יגואר XK - רוצים אחת כזו?
כמה טובה צריכה להיות מכונית GT שנראית כמו מיליון דולר, כדי להצדיק תג-מחיר של 865 אלף שקל? אתם יודעים את התשובה, נכון?
האפיפיור בנדיקט ה-16, פרסם לאחרונה את "עשרת הדברות לכביש" - מדריך רוחני לנהגים שנועד לשמור עליהם מביצוע חטאים, וממוות מפתיע. עיון בעצות הקדושות מגלה שהאפיפיור לא שמע כלל על הנהג הישראלי. למשל, הדיבר השלישי אומר "אדיבות, זהירות וכנות יעזרו להתמודד עם אירועים בלתי צפויים". כן, בטח. מיד אחרי שהמשיח יגיע, והחמור שלו ישיר הללויה.
_wa.jpg)
לעומת זאת, לדיבר החמישי עשויה להיות השפעה מפתיעה על תעשיית הרכב: "אל תשתמש במכונית כביטוי לכוח ושליטה" מבקש הנוצרי מספר אחד. מה שאומר שכל יצרניות היוקרה והספורט יכולות לסגור את העסק, ולהתחיל לייצר סירי לחץ. אחרי הכל, מה אומרת על בעליה מכונית כמו יגואר XK החדשה? "אני סתם בחור צנוע, שלא מעוניין בתשומת לב מהסביבה". אהה, נכון.
הנסיכה המופתעת
תראו, לא ברור מה ההשכלה המוטורית של האפיפיור - כנראה שלא רחבה במיוחד, הוא הרי נוסע בקוביית זכוכית עם גלגלים - אבל גם הוד-קדושתו יסכים שה-XK היא מכונית יפה. מאד יפה. כמעט מכל זווית, חוץ מלפנים, שם הפנסים הקדמיים מקנים לה מראה של נסיכה בריטית מופתעת. "הו, צ'ארלס, למה יש לך אוזניים כל כך גדולות?".
העיצוב לא ממש חדשני או נועז. ה-XK נראית כמו אבולוציה זהירה ומאד מחושבת של קודמתה, ה-XK8. וזה לא דבר רע, כי ה-XK8 הייתה יפהפייה. ובכל מקרה, כל הניתוחים האלה חסרי משמעות, כי מה שחשוב באמת הוא הרושם שה-XK משאירה על הישראלים. פעורי פה ומוכי סנוורים, הילידים מפגינים את הערצתם לנסיכה המופתעת בכל דרך: אגודלים זקורים, תקתוקי מצלמות, קריצות, ואפילו כמה נביחות.
_wa.jpg)
כמה חבל שתא הנוסעים מקלקל קצת את מסיבת התה. זה לא שחסר משהו: יש עור, עץ, חשמל, ואפילו אווירת יוקרה נעימה. אבל איך לומר את זה, זו לא יוקרה מספיק יוקרתית. איכות ההרכבה למשל. דיפוני העץ והעור העשיר שעוטפים את לוח המחוונים, לא מיושרים בקפידה א-לה גרמניה. וזה לא הולם מכונית שעם קצת מאמץ סוגרת מיליון שקל. למשל מכסה תא הכפפות. במקום להיפתח ברכות אצילית, עם שיכוך תנועה מתנשא, הוא סתם נופל על ברכי הנוסע כמו גיליוטינה. אפשר לטעון שזו פדנטיות מוגזמת, אבל לידיעת החברים ביגואר: במרצדס, ב.מ.וו או לקסוס, זה לא היה קורה.
אמריקה הטובה
ועכשיו, אחרי ששיחקנו עם כפתורים והקשנו על המאפרה, הגיע הזמן להתעסק בדברים חשובים באמת. כמו, למשל במנוע של ה-XK. ואפילו יותר חשוב, בצליל האמריקני שלו. ונכון שבדרך כלל "אמריקני" הוא שם גנאי למשהו שמנוני ורופס, אבל במקרה הזה מדובר במחמאה.
ה-V8 בנפח 4.2 ליטר של יגואר נותן ל-XK סאונד של מכונית שרירים אמריקנית, נוטפת טסטוסטרון, שמגרגרת ומאיימת. "ררר, זוז מהנתיב השמאלי או שאני לועסת לך את תא המטען". ובגלל שהצליל מגיע לשיא בסל"ד גבוה - 5,000-6,000 סל"ד - אין ברירה אלא לקבור את הדוושה הימנית פעם אחר פעם. וזה תמיד מעלה חיוך, ומצמיח עוד שערה-שתיים על החזה.
