קינג אוף בלינג

סיפורו של ג'ייקוב אראבו יכול להוות מקבילה עכשווית ל"פני צלקת". אמנם יהיה זה סרט ללא דם, אקדחים ותמרות עשן, אבל הוא בהחלו יכלול סיפור הגירה מרתק ונוצץ (תרתי משמע), התחלה קשה עם כמה ענני סערה שמובילים לשמים הבהירים של ההצלחה. וחוץ מזה, והסיבה העיקרית להשוואה, האם אין דמיון מסוים בין ג'ייקוב אראבו לטוני מונטנה?

תקציר העלילה כולל ילד בוכרי שעולה עם הוריו לארצות הברית, נושר מבית הספר, לומד לעצב תכשיטים, הופך בן לילה ליקיר ליבם של ראפרים עתירי גורמטים ונוסק אל שמי היהלומים ההוליוודים. ואז: אראבו פותח חנות פאר, מסתבך עם כנופיית סוחרי סמים מדיטרויט, מואשם בהלבנת כספים, נכנס לכלא, מאבד סכום עצום לטובת נוכל ממולח מוול סטריט, משתחרר מהמאסר ומשדרג את העסק לכדי קאמבק מפואר. קאט להווה.

אראבו, 46, נכנס בצד בוטח למלון "ארבע העונות" על רחוב 57, בדיוק מעבר לכביש לחנות הדגל שלו, "ג'ייקוב אנד קו", השוכנת לה לבטה בין מאדיסון ופארק. הוא מהדק את החליפה האיטלקית, מחליק יד בשיער הפחם הבוהק שלו ומבליט תוך כדי כך את שעון היד שלו. אומרים שמעצבים שונאים ללכת עם הבגדים שלהם, אבל השעון הכבד והנוצץ הוא מסימני ההיכר של אראבו, מקור גאוותו ופרנסתו.

"מכר תכשיטים לדיוויד בקהאם, טום קרוז, האלי ברי, בראד פיט, מייקל ג'קסון, בונו, לה-ברון ג'יימס, אלטון ג'ון, קים קרדשיאן, פריס הילטון ועוד רבים וטובים"

מטשקנט לפורסט הילס

דרך ארוכה עשה איש התכשיטים מטשקנט, בירת אוזבקסיטן, שם נולד כיעקב אראבוב וגדל עד גיל 14. בתוך הקהילה הבוכרית-יהודית הסגורה, הוא מספר, שעסקה במסחר על דרך המשי המפורסמת, הוא טווה את חלומותיו.

"גדלתי כאח הצעיר לארבע אחיות והייתה לי ילדות נהדרת. היה לנו בית יפה ובכל קיץ אבא שלי היה משיג לי איזו עבודה, במקום שאלך למחנה קיץ. פעם אחת הייתי צלם, פעם אחרת הרכבתי שעונים. אבל חיינו תחת שלטון סובייטי, כלומר לא באופן חופשי. לאבי היו קשיים עם הממשלה והוא ואמי החליטו לעבור לאמריקה רק בגללי. אחרי הכל, מה היה יוצא ממני לו הייתי צריך להתגייס לצבא הרוסי? וכמובן, למרות שהיו לנו יחסים טובים עם המוסלמים וחיינו בסדר איתם, הרי שגם הייתה שנאה חבויה כלפינו".

המשפחה השתקעה בפורסט הילס, קווינס, שם אראבו גר עד היום. הוא נשוי לאנג'לה, הצעירה ממנו בארבע שנים ודוברת עברית מושלמת, אותה רכשה בשלוש השנים בהן גרה בתל אביב. לזוג שלושה ילדים, כשהצעיר מביניהם כבר מתכונן לחגיגת הבר מצווה שלו שתחול בנובמבר. אמו הייתה עקרת בית ואביו, שעסק בגלגול קודם בייצור ושיווק משקאות חריפים נאלץ לאחר ההגירה לעבוד במאפיה ולמכור נקניקיות. אראבו "לא יכל לראות אותו ככה" והחליט לעזוב את התיכון כדי לסייע בפרנסת המשפחה. "לא היה להורי כלום. הם חששו מהמהלך הזה, אבל הבטחתי להם שאשלים את לימודי בהמשך. דבר שמעולם לא קרה. נרשמתי לקורס עיצוב תכשיטים שמומן על ידי הממשלה ונוהל על ידי חסידים. למעשה, אפילו קיבלתי מלגת מחיה כדי שאמשיך בלימודים. בקורס הזה גיליתי את האהבה שלי לעיצוב, לרעיונות".

