2004 הסתיימה: מי מקבל בונוס שנתי?

שנת המס 2004 הסתיימה, ורואי החשבון של החברות עומלים על הכנת הדו"חות. המנהלים ישנים בתקופה הזאת עוד פחות מהרגיל: בקרוב הם עומדים לגלות, מה הן תוצאות העבודה שהשקיעו לאורך כל השנה שעברה. עם פרסום הדו"ח, הם גם יכולים לגזור לעצמם בונוס. האמת היא שמנהלים רבים גוזרים לעצמם בונוס בכל מקרה, אך גודל הבונוס שהם מקבלים אמור להיות מותנה בתוצאות הדו"ח.

עם זאת, בשנים האחרונות יש גם לעובדים סיבה להיות במתח בתחילת השנה: אם אתם עובדים קבועים בחברה גדולה, שסיימה את השנה ברווח, יש סיכוי גדל והולך שתגלו פתאום שאחרי פרסום הדו"ח השנתי, בפברואר או במרץ, תקבלו גם אתם בונוס.

כסף שקלים כלכלה (צילום: אביגיל עוזי)

"יש טרנד של מתן בונוסים"

"מעסיקים נוטים כיום יותר ויותר לכיוון של הענקת בונוסים. אפשר להגיד שזה טרנד חם ביחסי העבודה", אומר מרכז תחום משאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים, יוסי גטניו. "השכר נוטה כיום יותר ויותר לכיוון מוטה רווחים: אתה מרוויח אם החברה מרוויחה. כמובן שזה הכי בולט אצל המנכ"לים, שלפעמים מקבלים יותר בונוס ממשכורת, אבל שיטת הבונוסים מחלחלת במהירות גם לדרגים הנמוכים יותר של התעשייה, ומגיעה עד לרמת הרצפה".

"השאלה הנפוצה היום היא לא, כמה אתה מייצר, אלא כמה כסף המפעל הרוויח. ייתכן שהמפעל שאתה עובד בו דווקא הקטין השנה את תפוקות הייצור או את כמות הייצוא, אבל אם הוא בכל זאת הגדיל את הרווחים, יש סיכוי שבשנה הבאה העובדים יקבלו בונוס. הבונוס לעובדים הפשוטים מוענק, בדרך כלל, לא לפי תפוקותיך האישיות, אלא לפי תפוקות המפעל. עבדת במפעל רווחי? תקבל כסף".

האם הבונוס למנהלים באמת מחולק להם לפי ביצועי החברה? האם אין חברות כושלות שמחלקות בונוסים?

גטניו: "יש ביקורת רצינית על שיטת חלוקת הבונוסים לבכירים. אני שותף לביקורת הזאת, ואני חושב שבמקרים מסויימים המנהלים לא הקפידו על קשר בין ביצועיהם לגובה הבונוס שגזרו לעצמם. עם זאת, אני חושב שלאחרונה, המנהלים הפנימו את הביקורת והם מתחילים ליצור קשר הדוק יותר בין בונוס לעמידה ביעדי הביצוע. ברמת המנהל הזוטר והעובד הפשוט, לא שמעתי מעולם על חברה בהפסדים שמחלקת בונוסים".  

האם העלייה במתן בונוסים קשורה לשיפור במצב המשק?

"עד כמה שיש שיפור במצב המשק, הוא משפיע לטובה על ביצועי החברות, וזה מעלה את הסיכוי שישלמו בונוסים".

35% מהחברות מחלקות בונוס

מסקר של התאחדות התעשיינים וחברת פילת בקרב 55 חברות תעשייה מובילות, עולה כי 47% מהן מקיימות מערכת של חלוקת בונוסים לעובדים. כ-35% מהחברות שהשתתפו בסקר מחלקות כיום לעובדים בונוסים מדי שנה.

אחת החברות בתעשייה שהצטרפה השנה ל"טרנד" הבונוסים היא ישקר, קונצרן המפעלים של משפחת ורטהיימר, שחילק השנה לאלפי עובדיו בונוס אחיד של 4,000 שקלים. "החלטנו לשתף השנה את העובדים ברווחי ישקר", אומר מנכ"ל החברה, יעקב הרפז, "כביטוי להערכת החברה לעבודתם ולתרומתם, ולהצלחה הגדולה שרשמה החברה השנה". הבונוס הכללי מוענק בנוסף למערכת מורכבת של בונוסים, שהחברה מעניקה למנהלים ולעובדים מקצועיים בדרגים השונים.   

יש בתעשייה הכבדה גם חברות, כמו אסם, שמזה שנים מחלקות בונוס לכל העובדים. "היקף הבונוס נקבע לפי הרווחים שרושמת החברה, ולכן עדיין לא ברור כמה יקבלו על שנת 2004", מסביר סמנכ"ל הכספים של אסם, פני קימלמן. 

