פוטנציאל ההשבחה של פתח תקווה מגיע ממרכז העיר
התכניות להשבחת מרכז העיר הישן של פתח תקווה, עשויים להביא לעיר את מה שהיתה זקוקה לו כל כך כדי לממש את הפוטנציאל שלה – שימור העבר האדיר של העיר לצד קריצה להתפתחות העתידית. גיא מילוסלבסקי, מהאדריכלים הבכירים בישראל, מסביר כיצד ניתן לעשות זאת נכון, ולהפוך את פתח תקווה למטרופולין מזרחי משמעותי בגוש דן
פתח תקווה נמצאת כיום בצומת דרכים משמעותי, שבה היא מתחילה תהליך היסטורי במסגרתו היא תשנה לחלוטין את פניה, ותהפוך מעוד עיר ״משעממת״ ללא אופי אמיתי, לאחת מהערים המרתקות במרכז הארץ.
עשרות אלפי יחידות דיור בעשור האחרון הפכו אותה לאחת הערים הצומחות בישראל בתקופה זו, יחידות דיור אלה נבנו לרוב על קרקעות מסביב לעיר שהופשרו לבניה, מה שאפשר בזמן קצר לאוכלוסיה צעירה גדולה לרכוש דירה שאיננה מרוחקת ממקורות התעסוקה, ובמחירים נוחים יחסית לאותה התקופה.התכניות הקיימות להשבחת מרכז העיר, במיוחד באזור השוק, הופכות את הנכסים בעיר להזדמנויות השקעה ומגורים מעניינות, ולהעלות משמעותית את רמת החיים לתושבי האזור.
בראיון ל-ynet מציין גיא מילוסלבסקי, אחד מהאדריכלים הבולטים בישראל, כי פתח תקווה עשויה להיות בעשור או שניים הקרובים להיות אחת הערים המעניינות ביותר במרכז, לאור ההיסטוריה האדירה שלה, המיקום האסטרטגי שלה על צירי התנועה החשובים במדינה והאוכלוסיה המגוונת שהיא יכולה למשוך אליה.
מילוסלבסקי מבצע כיום תכנון עבור רשות מקרקעי ישראל, מקדם תכניות בניין עיר בערים רבות ברחבי הארץ, בין היתר בפתח תקווה, ומתכנן בין היתר את המגדל הגבוה ביותר במזה״ת, בגובה 100 קומות.
בנוגע לבעיתיות בבניה שהיתה בעשור האחרון בבניה בעיר אומר מילוסלבסקי כי ״בשנים האחרונות הבניה בפתח תקווה אי של שכונות פריפיאליות, במגדלים סטנדרטיים שאין בהם משהו מיוחד. לא יצרו בשכונות החדשות בניה של קומפלקסים שיש בהם חזון רחוק יותר. את השכונות שנבנו בפתח תקווה היה ניתן באופן עקרוני להניח בכל עיר אחרת, ולא היה בהן יחוד. יחד עם זאת, במרכז העיר לפתח תקווה יש המון יחוד. כעת אנחנו רואים כי ככל שנגמרות עתודות הקרקע בפריפריה של העיר, יש מוטיבציה כלכלית ותכנונית לטפל במרכז העיר בפרויקטים שיתנו את הערכים של העבר, יחד עם פרספקטיבה עתידית״.
מה הפוטנציאל של פתח תקווה להיות מטרופולין מרכזי?
מילוסלבסקי: ״פתח תקווה בהחלט יכולה להיות מטרופולין מזרחי בגוש דן. מבחינת המיקום שלה האורבני היא קרובה לכל הצירים הראשיים. ההתפתחות של המשרדים וכל החלק של מזרח לכביש 4 היא כזו היום שיכולה לתת לעיר אפשרות להתרומם ברמה כלכלית באופן משמעותי. זאת, ביחד עם פיתוח מרכז העיר, עשוי להביא אותה למקומות טובים. אבל צריך לעשות את זה נכון. הציר של הרכבת הקלה יחבר אותה למרכז תל אביב. בגלל ערכי הקרקע הגבוהים בתל אביב, ניתן היום דווקא לתכנן את הציר המזרחי, באופן שייתן תנועה הפוכה מהמטרופולין אל פתח תקווה. יצירה של קומפלקסים של תרבות ועסקים, תמשוךאוכלוסיה מזרחה. זה קורה היום לדוגמא באזור של יכין סנטר. יש שם היום הרבה מסעדות שנפתחו, והרבה משרדים, והמקום הוא כזה שכן מגיעים אליו אנשים גם מהאזור וגם מחוץ לו״.
