פועות 6:6 - הכבשים שמזהות פרצופים
חוקרים מבריטניה גילו כי כבשים מסוגלות לזהות בני אדם מסוימים גם בתמונות וגם במציאות, גילוי שעשוי לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים למחלות ניווניות של המוח
הנבדקת הראשונה התקרבה אל הקיר עליו תלויים שני מסכי מחשב, על כל אחד מהם תמונת ראש של אדם המסתכל ימינה. הטיית הראש אינה מבלבלת את הנבדקת: היא ניגשת בלי להסס אל תמונתה של השחקנית אמה ווטסון, שחקנית שאת פניה היא מכירה היטב. זאת למרות שהיא מעולם לא צפתה בסרט מסדרת הארי פוטר או בכל סרט אחר של ווטסון, שכן הנבדקת היא כבשה.
מחקרים קודמים כבר הראו שכבשים יודעות להבדיל בין פרצופים, גם של כבשים אחרות וגם של בני אדם ובעלי חיים אחרים. אבל האם הן באמת לומדות לזהות את האדם בתמונה, או שהן פשוט משננות את הגירוי הוויזואלי שניצב מולן: פה יש קווים בזווית מסוימת, שם אזור כהה יותר? זו השאלה שעליה ניסו לענות חוקרים בריטיים במחקר חדש.
מהההזהים את הבדלים
הכבשים שהשתתפו בניסוי, שמונה במספר, למדו לזהות את פרצופיהם של נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, השחקנים אמה ווטסון וג'ק ג'ילנהול ומגישת החדשות הבריטית פיונה ברוס. אנשים אלה נבחרו משום שקל להשיג תמונות שלהם מזוויות שונות.
לאחר שהכבשים למדו להכיר את פניהם של ארבעת האנשים כשהם מביטים קדימה ובחרו את התמונה הנכונה כ-80 אחוז מהפעמים, הציבו בפניהן החוקרים אתגר קשה יותר: לזהות את הפנים המוכרות בתמונת פרופיל, ולהבדיל ביניהן ובין תמונות של פנים זרות. הכבשים ביצעו את המשימה בהצלחה, אך היו פחות מדויקות מאשר בשלב הקודם.
כשבני אדם התמודדו עם מבחנים כאלה הם הצליחו יותר מהכבשים בזיהוי הפנים, בשני המצבים, אך גם אצלם נראתה ירידה ברמת הדיוק במעבר בין תמונה חזיתית לתמונת פרופיל.
במבחן האחרון הכבשים היו צריכות לזהות פנים שהכירו היטב, אך מעולם לא ראו אותן בתמונה: הפנים של אחת המטפלות שלהן. הן הצליחו גם בכך, והראו שהן מסוגלות לעשות את המעבר מפנים תלת ממדיות בעולם האמתי לתמונה דו-ממדית.
כבשים רפואיות
המחקר מראה שהכבשים אינן מזהות תמונה בלבד אלא את האדם ממש, כפי שאנו עושים זאת – וכך הן יכולות לזהות אותו גם מזוויות שונות ובמקומות שונים. ג'ניפר נורטון, שהובילה את המחקר, אמרה בהודעה של אוניברסיטת קיימברידג' : "כל מי שעובד עם כבשים יודע שאלו חיות חכמות, שמכירות את מי שמטפל בהן. הראינו במחקר שיש להן".
מעבר ליכולות הקוגניטיביות של כבשים, ולתובנות בנוגע לאבולוציה של זיהוי פנים, המחקר יכול לעזור גם בהבנה של מחלות שהיכולות האלו נפגעות בהן. חולים במחלות נוירולוגיות כמו הנטינגטון או פרקינסון, או במחלות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, עשויים להתקשות בזיהוי פנים, גם של אנשים מוכרים להם.
ב-2006 פיתחו חוקרים בניו זילנד כבשים שנושאות את המוטציה הגורמת למחלת הנטינגטון, כדי לאפשר מחקר על תהליך המחלה. המחקר החדש מספק דרך לבדיקת היכולות הקוגניטיביות של הכבשים האלו.
"אנחנו יכולים לתת לכבשים טיפול חדש ולהשתמש במשימות שפיתחנו בשביל למדוד את הביצועים שלהן לאורך זמן. לראות כמה מהר הן לומדות ומה הן לומדות" אמרה נורטון בראיון לעיתון גארדיאן. "אם הטיפול יעבוד, נצפה לראות שאין הבדל ביכולת לזהות פנים בין כבשה רגילה וכבשה עם הנטינגטון שמקבלת את הטיפול".
ד"ר יונת אשחר, כתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
לפנייה לכתב/ת 
