"בעולם החיצון מכירים מישהי וישר עוברים לסקס, אבל כאן בווילה זה עולם אחר", מסביר דיוויד, אחד המשתתפים ב"חם לוהט, רותח!", הריאליטי הכי מדובר בנטפליקס כרגע. דיוויד אמור לצאת לדייט עם קלואי, משתתפת אחרת בתוכנית, ובמהלכו אמורים השניים לייצר ביניהם קשר רגשי ולא פיזי. "אני לא רגילה לעשות דברים כאלה", מודה קלואי. גם היא התרגלה להתחיל קשרים במגע מיני, ורק אחר כך, אם בכלל, להתפנות לדבר על רגשות.
כתבות נוספות למנויים:
ב"חם, לוהט, רותח" הרגשות באים קודם, שכן על הרווקים והרווקות שעברו להתגורר יחד בווילה הוטלה משימה מאתגרת במיוחד: אסור להם לגעת זה בזו, ומי מהם שיצליח לשמור נגיעה, יזכה ב-100 אלף דולרים. הבעיה היא שכל המשתתפים שלוהקו לתכנית נחשבים ל'סטוציונרים", חובבים מושבעים של מין מזדמן. או כמו שאחד מהם אמר: "מערכת יחסים ארוכה בשבילי היא ארבעה שבועות".
בניגוד לחובבי המין המזדמן שלוהקו לתוכנית, יש מי שעבורו שמירת נגיעה היא לא פחות מדרך חיים, והוא לא זקוק לפרס של 100 אלף דולרים בשביל זה. מייקל (שמות המרואיינים האמיתיים שמורים במערכת), הוא טכנאי מחשבים בן 30, המתגורר בצפון הארץ. לדבריו עברו יותר מארבע שנים מהפעם האחרונה שבה קיים יחסים. "הייתי במערכת יחסים עם בחורה שבגדה בי", הוא מודה. "היא נכנסה לעבוד בחברת המחשבים שעבדתי בה, הזמנתי אותה לבירה וככה זה התגלגל למערכת יחסים של כמה שנים. גרנו ביחד והייתה לנו כלבה משותפת, אבל מאז מה שקרה איתה, איבדתי אמון באנשים ואני לא מעוניין להיכנס למערכת יחסים".
מייקל מעיד שבהתחלה היה מוכן לעשות סקס בשביל הפורקן, אבל לא עוד. "היה לי צורך לפרוק את זה, אבל עם הזמן, הדייטים שלי הלכו והתחרבשו והתחלתי להביע פחות עניין גם בקטע המיני. לפעמים אני מרגיש קצת החמצה, אבל אני בסדר עם זה, ומעדיף לא לחפש אף אחת. בעיניי סקס הולך עם מערכת יחסים, ואני פשוט לא מעוניין בזה אחרת".
אלעד, דתי בן 40 שעובד בהיי-טק, מעיד שהוא עדיין בתול. "אני לא רואה את עצמי כנזיר, אבל מבחינת ההלכה אני מחויב להתאפק. כמו שאסור לי לאכול בשר וחלב, אז זה גם משהו שאני חייב לעשות". עם זאת, הוא מודה כי בשנים האחרונות ההימנעות ממין מטרידה אותו. "זה כמו להגיד לבן אדם שאסור לו לאכול והוא צריך למצוא פתרון אחר. אני לא חושב שזה דבר טבעי. אני מרגיש שבשנים האחרונות נפתחתי לביצה כזאת שקיימת בחברה הדתית, שהיא סוג של שוק בשר, וזה מקשה עליי מאוד".
למה הכוונה?
"כשאני פוגש נשים זה מאוד קשה, במיוחד אם זו מישהי שגרה בסביבה הקרובה שלי. זה מתסכל כי אני כל כך קרוב אליה אבל כל כך רחוק. בכל מקרה, אני מחכה לחתונה, כך שגם אם גל גדות הייתה עוברת לגור כאן, או איזו דוגמנית מפורסמת אחרת, הייתי ממשיך לשמור על הבתולים עד החתונה".
