עבר מפיזיקה לתיאטרון: "כסף זה לא הכל"

משה פרלשטיין החל את דרכו האקדמית בלימודי מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית במסגרת פרויקט תלפיות. "במשך חמש שנים אחרי לימודי תואר ראשון עבדתי כפיזיקאי ברפא"ל, אבל כבר מתקופת התיכון אהבתי לקרוא מחזות, לראות הצגות ולקרוא ספרים על כך", הוא מספר.

"כשהתחלתי תואר שני בפיזיקה בטכניון, התחלתי להקשיב גם לקורסים בתיאטרון. יום אחד הבוס שלי ברפא"ל שאל אותי מה אני עושה בשעות הפנאי - קורא מחזות או מאמרים בפיזיקה. כשעניתי לו שאני קורא מחזות, הוא אמר לי שאי אפשר להיות פיזיקאי מתשע עד חמש. בדיעבד, זה מה שדרבן אותי לכיוון התיאטרון".

פרלשטיין החליט לעזוב את התואר השני בפיזיקה וללמוד תיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, בחוג זה שימש מאוחר יותר גם כבמאי. כדי לממן את הלימודים, המשיך ללמד מתמטיקה במכללה למנהל. כיום הוא משלים את הדוקטורט בתיאטרון באוניברסיטה החופשית של ברלין.

"בהחלט עשיתי ויתור כלכלי", הוא מודה. "לאמא שלי זה היה מאוד קשה, אבל זאת לא הייתה החלטה אלא התאהבות. מעין רומן. צריך לזכור שכסף לא קונה הכל ולמזלי הלך לי די טוב גם בתיאטרון".

ד"ר תמר אילת-יגורי, מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב, החלה את דרכה האקדמית בפקולטות לכלכלה ומנהל עסקים. "אחרי שעברתי את כל מקצועות החובה בתואר, ויתרתי על כלכלה והמשכתי במנהל עסקים ופילוסופיה", היא מספרת. "אחרי התואר, חברים שלי ממנהל עסקים החלו לדבר על תואר שני ולהתקדם והייתי צריכה לקבל החלטה מה אני עושה בחיים. הבנתי שזה לא ברור לי שאני רוצה להישאר בתחום העסקים. דמיינתי שעל הקבר שלי יהיה כתוב 'הצליחה לעלות ב-20 אחוז את מכירות החברה'. זה נראה לי סיוט".

אחרי שהחליטה כי מנהל עסקים הוא לא המקצוע עבורה, המשיכה אילת-גורי בלימודי הפילוסופיה.

"אני יודעת שבכל שנה אני מגדילה משמעותית את ההשכלה כי כישורי הופכים יותר ויותר רחבים - הרצאות בתשלום, הנחיית עבודות. יש לי גם תחושה שהתחום שבו אני נמצאת רלוונטי גם לגיל מבוגר. בעוד שבתחום העסקים בגיל 50 הייתי מוצאת עצמי עייפה, מותשת ומחפשת שינוי קריירה. לכן, בטווח הארוך אני לא מתחרטת - לא עשיתי ויתור".