מסיבת הפתעה

הלם בממלכת "כוכב נולד". זה היה אמור להיות גמר ידוע מראש, לפחות בקשר לנוכחות הוודאית של הפייבוריט לאורך העונה, לירן דנינו. אבל לאלוהי ה־SMS חוקים משלו ובתום ערב מותח של שלב חצי הגמר (שנערך ביום ראשון האחרון) העם אמר את דברו: הנסיך - בחוץ.

כל מי שעסק בשבוע האחרון בהשערות, בהתערבויות ובניחושי לגבי קומבינציית הגמר בקדחתנות ששמורה בדרך כלל להרכבת קואליציה ממשלתית, לקח קודם כל בחשבון את דנינו. הוא היה מפלגת השלטון שאליה היו אמורים להצטרף מיי פיינגולד, 26, כנציגת המפלגות הצעירות והפרועות ואחד או אחת מבין השניים, רוני דלומי מהנגב (מהקצפת - עומר, אבל עדיין דרומית) או ולדי בלייברג, ממפלגת העולים מברית המועצות לשעבר.

אחרי שצביקה הדר הודיע שרוני ו־ולדי בפנים ודנינו בחוץ, מספיק היה להביט בלסת של גל אוחובסקי על רצפת האולפן, או במרגול, שנראתה כאילו העירו אותה באמצע הלילה והודיעו לה שהיא טסה לחלל, לחפש מתמודדים ראויים לעונה הבאה, כדי להבין שעם כל הטענות כלפי "כוכב נולד", הרי שהעונה השביעית לא הפסיקה לספק הפתעות ענקיות, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים בריאליטי. וגם: שקיבלנו גמר עם שתי זמרות, לראשונה מאז גמר העונה הראשונה עם נינט טייב ושירי מימון.

הטריו המאושר בהלם. הם מאושרים להימנות עם שלישיית הגמר, אבל מעכלים בקושי את הסנסציה שבהדחת דנינו.

רוני: "מאוד הופתעתי שלירן לא עלה לגמר, אבל הוא יצליח בכל מקרה, אני בטוחה, כי הוא מוכשר בטירוף והוא יגיע מאוד רחוק.

מיי: "אני לא יכולה להיות יותר מבסוטית מהשלישייה שנבחרה. אנחנו חברים מאוד טובים כבר מתחילת העונה. רוני היא כמו אחות קטנה בשבילי ו־ולדי הוא חבר ממש ממש טוב. אני מאד שמחה שהגעתי למעמד הזה. ואני מוכנה לתת בראש. בקשר ללירן, זו הפתעת העונה בעיניי. כי איפשהו הייתי ממש בטוחה שהוא יהיה בשלישיית הגמר. אבל הקריירה שלו רק התחילה עכשיו".

ולדי: "אני מופתע מאוד כי לא ציפיתי בכלל שכך זה יקרה, בייחוד כשנשארנו בסוף אני ולירן. מצד אחד אני מאוד שמח שאני בגמר, מצד שני, אני עצוב בשביל לירן, כי אני מנחש מה עובר עליו ואני מאוד אוהב אותו ומעריך אותו. עם גמר או בלי גמר, אני בטוח שיש לו קריירה מובטחת".

שלישייה משופשפת למדי

האנדרדוג, ולדי בלייברג, הוא דווקא זה שאוחז בפז"מ הריאליטי הארוך ביותר. בשנת 2007 זכה בלייברג בתחרות בינלאומית של זמרים שנערכה בערוץ 9. התחרות שיגרה את בלייברג אל רוסיה ואוקראינה, שם הפך במהרה לאורח קבוע בתוכניות טלוויזיה שונות.

בלייברג. אוחז בפז"מ הריאליטי הארוך ביותר (צילומים: רונן אקרמן)

משם הוא המשיך לנסוק בשמי רוסיה ואפילו הופיע באירוע הסילבסטר הרשמי של הנשיא. גם שותפותיו לגמר לא זרות להופעות. מיי, נערת הרוק עם הילת ה"אני קולית, בואו נתקתק עניינים ונלך לשתות מלא בירה" סביבה, מופיעה שנים בהרכבים שונים ואף היתה חתומה על חוזה הקלטות בחברת הליקון עם להקתה, אדום (שהתפרקה בינתיים).

