טקס הענקת המדליות במשחה ל-400 מ' חופשי באליפות העולם בשחייה בשנה שעברה היה למחזה בלתי שגרתי בעליל. השחיין האוסטרלי מאק הורטון, שסיים את המשחה שני, נעמד מאחורי המדרגה השנייה בגובהה לקראת הנחת מדליית הכסף על צווארו. בנקודה זו הוא היה אמור כמקובל לטפס על המדרגה ולקבל את המדליה, אבל הוא לא עשה זאת. הורטון נשאר לעמוד מאחורי הפודיום וגם בסיום טקס הענקת המדליות – סירב לקחת חלק בתמונה המסורתית של שלושת המדליסטים.
- עוד כתבות שחייה למנויים:הכירו את ליגת השחייה החדשה והאטרקטיבית
הסיבה למחאה של הורטון הייתה נעוצה במי שעמד במדרגה לידו, המנצח באותו המשחה סון יאנג הסיני. הורטון מחה על מה שראה כאוזלת יד בטיפול המשמעתי בסון נוכח מספר פרשיות חומרים אסורים שבהן היה מעורב. המחאה של הורטון רק הלכה והתעצמה ככל שנמשכה האליפות. אחרי שסון ניצח במשחה ל-200 מ' חופשי, השחיין הבריטי דאנקן סקוט, שזכה במדליית ארד, סירב ללחוץ את ידו. הפעם, האקט המחאתי כבר התפתח לעימות של ממש כשמול המצלמות הטיח סון בשחיין הבריטי דברים ואמר לו בין השאר: "אתה לוזר, אני ווינר".
כדי להבין איך הפך שחיין מעוטר ועשיר בהישגים לדמות מושמצת, מעוררת אנטגוניזם ומחאה, צריך לחזור כמה שנים אחורה. סון יאנג נחשב מגיל צעיר לכישרון יוצא דופן בשחייה. ילד גבוה (1.98 מ' כיום), בן לשני הורים ספורטאים: אבא כדורסלן ואמא שחקנית כדורעף – שהחל לשחות בגיל 7. ב-2008, בגיל 16 בלבד, כבר נבחר להשתתף באולימפיאדה הביתית בבייג'ינג ואף העפיל לגמר במשחה ל-1,500 מ' חופשי. שנה לאחר מכן הוא זכה במדליה ראשונה באליפות העולם, ארד ב-1,500 מ' חופשי.
הפריצה הגדולה הגיעה ב-2011, אז באליפות העולם בשנגחאי סון זכה בשתי מדליות זהב ואף מרשים מכך, שבר את השיא העולמי של גרנט האקט האוסטרלי ב-1,500 מ' חופשי, שיא שהחזיק מעמד עשר שנים – והיחיד שלא נשבר בתקופה שבה הורשו השחיינים להשתמש בחליפות השחייה ששידרגו את ביצועיהם.
נישא על גלי ההצלחה משנגחאי, סון הגיע שנה לאחר מכן לאולימפיאדת לונדון וסיפק את הסחורה עם שתי מדליות זהב במשחים ל-400 ו-1,500 מ' חופשי. מאז הוא ביסס את מעמדו כשחיין החתירה הטוב בעולם עם שלוש מדליות זהב אולימפיות ו-11 מדליות זהב מאליפויות עולם. אלמלא שערוריות החומרים האסורים בהן עוד ניגע, לא היה מופרך לקבוע כי מדובר בשחיין החתירה הטוב בהיסטוריה, אחרי הכול מדובר בשחיין היחיד שזכה במדליות זהב אולימפיות במרחקים ל-200, 400 ו-1,500 מ' חופשי.
אלא שלצד ההישגים האדירים, הקריירה של סון הייתה עמוסה בשערוריות בבריכה ומחוצה לה. בנובמבר 2013 הוא התנגש באוטובוס עם רכב הפורשה שלו - שבו נהג ללא רישיון. על התקרית הזו הוא הושם במתקן מעצר למשך שבוע, נקנס והורחק מהנבחרת הסינית למשך חמישה חודשים. במהלך אליפות העולם ב-2015 מאמן נבחרת ברזיל טען כי סון ניסה להכות את אחת השחייניות הברזילאיות. עם זאת, התאחדות השחייה הבינלאומית זיכתה אותו במקרה הזה וטענה כי מדובר היה ב"אי הבנה".
