אלוהים, ספיידרמן והמון פנקייקס

למה ציפורניים דווקא, אני שואלת. "כי לספיידרמן יש", מודיע התיאולוג הקטון. נו? "אז אם אלוהים יותר חזק מספיידרמן נכון שיש לו ציפורניים יותר ארוכות?" נשימה עמוקה. אני מבכרת שלא לענות ומחכה למידע נוסף, ואיכשהו מתברר כי הגננת אמרה שאי אפשר לראות את אלוהים אבל הוא בכל מקום, ואם אי אפשר לראות אותו – איך אנחנו יודעים שיש לו ציפורניים, ואיך יודעים שהן יותר ארוכות משל ספיידרמן, שהוא, כידוע, הכי חזק בעולם?

"את לא אלוהים", הוא מפתיע אותי בשבת בבוקר מעל ערימת פנקייקס. נכון, בני – אבל מדוע? "כי בשבת אלוהים נח מהעבודה שלו אבל את ממשיכה", הוגה הילד ומצביע על חורבותיו של מטבח, שבו מותר לילדים להשתתף במלאכת הבישול מבלי לשאת בתוצאות. אני נאנחת קצת ומכינה את המחבת לעוד סיבוב. ילדי אוהבים את עוגות-המחבת שלהם קטנות-קטנות וחמות-חמות. הקטנה זולגת מן הכסא, מעופפת לחדרה ושבה עם נחש-גומי מתוק ותובעת, "תגזרי לי לתוך הפנקייקס" ומיד נענית בחדווה. לבכורי יש רעיונות טובים יותר להפעלת האם. "אם אלוהים נח בשבת, את יכולה להכין גם לו פנקייקס?", הוא מבקש. "שלא יהיה רעב".

ל-8 פנקייקס בגודל תקני נזדקק ל:

2 כוסות קמח לעוגות או כוס קמח לבן וכוס קמח מלא

2 ביצים גדולות

2 כוסות חלב, או רוויון

2 כפיות אבקת אפיה

1 כפית סודה לשתייה

קורט מלח

2 כפות חמאה מומסת

3 כפות סוכר

מעט תמצית וניל אמיתי ומעט שמן לשימון המחבת

וכך עושים:

1. בקערה, מערבבים חומרים יבשים, יוצקים אליהם את הרטובים ומערבבים היטב, רצוי במטרף ביצים.
2. משמנים מחבת טפלון, יוצקים לתוכה חצי מצקת-מרק מהבלילה ומטגנים על להבה בינונית עד שפני השטח מתמלאים בועות והשוליים מתקפלים קצת. הופכים במרית רחבה, מטגנים עוד דקה, וזהו.

על הפנקייקס אפשר לזרות אבקת סוכר ומעט קינמון, אבל לא ממש מוכרחים. גם סירופ מייפל איננו הכרחי, למרות התעקשותם של האמריקנים, שהפכו את אכילת הפנקייקס לדת. לקטנטנים ממש הצעתי כבר כמה פעמים להתנסות במריחת הפנקייקס שלהם בריבה, ממרח שוקולד, ריבת חלב ואפילו ממרח עגבניות מיובשות, והם אהבו את המשחק. בני ביתי הנמוכים משתתפים ביצירה בערבובים נמרצים וגם יוצקים למחבת את הבלילה, מתוך בקבוק לחיץ – וכך יוצרים המון צורות מעניינות ויצירתיות שרובן מושלכות לפח, ואז מתחיל תורה של אמא לעשות.

ועכשיו, נשחק מעט בטעמים:

• במקום חלב או רוויון, נסו 2 כוסות סיידר תפוחים צלול או שתי כוסות בירה שחורה או לבנה, או שתי כוסות יוגורט, או שני מכלים של פרילי בטעם החביב על הטף, או כוס בננות מעוכות וכוס רוויון, ואם אתם לא פוחדים מקלוריות, בהחלט אפשר להחליף כוס רוויון אחת בכוס של שמנת חמוצה מעורבבת היטב. בכל המקרים הללו יתקבלו הבועות המבשרות פנקייקס תפוחים, אווריריים ונימוחים כאחד.

• רוצים גרסאות מלוחות? השמיטו את הסוכר והוניל, הוסיפו גרעיני תירס או מעט גזר מגורר או כל ירק שהטף מוכן לאכול, או כלום, והמשיכו כמו במתכון הבסיסי.

• רוצים פיוז'ן אמריקני-מרוקני? לבלילה מלוחה, הוסיפו קמצוצון של כמון, קצת בצל ירוק – ועל פני הפנקייק, אחרי הטיגון, שכבה דקה של אריסה מתוקה. אני יודעת שזה נשמע מופרך, אבל לא יותר מפירה עם ווסאבי, אותו אני מוכנה להכין רק לספיידרמן, ובלבד שייעלם מנוף חיינו.