דלומי נחשבה לילדת פלא ששרה מאז שידעה ללכת והופיעה לא מעט באזור מגוריה - עומר ובאר שבע. שלא במקרה, כל השלושה הגיעו לתחרות בתהליך שנקרא בז'רגון הפנימי של ההפקה "המומלצים", כלומר, אנשים שההפקה שמעה עליהם מראש וזימנה אותם לאודישנים. בקיצור, בניגוד לדנינו הבתולי, מדובר בשלישייה משופשפת למדי שידעה לעמוד בלחץ ברגע האמת.

למרות הניסיון, גם הם לא האמינו שיקרה להם מה שקרה. אנחנו נפגשים בנמל תל אביב ב־8:30 בבוקר, ולמרות השעה המוקדמת ודלילת האוכלוסייה, השלישייה מצליחה במהרה לנקז אליה את כל תשומת הלב שבאזור. לא מפתיע - מיי בשיער הלהבה האדום ומאות הפסקות סיגרייה ("זה בשביל הנשמה"), ולדי בביגוד צהוב צעקני ("הייתי פעם סטייליסט") ורוני בחמידות למרחקים ארוכים ("אני פשוט בחורה ביישנית") יודעים איך למשוך את הפוקוס. אנחנו פותחים את השיחה בניסיונות הצטנעות על כך שהם לא מאמינים שהגיעו בכלל לגמר.

רוני: "האמת, לפני שהתחילה התחרות האמנתי שאהיה בגמר. באתי ל'כוכב' עם המון ביטחון עצמי, הייתי בטוחה שאני לוקחת את זה בקלות. מהר מאוד ירד לי הביטחון ברמה שלא חשבתי שאגיע לגמר. הבנתי שאני לא בשלה, היה לי קשה עם השופטים, הם לא עשו לי חיים קלים. גם היו מסביבי תותחים כבדים, מתחרים מעולים, אז זה בכלל הוריד לי את הביטחון. גייסתי הרבה כוחות כדי להתמודד".

מיי: "גם אני לא האמנתי. ככל שזה הלך והתקרב, פתאום הבנתי כמה אני רוצה את זה. התחלתי לחשוב שאם אלך עכשיו, כשאני כבר כל כך קרובה לגמר, תהיה לי צביטה בלב. אבל כשמסתכלים על התמונה הכללית, זה ממש לא משנה. גם אם לא הייתי מגיעה לגמר, הייתי הולכת בלב שקט. אני את שלי עשיתי".

פיינגולד. "פתאום הבנתי כמה אני רוצה את זה"

ולדי: "לא חשבתי בחיים שאגיע לגמר. חשבתי שבגלל שאני שונה בצורה שבה אני מופיע ובמה שאני מביא, אנשים לא יידעו איך לאכול אותי. גם השופטים כל הזמן אמרו שאני שונה, שאני אירופה, שאני אירוויזיון, וכו'. ממש לא האמנתי שהקהל יצביע לי. די מהר לתוך התחרות שכחתי את החרדות שלי. פשוט לא חשבתי על זה. התרכזתי בתוכנית, לא שמתי לב מה קורה. לפני שבועיים קלטתי איפה אני ולא האמנתי שזה קרה לי".

הרוויחו בכבוד את הזכות להיות שם

למרות חוסר האמונה, השלושה עומדים להופיע ביום ראשון הקרוב בחוף הדקל באילת במסגרת הגמר הגדול. את הזכות להיות שם הם הרוויחו בכבוד. במשך ארבעת החודשים האחרונים הם ירקו דם מעל במת האולפנים והזיעו מדי שבוע בניסיון להביא ביצועים מרטיטים שיעשו למרגול שליכטה בלב. למרות המאמץ העצום, השלושה מסכמים את מה שעבר עליהם בצורה חיובית.

ולדי: "אני בעיקר מאוד נהניתי. זו היתה חוויה חד פעמית".

