מהפיכת ה-OLED של LG
ענף הטלוויזיות עובר שינוי טכנולוגי משמעותי, והטכנולוגיה המובילה בעולם כיום, ה-OLED, הופכת להיות נגישה לכל צרכן
אם ניסיתם לרכוש מסך טלוויזיה בעשור האחרון, כנראה הוצפתם בראשי תיבות באנגלית שנזרקו לאוויר על ידי אנשי מכירות או חומרים שיווקיים. LCD, LED, OLED QLED - הם רק כמה מהמושגים שאותם אתם מתבקשים להבין כדי לקנות מסך בצורה מושכלת. למרות שאותם ראשי תיבות נשמעים מאוד דומה, מאחוריהם נמצאות טכנולוגיות שונות של תצוגה, שיכולות להוות את כל ההבדל בין הנאה ממסך לבין שנאה יוקדת כלפיו.
רוב השוק כיום מורכב ממסכי LCD ו-LED. ההבדל המהותי ביניהם הוא התאורה שנמצאת מאחורי הפאנל, שהינה זו שמייצרת את האור אותו אתם רואים, לאחר שהוא עובר דרך המסך ומקבל את הצבע שלו. במסכי LCD, מדובר במנורות שדולקות כל הזמן, ואילו במסכי LED מדובר בנורות קטנות שנכבות כאשר אזור המסך אותו הן מאירות אמור להציג צבע שחור. גם במסכי LCD וגם במסכי LED, יש זליגת אור מסוימת, מה שמפריע למסך לייצר צבע שחור אמיתי, ומקשה עליו להציג צבעים נאמנים למקור. המסכים היקרים יותר בטכנולוגיה הזו מתגברים במידת מה על הבעיה הזו, באמצעות יצירת יותר אזורי תאורה (יש מסכים עם כמה מאות אזורים) ופילטרים שאמורים למנוע זליגת אור.
טכנולוגיית ה-QLED היא טכנולוגיה חדשה שמטרתה להציג צבעים חיים וחדים יותר באמצעות "נקודות קוונטיות", חלקיקים זעירים שיוצרים צבעים שונים בהתבסס על האור שמוקרן דרכם. המסכים האלה בהירים הרבה יותר, עם צבעים בוהקים הרבה יותר מבעבר. אך כמו ב-LCD ו-LED, גם ה-QLED מסתמך על תאורה מאחורי הפאנל, מה שמקשה עליו להגיע לצבע שחור אמיתי.
הטכנולוגיה היחידה שמאפשרת את זה כיום היא OLED. זו מפותחת כיום למסכי טלוויזיה גדולים בעיקר על ידי חברת LG, ומשולבת בטלוויזיות שלה ושל סוני. הדרך בה OLED מאפשרת צבע שחור אמיתי היא פשוטה לתיאור, ומסובכת לביצוע - כל נקודה ונקודה בטלוויזיה, מוארת בצורה נפרדת. ה-OLED לא צריכה להאיר את הפאנל מאחורה, אלא פשוט לשלוח זרם חשמלי לכל פיקסל (נקודה במסך) שצריך להידלק. אף נקודה אחרת במסך לא נדלקת, מה שמאפשר לה להישאר שחורה לגמרי.
הטכנולוגיה הזו מאפשרת לא רק למנוע זליגת אור, אלא גם מצריכה פחות התעסקות בבהירות של צבעים אחרים. בזמן שמסכים אחרים מנסים להגביר את הבהירות, היכולת לייצר שחור "אמיתי" ב-OLED מאפשרת להוריד רגל מהגז ולא לייצר צבעים בוהקים מדי.
גם אם לא ראיתם את מסכי OLED של LG, כנראה שראיתם את הטכנולוגיה הזו בפעולה במכשירי טלפון סלולריים, שעונים חכמים ומוצרי טכנולוגיה צרכנית נוספים. טלפוני הדגל של סמסונג משתמשים במסכי OLED כבר שנים (תחת השם AMOLED), והשנה גם אפל שילבה מסך OLED בתוך מכשיר הדגל שלה - אייפון X.
תהליך עבודה יקר
דבר אותו כדאי לדעת על OLED כטכנולוגיה, הוא הרגישות שלה לאפקט צריבת תמונה. אם תמונה סטטית מופיעה יותר מדי על המסך, חלקים ממנה עלולים להיצרב. ב-LG לא מתעלמים מהבעיה הזו, ומסכי החברה יודעים להתמודד עמה באמצעות טכנולוגיות שמטרתן למנוע צריבה. שומר מסך אינטליגנטי בתוך המסך יודע לזהות תמונה סטטית, ומפעיל את עצמו כדי למנוע צריבה. בנוסף, המסך יודע לכבות את עצמו אחרי אי אילו דקות של היעדר פעילות.
בנוסף, אם אתם שוקלים לרכוש מסך OLED, חייבים לקחת בחשבון את המחיר שלו. LG אמנם מייצרת כבר את הדור השישי של פאנלי OLED שלה, אך התהליך עדיין מסובך ויקר יחסית בהשוואה לתהליך ייצור מסכי LCD ו-LED. וגם אם יש ירידות מחירים משנה לשנה, עדיין המסכים האלה אינם זולים במיוחד.
בשנה האחרונה, מחירי המסכים הללו ירדו אל מתחת לרף ה-10,000 שקלים, וכיום תוכלו למצוא מסכי OLED גם של LG בכ-7,000 שקלים. במחיר הזה, תקבלו מסך 4K (רזולוציה הגבוהה פי 4 מ-HD), בגודל 55 אינץ', עם תמיכה בטכנולוגיות צבע HDR ו-Dolby Vision. המסך הזה, כמו כל סדרת OLED, יהיה דק במיוחד, בגלל הפאנל הייחודי שלא דורש תאורה אחורית.
ומה יקרה עם ה-OLED בעתיד? LG, שמובילה את הפיתוח של הטכנולוגיה, כבר הציגה אבטיפוס של מסך OLED גמיש, ועל פי דיווחים חיצוניים, בסוף השנה הנוכחית תחל לייצר מסכים גמישים בתהליך סדרתי. המסכים הסטנדרטיים יותר, אותם לא תוכלו לגלגל לתוך גליל, צפויים להמשיך לרדת במחיר, תוך שיפור הטכנולוגיה הקיימת כדי להשיג צבעים טובים אף יותר (כי אפילו מיליארד צבעים, שיש כרגע, זה לא הגבול העליון), לצמצם את עובי המסך עוד יותר, ולהפוך את המסך לחכם יותר.
