רוג'ר פדרר קרוב מאוד להיות המיליארדר הראשון של עולם הטניס. על אף שהוא נחשב לשחקן הטוב בכל הזמנים וזכה ב-20 תוארי גראנד סלאם, מתוכם שמונה פעמים בווימבלדון, ובעוד אין-ספור תארים משניים יותר, את הכסף הגדול הוא לא עשה על המגרש.
על פי מגזין "פורבס" שדירג את 50 הספורטאים המרוויחים בעולם בשנה שחלפה, פדרר נמצא בפסגה. הוא רשם הכנסות בסך 106.3 מיליון דולר ב-12 החודשים האחרונים, והקדים את סגנו כריסטיאנו רונאלדו שהרוויח קצת פחות - 105 מיליון דולר. בהמשך הרשימה הופיעו ליאו מסי, ניימאר ולברון ג'יימס.
את האימפריה העסקית שלו החל פדרר לבנות מיד לאחר שזכה בתואר הראשון שלו בווימבלדון, ב-2003. עבור הזכייה ההיא הוא קיבל צ'ק בסך 714 אלף דולר, אבל חשוב מכך, גם את חוזה החסות הגדול הראשון שלו עם חברת השעונים היוקרתית Lacroix. בהמשך נכנסה גם רולקס לתמונה, והחתימה אותו על חוזה חסות שנתי בסך כ-15 מיליון דולר. פדרר מקפיד להניף את הגביעים ולהצטלם עם השעונים היוקרתיים על היד, ובחברה נותנים לו את המודלים העדכניים ביותר עבור הטורנירים הגדולים.
ב-2007 נחתם חוזה גדול נוסף – חברת הגילוח ג'ילט צירפה את פדרר למערך הפרזנטורים העולמי שלה, ומאז הוא מככב בקמפיינים ובפרסומות טלוויזיה ומשתתף באירועי יחסי ציבור של החברה.
הקרב הגדול על פדרר היה בין חברות ביגוד הספורט. ב-2008 הצליחה נייקי לשים עליו את ידה, ותמורת חוזה בסך 120 מיליון דולר שיחק פדרר במשך עשר שנים בכל הטורנירים עם הביגוד של נייקי. הזיהוי של פדרר עם המותג היה עמוק במיוחד מכיוון שלאורך מרבית התקופה היה פדרר בשיאו, עם זכיות בטורנירים רבים ועם פופולריות בינלאומית נדירה עבור שחקן טניס.
ב-2018 הגיע המפץ הגדול: פדרר עזב את נייקי לטובת הענקית היפנית יוניקלו, בחוזה שהוערך ב-300 מיליון דולר לעשר שנים. המעבר היה מפתיע לא רק בגלל השותפות הארוכה שלו עם נייקי, אלא גם בשל העובדה שפדרר כבר בן 38, ואינו צפוי להיות על המגרשים לכל אורך תקופת החוזה.
הטניסאי עצמו התייעץ עם אייקונית האופנה אנה וינטור, העורכת האגדית של מגזין "ווג", לפני שחתם על החוזה החדש. הוא הצהיר אחרי המעבר כי הוא חיפש חברת אופנה שתוכל לספק את המראה העדכני ביותר לשחקני טניס, עם אמירה אופנתית ייחודית. בחוזה נכתב גם כי לפדרר תהיה מעורבות בעיצוב, וכי הוא יוכל לספק פידבק לפני השקת המוצרים. אחד התמריצים למעבר היה גם חשיפה לשווקים נוספים כמו השוק באסיה, שם הטניס הוא ענף פופולרי, אבל לא כפי שהוא באירופה או בארה"ב. מומחה שיווק הוסיף כי מכיוון שיוניקלו היא מותג עממי יותר מנייקי, הדבר יאפשר ליותר אוהדים לקנות את בגדי הטניס של אלילם.
החתימה עם פדרר גם הביאה לסיומו של החוזה הארוך שהיה בין יוניקלו לטניסאי הצמרת הסרבי נובאק ג'וקוביץ. הסרבי היה מאוד מזוהה עם המותג, אבל כאשר נוצרה האפשרות היפנים העדיפו ללכת עם פדרר. מומחי שיווק שניתחו את המעבר ציינו כי הפופולריות של השוויצרי באסיה, ובעיקר התדמית היותר נגישה שלו, הם שכנראה הכריעו את הכף. ג'וקוביץ' לא נותר בלי בגדים על המגרש, ומיהר לחתום עם הקלאסיקה הצרפתית לאקוסט המזוהה עם סמל התנין על החולצה.
כבר מתחילת הדרך התחברו אל פדרר מותגים שוויצריים בינלאומיים. בהיותו השוויצרי המפורסם בכל הזמנים, החיבור שלו למותגים מקומיים הוא קלאסי. בין היתר הימר עליו מותג הבנקאות קרדיט סוויס, שחתום איתו על חוזה ארוך טווח. עוד מותגים שוויצריים שמחוברים לכוכב הם שוקולד לינדט וחברת התקשורת סאנרייז.
