כשרונן צור רואה את "בית הקלפים" זה מרגיש לו כמו בית בובות. חלבי ומשעמם כמו גבינה לבנה על טוסט של לחם אחיד. בכל זאת, הוא האיש שראה הכול, יותר מדי, כולל כמה דברים שהיה מעדיף לשכוח. האיש שמלווה זה שנים ארוכות את המשברים הכי חמורים בפוליטיקה הישראלית. הוא מלווה את גנץ זה שלוש מערכות בחירות קשות במיוחד, בעצימות משתנה. הוא התמודד עם הדלפות, בכיר בקמפיין שלטענתו עבד במקביל, לטענתו, עבור המתחרים, חברות חקירות, הקלטות נפיצות, וגם פריצה איראנית אחת, ששפכה המון בוץ - והרבה צהוב - על התקווה הצחה כשלג שהיא בני גנץ.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הסיפור האיראני היה אולי החרב הכי חדה שננעצה בגנץ על ידי נתניהו ותומכיו. הם טענו שהוא סחיט, כביכול בגלל החומרים האינטימיים שנמצאו בה. רמזים על יחסים של גנץ עם נשים אחרות, לחישות על סרטונים חושפניים, ושמועות ספציפיות על יחסיו עם השרה עומר ינקלביץ׳.
אלא שצור, שהיה בלב העניינים אז, רואה את הדברים אחרת לגמרי. מאז שהסתיים הקמפיין הוא כבר לא עובד עם גנץ באופן רשמי, גם אם הוא עדיין קרוב אליו ועדיין מקבל שיחות מאנשיו, כולל במהלך הריאיון. לכן הוא מרשה לעצמו לחשוף באופן חסר תקדים את כל מה שעבר וראה במהלך התקופה המטורפת הזאת.
"אני פוגש את סיפור הטלפון האיראני באמצע מארס 2019, אם אני זוכר נכון", הוא מספר. "זה לחם חוקנו, לקבל טלפון באמצע היום, 'תגיע עכשיו דחוף למקום'. זה קורה לנו פעמיים בשבוע. פעם זו חברת ענק ופעם זה ארגון ממשלתי, חברה ציבורית, ופעם זה מועמד לראשות הממשלה. להגיד לכם שאני מתרגש מזה? לא. זאת העבודה. אז אני מקבל טלפון, להגיע דחוף מהרגע לרגע, שלוש אחרי הצהריים. אני מקבל את המידע על שאילתה של עמית סגל: 'האם נכון שהטלפון נפרץ על ידי איראנים?' ברגעים הראשונים עד הפרסום, אנחנו בעיקר בבקרת נזקים. תהינו בינינו לבין עצמנו אם יכול להיות שהיריב הפוליטי שלנו עומד מאחורי זה או שמדובר במקרה טהור של אירוע ביטחוני. עד שזה מתפרסם אין לנו יכולת לבדוק את זה, אבל אחרי זה, כן יש לנו יכולת להתחקות אחרי העניין, ואנחנו מבינים שתוך זמן קצר נתוודע לתשובה לשאלה, 'האם המועמד הפוליטי שמולנו קשור בזה או שזה מקרה ביטחוני טהור ורגיש מאוד': אם יהיה לזה שימוש בקמפיין או לא".
למה זאת האינדיקציה?
"כיוון שיש דברים שהם מעל פוליטיקה".
יש היום דבר כזה?
"תראו, אנחנו לא נסתייע בשום אויב של המדינה כדי לנגח אחד את השני. אנחנו נשים לעצמנו קו אדום. אם לכם ולי יש סכסוך, ואני יודע שיש איזה מישהו בחיזבאללה שיכול להפליל אתכם באמצעות משהו, זה לא יקרה. אני לא אעשה את זה לעולם, גם אם אני נורא כועס. בעיניי זה לשתף פעולה עם אויב. וכשמשתמשים באויב האיראני כדי לנגח מועמד לראשות ממשלה - זה בעיניי המעשה החמור ביותר שיכול לעשות גורם ציבורי. ולכן אם יהיה בזה שימוש, נבין שזה חלק מהקמפיין. ואם לא יהיה בזה שימוש - מה אנחנו מצפים שיקרה? שתבוא צמרת המדינה מרה"מ ודרומה, ותגיד - כמו שהיה עכשיו במקרה של תקיפת סייבר על מאגרי המים - המקרה הזה הוא ייהרג ובל יעבור. ניסיון לפגוע בדמות ביטחונית, רמטכ"ל לשעבר, מפקד בצבא, בעניין הזה אין פוליטיקה. אנחנו נחקור, ואם יתברר שהיה ניסיון לפגוע ברמטכ"ל בני גנץ על ידי אויב המדינה, אנחנו נגיב בחומרה רבה, יהיה לזה מחיר. זה מה שהיה צריך מנהיג לעשות. מנהיג נורמטיבי, זה מה שהוא צריך לעשות".
וכולנו יודעים מה קרה.
"במקום זה אנחנו מקבלים קמפיין שמובילים אותו יאיר נתניהו, שרים, ח"כים, וראש ממשלה שאומר, 'בני גנץ, מה אתה מסתיר בטלפון?' זה ראש ממשלה שיושב על המידע המודיעיני הכי רגיש שיש למדינת ישראל ביחס לאויביה, וצריך להבין שכשהוא שואל את זה, הרמיזה ששזורה בדברים האלה, זה כאילו 'אני יודע משהו שאתה מסכן באמצעותו את ביטחון המדינה'. וזה כבר סוג של איבוד גבולות, איבוד עשתונות. מירי רגב אמרה שבני גנץ 'לא בשל'? אני מעדיף תמיד פרי שהוא לפני ההבשלה - תכף הוא יהיה טעים ועמוס בוויטמינים, מאשר פרי רקוב. ובני גנץ, לא רק שהוא אפוי, בזכות הקמפיין הזה של הטלפון האיראני, הוא גם אפוי וגם מטוגן היטב, הטיגון שהוא עבר בשנה וחצי האחרונות, אף מנהיג לא עבר".