רוני: "אבל אין זמן לנשום. כל הזמן עובדים".

מיי: "כן, אבל יש סדר מאוד מובנה - ימי ראשון ושני אולפן, שלישי ורביעי - בחירת שירים, וסופ"ש חזרות. זה מאורגן".

אגב בחירת השירים, נראה כאילו כל השירים שלך עסקו בהעצמה נשית. ממש הבאת אג'נדה לתוכנית.

מיי: "כן, זה משהו שמאוד מניע אותי. הבחירה היתה מאוד תלויה בנושא השבועי, אבל בגדול היה מוטיב שמשך אותי. כן, היה חשוב לי לומר 'אני אשה, אני כאן'. אני מאוד דוגלת בכוח נשי. אז אם בחיים הפרטיים אני מאמינה בזה, למה לא להביא את האמונה הזו לתחרות? אי אפשר לומר שידעתי מראש מה אני רוצה לשיר. זה הרי היה מאוד תלוי בספיישלים. אבל כל שבוע ניסיתי לקחת את הבחירה לכיוון הזה".

ולדי: "הנושא של בחירת השיר הוא הכי חשוב. לי זה היה קל, בדרך כלל בחרתי מאוד מהר. הקו שלי היה פשוט ללכת על שירים שאני מכיר ויודע שאני יכול לבצע בצורה טובה, או שנורא התחברתי לטקסט שלהם".

רוני: "אצלי כל שבוע היה לגופו. לאט לאט גיבשתי לעצמי סגנון. אבל אני אוהבת להתנסות".

דלומי. "אין זמן לנשום. כל הזמן עובדים"

כאמור, למרות שעת הפגישה המוקדמת, הראיון הופרע מדי כמה דקות על ידי קבוצת סקרנים אחרת שרצתה לתת ביס בשלישיית הפיינליסטים. נשים מבוגרות, ילדים קטנים, קשישים מתעמלים ובני נוער, כולם לא התביישו לגשת, לקחת חתימות, להצטלם, לגעת.

שיר הלל לתוכנית בשלושה קולות נרגשים

התוכנית מספקת שיעור מאלף בחשיפה ממוקדת ומהירה לשמש השקרנית של תהילת האינסטנט. כששואלים את הטריו על התוכנית שהפכה אותם לכוכבי פריים טיים, הם נשמעים אסירי תודה לזכיינית שהביאה אותם עד הלום. לא שציפינו שייכנסו חזיתית במי שמנהל את מכונת הרייטינג המשומנת הזו, אבל שאלות על התוכנית נענות בשיר הלל לתוכנית בשלושה קולות נרגשים.

מה חשבתם על התוכנית לפני שהצטרפתם?

מיי: "האמת, לי היתה סטיגמה על התוכנית. תמיד חשבתי ש'כוכב נולד' זו תוכנית שיוצרת כוכבים שמחפשים יותר את הבמה מאשר את המוזיקה. ההשתתפות בתוכנית שינתה לי את ההשקפה לחלוטין. רק כשאתה בפנים אתה קולט עד כמה החוויה הזו חיובית עבור יוצרים. ב'כוכב' אתה מקבל את הזכות לעבוד עם האנשים הכי טובים שיש בתעשייה - הנגנים הכי טובים, התאורנים, הסאונדמנים, המלבישים, והכל בפריים טיים של המדינה. בתוכנית הבנתי שיש פה כלים מדהימים, ועכשיו השאלה היא מה אתה עושה עם זה".

רוני: "אני גם חשבתי שזו תוכנית ממוסחרת, אבל עכשיו, כשאני בתוך זה, אני מבינה כמה זו חוויה חיובית".

ולדי: "תמיד ראיתי ב'כוכב נולד' משהו חיובי. הדרך להצליח בתעשיית המוזיקה בארץ היא לא קלה. זו ביצה מאוד קטנה ויש פה המון אנשים מוכשרים שמנסים להיכנס בדלת. 'כוכב נולד' נותן לך את המפתח. זה לא שלמי שיוצא מ'כוכב נולד' מובטחת הצלחה, אבל התוכנית נותנת לך כלים מדהימים. רק תראה עם אילו אנשים עבדנו. איפה עוד היה יוצא לי לעבוד עם עידן רייכל, עם אביב גפן, עם היהודים?".