מפעלי ים המלח, רותם וכי"ל נוהגים לשלם בונוסים שנתיים לכל העובדים הקבועים, אף שבחברה סירבו לומר אם ישלמו השנה. ענקית התרופות טבע לפעמים מחלקת ולפעמים לא, והשנה עדיין לא החליטה אם לחלק בונוס, ומה יהיה גובהו.

חברות הסלולר, סלקום, פרטנר ופלאפון, מחלקות בונוס כללי. לפי היקף הבונוסים שחילקו הסלולריות בשנה החולפת, מדובר בבונוס נדיב למדי: פרטנר, לדוגמה, העניקה לכל עובד בונוס של כשתי משכורות על רווחי שנת 2003. פלאפון צפויה להעניק השנה לעובדים בונוס של 1.2 משכורות.

בחברות ההיי-טק הגדולות השאלה המטרידה את העובדים היא, מה יהיה גובהו של הבונוס. במוטורולה עדיין לא החליטו על הסכומים המדוייקים, אך ההערכה היא שכל עובד יקבל בונוס של כמשכורת וחצי.

ל-ynet נודע כי חברת התוכנה Aplied Materials עומדת לשלם לכל עובד בונוס של 90% משכרו, בפעם השנייה השנה. בחברה אישרו את קיום הבונוס, אך סירבו להתייחס לגובהו. מבדיקת ynet עולה כי גם אינטל ו-I.B.M יעניקו השנה בונוס, אם כי לא ברור מה יהיה גובהו.

עובדי 4 הבנקים הגדולים צפויים להעניק השנה לכל עובד בונוס של כמשכורת עד שתי משכורות, שהם בממוצע כ-15 עד 30 אלפי שקלים.

הממשלה והרשויות המקומיות אינן מעניקות בונוסים. ואולם, החברות הממשלתיות מעניקות בונוסים שנתיים, לפי קריטריונים קבועים בחוק. בין השאר, קובע החוק כי הבונוס יוענק לעובדים רק אם החברה סיימה שתי שנים רצופים ברווח, וכי דווקא הבכירים בחברות הממשלתיות אינם זכאים לבונוס. זאת, למעט חברות מסויימות, כמו התעשייה האווירית, שכלל אינן משלמות בונוסים.

על פי הערכות, יעמדו השנה חברת החשמל, מקורות ובז"ן השנה בקריטריונים ויחלקו לעובדיהן לבונוס נאה. בזק

ואל על, שהופרטו השנה, טרם החליטו אם להעניק בונוס, ומה גובהו.

מי לא יקבל בונוס?

מרבית העובדים, כמובן, לא יקבלו בונוס. רוב רשתות השיווק ורשתות האופנה, המאכלסות את הקניונים, אינן משלמות בונוסים. קסטרו מחלקת בונוס כללי בכל שנה מאז 1999, ואשתקד חילקה 8.1 מיליון שקלים כבונוס לעובדים. זאת, בנוסף לבונוס חודשי שהיא משלמת למוכרים בחנויות. ואולם, קסטרו היא יוצא מן הכלל. 

עובדי העסקים הקטנים, המוכרים בחנויות, המלצרים, המתדלקים, עובדי בתי המלון וההארחה, והמזכירות במגזר הפרטי יוכלו גם השנה רק לחלום עליו. עובדי חברות כוח האדם והעובדים הזרים לא יקבלו בונוס גם אם החברה המעסיקה אותם תרשום רווחים של מיליארדים.

עורכי דין מקבלים בונוסים רק במשרדים הגדולים. בעיתונות ובתקשורת כמעט שלא מחלקים בונוסים.

"הענקת בונוסים - משתלמת לפירמה"

"בבונוסים יש מימד של מוטיבציה", אומר פרופ' משה יוסטמן, מהחוג לכלכלה באוניברסטית בן גוריון. "יש תחושה של סיפוק במחשבה, שאתה עובד בשביל עצמך, שהרווחים של הפירמה מגיעים אליך ישירות. כשעובד מרגיש כך, הוא יכול לעבוד יותר טוב".

האם זאת באמת השקעה משתלמת מצד הבעלים? 

"אני בפירוש חושב שכן. תשאל את עצמך: האם כשמעלים לך את השכר, אתה לא הופך לעובד טוב יותר, שמשתלם להעסיק אותו? השאלה היא, כמובן, עד כמה המפעל תלוי בעובד. בתי ההשקעה וחברות הברוקרים, לדוגמה, תלויות בעובדים שלהן ישירות, ברמה האישית. לכן הבונוסים בחברות ההשקעה בוול-סטריט, לדוגמה, הם אדירים.

