ב-2 במארס נערכה בבית הלבן פגישה רבת משתתפים. חוץ מסגן הנשיא, שר הבריאות וראש המכון הלאומי למחלות מידבקות אנתוני פאוצ'י, ישבו בחדר בכירים מכ־24 חברות ביוטכנולוגיה מובילות ושוחחו על דרכים להתמודדות עם משבר הקורונה. גם נשיא ארצות־הברית, דונלד טראמפ, קפץ להגיד שלום. הוא התעניין עם כל אחד מההנוכחים איך החברה שלו יכולה לסייע במאבק בווירוס.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בין הנוכחים בחדר היה גם סטפן בנקל, מנכ"ל חברת מודרנה האמריקאית, שנמצאת בשלב מתקדם במיוחד בתהליך. הוא היה היחיד בחדר שיכול היה לומר שכבר העביר גרסה ראשונית של חיסון לידי הממשלה לבדיקות. שבועיים אחר כך, ב־17 במארס, הייתה מודרנה החברה הראשונה שהחלה בניסויים בבני אדם על החיסון שפיתחה.
"קיבלנו אישור מהרשות למזון ותרופות להתחיל בניסויים קליניים בבני אדם באמצע מארס - 63 יום אחרי שבחרנו את הרצף הגנטי לעבוד עליו", מתגאה כעת המנהל הרפואי של מודרנה, הישראלי ד"ר טל זקס, שמוביל את מאמצי הפיתוח. "זה שיא עולמי, ואת זה לא אני אומר - אני רק מצטט את אנתוני פאוצ'י".
המשבר שיצר הנגיף הוא עולמי, ולכן גם האינטרס למציאת חיסון יעיל ובטוח בהקדם האפשרי הוא עולמי. אבל הדחיפות בדברים של טראמפ בפגישה עם נציגי החברות בחודש שעבר לא נבעה כנראה ממחשבה על האינטרס הגלובלי - אלא מהמחשבה על האינטרס האמריקאי. לפי דיווחים, במהלך הפגישה הבהיר עד כמה חשוב שהחיסון יפותח על אדמה אמריקאית. בחודשים שעברו מאז זלגה המגפה מחוץ לסין והתפשטה בכל רחבי הגלובוס, מבעבעת מתחת לפני השטח תחרות עזה בין המעצמות, ובראשן ארצות־הברית וסין, על הבכורה בפיתוח החיסון. לא מדובר בתחרות על כבוד. טוב, לא רק. ברמה לאומית, לפיתוח חיסון לפני מדינות אחרות יש השלכות אדירות, הן בריאותית והן כלכלית. המציאות היא פשוטה, גם אם לא נעימה: כשייצא לראשונה לשוק חיסון יעיל ובטוח, לא יהיה מספיק ממנו על ההתחלה כדי לספק את הביקוש האדיר בכל קצוות תבל. לכן, המדינה שתפתח אותו ראשונה גם תייצר לעצמה גישה ראשונה למלאי הקיים, ולכן תצא ראשונה מהמשבר העמוק שאליו נקלעו רבות ממדינות העולם.
ישנם מומחים שתומכים בתחרותיות שהתפתחה כיוון שהיא צפויה לזרז את מאמצי מציאת החיסון ושרוב המדינות הבהירו כי יחלקו את הממצאים עם שאר העולם, אך אחרים מזהירים שהתנאים והעיתוי שבהם זה יקרה נותרו מעורפלים. הדאגה הזאת לא תלושה. ב־2009 הצליחה חברה אוסטרלית לייצר את החיסון הראשון בעולם נגד שפעת החזירים, ובאופן טבעי הממשלה חייבה אותה לספק זריקות לשוק המקומי לפני היצוא למדינות אחרות. המחסור שנוצר ביתר המדינות עורר תגובות קשות וארצות־הברית, שלא אוהבת להפסיד, הייתה נסערת במיוחד - כונסו ישיבות מיוחדות בקונגרס, תחקירים והסקת מסקנות לאומית. כשמוסיפים על זה את העובדה שגם בשיאה שפעת החזירים לא הייתה מקיפה ומזיקה כמו הקורונה כיום, יש היגיון בשאיפה הלאומית להקדים את המתחרים ולחזור למסלול כמה שיותר מהר. בסיטואציה כזאת, ברור מדוע גם ישראל והמכון הביולוגי שלה משנסים מותניים בניסיון לפתח חיסון מקומי - בכל תסריט אחר, אין לנו הרבה סיכוי להתמקם גבוה בסדר העדיפויות.