אלעד מוסיף כי הוא מרגיש שחסר לו משהו, אבל לאו דווקא סיפוק מיני. "יש לי רצון לקיים יחסי מין, אבל אני מרגיש הרבה יותר את החסך בזוגיות מאשר את הרצון בסקס. הלוואי שהייתי מתחתן יותר צעיר ולא הייתי צריך לחכות כל כך הרבה זמן. אבל אין מה לעשות".
גם מיכל, צעירה בת 22 ממודיעין, מעידה שהרקע המסורתי שלה הביא אותה לשמור על בתוליה עד עכשיו. "אני לא דתייה אבל משפחתי מסורתית. מגיל קטן חשבתי שסקס זה משהו רע. ההורים שלי היו מאוד אנטי וגם לא הייתה שום שיחה על זה. הם נהגו להתלונן באוזניי שכיום בנות שוכבות עם כל מה שזז, והרגשתי שכיוונו את זה ספציפית יותר על הבנות. שמתי לב גם שבעניין הזה יש יותר קללות נגד בנות מאשר בנים. אם גבר שוכב עם הרבה בנות זה נתפס לחיובי, אבל אם אישה עושה את זה לפני נישואים - זה לא בסדר".
מיכל מדגישה כי לא רק היחס השלילי שקיבלה מסביבתה ומשפחתה כלפי מיניות מונע ממנה לקיים יחסי מין, אלא גם מערכת יחסים טראומתית שחוותה בצבא. "הקשרים שלי לא היו ארוכים, ובגיל 19 הכרתי מישהו בבסיס שמאוד לחץ עליי לבצע אקטים מיניים, בתקופה מאוד קצרה של הקשר. אני מדברת על ממש אחרי שבוע וחצי של היכרות. זה הגיע למצב שעשיתי דברים שבכלל לא רציתי", היא מודה בעצב.
"אז בגלל שאני מאוד נקשרת לאנשים, אם אשכב עם מישהו אחרי זמן קצר ארגיש מנוצלת מאוד. אני חושבת שלכל בחורה יש אחריות על הגוף שלה וזכותה לעשות בו כרצונה, אבל לי זה פחות מתאים לשכב מוקדם. לא בדייט השלישי, וגם לא בדייט העשירי".
מיכל מודה שהחלטתה לשמור על הבתולים מבדילה אותה מנשים אחרות וגורמת לסביבה להביט עליה כאחרת. "זה שאני בתולה חוסם אותי, אני לא נתפסת כנורמלית. אני כן גאה במי שאני, אבל בחורים חילונים בדרך כלל יחשבו שמשהו לא בסדר בי. מצד שני, זה גם מסנן טוב, כי אם לבחור יש רגישות למצב הזה, אז הוא גם יהיה רגיש לסביבה שלי ולא ישפוט אותי. למה שארצה להיות איתו בלי הרגישות הזו?".
פרופסור עמי שקד, ראש החוג לפסיכולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, סבור שהמקרים של מיכל ואלעד אינם יוצאי דופן, ושאנשים שנמנעים היום מקיום יחסים הם לרוב כאלו שנאלצים לציית לאיסור חיצוני, משהו שקיים בעיקר בחברות שמרניות ודתיות. "בארצות הברית למשל, בקרב המורמונים והאוונגליסטים, יש לא מעט בנים ובנות שמחליטים בהכרה מלאה לא לקיים יחסי מין עד שהם יתחתנו. הם עושים זאת מטעמים של מערכת ערכים שהם מחויבים לה, אם זה במסגרת הכנסייה שלהם או במסגרת המשפחתית. בישראל זה נפוץ בעיקר בקרב אוכלוסיות דתיות וחרדיות".
ואם קורה שהם צריכים לחכות המון שנים עד החתונה, זה לא פוגע בהם?
"אפשר לא לקיים יחסי מין עד הנישואים, כי את הפורקן המיני ניתן לבצע גם לבד באמצעות אוננות. כל עוד יש משהו שמרגיע את המתח ונותן להם הרגשה טובה, זה בהחלט אפשרי להימנע מכך. הגוף בנוי כך שאם מישהו מחליט לא לקיים למשל יחסים עד החתונה, והוא לא מאונן, לגוף יש רגולציה שבמהלך שנת הלילה מתקיימת פעילות מינית באופן ספונטני".
