האם אתם מגדלים ילד שקרן?

אחד באפריל הקרוי גם בשם "יום השקר" הינו יום שיועד למתיחות משעשעות ושקרים. אולם, מה קורה בשאר ימות השנה? עד כמה ילדים משקרים להורים ומדוע, עד כמה הורים משקרים לילדים ומאילו סיבות, והאם השימוש ב"שקר לבן" תורם לאמון במערכת היחסים?

האם ילדים משקרים להורים?

התשובה לכך באופן חד משמעי היא חיובית. יכולת הרמייה מתפתחת כאשר הילד מתחיל להבין שלא כולם חושבים כמוהו ודעותיהם שונות משלו, ולכל אדם זהות ודעות אינדיבידואלים. התפתחות זו חיונית וחשובה לתהליך התפתחות החשיבה בילדות.

לעיתים, כשילדים מצליחים לרמות את הוריהם לראשונה, ינסו שוב ושוב לבדוק את גבולות היכולת שלהם וישקרו לגבי דברים ואירועים שונים. ילדים בגיל ההתבגרות ישתמשו לעיתים בשקרים במצבים בהם ידעו כי לאמירת האמת יהיו השלכות שמחירן יקר מדי עבורם, כגון אי הגעה לבית הספר. אולם, חשוב לציין כי להורים חלק חשוב בהשפעה על ילדיהם לאמירת אמת או שקר.

האם הורים משקרים לילדים?

גם כאן התשובה היא חיובית, במיוחד כאשר אמירת האמת תהיה קשה מדי עבור הילדים ועבורם ותחייב הסברים שהילדים אינם בשלים כדי להבינם עד הסוף ועשויים להיות מבולבלים וחרדים כתוצאה מכך. למשל, ילד הרואה את אימו עצובה לאחר ריב בין ההורים ושואל אותה מדוע היא עצובה, הנטייה במקרה כזה היא לא לענות את התשובה האמיתית. התשובה האמיתית היחידה היא "אמא עצובה בגלל שהיא רבה עם אבא", אך השלכות של אמירה כזו הן מורכבות מדי ולעיתים בעלות השלכות קשות עבור הילד ותחושת הביטחון שלו, ולכן לרוב ההורים יענו תשובה מתחמקת ושקרית.

האומנם שקרים לבנים?

עולם המבוגרים פיתח את המושג "שקר לבן", המתאר שקר שכוונתו היא לאפשר המשכיות של שיחה ותקשורת רצויה בין אנשים, כאשר אמירת האמת עשויה להביא לתוצאות שליליות. לדוגמא: הבוס שלך שואל אם העניבה שלבש היא יפה לדעתך, והתשובה לכך היא שלילית, הרי שלא תרצה להעליבו ועל כן התשובה תהיה "נחמדה".

ניתן להגדיר את השקר הלבן הזה גם כצביעות, אך מיומנות חברתית ונימוס מחייבת אותנו להשתמש במידה כזו או אחרת של צביעות ביחסים היומיומיים עם הסובבים אותנו. הגבול בין "שקר לבן" לבין שקר ואמת הינו דק ותלוי במידה רבה בשומע ובסיטואציה. יש אנשים שיתייחסו ל"שקרים לבנים" בהבנה ואחרים שיראו בו צעד שמעיד על כך שלא ניתן לסמוך על המשקר.

כהורים, אנו שואפים ללמד את ילדינו לומר את האמת בכל מקרה שלא יהיה. תהליך גילוי האמת הינו תהליך נלמד, הילד מתבונן במציאות שמתפתחת לאחר גילוי האמת ובוחן את האמירה "בכל אופן, עדיף וטוב יותר לומר את האמת", האומנם?

ילד אשר יחווה פגיעה קשה במעמדו ובזכויותיו בעקבות גילוי האמת, עשוי ללמוד שאולי האמת לא תמיד עדיפה. לדוגמא, ילד אשר שיתף את הוריו בסיפור אודות מעשיו עם חבריו ובעקבות זאת הוריו הגבילו את קשריו החברתיים מתוך טענה שקשרים אלה מזיקים לו, יפסיק לשתף את ההורים מתוך ידיעה מראש על התוצאה. ילדים לומדים מהר מאוד את תגובות הוריהם ומתאימים את עצמם.

כיצד הורים צריכים לנהוג?

• על מנת שהילד ירגיש שהוא יכול לספר לכם כל דבר, צרו אווירה מקבלת והימנעו מתגובה שלילית ושופטת.

• חזקו את הילד באמירות חיוביות ותומכות על כך שהוא מספר לכם את האמת גם אם היא לא לרוחכם. זכרו שזה לא פשוט עבורו.

• השתמשו במידע שמגיע אליכם מהילד בתבונה ואחריות. אל תענישו את הילד על אמירת האמת אלא בחנו את הדברים שנאמרו ואת ההשלכות הנלוות לכך. יחד עם זאת, חשוב לזכור, אם הילד לא יקבל עונש בעקבות מעשיו, זה יעודד אותו לנהוג כך גם בעתיד, לכן כל מקרה לגופו.

• זכרו שאיסור גורם לסקרנות ומתוך כך יוצר אפקט הפוך של משיכה במקום דחייה.

• תנו לילד הסבר הולם ומפורט לסיבה שמובילה אתכם להגיב על האמת בדרך שבה אתם מגיבים. על הילד להבין את עמדתכם ולא לתפוס אותה כשרירותית.

• אל תשתמשו בסיפור האמת של הילד כדי לייחס לו תכונות אופי שליליות.

• השימוש בשקר הינה מיומנות חברתית. דברו עם ילדיכם על ההשלכות של אמירת שקר והצורה בה נתפס בעיני החברה האדם שאינו אומר אמת.

• זכרו כי אתם נבחנים על ידי הילד בכל הקשור לאמירת האמת ויותר ממה שאתם מלמדים אותו על אמירת האמת, הוא לומד מההתנהגות שלכם ומגבש את דעתו עליכם כדוברי אמת או לא.

• זכרו כי כאשר הילד יוצא מהבית ועובר את סף הדלת, היחיד שמגביל את התנהגותו זה הוא עצמו ולא תמיד יש לכם שליטה על כך.

ענת בן סלמון ועופר ארז (דוקטורנטים), מומחים בפסיכותרפיה ומנהלי חברת "כלים שלובים".