אבל יותר מעשור אחר כך, לא רק הזן של הווירוס השתנה. מלכתחילה אמנות, פופוליזם ופטריוטיזם מוגבר נמצאים בעלייה בזירה הבינלאומית ויחסי האמון בין הממשלות השונות שבריריים, במקרה הטוב. בהקשר הזה, מציאת חיסון לקורונה היא רק סמל למאבק גדול הרבה יותר, קצת כמו המרוץ לחלל בימי המלחמה הקרה. בניגוד למשבר הכלכלי של 2008, אז שיתוף פעולה בינלאומי סייע ביציאה קולקטיבית מהמשבר, היום הנטייה היא הרחק ממוסדות בינלאומיים ושילוב כוחות לטובת מטרה משותפת. אמריקה פירסט, עד הסוף.
והתחרות כבר עברה לפסים מעשיים יותר משינוי רגולציות להאצת המחקר. לפי דיווחים, טראמפ - לפני הכול איש עסקים - הציע מיליארד דולר לחברה גרמנית בשם קיורוואק, שנמצאת גם היא בשלבים מתקדמים יחסית של פיתוח חיסון כדי לעבור לארצות הברית. היא גם החברה היחידה שאינה אמריקאית וישבה סביב שולחן הדיונים באותה פגישה בבית הלבן בחודש שעבר. על אף הכחשות גורפות, שר הבריאות בגרמניה הלכה למעשה אישר את הפרטים, כמה ימים לאחר הפגישה בבית הלבן הודח מנכ"ל החברה האמריקאי והוחלף במנכ"ל גרמני מקומי, החברה קיבלה מענק פיתוח נוסף מגופים אירופיים, וסין הציעה 133 מיליון דולר עבור מניות של חברה גרמנית מתחרה.
במקביל, לפי ה"ניו יורק טיימס", סין גם הציבה כאלף מדענים לעבוד על חיסון, אף ששם נרשמה רגיעה משמעותית בהיקפי ועוצמות התחלואה. גם הצבא מעורב במאמצים - חוקרים מהאקדמיה הצבאית ללימודי רפואה נמצאים בשלבים מתקדמים יחסית בניסויים הקליניים. "סין לא תהיה איטית יותר ממדינות אחרות", הצהיר חוקר מטעם האקדמיה הסינית למדעים במסיבת עיתונאים, והפך את הסאבטקסט לטקסט.
מודרנה, כמו החברות הרבות האחרות שנמצאות בתווך, נותנת לסערה לחלוף מעליה ונהנית מההשקעות הרבות שזורמות כרגע לכיוונה לפי צו השעה. "אני חושב שכל ממשלה דואגת בראש ובראשונה לאזרחיה וזה מה שאת מצפה ממנה", אומר זקס. "את מצפה שמדינת ישראל תדאג לאזרחי ישראל בראש ובראשונה. אבל כחברה, המחויבות האתית שלנו היא לדאוג לאנשים שצריכים את החיסון באשר הם. אנחנו פועלים בתוך איזושהי מציאות גיאוגרפית וכלכלית שאנחנו צריכים לנווט אותה על מנת שנוכל לתת את המענה שאנחנו צריכים לתת לכלל האוכלוסייה".