לאחר אותו קורס הוא החל לעבוד אצל תכשיטן יהודי בשם מוסקוביץ' בעבור 125 דולר לשבוע. "הייתי הראשון להגיע לעבודה והאחרון לעזוב. ביקשתי ממנו לתת לי לעצב תכשיטים משלי משאריות הזהב שהיו בסדנה. הוא הסכים, וככה התחלנו לקבל הזמנות רבות. תוך זמן קצר הרווחתי 1,500 דולר בשבוע. קניתי ציוד לשימוש ביתי, הזמנתי את החברים שלי מבית הספר לעזור בעבודה והתחלתי להתגלגל. אחרי תשעה חודשים החלטתי לעזוב ולהקים מפעל משלי. תמיד היו לי חלומות גדולים ולא היה לי ספק שאצליח. למה שמישהו לא יצליח אם הוא מוכשר ועובד קשה? זה בלתי אפשרי. אתה יוצר דברים יפים ובטוח שתנצח. הייתי אז בן 17".

יהלומן הראפרים

לאחר ארבע שנים בהם נדד באיזור ניו-יורק והמדינות השכנות ("כמעט שדדו אותי וכמעט הרגו אותי כמה וכמה פעמים", הוא משחזר), מכר אראבו את המפעל לשותפו והחליט "להתמסד" בצורה של פתיחת תא קטן ברחוב היהלומים של מנהטן. את היהלומים היה רוכש במסעות שהיה עורך ברחובות הערים באפריקה, בסמטאות של ברזיל, "במקומות הכי מסוכנים שיש". אחד הפרקים החשובים ביותר בעלילה נכתב באותה התקופה. יום אחד נכנס לחנות של אראבו בניו-יורק הזמרת (אז, צעירה ולא ממש מוכרת) פיית' אוואנס. היא ביקשה לקחת טבעת יהלום שאהבה, להשאיר "ערבון" של חמישה דולר בהבטחה שהחבר שלה יבוא לשלם מחר. אראבו, שלא הכיר את הלקוחה המסתורית, צחק וסירב. אולם אחותו ששהתה במקום שכנעה אותו למסור לזמרת את היהלום. למחרת הגיע הראפר ביגי סמולס, בן זוגה של אוואנס ואחד מהשמות המוכרים ביותר בתעשיה, לשלם עבור הטבעת. הוא רכש גם כמה תכשיטים לעצמו והזמין את חבריו. התוצאה הייתה סופה של עסקים והכינוי שרודף אותו עד היום: ג'ייקוב התכשיטן. הוא הפך לחביבם של כוכבי ההיפ הופ ואלו הכירו תודה ליחס החם ולעובדה שהוא מקבל סכומים גדולים במזומן מבלי לשאול שאלות מיותרות. הוא הוזכר בעשרות משיריהם (למעלה משישים, לפי הספירה האחרונה), כולל בלהיטים של ג'יי זי, 50 סנט, ג'ניפר לופז, קאניה ווסט, ביונסה, וייקליף ז'אן, ג'ה רול, ועוד. העובדה שגם טופאק שאקור ופי דידי, מלכי הסצינה בשנות התשעים, היו מלקוחותיו הראשונים, ודאי לא הזיקה. הגדיל לעשות הראפר דף ג'אם, שכלל את אראבו במשחק הווידאו הנושא את שמו. כוכבי המשחק יכולים להרוויח כסף וירטואלי, אותו הם יכולים לפדות בעבור תכשיטיו של יהלומן הראפרים.

"הם אהבו מאוד את התכשיטים, אבל עם השעונים התחלתי רק לפני עשור וזו הייתה הצלחה ממש מיידית. ראה, שעונים זה משהו שקשה מאוד לעצב. השוויצרים חייבים לקחת אותך ברצינות ואלו אנשים שקשה לעבוד איתם. לא פשוט להיכנס לתחום הזה שם. בוא נאמר שהם לא עובדים עם כל אחד... מזל שהיו לי את כל הסלבריטאים האלו והתמיכה והלקוחות. שעונים שלי נמכרו עוד לפני שייצרתי אותם בכלל".