איך משמרים את העבר בצורה נכונה בפתח תקווה וגם מקדמים את העיר ותומכים בצמיחה שלה?
מילוסלבסקי: ״יש דוגמאות טובות בערים חשובות בישראל כיצד לעשות את זה נכון. אם ניקח לדוגמא את הדברים היפים שנעשו ברחוב רוטשילד בתל אביב, או בנווה צדק. באופן ששימר את העבר, אבל גם נתן פרספרטיבה לעתיד מבחינת עירוב שימושים ומגדלים. וכך זה צריך להיות גם בפתח תקווה, בפרויקטים שמכוונים מאד גבוה מבחינת השימושים והסטנדרט. בעיקר פתחת תקווה צריכה לנסות להרים את הסטנדרט. לא להישאר כמו עיירת פיתוח, אלא להבין שיש לה פוטנציאל לבנות בחשיבה יצירתית יותר, ובתקציבים גדולים ולאפיין את עצמה ברמה גבוהה יותר. אין סיבה שסביב המרכז התעסוקתי שמתפתח בפתח תקווה היא לא תמצב את עצמה ברמת החזון והיוקרה פחות מערים אחרות, והיא צריכה לכוון גבוה יותר. בשנים עברו המחשבה היתה ״קטנה״.
כמה זמן עשוי לקחת השינוי?
״שינוי שכזה לא בא ביום אחד, זה יכול להגיע תוך עשור או שניים, תלוי בפוטנציאל ערכי הקרקע, והוא קיים היום בפתח תקווה. בהחלט רואים היום בפתח תקווה לפי שווי העסקות, שהיא מתחילה לקבל את הערכים הכלכליים שיאפשרו התחדשות ברמה גבוהה. ככל שהעיר תשלב את השאיפות עם ערכי הקרקע זה יכול לקרות״.
הסוד הוא בעירוב שימושים?
״בהחלט אין סיבה שבפתח תקווה לא יהיו עירוב שימושים מקסימלי. שילוב של מגורים במרכז העיר, עם תעסוקה במרכז העיר ומסחר. יש עדיין אנשים שרוצים לעבוד ולהיות במרכז העיר. זה נכון לעשות שינוי של כל הדברים האלה כדי שמרכז העיר יחיה. אסור להוציא ממנו את המוסדות הממשלתיים והציבוריים. הם חייבים להישאר במרכז העיר כדי שהוא ימשוך אליו אנשים, יחד עם פיתוח של מרכזי היי טק משרדים ומסחר, בכל החלק ממזרח לכביש 4.אני חושב שיש מגמה כזו בפתח תקווה. צריך לתגבר אותה. לעיר יש פוטנציאל אדיר. יש לה ביתחולים, מוסדות חינוך וקמפוסים מאד נגישים אליה. מערכת כבישים עירונית, כביש 5, 4, ממש יושבת מבחינת נגישות – היא תחומה בעורקי תחבורה סופר ראשיים של המדינה ואין סיבה שהיא לא תתרומם, והיא צריכה להתרומם״.
על אילו מנועי צמיחה צריכה העיר להישען בהתפתחות שלה?
״אם הייתי צריך לבחור את הדברים שפתח תקווה צריכה להישען עליהם כמנוף לפיתוח העיר –הראשון הוא, שהיא צריכה להתחבר ולחבר פרויקטים שיביאו לידי ביטוי את ההיסטוריה של העיר כמוטיב חזק את מה שהיתה פתח תקווה של פעם, יחד עם חוזק ואיתנות, וקריצה חזקה לעתיד. בעיקר במרכז העיר. המנוף השני –פיתוח מתחמי ההיי טק והמשרדים, קריית אריה וסביבותיה, ופיתוח המרכז התעסוקתי שלה על ידי קידום פרויקטים שיצמיחו משרדים מסחר ותעסוקה. המנוף השלישי – תכניות נקודתיות של התחדשות עירונית בשכונות עצמן, שיתנו אפשרות לעיר להתחדש. לשמחתי סוף סוף בשנים האחרונות תחת שרביטו של ראש העיר, איציק ברוורמן, ומהנדסת העיר חווה ארליך, המון תהליכים שציינתי קורים. וזה נותן סיבה לאופטימיות שאכן פתח תקווה תתקדם במגמות הנכונות״.