פרופסור שקד מסביר כי לרוב, אלו שנמנעים מרצון לא יהיו אנשים חילונים שנמצאים במערכת זוגית. "זה יוצא דופן שאדם שאינו מגיע מרקע דתי והוא חי עם בחורה לפני הנישואים, לא יקיים איתה יחסי מין. זה כמעט ולא קורה אצל גברים", הוא אומר. "לעומת זאת, הרבה אנשים רוצים לבסס את הקשר הרגשי ביניהם עד אשר יוכלו שניהם להתמסר לחוויה מינית אינטימית, ועל פי רוב, הבנות הן אלו שמעדיפות שהקשר יתבסס ויהיה עמוק יותר, עד שהן ירגישו בטוחות מספיק עם בן הזוג".
נעמה היא בת 31 מדרום הארץ שעובדת בתחום הסיעוד. לדבריה הייתה דתייה עד גיל 27, ואז החליטה לצאת בשאלה. "הייתי מאלה שהולכות עם חצאיות שממש מטאטאות את הרצפה. היום נראה לי שגם הדוסיות ביותר כבר לא הולכות ככה", היא אומרת משועשעת. היום היא סבורה ששמירה על הבתולין עד גיל מאוחר הובילה אותה לקשיים במערכות היחסים.
"תמיד אמרו לי 'עדיף שלא תגעי', והיום בעיניי זה מזעזע. אני לא חושבת ששמירת נגיעה היא הישג או גאווה גדולה. עכשיו אני כבר בת 31 ואומרת לעצמי, הגעתי עד לפה בתולה, אז חבל שאבזבז את זה סתם על מישהו. מצד שני, אני בשנים האלו אמורה להיות בפריחה המינית שלי. אני פוחדת להגיע לגיל 40 בתולה. זה נוגע לי בנקודות של פספוס. כבר הייתי אמורה ליהנות מסקס, ואין לזה מקום בכלל בחברה הדתית, אף אחד לא מדבר איתך על זה ואת נמנעת ממין. עצם זה שאני מתראיינת עכשיו לכתבה, זה בין הפעמים הבודדות שאני בכלל נותנת לזה מקום.
"אגב, אם מישהי בת 20 דתייה תשאל אותי אם לשכב עם מישהו שהיא לא בטוח שתתחתן איתו, אני פשוט אגיד לה שתעשה את זה", היא מוסיפה. "אני אישית ממשיכה לחכות כי זה כבר עניין של הרגלים, והתרגלתי לרעיון שאכיר מישהו למטרת חתונה ורק אז אשכב איתו".
היא מעידה כי הדבר מעורר אצלה בעיות מהותיות בקשרים, וכמו מיכל, גם היא מתקשה לצאת עם גברים חילונים שתופסים אותה כחריגה. "לגברים חילונים זה ממש נשמע מוזר, כאילו שאני ילדה קטנה. מצד שני, באידיאל שלי חבל לי לתת מעצמי לכל אחד. יש משהו שהוא תוצר של החינוך הדתי שכבר טמוע בך. לפעמים את משליכה את החוויות שהיו לך עם בנים דתיים שחיפשו בנות שהן לא לחתונה, כלומר רק למטרת מין. יש משהו בחינוך הדתי שמלמדים אותך שיש אישה שהיא מאוד צדיקה וטובה, ויש דמות אחרת שהיא מינית וזנותית יותר".
למה הכוונה?
"שמתי לב שיש להם אישה מסוימת שהם הולכים אליה לעשות סקס, ויש אישה אחרת שהם רואים אותה למטרות נישואים. נתקלתי בזה במקומות שיש בהם רווקים דתיים כמו גבעת שמואל או ירושלים. בשורה התחתונה, יש משהו בחינוך הדתי למיניות, וגם בתפיסה לנשים, שהוא מאוד אמביוולנטי, וקשה לי להשתחרר מזה".
