הדמעות של דוד שמתייסר מכאבים

שלום, אני קלרה, אמא לדוד.

דוד הוא ילד מדהים ומתוק שחגג רק לפני כמה חודשים יום הולדת 5.

כשדוד נולד הוא היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים:

פנים מתוקות, יפהפיות, וחיוך על הפנים…

בגיל שנה דוד אובחן כחולה בשיתוק מוחין,

מחלה שפגעה לו בעיקר ברגליים.

מאז אני לבד…

בלי תמיכה,

בלי משפחה,

משתדלת לתת לו כל מה שאני יכולה,

לעשות את הכל כדי שהחיוך המתוק שלו לא ירד מהפנים.

כולם אומרים שאני חזקה,

מתפעלים מהכוח שלי,

מהרצון,

ומהמאמץ לקדם את דוד.

הם לא רואים אותי בלילות,

הם לא רואים אותי מגיעה הביתה שבורה, הרוסה מבפנים,

בוכה ביחד עם דוד הקטן, על הכאב שלא נגמר,

על הרגליים שהולכות ומתעוותות,

על העתיד שהולך ומתרחק ככל שהזמן עובר…

(צילום: קלרה רוזנברג)

רק לפני מספר ימים דוד שאל אותי: "אמא, חלמתי שאני יורד מהמיטה והולך לבד לגן…

מתי יפסיק לכאוב לי ברגליים? מתי אוכל ללכת בלי כאבים"?

ומה אומר לו? שאני חולמת כל יום על הרגע הזה?

שאני יודעת שזה אפשרי אבל זה חלום רחוק?

(צילום: קלרה רוזנברג)

החלום נמצא בסנט לואיס, אצל פרופסור בארה"ב,

שרק הוא יכול לתת לדוד שלי את הכח ללכת לבד,

לפסוע את הפסיעות הראשונות בעולם היפה שלנו.

אני מבקשת ממכם לעזור לדוד הקטן.

עזרו לנו להגיע לרגע הזה - תרומה קטנה מצדכם,

שיתוף עם חברים, ידידים, כל מי שיכול לעזור.

מאמץ קטן ודוד יוכל ללכת לבד לגן, בזכותכם.

התרומה מוכרת לצרכי מס לפי סע' 46 א'.

ע"י עמותת מרכז הצדקה ע.ר. 580510758.

לבירורים ניתן ליצור קשר בטלפון 1800-28-28-28,

לתרום בקישור המצורף,

או לתרום בהעברה בנקאית

לקרן שהוקמה למען דוד:

בנק פאג"י – 52, סניף – 185

ח-ן 701831 ע"ש מרכז הצדקה.

בכל תרומה ע"י העברה, ציינו עבור "קרן מס' 3280"

תודה ושנה טובה!