אז במידה ותגיעו להסכם עם ממשלת ארצות־הברית, ברגע שיהיה חיסון תהיה זכות ראשונים לאזרחי ארצות־הברית?
"בואי נאמר שאם ממשלה כלשהי משלמת על פס ייצור, אז האינטרס הראשוני שלה הוא לדאוג לאזרחי אותה מדינה", אומר זקס. "כרגע אנחנו חברה אמריקאית שנמצאת במגעים עם ממשלת ארצות־הברית. יש לנו שאיפות גלובליות לספק את החיסון שלנו לכל מי שצריך אותו, אבל הדרך להגיע לשם היא מורכבת, משום שהיא תלויה במשאבים שכיום אין לנו. על מנת שיהיו, אנחנו תלויים בתמיכה כלכלית של גופים ממשלתיים ולא ממשלתיים. זו כרגע בעיה מורכבת, ולא בכדי הכמות הראשונה לייצור המחקר הקליני הראשון נתרמה לנו על ידי איגוד בינלאומי שהוא ללא מטרת רווח, שכל המטרה שלו זה לתמוך בדברים כאלה. הדרך מלקבל תמיכה כלכלית ולהרחיב את פס הייצור ועד לזה שאנחנו מסוגלים לתת מענה לכל מי שצריך את החיסון היא כמובן לא פשוטה".
אז אין סיכוי שברגע שתפתחו חיסון הוא יהיה זמין לכלל האוכלוסייה.
"זה לא יקרה פתאום. זה פונקציה של זמן. ייקח זמן לבנות תשתיות ייצור גם בארצות־הברית וגם מחוץ לארצות־הברית. זה לא יקרה מהיום למחר".
משמע זה יהיה לפי אזורים. קודם מדינה אחת תקבל את החיסון, אחרי זה מדינה אחרת וכו'.
"היכולת להגדיל את פס הייצור תהיה בהדרגה. השאלה היא מה קורה אם ייצרנו כמות מסוימת והצורך יותר גדול מהכמות שייצרנו, איך ומי מחליט מי יקבל את החיסון. זו תהיה בעיה מורכבת שאנחנו נצטרך להתמודד איתה יחד עם ממשלות וגופים בינלאומיים כשנגיע לשם".
אתם נמצאים במגעים עם ממשלות נוספות?
"אנחנו מדברים עם הרבה אנשים. לא רק ממשלות, גם גופים ציבוריים ללא מטרות רווח".
גם מחוץ לארצות־הברית.
"נכון".
קיבלתם פנייה מישראל?
"(שתיקה) אני לא חושב שזה במקום שאני אתחיל להגיד לך מדינה־מדינה".
מתי אתה מעריך שנחזור לשגרה?
“הצפי שלי שהחזרה לנורמה תהיה מאוד הדרגתית ומאוד מסובכת, כי יהיו אנשים שחלו או נדבקו שיהיו מחוסנים וירגישו שהם יכולים לחזור לחיים שגרתיים - אבל רוב האוכלוסייה עדיין תהיה בסיכון די גבוה. כל חזרה תצטרך להיות הדרגתית, ועדיין נצטרך לשמור מרחק ולהיזהר, גם אם לא באופן כל כך אבסולוטי. או שאחוז ניכר מהאוכלוסייה יידבק ויהיה מחוסן או שיהיה חיסון שיינתן לאחוז מספיק גבוה באוכלוסייה כדי שנמגר את הווירוס. זה תהליך שייקח לדעתי כשנה וחצי במקרה הטוב”.
יריית הפתיחה הרשמית של המרוץ לחיסון נשמעה ב־10 בינואר, כשמדען סיני פירסם בפלטפורמה ציבורית פתוחה את הרצף הגנטי של הנגיף, המידע הדרוש על מנת לגדל וירוס חי ולבדוק כיצד הוא פולש לתאים שלנו. מאז, נכנסו לתחרות עשרות חברות ומוסדות אקדמיים ברחבי העולם וישנם לפחות 20 חיסונים בפיתוח. בארצות־הברית לבדה פועלות כיום כ־19 חברות בניסיון לפתח חיסון וטיפולים חדשים נגד הנגיף, כולל תאגידי ענק כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון ופייזר.
