצויד במודם סלולרי דרך האינטרנט. ויתרה מזאת, בגרסה 2.091 של ה"פאלם מרקט" כבר תוכלו לדעת ליד איזה מדף אנחנו, אם כבר הגענו לקופה או שאנחנו שוב מתעכבים בדרך, אולי אצל אמא של רעם, או סער.
מרק כרובית בחמש דקות (למקרה ששכחתם מה שלחו אתכם לקנות)
חומרים:
שקית פרחי כרובית של סנפרוסט, או כרובית קפואה אחרת (כ-500 גרם)4 בצלים ירוקים, קצוצים
נענע קצוצה, או כפית וחצי של מנטה מיובשת
כפית מיורן יבש
כפית בזיליקום יבש
קצת לימון
4 כוסות מים
מלח ופלפל
הכנה:
מאחדים את כל המרכיבים עם 1/2 כוס מים ומבשלים כ-5 דקות, לא יותר, עד שהכרובית מתרככת. מעבירים הכל למעבד מזון ומעבדים למחית חלקה. מוסיפים מים. מגישים חם, או קר - עם טבסקו בצד.
מרק גזר פשוט להכנה
חומרים:
מעט שמן לטיגון5 גזרים מגוררים
בצל גדול קצוץ
5 כוסות מרק עוף, או ירקות
קופסה קטנה של רסק עגבניות
לתיבול:
מלח ופלפל, 1/2 כף חוויאג' למרק
קרוטונים ומעט פטרוזיליה קצוצה (להגשה)
הכנה:
1. מחממים את השמן ומאדים בו את הגזרים עם הבצל עד שהם מתרככים.
2. מוסיפים את יתר המרכיבים מביאים לרתיחה, מכוסים. מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל ברתיחה עדינה עוד כ-5 דקות. אפשר לטרוף פנימה חלמון ביצה או להוסיף מעט קורנפלור.