קצת פחות גבריים הם הנתונים על הנייר. 300 כ"ס מ-4.2 ליטר כבר מזמן לא מרגשים (אודי סוחטת 420 כ"ס מ-V8 בנפח זהה), וגם 0 ל-100 קמ"ש ב-6.2 שניות לא ממש מתאימים למכונית GT ספורטיבית של ימינו.
אבל ה-XK מוכיחה ש"על הנייר" רלוונטי כמו החדשות של אתמול. היא מאיצה בקלילות, עוקפת בקלילות, ותסבך את הנהג עם החוק בקלילות. וכאן ראוי להלל ולשבח את התיבה האוטומטית, שעושה עבודה מבריקה. היא מעלה ומורידה הילוכים בזריזות, ומציעה מצב הפעלה ידני כמעט מושלם, כולל "גז ביניים" מדויק בהורדת הילוכים.
בלי ביסקוויטים
וגז ביניים מכניס את הנהג למצב רוח קרבי, ומדרבן אותו ללחוץ את ה-XK. וכאן כדאי להזכיר את ה-XK8 זכרה לברכה, שהעדיפה תה וביסקוויטים על פני נהיגה ספורטיבית. ואיך מחליפתה? הרבה יותר טובה, תודה ששאלתם.
_wa.jpg)
כמו כל מכונית GT, "גראנד טורר", ה-XK מנסה לשלב בין נוחות ליכולת דינמית גבוהה. מין פיצול אישיות מסובך כזה, שבהרבה מכוניות מוביל לפשרות ודמעות. אבל יגואר הצליחה לשלב בין הקצוות. מחד, ה-XK מכסה מרחקים ביעילות ובמהירות, ומסבה לנהג הנאה מהנהיגה. מאידך, ה-XK גם נוחה למדי, למרות שאינה מצליחה לבודד את הנהג מכל הבורות שבדרך.
ובכל זאת, משהו חסר ל-XK. חסרה לה חדות וחסר לה אטרף, כדי לשבות את לבו של הנהג לחלוטין. ההגה קצת קל ומנותק מדי, ולחץ פיזי לא מתון יחשוף רכות בשיכוך ההחזרה של הבולמים. בעיה נוספת תתגלה בכבישים דלי אחיזה: הנעה אחורית, מתלים נוקשים וצמיגים רחבים ונמוכי חתך, יכניסו את בקרת היציבות לפעולה כמעט בכל לחיצה על המצערת. מי שינתק את הבקרה יגלה שקל מאד לשלוט ב-XK, אבל זה מהלך ממש לא מומלץ במכונית שעולה כל-כך הרבה כסף.
תפילת הדרך
וכמה היא עולה? 865 אלף שקל. כמובן שבמחירים כאלה, השאלה "שווה?" אינה רלוונטית. אין כאן שיקולי עלות-תועלת. ה-XK היא מכונית GT יפהפייה, שיודעת להיות נוחה אבל גם מהירה ומהנה. אה, ויש לה גם צליל מנוע סקסי, שיכול לבדו להיות סיבה מספיק טובה לקנות אותה. אז נכון, תא נוסעים מוכיח שלבעלת הבית של יגואר, פורד האמריקנית, יש בעיות כלכליות. אז מה? זו לא סיבה לעזוב את אולם התצוגה.
לעומת זאת, מה שיכול לפתות לקוחות לפנות לאחור היא התחרות. ליתר דיוק, מתחרה אחת בשם פורשה 911 קאררה, שעולה אפילו כמה שקלים פחות (820 אלף שקל, אבל מי סופר). וזה קצת נדוש, אבל ה-911 היא מכונית כל-כך קרובה לשלמות, שזה פשוט מעצבן. אז היא אולי תהיה קצת פחות נוחה מה-XK, אבל בכל פעם שתפנו את ההגה שלה, תייללו משמחה.
וזה מחזיר אותנו לאפיפיור, שאחת מעצותיו לנהגים היא להתפלל בזמן הנהיגה. אם תשאלו אותנו, הוא צודק. תתפללו שיהיו לכם 800 ומשהו אלף שקל, ותצטרכו להחליט: 911 או XK. אמן.
_a.jpg)