מודרנה, מנגד, היא חברה צעירה וקטנה יחסית: היא קמה לפני כעשור ומונה כ־800 עובדים. בג'ונסון אנד ג'ונסון, לשם השוואה, יש כ־134 אלף. עד היום, לא הוציאה או שיווקה אף חיסון לשוק. ואם מחפשים הוכחה להובלה שלה, אפשר, כרגיל, להסתכל על חשבון הבנק. בסוף פברואר, מחירי המניות של החברה זינקו ב־30 אחוז, כאשר כל אחד מהבכירים קיבל מניות ששוות הון. ההודעה על כך שהחברה שיחררה משלוח ראשון של תרכיב החיסון לבדיקה מקדמית במכון לחקר מחלות זיהומיות דחפה את הערכת שווי המניות שלה ל־11 מיליארד דולר. לפי אתר "וולמיינס", הונו של זקס נכון לסוף מארס עמד על כתשעה וחצי מיליון דולר ובנקל המנכ”ל הוא מיליארדר. עד כה, שווי החברה מונע על ידי פוטנציאל הפלטפורמה הגנטית שלה בלבד.
אז איך קרה שדווקא היא נמצאת בחוד החנית של פיתוח החיסון? הסוד, מסביר זקס, נמצא הרבה בטכנולוגיה ומעט במזל. "הפלטפורמה שפיתחנו מאפשרת לנו לבנות חיסונים ותרופות באופן דיגיטלי", הוא מסביר. "חיסון קלאסי, עם וירוס מוחלש או מומת, מתחיל מהווירוס. החיסון שלנו לא צריך את הווירוס, הוא צריך רק את האינפורמציה הגנטית שנמצאת בווירוס. האינפורמציה הגנטית מכתיבה אילו חלבונים הווירוס מייצר על מנת שיוכל להתרבות, אז אנחנו לוקחים את האינפורמציה הזאת, מעתיקים אותה ומשתמשים בה כדי ליצור את החיסון. זו גם הסיבה שאנחנו יכולים לפתח את החיסון כל כך מהר, בגלל שאנחנו מתחילים מאינפורמציה. כשהסינים פירסמו את הרצף הגנטי של הווירוס לא הייתי צריך לחכות שהם ישלחו לי תרבית של הווירוס באווירון. קיבלנו את האינפורמציה של הרצף הגנטי וזה הלך ישר לפס הייצור שלנו, שבאופן דיגיטלי ואוטומטי ישר מתחיל לייצר את החיסון".
לזה נוספים הקשרים הטובים של החברה עם פאוצ'י והרשויות. בתוך שלושה ימים מהרגע שהתפרסם הרצף הגנטי, בשלב שבו כלל לא היה ברור שזו הולכת להיות בעיה אמריקאית, כבר החלו במודרנה לעבוד על חיסון. "מאחר שהצורך הוא כזה ברור אז לא חיכינו לעשות קודם את המחקרים בבעלי חיים והחלטנו ללכת ישר לבני אדם, כיוון שיש לנו ניסיון די טוב עד היום עם הפלטפורמה שלנו", אומר זקס. "כבר בדקנו תשעה חיסונים שונים בבני אדם, ועד היום טיפלנו ביותר מאלף מתנדבים בחיסונים שונים ויש לנו תובנה איך הפלטפורמה מתפקדת כבסיס לחיסונים".
כלומר הבנתם שהפעם לא צריך להתחיל ניסויים בבעלי חיים, אפשר במקביל.
"נכון. זה רצוי וכמובן מוסיף מדעית וצריך לעשות את זה, אבל פה האמנו שאפשר לעשות את זה במקביל, וה־FDA הסכים איתנו".