ובכל זאת, ולדי ומיי, שניכם כבר זמרים מופיעים עם הרכבים וניסיון, למה אתם צריכים את התחרות הזו?

מיי: "זה לא ברור? בגלל החשיפה. כל זמר רוצה שישמעו אותו. נותנים לי את הבמה הזו, שאני לא אקח?".

ולדי: "אין לי תשובה ברורה לשאלה הזו. 'כוכב נולד' זו דרך שבחרתי מתוך שיקול שאני צריך אנשים שיעזרו לי להגיע למקום הנכון. כדי להצליח לא צריך רק שיר יפה. 'כוכב נולד', חוץ מהחשיפה, זה גם בית ספר לתקשורת ולעבודה בישראל. עבדתי עם אנשים מצוינים שלא הייתי מגיע אליהם בחוץ. כן, יש לי ניסיון, אבל כל הניסיון הזה לא קרה כאן. זה נהדר מה שקורה איתי ברוסיה, אבל הרגשתי צורך לעשות משהו בבית".

מיי, את מציגה את עצמך כרוקרית, ובכל זאת את בתוכנית הכי מיינסטרים בארץ. לעומתך, המתמודדת איה זהבי פייגלין בחרה לעשות רוק'נ'רול ולשבור את הכלים.

מיי: "אני לא אוהבת את הגישה הזו. למרות מה שאני אולי משדרת, אני באמת מאמינה שללכת נגד ולשים זין לא מביא אותך לשום מקום. ללכת עם הראש בקיר רק שובר את הראש בסופו של דבר. אם אני כבר בתוך התחרות הזו, אז למה ללכת נגד? מה גם שאני ממש לא כזאת קיצונית".

"נכון, בחירות השירים שלי לא היו לגמרי בחירות מיינסטרים, אבל הן גם לא היו רחוק מזה. לא עשיתי משהו שגובל בביזאר, משהו שבבית יגידו שהוא קינקי. בסך הכל הבאתי לפעמים מוזיקה שפונה גם לדור המבוגר יותר, לא להיטים של עכשיו. אני בכלל לא מורדת. מה שרואים על המסך זאת אני, עושה את האמת שלי ואת מה שעושה לי כיף. אין לי שום מחשבה איך אני מורדת בתוכנית".

אומרים שב"כוכב נולד" יש נטייה לגהץ את המתמודדים - לשנות אותם, כך שיתאימו לסטנדרט הממוסד של הפריים טיים.

רוני: "בכלל לא! זה מדהים עד כמה זה לא נכון. הצוות של התוכנית הכי הולך בקו איתך. הם כל כך קשובים אליך, זה דבר מדהים. אין לי מילים כמה הם היו מתחשבים. שום דבר לא נעשה שם בניגוד לרצונך".

מיי: "כנ"ל. אני הרגשתי שהם הלכו איתי לאורך כל הדרך. הם לא ניסו לשנות אותי בכלל, להפך".

ולדי: "אם כבר, הם עזרו לי להביא את עצמי. נורא בטחתי בצוות של התוכנית. אני לא יכול להיות אובייקטיבי לגבי עצמי, והם נתנו לי כלים להבין איך אני יכול לעבור טוב, לא להגזים בהופעה, לבחור שירים שמתאימים לי. הבנתי שם שביצוע קטן יכול לרגש, שאני לא צריך להיות דרמטי כל הזמן".

ראיתם את העונות הקודמות? יש מישהו שאהבתם שם?

רוני: "אני אהבתי הרבה. אהבתי מאוד את בועז מעודה, את מרינה מקסמיליאן בלומין, את שירי מימון ואת מאיה רוטמן".

• עוד על שלושת הפיינליסטים של "כוכב נולד", האם למיי פיינגולד יש באמת ילד ומה חושב לירון דנינו על הדחתו, בגיליון פנאי פלוס החדש

• לכל כתבות פנאי פלוס