כיום כ-350 חנויות ברחבי העולם מחזיקות במוצריו. אולם המכה של המותג היא אותה חנות על רחוב 57, הנמצאת בבניין אותו רכש אראבו עבור כ-12 מיליון דולר. באחת מראיונותיו הקודמים הוא כינה את המקום "MTV - גרסת התכשיטים".

"אני יהודי בוכרי פשוט, ילד מטשקנט שהיו לו חלומות גדולים". אראבו בחברת בראד פיט

יש גם וודקה

אראבו מדגיש שהוא המעצב היחידי של המותג שלו, אבל הוא משתמש באנשי מקצוע העוזרים לו להפוך את חזונו למציאות מסנוורת ומעשירה. מי שידוע גם כ'קינג אוף בלינג' משחרר מבין ידיו עגילים, טבעות אירוסין, ענקי יהלומים, צמידים, ובאופן כללי מדביק את חבריה הטובים ביותר של האישה בכל מקום אפשרי.

"אני רואה הרבה דברים שדומים אחד לשני בשוק ואני משתדל להתרחק מזה. השעונים שלי בולטים כי אני רוצה שמי שרואה אותם ידע מייד שזה שעון שלי. אני אוהב לטייל ומקבל השראה מערים שונות, שדות תעופה. הרעיונות פשוט מגיעים אלי. אני לומד תרבויות ושווקים ומנסה למלא את החסר. אבל אני לא שואל לקוחות מה הם רוצים, כי אז אני לא מרגיש שאני מעצב בעצמי. אני מציג את מה שאני חושב שהם צריכים לענוד ולרוב הם מסכימים איתי".

מדוע בחרת בדוגמנית-שחקנית מילה יובוביץ' לפרזנטורית של המותג?

"היא יהודיה, לא?"

לא.

"ובכן, היא נולדה באוקראינה ומדברת רוסית, כמוני. היא שחקנית וזמרת שמאוד אהובה ומכורת בעולם, אני חושב שהיא יפהפיה, והיא מאוד פופולארית ברוסיה, שזה השוק העיקרי שלי".

סלבריטאים מקבלים ממך במתנה או בהשאלה את התכשיטים, או שהם קונים אותם?

"גם וגם. אם יש לי משהו חדש אני משאיל להם את התכשיט, אבל הרוב בסוף קונים. ברור שגם אנחנו הושפענו מהמשבר, הרי הדבר הראשון שמוותרים עליו הוא חפצי מותרות. אבל מאז האביב האחרון אני מרגיש עלייה ברורה במכירות".

איפה אתה רוכש את היהלומים?

"בכל העולם. כבר לא משיגים יהלומים רק ממקור אחד, אלא מאיפה שאפשר. אם אתה רואה עסקה טובה, אתה הולך עליה. יש חברות ישראליות, בלגיות, תערוכות וכנסים וקשרים אישיים. אני מכיר את לב לבייב היטב ואנחנו מדברים מדי פעם. הוא ראש הקהילה הבוכרית ואני אחד מסגני הנשיא. אנחנו מגייסים תרומות לקהילה. אגב, אתה יודע שישראל הייתה מהמדינות האחרונות שאימצו את המותג שלי? אני לא יודע למה, אבל עכשיו מישהו פתח חנות בתל אביב שמוכרת את המוצרים שלנו. היה לנו פעם איזשהו מפיץ אבל העסק הזה לא עבד. אני מניח שישראלים מאמינים במותגים מסורתיים יותר".

אתה מודאג מחיקויים?

"מה, אלו הזולים? ברור שאני מודאג, אבל מי שרוצה שעון של ג'ייקוב ייקנה שעון של ג'ייקוב. קשה לעצור חיקויים וזה קורה לכולם. לפני כמה שנים דאגתי יותר, אבל גם הבנתי שחיקויים זה משהו שאפילו מחמיא למעצב. יש אותם בכל חור. תסגור אחד והשני יצוץ. עכשיו אני עובד על ליין חדש של שעונים, כולל שעון דיגיטלי, ועוד כמה עסקאות מורכבות יותר שיכולות לקחת שנתיים או שלוש".

לאחרונה אראבו החליט לחזור לשורשים המשפחתיים ולנסות את מזלו בתחום המשקאות החריפים מהם התפרנס אביו לפני שנים. הוא יצר וודקה לה הוא קורא "בוקאג'", ג'ייקוב, בהיפוך אותיות באנגלית, שזוקקה מענבים והייתה אמורה להרחיב את המעגל העסקי. עד כה, עסקי האלכוהול לא מתרוממים, אבל הוא אופטימי.