כיום, הניסוי הקליני נמצא בשלב 1, וקבוצות ראשונות של בני אדם כבר חוסנו במטרה לבדוק את בטיחות הזריקה. בסך הכול בשלב הראשוני הזה משתתפים כ־45 בני אדם, בני 18 עד 55. "ברגע שיסיימו לחסן את המתנדב האחרון ייקח חודש־חודשיים עד שנראה את הנתונים, את היכולת שלנו לעורר את המערכת החיסונית, איך רמת הנוגדנים עולה".
ומה השלב אחרי?
"אחרי זה יש שני שלבים. בשלב הבא צריך להגדיל את הביטחון שלנו שבאמת אנחנו מקבלים תוצאות בדם שמובילות למספיק נוגדנים שיכולים לנטרל את הווירוס, מה שנקרא שלב 2. במקום לחסן כמה עשרות מחסנים, כמה מאות. אנחנו במגעים עם ה־FDA להתחיל את זה כמה שיותר מהר. מקווה שנתחיל שלב 2 עד סוף יוני".
ואז?
"אחרי השלב הזה צריך להתחיל מחקרים שהמטרה שלהם להוכיח שהחיסון עובד במניעת מחלה. עד השלב הזה, אלה מחקרים שהמטרה שלהם להראות שהחיסון בטוח ומסוגל לעורר נוגדנים בדם וזה מונע מהווירוס להדביק תאים. המחקר בשלב הבא נועד לבדוק את האפקטיביות של החיסון, אלה יהיו מחקרים שבהם נחסן אנשים שאנחנו חוששים שהם בסיכון להידבק, מתוך מטרה להוכיח שאלה שקיבלו את החיסון אכן או יידבקו פחות או יחלו פחות, זה כבר שלב 3. אחרי השלב הזה, וברגע שהוכחנו שהחיסון עובד, אנחנו מוכנים להגיש את זה לאישור של ה־FDA".
השאלה כמה חיסון כזה צפוי לעלות אם יאושר מעסיקה אזרחים רבים, במיוחד בארצות־הברית שם חלק ניכר מהאוכלוסייה לא מבוטח. בנקל, מנכ”ל מודרנה, התחייב שהוא לא יגבה מחיר גבוה מדי עבור הזריקה. בראיון ל־Business Insider בסוף מארס, אמר כי בכוונתו לקבוע את המחיר בהתאם לחיסונים אחרים המונעים דלקות בדרכי הנשימה, אף שסירב לתת מחיר מדויק. הוא ציין כדוגמה חיסונים נגד דלקת ריאות, אם כי לא הזכיר חיסון מסוים. ובכל זאת, לא מדובר במחיר זניח. חיסון למניעת דלקת ריאות בשם Prevnar 13, למשל, עולה בארצות־הברית כ־800 דולר לארבע זריקות (כ־2,800 שקלים).
כל הפרטים המורכבים האלה לא עניינו כל כך את טראמפ בפגישה החגיגית ההיא בבית הלבן. הוא רצה לדעת דבר אחד: מתי יהיה חיסון מוכן? התשובה הרשמית, למורת רוחו, הייתה ונותרה בין שנה לשנה וחצי. זה מה שאמר לו פאוצ'י במספר הזדמנויות, וזו המנטרה עליה חוזר גם זקס. "מתי יהיה אישור FDA לשימוש?" הוא מדייק, "עד כה אנשים גדולים ממני נתנו זמן של שנה־שנה וחצי מאז שהתחלנו לעבוד עליו, שזה מאוד מאוד מהר וזו המטרה שלנו".