לצד הסתבכויות משמעתיות שפגעו בתדמיתו, סון גם היה מעורב בכמה פרשיות סמים שכבר הציבו סימן שאלה בולט מעל האמינות של הישגיו. ב-2014 איגוד השחייה הסיני השעה את סון לשלושה חודשים אחרי שבגופו נמצא החומר טרימטאזידין, שארבעה חודשים קודם לכן נכנס לרשימת החומרים האסורים לשימוש בתחרויות. אלא שהסינים בחרו במדיניות של עמימות והודיעו על ההרחקה רק בדיעבד – אחרי שסון סיים לרצות את העונש.
הסוכנות הבינלאומית למניעת סימום בספורט (WADA) ביקרה את הסינים על ההסתרה, אבל החליטה שלא לערער על קלות העונש. מי שעוד ספגה ביקורת רבה בפרשה היא התאחדות השחייה הבינלאומית (FINA). הטענה הייתה ש-FINA מגנה על סון יאנג בגלל העוצמה השיווקית שלו. צריך להבין, כוכבי ספורט סיניים הם החלום הרטוב של כל התאחדות ספורט. ב-2007, משחק כדורסל שגרתי למדי במהלך עונת ה-NBA בין מילווקי באקס ליוסטון רוקטס הביא נתוני צפייה גבוהים יותר מהסופרבול, אירוע השיא השנתי של הספורט האמריקאי. למה זה קרה? כיוון שאותו משחק NBA הפגיש בין שני שחקנים סינים - יאו מינג ויי ז'יאנליאן. לפחות 150 מיליון איש מהמדינה המאוכלסת בעולם ישבו לצפות במשחק.
ההישגים המעולים של סון יאנג הפכו אותו לאחד מהכוכבים הספורטיביים הבולטים בסין ולאחד מהאנשים המפורסמים במדינה. עבור התאחדות השחייה הבינלאומית מדובר היה באס של ממש, לא פחות ואולי אף יותר ממייקל פלפס, שחיין מעוטר שסוחף מאות מיליונים לצפייה בתחרויות הגדולות.
בניגוד ל-FINA, ליריבים של סון בבריכה היה הרבה פחות נוח עם פרשת ההרחקה הסודית, לא מעט שדים מהעבר התעוררו נוכח הפרסומים הללו. לשחייה הסינית יש עבר מפוקפק בכל הקשור לעבירות סמים. באליפות העולם ב-1994 השחייניות הסיניות זכו ב-12 מדליות זהב מתוך 16 בסך הכול שחולקו במשחי הנשים, מה שעורר בעולם חשד גדול לשימוש בחומרים אסורים. בסיום אותה שנה אכן הורחקו שבעה שחיינים סינים שנתפסו על שימוש בסמים. שנתיים לאחר אותה אליפות עולם הסתפקה סין במדליית זהב אולימפית אחת באולימפיאדת אטלנטה 1996. קשה לייפות צניחה כה משמעותית בזמן כל כך קצר. זה עוד לא הכול. באליפות העולם שנערכה ב-1998 נמצא הורמון גדילה במזוודה של השחיינית יואן יואן. על פי החשד יואן הייתה אמורה לספק את ההורמון לשאר חברותיה לנבחרת הנשים הסינית.
גם אחרי ששערוריות הענק הללו שככו וכל המעורבים נענשו, היחס החשדני כלפי השחיינים הסינים נותר בעינו. כשהשחיינית הסינית יה שיוון ניצחה באולימפיאדת לונדון במשחי המעורב-אישי תוך שבירת שיאים מדהימים, היו רבים שסירבו לפרגן - ובמקום זאת הטילו ספק. התקרית של סון יאנג והמחאות האקטיביות של הספורטאים נגדו, רק הציתו עוד יותר את המתח המתמיד הזה שבין המזרח למערב.
ב-2018 עיתון "הסאנדיי טיימס" הבריטי פרסם סיפור מטלטל על עימות בין סון יאנג לבודקי סמים. על פי הפרסום, צוות בודקי סמים הופיע במפתיע בביתו של סון בסין. עד כאן מדובר בהליך שגרתי, מה שמכונה בעגה המקצועית "בדיקה מחוץ לתחרות".
אלא שמהר מאוד החל דין ודברים בין הצדדים. הטענה של סון הייתה שהבודקים אינם מחזיקים במסמכים הנדרשים כדי לערוך לו בדיקה. במקום פרצה מהומה - סון הזעיק את אמו ואת אחד ממאבטחיו, שניפץ בפטיש בקבוקון עם דם שנלקח מסון. בהמשך התברר כי לסון היה עבר עם מי ששימשה כראש צוות הבודקים. שנה קודם לכן, כשעוד הייתה על תקן עוזרת בצוות, סון התעמת איתה ועל פי דו"ח שכתב ראש הצוות נהג בה ב"גסות, תוקפנות וסירב לשתף עמה פעולה".