"אני מחכה ליצור שותפויות עם מפיצים. אחרי הכל, אני לא בעסקי הוודקה. אני מנסה להביא שותף שייקח את המוצר וישווק אותו בכל מקום. התפקיד שלי היה להשיג רישיון לייצור אלכוהול, דבר שלא היה פשוט במיוחד, ועכשיו צריך ללכת הלאה".

אגב, איך היה ביום הולדתו השמונים של מיכאיל גורבצ'וב?

"היי, איך אתה יודע שהייתי שם?"

הבנתי שנהנית.

"היה מצוין. גם ראש הממשלה הישראלי היה שם! מסיבה טובה".

אני? בבית סוהר?!

אביהוא כתבה - פנימית 3

עוד לפני ההסתבכות הפלילית, נקלע אראבו לביצה כלכלית. העסק שלו עבד כל כך טוב, שהוא החליט להעביר את ההכנסות למנהל כספים כדי שזה ישקיע אותם באפיקים מניבים ובטוחים ויגדיל את עתודות המזומנים של המעצב.

לתפקיד נבחר קן סטאר, מי שהיה ידוע כמנהל הכספים של עולם הבידור. שחקנים ואמנים רבים הפקידו בידיו את הכנסותיהם, רק כדי לגלות בהמשך שסטאר הייתה גרסה מוקטנת אך מכאיבה לא פחות של ברני מיידוף.

"הוא היה חבר שלי במשך שנים, או לפחות, ככה חשבתי. בתקופה בה מחירי היהלומים הרקיעו שחקים החלטתי לעשות משהו עם הכסף. אתה הולך לבקר אותו והוא מחזיק בקומה שלמה, עם מאה עובדים ושם מפוצץ, לקוחות מפורסמים וכו'. היינו באיזה אירוע צדקה וברברה וולטרס רצה מקצה אחד של האולם לקצה השני רק כדי לתת לו חיבוק ונשיקה. היה לו מוניטין חזק מאוד. אני פניתי אליו, הוא בכלל לא פנה אלי. רציתי לשים אצלו את הכסף. וכשזה קרה, הוא כנראה הרגיש נוח מדי איתי. הוא התחתן עם חשפנית שהיו לה דרישות גדולות. הוא התחיל לבזבז המון ולגנוב כסף מלקוחותיו, ולבסוף נתפס".

אני מבין שהפסדת 14 מיליון דולר?

"כן. אבל אני בתהליכי פשרה ובכל מיני ערכאות משפטיות. אני מניח שאצליח להחזיר לעצמי מחצית מהסכום. אנחנו עדיין בתביעות רבות, אבל אישית – גמרתי עם מנהלי כספים. אם הייתי קונה בכסף הזה זהב או כסף, הייתי משלש את הוני במקום לרדוף אחרי שבעה מיליון דולר. אתה רואה מה הם החיים?"

וכאן מגיעה המערכה השלישית, ובה אראבו עושה עסקים עם כנופיית סוחרי סמים שהחליטה להלבין כספים דרך העסק של התכשיטן הנוצץ. מי שמכר תכשיטים לדיוויד בקהאם, טום קרוז, האלי ברי, בראד פיט, מייקל ג'קסון, בונו, לה-ברון ג'יימס, אלטון ג'ון, קים קרדשיאן, פריס הילטון ועוד רבים וטובים, עשה את טעות חייו. הוא עבר מעבודה עם שחקנים שמגלמים גנגסטרים או ראפרים שהולכים על תדמית ה"גאנגסטה" לעסקים עם גנגסטרים אמיתיים. אראבו נמצא אשם בהלבנת הון ובשקרים בחקירה ונידון לשנתיים וחצי בכלא ועוד שני מיליון דולר קנס. עורך הדין שלו באותה פרשייה היה בן ברפמן, שמייצג כעת את הכלכלן הצרפתי דומיניק סטראוס-קאהן. כשאני שואל את אראבו על התקופה הזו, למורת רוחה של אשת יחסי הציבור שלו, הוא עונה: "תקופה בכלא? איזו תקופה בכלא? אני הלכתי לבית הסוהר?"

ככה שמעתי.

"כבר שכחתי מזה, האמת. די מחקתי את זה מהראש שלי. אני לא חושב על זה, על הימים ההם. תראה, למדתי את הלקח הזה. זה היה שיעור טוב וחשוב עבורי. אתה יודע? בכלא הפכתי לאדם בריא יותר, השלמתי פערים בהשכלה. למדתי שם. עבדתי במעין מחנה בעל אבטחה מינימלית של אנשי צווארון לבן".