זקס צודק. גם אם 18 חודשים נשמעים כמו הרבה זמן, מדובר בקצב חסר תקדים, המתאפשר בין היתר מאחר שמדובר בווירוס שהוא קרוב משפחה של הסארס והמרס, עליהם כבר נעשתה עבודה מחקרית בעבר. גם עדיף לא למהר מדי. חיסונים שפותחו במהירות כבר גרמו בעבר לבעיות. ב־1976 גרם חיסון שפותח במהירות נגד שפעת החזירים, שהתגלתה בדיעבד כקלה, לבעיות במערכת העצבים. במגפת שפעת החזירים של 2009, חיסון שנעשה בו שימוש באירופה גרם למחלת שינה נדירה לחלק מהמחוסנים. "יש רק דבר אחד שמסוכן יותר מווירוס גרוע - וזה חיסון גרוע", אמר ד"ר מייקל ריאן מארגון הבריאות העולמי. "אנחנו חייבים להיות מאוד־מאוד־מאוד זהירים בפיתוח מוצר שעומדים להזריק לרוב אוכלוסיית העולם".
"אני מאמין שמבחינה מדעית בפלטפורמה שלנו יש פחות סיכון לבעיות כאלה משום שמה שאנחנו מראים למערכת החיסון מבחינת החלבון שמסונתז זה בדיוק מה שהווירוס מראה למערכת החיסון", זקס מנסה להרגיע. "זה לא שאנחנו מסנתזים את הווירוס בתנאי מעבדה ואז מזריקים את זה לגוף. אנחנו מלמדים את הגוף לסנתז את החלבון כאילו הוא היה מודבק בווירוס. יש זהות מוחלטת בין החלבון שאנחנו מייצרים לבין מה שהווירוס רואה. אני מצפה שלפלטפורמה הזאת תהיה עדיפות בהיבט הזה, אבל עדיין לא עשינו מחקרים מספיק גדולים כדי להוכיח את זה באופן קליני. מה שאני חושב שיוצא דופן במקרה שלפנינו הוא שהנזק שהווירוס עושה הוא כל כך נפוץ וכל כך עמוק, שקשה לתאר איזושהי תופעת לוואי שתקרה בתדירות מאוד־מאוד נמוכה, ושתהיה סיבה מספיק טובה לא לתת חיסון אם הוא יעיל בין 70 ל־90 אחוז”.
ובכל מקרה, גם בהנחה שיצליחו לפתח חיסון לפני המתחרים, תוך שנה־שנה וחצי, וגם אם יהיה בטוח לשימוש, עומדת מודרנה בפני בעיה דחופה הרבה יותר: לא בטוח שיהיה להם איך לייצר את החיסון לייצור המוני. "על מנת שיהיה מספיק חיסון לכלל האוכלוסייה צריך להיות מסוגלים לייצר ולספק את החיסון הזה באופן לוגיסטי", מסביר זקס. "זו בעיה לא פחות מורכבת ולפעמים יותר מורכבת מאשר להוכיח שהחיסון עובד. זה דורש השקעה עצומה בתשתיות של ייצור, ואלה תשתיות שכיום לא קיימות".
לא קיימות במודרנה? או באופן כללי?
"בפלטפורמה שלנו. מאחר שזו פלטפורמה שעדיין לא הביאה שום חיסון לשיווק, עדיין אין לנו תשתית מסחרית, שמסוגלת לספק כמויות מסחריות של חיסונים".
אבל אם אתם מובילים בהליך הפיתוח, למה שתהיה לכם בעיה לקבל את ההשקעה הזאת?
"נכון, אנחנו מובילים יחסית לחברות אחרות שעובדות על הטכנולוגיה הזאת. אבל אנחנו בסופו של דבר חברה ביוטכנולוגית שמונה 800 איש. אנחנו לא בפוֹר על חברות פארמה גדולות שיש להן ניסיון של עשרות שנים בייצור חיסונים. לא תהיה בעיה כל עוד גופים יסכימו להשקיע בתשתית שדרושה לחיסון בתנאים כל כך מהירים - אבל הצורך בחיסון הזה בעוד שנתיים לגמרי לא ברור".
ובכל זאת? מתי החיסון יהיה מוכן?