בתור טניסאי שמבלה לא מעט זמן בנסיעות ברחבי העולם, היה ברור שגם מותג מזוודות ינסה להתחבר לפדרר, ומי שעשתה זאת היא חברת מזוודות היוקרה הגרמנית Rimowa, אשר חתומה איתו על חוזה ארוך טווח. הוא אף הופיע בפרסומת מיוחדת, שבה הוא נשמע אומר שהוא נפרד ממשפחתו כי הוא "צריך לנסוע להיכן שנמצאים המגרשים". לטניסאי יש גם חוזה עסקי עם חברת התעופה NetJets.
פדרר הוא גם חובב מכוניות, בעיקר יוקרתיות. הוא משמש "שגריר" של מרצדס, ויש לו אוסף פרטי של מכוניות החברה. הטניסאי מצוי בקשרים עסקיים איתם מאז 2008, וב-2018 פורסם כי החוזה חודש לכמה שנים נוספות. על פי הערכות מדובר בחוזה חסות בסך 5 מיליון דולר בשנה.
מקבץ פרסומות בכיכובו של פדרר
ואם כבר החיים הטובים, גם מותג המשקאות Moet & Chandon חתום כבר שנים עם פדרר, והוא אף השיק ב-2018 גרסת שמפניה מיוחדת במהדורה מוגבלת אשר חגגה "20 שנות מצוינות על המגרש" של הטניסאי. פדרר עצמו התראיין בעבר ודיבר על חיבתו למשקאות יוקרתיים, בעיקר במסיבות אחרי הזכייה בתארים. על פי הערכות, היקף החוזה בין הצדדים עומד על 6 מיליון דולר לכמה שנים. חוזה חדש יחסית נחתם ב-2017 עם מותג הפסטה האיטלקי ברילה, שמשלם לטניסאי 8 מיליון דולר בשנה.
ומה הלאה? החיבה של פדרר לאופנה והחיבור שלו למותגים שוויצריים מקומיים הביאה אותו בשנה שעברה לכניסה לשותפות במותג סניקרס המתמחה גם בריצה בשם on. פדרר הוא חלק מצוות העיצוב, וגם ישמש פרזנטור ושותף עסקי של המותג הצומח.
אפיק הכנסה נוסף הוא משחקי ראווה. בשנים האחרונות שיחק פדרר במספר אצטדיוני ענק במדינות שבהן אין טורנירים גדולים. הבאזז הגדול סביב ביקורים שלו בדרום אפריקה (משחק ראווה מול נדאל) או במקסיקו מול 41 אלף צופים, יצר אפיק הכנסות נוסף ושורה של אירועי משנה סביב הטניס במדינות הללו.
הצלחה על המגרש היא כמובן תנאי בסיס לבניית אימפריה של חסויות. בלי התארים, הניצחונות הגדולים והשליטה בסבב הטניס במשך כל כך הרבה שנים לא הייתה נבנית תדמית המצליחן שכל כך נחוצה למותגים.
מצד שני, פדרר לא לבד. ג'וקוביץ' ונדאל מצליחים לא פחות ממנו, בעיקר בשנים האחרונות, והם טניסאי עילית שנחשבים גם הם מהגדולים בכל הזמנים. אז מדוע אצלן החברות לא עומדות בתור?
3 צפייה בגלריה
נדאל וג'וקוביץ' אולי יעקפו אותו במספר הגראנד-סלאמים, אבל ספק אם במספר החסויות
(צילום: gettyimages)
את התשובה צריך להפריד לשני חלקים. החלק הראשון הוא על המגרש - פדרר אולי לא יסיים בסופו של דבר כטניסאי המעוטר בכל הזמנים, אבל באהבה שלו למשחק, באלגנטיות ובכישרון הטהור הוא ללא ספק הגדול בכל הזמנים. בתקופות מסוימות הוא היה כל כך טוב, ועשה את זה בצורה כל כך חלקה, שנהוג היה לומר שהוא "לא מזיע" על המגרש. צורת המשחק שלו מאפשרת לכל אחד לחלום להכות כמו פדרר, כי נראה שהוא עושה את זה בצורה כל כך הרמונית ואלגנטית, מבלי להיות "גלדיאטור" כמו המתחרים.
החלק השני של התשובה הוא האישיות וההתנהגות מחוץ למגרש. פדרר הוא ג'נטלמן מושלם, איש משפחה, שתמיד נוהג לפרגן ליריביו ולקהל. התדמית שלו נקייה לגמרי, אין לו שלדים בארון ובכל הריאיונות הוא תמיד אומר את הדבר הנכון, לרוב עם חיוך. ב-2020 נדיר למצוא ספורטאי שנמצא כל כך בקונצנזוס, שאהוב על ידי הקהל הרחב גם מחוץ לעולם הטניס ומשדר לעולם יופי טבעי שלא נפגם מעולם. גם ההפסדים שלו בשנים האחרונות חשפו פן נוסף באישיותו - הוא אומנם מאוכזב מאוד מהתוצאה, אבל מבין שעליו לעבוד קשה יותר כדי לחזור לנצח. במילים אחרות, גם כשהוא מפסיד הוא עדיין מנצח.