זו לא הייתה בדיוק קייטנה.

"בטח שלא היה קל. אתה לא הולך לישון במיטה שלך. אבל זה מאחורי. למדתי את מה שעשיתי. היה לי קשה מאוד ברמה האישית, אבל היה קשה למשפחתי אף יותר ממה שהיה לי. אתה יודע, להגיע בכל סוף שבוע לבקר אותי".

הסוהרים ידעו מי אתה?

"כן, אבל הם לא עונדים שעונים של ג'ייקוב. אתה צריך לאהוב את השעונים של ג'ייקוב, לא רק להיות מסוגל להרשות אותם לעצמך. הם לא מתאימים לכל אחד. וכמובן, התקשורת פגעה מי מאוד ברמה האישית. הדבר הראשון שאנשים עושים זה לבדוק את השם שלך בגוגל, ושם הם ראו את הכתבות על הכלא בעמוד הראשון. זה קופץ לך אל מול הפנים. אז לחיות את זה... זה ממש קשה. אני רואה את ההשלכות של זה בכל יום. לא קל. אני חושב לכתוב על התקופה הזו, למעשה התחלתי לעבוד על זה במהלך ה...'חופשה' שלי. אני עוד לא מוכן לזה ומחכה לעסקה הנכונה עם המו"ל הנכון. זה יהיה סיפור של החלום האמריקאי עם כמה דרכים פתלתלות ובשאיפה – סוף ממש טוב".

העסק שלך לא נפגע יתר על המידה, וגם רבים מחבריך חזרו לסביבתך. מה זה אומר לך על מנהטן?

"הכל זה מערכות יחסים. יש לי חברויות טובות עם הלקוחות שלי וזכיתי לתמיכה רבה במהלך התקופה הזו. עכשיו אני יודע מי הם באמת החברים שלי".

וקן סטאר הוא לא אחד מהם.

"אני לא יודע אם היו לו כוונות לעשות את מה שעשה. אני חושב שהוא באמת רצה להחזיר לכולם את הכסף אבל הסתבך. נדמה לי שאחד מעובדיו חשף את הפרשה ואז החקירה התפוצצה. אחרת... אני פשוט לא חושב שהוא יכול להיות כזה טיפש בגיל 66 ואחרי קריירה של ארבעים שנים. בשביל מה? בשביל שלושים או ארבעים מיליון דולר? הרי הוא תמיד הצליח וניהל שני מיליארד דולר".

איפה החרטות הגדולות שלך?

"אני לא מתחרט על כלום. למה חרטות? פשוט אל תחזור על הטעויות שעשית. חרטה זה בזבוז זמן, כי אתה לא יכול לחזור אחורה. מה שקרה אתמול – מת. אני מתרכז בעבודה ואוהב לעבוד. אני מגיע לחנות מוקדם בכל בוקר".

ספר לי על הלקוחות שלך.

"אספר לך על חבר קרוב, דיוויד בקהאם. הוא רצה להפתיע את אשתו, ויקטוריה, לרגל יום האירוסין שלהם. הוא התקשר אלי ממדריד, שם הוא גר באותה תקופה, וביקש לקנות יהלום ורוד במהירות. עזבתי הכל וטסתי לשם. הגעתי מוקדם בבוקר. ויקטוריה פתחה את הדלת ואמרה לי שהמטפלת עוד לא הגיעה. וככה, עם התינוק על הזרוע, היא החליטה לבשל לי ביצים לארוחת הבוקר. הם אנשים צנועים ונחמדים".

היה טעים?

"אהה... אתה יודע, למי אכפת? ויקטוריה בקהאם הכינה לי ארוחת בוקר!"

אראבו אומר שהוא "נהנה מהחיים. אני אוהב לחיות, לייצר, לאכול, לצחוק, לעשות. להיות עם אשתי. תראה, אין לי השכלה תיכונית אפילו. אני יהודי בוכרי פשוט, ילד מטשקנט שהיו לו חלומות גדולים. שיש לו חלומות גדולים, חלומות שהתגשמו. אחרי מה שעברתי בשנים האחרונות אני רק מתאושש, ואני מסתכל על הכל בצורה אחרת. כל יום עכשיו הוא יום יפה, יום יפה מאוד".