"אנחנו כבר בשלבי פיתוח של חיסון לייצור תעשייתי, ובחודשים הקרובים נמשיך להגדיל את התפוקה. כיום אינני יודע איזה כמות תהיה מיוצרת מתי, זה גם תלוי במינון הספציפי שיידרש - לדוגמה, אם צריך עשרה מ״ג לחיסון או 250 מ״ג, יכול להיות הבדל של פי 25 בכמה חיסונים ניתן לקבל מכמות מסוימת. מעבר לזה, למרבה הצער, למרות שאני מעריך שאלו השאלות שכולם דואגים להן יותר מכל, אני לא יכול לענות עליהן כיום".
בעוד התחרות בין המדינות למציאת חיסון רק מתחממת, בקהילה המדעית עצמה משתדלים לדחות את הטרמינולוגיה של "מרוץ חימוש ביולוגי". למעשה, מומחים העריכו שמעולם לא עבדו כל כך הרבה מדענים מכל כך הרבה מדינות בעולם לקראת אותה מטרה.
"אני חושב שבמקרה הזה יש פתיחות בלתי רגילה", מאשר זקס. "ארגון הבריאות העולמי מארגן שיחות כל שבוע עם המדענים המובילים והחברות המובילות. אני מאחל לכל המתחרים שלי הצלחה רבה, זה לא משהו שחברה אחת יכולה לפתור. אני מקווה שהחיסון שלנו יעבוד, אני מקווה שהחיסון של המתחרים יעבוד ונקווה שכמה שיותר מהר, משום שכמה שיותר פתרונות יהיו, ככה היכולת שלנו לספק פתרונות לכל האוכלוסייה שצריכה את החיסון תהיה יותר פרקטית".
אבל יש גם יתרונות כלכליים לחברה שמפתחת ראשונה את החיסון. לא צריך להיתמם, בטוח יש תחרות.
"יש תחרות כי כל חברה רוצה להראות את תרומתה ואת יתרון הטכנולוגיה שלה, אבל מבחינתי התחרות העיקרית היא מול הווירוס והשעון - ובתחרות הזאת בינתיים כולנו מפסידים וברור שאף חברה לא תוכל לנצח לבד, אז אני מאחל לכולנו שכל החברות יצליחו".
זקס, בן 54, הוא חיפאי במקור שעדיין מבקר בארץ פעמיים בשנה. "אמא שלי גרה ברעננה ושאר המשפחה מפוזרת בארץ. הייתי אמור להיות עכשיו בארץ בגלל פסח. היינו אמורים לעשות את הסדר יחד, אפילו שכרנו בית בהרצליה כדי לעשות שם את הסדר יחד עם כל המשפחה. לא הצליח".
הוא למד באוניברסיטת בן גוריון בבאר־שבע ובהכשרתו הוא בכלל אונקולוג המתמחה באימונולוגיה של הסרטן. לפני כעשור עבר לבוסטון ועד לפני חמש שנים היה ראש תחום אונקולוגיה בחברת סאנופי, שנמצאת כיום גם היא במרוץ לחיסון נגד הקורונה. "ההיסטוריה מצאה אותי במקום הנכון בזמן הלא־נכון", הוא צוחק.
איפה היית כששמעת על הווירוס לראשונה?
"הייתי בבית וקראתי מייל שהבוס שלי שלח לי, כתבה ראשונה ב'וול סטריט ג'ורנל' שיש איזה וירוס חדש בסין ולאף אחד עוד לא ברור מה זה. הוא אמר לי שאולי יש פה איזה משהו שאנחנו צריכים מהר מאוד לשים עליו את האצבע".
אתה לחוץ?
"כמו כולנו. בואי נגיד שבזמן המלחמה הבן שלי שירת בגולני והיה בעזה, אז הייתי יותר לחוץ. הצד החיובי הוא שאני יכול להעיד על עצמי שאני עושה משהו פרודוקטיבי כדי להתמודד עם זה ישירות".