סון יאנג ואנשיו הכחישו נמרצות את הפרסום ב"סאנדיי טיימס" ואף איימו בהגשת תביעת דיבה. המקרה הגיע לבדיקה של FINA, ששוב הגנה על סון וזיכתה אותו בטענה ש"צוות הבודקים פעל ללא סמכות ובחוסר מקצועיות משווע". הפעם ב-WADA כבר לא הסכימו לבלוע את הרוק – והחליטו לערער לבית הדין הבינלאומי לערעורי ספורט בשווייץ (CAS), שקיבל את הבקשה שלהם לקיים דיון בנושא.
בכל אותו זמן סון התחרה כרגיל. זו גם הסיבה ככל הנראה למחאה הנרחבת נגדו באליפות העולם האחרונה, שם זכה במדליות בעודו ממתין לערעור בעניינו. בסוף השבוע שעבר הפרשה החמורה הגיעה ככל הנראה לסיומה. ה-CAS קיבל את הערעור של WADA והטיל על סון עונש חמור של הרחקה לשמונה שנים, עבור סון בן ה-28 מדובר למעשה בחיסול הקריירה. גם ההליך הזה היה לא חף מרגעים מוזרים, והשיא היה שאחד הבודקים הודה כי הוא בכלל פועל בניין ואינו מוסמך לערוך בדיקות סמים.
"הספורטאי לא הצליח להוכיח שהייתה לו הצדקה אמיתית להשמיד את הבדיקה", נכתב בפסיקה של ה-CAS.
סין קיבלה בהלם את הבשורה על ההרחקה של אליל הבריכה המקומי. מי שספג אש רבה הוא הנמסיס מאק הורטון. מעריצים סינים של סון קיללו אותו ואף שלחו לו איומי מוות בעמודיו השונים ברשתות החברתיות. סון עצמו הבהיר כי מבחינתו לא מדובר בסוף פסוק: "זה ממש לא הוגן. אני מאמין לגמרי בחפותי. אני בהחלט אערער כדי לאפשר לעוד אנשים לדעת את האמת".
מי שהיה תקיף יותר הוא עורך דינו של סון, ז'אנג שיהואי: "ה-28 בפברואר 2020 ייזכר כיום שחור. יום שבו הרשע ניצח את הצדק והכוח החליף את האמת. ה-CAS הקשיב לדעות קדומות, עצם עיניים כלפי החוקים, הנהלים, העובדות והראיות וקיבל את כל השקרים והראיות הכוזבות".
מחוץ לסין לעומת זאת נושמים לרווחה. ב-WADA קיבלו בסיפוק את ההחלטה, הורטון השתדל שלא לרקוד על הדם ואמר: "העמדה שלי הייתה כלפי ספורט נקי ולא כוונה כלפי מדינות או שחיינים ספציפיים". גם שחיינים אחרים הביעו סיפוק מההחלטה. כוכב משחי החזה הבריטי אדם פיטי טען כי מדובר בהחלטה "טובה מאוד": "כשספורטאי מושעה פעם אחת יש סיכוי מסוים שהיה מדובר בטעות. בפעם השנייה אתה כבר טיפש. אני מאמין שמי שלא מכבד את הספורט, לא מכבד את עצמו ואת המדינה שלו". צ'ד לה קלו הדרום אפריקאי, שסיים שני אחרי סון במשחה ל-200 מ' באולימפיאדת ריו, אף טען כי יש לשקול בחינה מחדש של כשירות התוצאות שלו בעבר: "אנחנו צריכים שהגופים המנהלים ישקלו מחדש את הנזק שנעשה לענף הנפלא שלנו ולתוצאות ולקריירות של ספורטאים נקיים".
סון מתכוון לערער על העונש, אבל האפשרויות שלו מוגבלות למדי. הערכאה היחידה שהוא יכול לפנות אליה היא בית המשפט הפדרלי של שווייץ - שם יוגבל הדיון אך ורק לבחינה של האופן שבו בוצעו נהלי הבדיקה והאם העונש שקיבל פרופורציונלי לעבירה. נראה שאם לא יהיו הפתעות מיוחדות, סון יאנג יירשם בהיסטוריה כמעין "לאנס ארמסטרונג" של הבריכה.