"עד לאחרונה, היה מקובל לחשוב שאופי עבודתם של השומרים, המנקים, עובדי פס הייצור והדוורים אינו משפיע ישירות על תפוקת הפירמה, ולכן אין ערך כלכלי בהשקעה בשכרם. ההנחה המקובלת הייתה שמספיק לשלם להם שכר נמוך ולהשקיע בפיקוח קולקטיבי על עבודתם. כיום, הולכת ומשתרשת ההבנה, שעובד בתפקיד כזה, שממורמר ועושה עבודה גרועה, יכול לגרום נזקים עצומים לפירמה, ושווה להשקיע כדי למנוע ממנו להיות כזה".

אם כך, האם הקמפיינים שמנהלים התעשיינים נגד העלאות שכר אינם מוטעים?

"זה בכלל לא אותו דבר. העלאת שכר המינימום ותוספות היוקר קבועות בחוק. העובד מייחס אותן לממשלה או לארגון העובדים ש'השיג' אותם עבורו. כאן, לעומת זאת, המפעל עצמו משלם לעובד כסף מזומן, בצורה מאוד מוחשית, ומשתף אותו בהשגיו הספציפיים".

הבונוס: תחליף לתנאים סוציאליים?

"מתן בונוסים היא כיום מגמה כלל עולמית, הקשורה לגלובלזציה", אומר יוסי גטניו מהתאחדות התעשיינים. "למעסיקים קשה היום לשמור על רמה קבועה של שכר גבוה. גם כשהמעסיק הוא רווחי, הוא אינו בטוח שהרווחיות תימשך גם ברבעון הבא. הבונוס יכול להיות נדיב, אבל הוא אינו מחייב ואין בו מרכיב של קביעות ושל התחייבות לטווח ארוך. חשוב מכך: הבונוס הוא תשלום כסף שחופשי מתנאים סוציאליים. אפשר לומר שהעובדים ממירים את הביטחון בכסף.  

"מדובר בגישה חדשה ליחסי עבודה. לא בכל המפעלים אוהבים את השיטה הזאת. מפעלים עם גישה מסורתית יותר מסתייגים ממנה. יש מעסיקים שמרנים שלא יתנו בונוס בטווח הנראה לעין: המדינה, למשל. ייתכן שמנהלים שמועסקים על ידי המדינה בחוזים אישיים יקבלו בונוסים, אבל לא העובדים הפשוטים.

"השיטה הגיעה לארה"ב. שם נותנים פחות תנאים סוציאליים, ונשאר יותר כסף פנוי לחלק כבונוס. באירופה, באופן מסורתי, האיגודים המקצועיים חזקים יותר, והעובדים עטופים במערכת כבדה של תנאים סוציאליים, כך שקשה לחלק גם בונוסים. ואולם, השיטה החדשה מתחילה לחלחל גם לשם: מנהלים באירופה, למשל, מקבלים בונוסים, וכך גם העובדים בשלוחות האירופיות של ההיי-טק".

ומה חושבים בארגונים החברתיים

אם בונוסים מאפשרים למעסיקים להימנע מתשלום תנאים סוציאליים, כיצד רואים זאת הארגונים החברתיים? רן מלמד, המשנה למנכ"ל עמותת ידיד וממנהיגי הארגונים החברתיים אומר כי "אם יש מעסיק שמחלק בונוס רק כדי להתחמק מתנאים סוציאליים, זה פשוט עצוב. מעסיק כזה חושב שהעובדים טיפשים, ובסופו של דבר, הוא פוגע לא רק בהם אלא גם בעצמו. בונוס ניתן רק במקרה שהעובד או המפעל מצטיינים, והוא לא יכול להוות תחליף לצרכיהם הבסיסיים של העובדים.

"יחד עם זאת, אני לא חושב שזה המניע בכל המקרים. סטף ורטהיימר, למשל, הוא דוגמה מצויינת למעסיק שמחלק בונוסים. סטף גם משלם לעובדים שכר גבוה יחסית. התפישה שלו היא, שאם העובד מרוויח, המעסיק מרוויח. אם תיקח את התוצר לנפש של עובד אצל סטף, תראה שהיא גבוהה בצורה מדהימה ביחס למפעלים אחרים.

"אין לי ספק שמפעלים נאורים משלמים בונוסים לאנשים, כי הם מבינים שעובד שהולך בונוס הביתה הוא מאושר יותר ועובד טוב יותר. לא בדקתי את פרטי הנושא, אבל אם יוסי גטניו מהתאחדות התעשיינים אומר שמעסיקים נוטים יותר ויותר בונוסים, אני שמח לשמוע, ואולי זה מראה שמתחיל ליפול אצלם איזשהו אסימון".