נעמה מתארת כאן את תסביך "האישה הקדושה מול האישה הקדשה". הפסיכולוגית ד"ר לירון ספורטה ויזל מאשרת שמדובר בתופעה נפוצה במגזר הדתי. "זה יכול להופיע אצל אנשים הרבה פעמים עקב תחושות שליליות שנקשרות למיניות מתוך הדת או תפיסות ויקטוריאניות", היא מסבירה. "מי שסובל מההפרעה נמנע מסקס עם בת הזוג או אשתו אבל לא עם נשים אחרות".
גם פרופסור שקד מתאר תופעה דומה, שקיימת לא רק במגזר הדתי, אלא גם במגזר החרדי. "אם הם מרגישים חסך מיני, תוכלי לראות הרבה בחורים חרדים שהולכים למשל לזונות בתל ברוך", הוא אומר. "לפני ימי הקורונה אפשר היה לראות שם עשרות בחורים כאלה, כי הם מחפשים לפרוק את המתח המיני שלהם. הם לא יעשו את זה עם הארוסה שלהם לפני החתונה, אבל ללכת לאישה אחרת זו הנורמה החברתית. אצל החילונים זה פחות קורה כי מקובל לקיים יחסי מין לפני החתונה".
ד"ר ספורטה ויזל מסבירה שרווקות דתיות ודתל"שיות בגילאי העשרים ומעלה, הן אוכלוסייה שמאוד מתקשה ביצירת מיניות ואינטימיות בגיל מאוחר. "קשה להן ליהנות מסקס כי הרבה זמן זה הודחק אצלן. או שפתאום את שמה לב שזה הופך להיות מאוד חשוב. אצל זוגות דתיים אחרי החתונה, בגלל שזה לא היה חלק מרכזי בחיים שלפני כן, אז פתאום צריך ללמוד את הדבר הזה, ויש כאלה שפתאום מגלים שהם בכלל לא נמשכים למין שלהם.
"בהכללה, סקס בציבור הדתי הוא דבר מאוד פונקציונלי להקמת משפחה וילדים. אין שם הרבה דיבור על הנאה. יש פיצול בין תשוקה לבין הקמת משפחה, ולכן ההתמכרות לפורנו בציבור הדתי היא מאוד גבוהה".
4 צפייה בגלריה
''גם גברים התחילו להגביל את עצמם כי הם פוחדים להרוס את הקשר''. ד''ר לירון ספורטה ויזל
(צילום: טל דמבינסקי )
בניגוד לשקד, ספורטה ויזל סבורה כי הימנעות מסקס במכוון עלולה גם ליצור נזקים. "אני רואה אצל בחורות דתיות לשעבר שמגיעות לגיל מבוגר ורוצות למצוא זוגיות, חוסר ביטחון מאוד בולט בכל מה שקשור במיניות. אצל גברים אני רואה משהו הפוך - כפייתיות ואובססיה במיניות. יש גם בחורות שלא יודעות מה עושה להן טוב מבחינה מינית, ויש להן קונפליקט כזה או בשלות שלוקח זמן להגיע אליה. הרבה מהן מגיעות לטיפול".
האם בכל זאת קיים צד חיובי בהימנעות מינית?
"בקליניקה אני פוגשת הרבה רווקות שבתחילת הקשר הן מאוד עוצרות את עצמן בקטע המיני, כדי להעמיק את הקשר יותר. שמתי לב שגם הרבה גברים התחילו ליצור מגבלות חיצוניות לעצמם, כי הם פוחדים להרוס את הקשר. הם אומרים 'אני רואה בחורה והיא מוצאת חן בעיניי, ויכול להיות לי איתה קשר רציני, אז אני לא אמהר לשכב איתה. אם אתחיל לשכב איתה, ירד לי'. זה משהו שנהיה מאוד נפוץ".
"הרבה אנשים מבינים שקשר שמבוסס אך ורק על מיניות הוא לא דבר טוב, כי הם רואים שבמשך תקופה ארוכה הם לא מצליחים לקשור קשר משמעותי, עמוק ואינטימי, וזה צריך לקרות לאט לאט", היא מסכמת.
