תעא הרוויחה 20 מיליון דולר מעסקות גידור מט"ח
סמנכ"ל הכספים בתעשייה האווירית, מנשה שגיב, מספר איך החברה הגנה על עצמה מקריסת הדולר, מגלה שהיא נמנעת מהשקעה במניות, ומתלונן על הביורוקרטיה שאיתה הוא מתמודד
אלא שבשלוש השנים האחרונות, ומאז הנפקת האג"ח שביצעה החברה, חל שינוי גדול באופן ניהול הכספים של החברה. ההוכחה הטובה ביותר לשינוי התפיסתי הזה נרשמה לאחרונה;
כבר בשנה שעברה חזו בתעשייה האווירית שהדולר עומד להיחלש ומחירי הסחורות עומדים לעלות, וביצעו שורה של עסקאות הגנה מט"חיות ועסקאות גידור על מחירי חומרי הגלם, ובעיקר אלומיניום.
עסקאות אלה הניבו לתעשייה האווירית רווחים של 20 מיליון דולר מתחילת השנה. "זיהינו ששוק חומרי הגלם מטורף", אומר שגיב, "והערכנו שכל עוד הביקושים יעלו - המחירים ימשיכו לעלות בעקבותם".
שגיב חושף לראשונה את מדיניות ניהול הכספים החדשה של התעשייה האווירית. לדבריו, מדיניות זו נגזרת מהשקיפות החדשה המאפיינת את העידן שלאחר הנפקת האג"ח ביוני 2007. "ההנפקה הבהירה לנו שאנחנו כבר לא חיים בתוך בועה", מבהיר שגיב, ומתייחס למעבר מבעלות ממשלתית מלאה על החברה - מצב שבו היתה פטורה ממתן דין וחשבון פיננסי אמיתי - למצב הנוכחי.
משקיעים רק באפיקים זמינים
"יתרות המזומנים שלנו מוזנות ממקדמות ומערבויות מלקוחות", אומר שגיב, "החוכמה היא לנהל את המשאבים בצורה נכונה ולדעת לעמוד בפרץ, כי כשיש לך כסף - כולם רוצים נתח ממנו". לדבריו, מדיניות ההשקעה החדשה של החברה כוללת השקעה רק באפיקים זמינים. 70% מהסכום מושקע בפיקדונות בנקאיים, שקליים ומט"חיים, "מתוך מטרה לגוון את אופי הפיקדונות לפי החשיפה המאזנית שלנו למטבעות השונים", מסביר שגיב.
30% הנוספים מופקדים בחמישה תיקי השקעות של החברה; שניים מהם בניהול עצמי ושלושה בניהול חיצוני של בתי ההשקעות פסגות, כלל פיננסים ואי.בי.אי. היקף הכספים בשלושת תיקי ההשקעות האחרונים נאמד ב-200 מיליון דולר, ולדברי שגיב, עד סוף השנה מתעתדת החברה להגדיל את הסכומים ל-300 מיליון דולר.
אף שניהול התיקים נעשה על ידי גופים שונים, בתוך החברה ומחוצה לה, מדיניות ההשקעה בכל התיקים היא אחידה וכוללת השקעה רק באפיקים אג"חיים בדירוג A ומעלה בארץ ובחו"ל. התעשייה האווירית נמנעת מלהשקיע במניות: "אנחנו עורכים בקרה יומיומית על התשואות, ואם בסוף השנה יתגלה שתיק מסוים הניב תשואה נמוכה באופן חריג, ניהולו יוחלף", אומר שגיב.
שיפור במצב הפיננסי
למרות השיפור במצבה הפיננסי של התעשייה האווירית, העובדה שהיא עדיין חברה ממשלתית מעכבת ביצוע של החלטות שחברות ציבוריות מתחרות - דוגמת אלביט מערכות - יכולות לקבל. רכישה של חברות-בנות בחו"ל, למשל, טעונה אישורים ביורוקרטיים של רשות החברות הממשלתיות, האוצר וועדת השרים לענייני כלכלה. שגיב טוען שתהליך האישורים נמשך שנה שלמה בממוצע, "דבר שהוא מאוד בעייתי לחברה".
כדי להתמודד עם מכשול זה החליטו לאחרונה בתעשייה האווירית לפתח פלטפורמה שכבר יש לה בארצות הברית - חברה-בת קטנה בשם סטארק. התעשייה האווירית תזרים אליה בקרוב עשרות מיליוני דולרים, כדי לפתח ולהרחיב את פעילותה באמצעות צוות ניהול אמריקני, ולהפוך אותה לזרוע השיווק של החברה בצפון אמריקה בתחום המטוסים ללא טייס. בעתיד מתכננת התעשייה האווירית להשתמש במודל זה כדי להרחיב את פעילותה גם בברזיל ובהודו - שגם שם יש לה גרעין פעילות כיום.