אוקיי, גנץ מקבל את השיחה על הפריצה. זה באמת היה השב"כ?
"למיטב ידיעתי מוסד ביטחוני בכיר מתריע בפניו, שב"כ".
איך זה דלף לעמית סגל?
"אני לא יודע ממי זה דלף. אבל כעבור זמן קצר אנחנו מחליטים לבדוק משהו שמטריד אותנו, נמצאים איתנו בקמפיין עוד שני רמטכ"לים, נמצא איתנו סגן ראש המוסד לשעבר, אלופים. אם פרצו לבני גנץ לטלפון, קרוב לוודאי שיקרו אחד משני הדברים, לא בספק, לא במקרה, לא אולי, בוודאות: אפשרות אחת זה שפרצו לעוד כמה. פרצו לגבי אשכנזי, פרצו לאיזנקוט, פרצו להוא, פרצו לזה. פרצו לפרדו, פרצו ליורם כהן, לעמי אילון. האיראנים האלה, העלומים, ישבו שם בפנטגון האיראני, ואמרו לעצמם, 'לא מעניין אותנו מה קורה בטלפון של איילון? אה, מה הוא כבר יודע, כולו ראש השב"כ'. אבל בני גנץ כן?"
אחר כך פורסמו שמות נוספים של כאלו שפרצו להם לטלפון.
"רגע, רגע, אני הולך לתת לכם מידע מוכמן על מה שקורה אצל האיראנים", הוא צוחק. "עכשיו, אנחנו בודקים אם מישהו בגלריה הביטחונית קיבל הודעה אחת משתיים: פרצו לך, תביא את הטלפון לחיסונים, בדיקות, החלפות, עניינים. לחלופין, במידה שלא הודיעו לסגל א׳ של המערכת הביטחונית על זה שזוהתה פריצה אצל רמטכ"ל לשעבר, יש פה עניין של חקירה, זה מחדל. כי אם אני רמטכ"ל לשעבר ופרצו לרמטכ"ל עמית שלי, יכול להיות שאני צריך להיזהר, לשים לב לטלפון, לא לפתוח לינקים, לשים לב לרעשים".
ואף אחד מהם לא קיבל אזהרה?
"אף אחד מהם, מסגל א' של מערכת הביטחון, לא קיבל. בדקנו גם עם אחרים. זה מופרך. אגב, תשאלו אותם אתם אם הם קיבלו הודעה. תשאלו את כולם אם הם קיבלו הודעות על העניין הזה".
אבל אם זה לא באמת ביטחוני למה השב"כ התקשר?
"אני לא יודע למה. אני רק תוהה - אם השב"כ התקשר אליו, למה הוא לא התקשר גם לאחרים. לא הייתי אף פעם ראש השב"כ, אבל השכל הישר אומר שבמקרה כזה כדאי וראוי לעדכן גם אחרים. וזה למיטב ידיעתי לא קרה".
אוקיי.
"אז הולך ומתגבר אצלנו חשד שאם אף אחד מהם לא קיבל הודעה... התחזקה התחושה שמדובר במעשה זדון שלא קשור לאיראנים. ואם אתם שואלים לדעתי האישית, שלא משקפת את דעתו של גנץ - כמו כל השיחה הזאת - אין לאיראנים שום קשר עם הפריצה לטלפון. בהינתן שבכלל הייתה פריצה. ואז אנחנו באמת מגלים חשיפות תקשורתיות שלא ידענו עליהן: שהאיראנים מגלים עניין גם בטלפונים של גדעון סער ואיילת שקד".
פורסם ב''כאן'' שפרצו לטלפונים של סער ושקד, בלי לייחס לאיראנים. ''עובדה'' פירסמו שחלק מהטלפון של אהוד ברק נמצא אצל האיראנים.
״ואני שואל את עצמי מה יש להם לאיראנים האלה שכל כך דחוף להם לדעת מה קורה בטלפונים של גנץ, סער ושקד. ואז זה עולה מדרגה, אנחנו מקבלים הודעות איומים מעיתונאים שבמקרה מזוהים עם הובלת קמפיין. הם אומרים, 'בני גנץ, אם אתה לא תחשוף אנחנו נחשוף, אנחנו יודעים מה יש שם'. אז אנחנו אומרים לעצמנו, 'איך הם יודעים מה יש בטלפון הפרטי?' אתם מעלים בדעתכם שעיתונאים רציניים יגידו שהם מאיימים לחשוף מה יש בטלפון של גנץ אם אין להם את זה? או אם מישהו לא הבטיח להם שהוא ייתן להם את זה? ומי הבטיח לו שהוא ייתן לו את זה? חמינאי? אתם יודעים מה הכי מרגיש לי בבטן? שלא רחוק היום שמישהו יתוודה על המעורבות שלו בזה".
סקנדל הפריצה לטלפון היה רק המשבר הראשון ברצף של תלאות. שנה אחת ושתי מערכות בחירות אחר כך, נאלצו צור, גנץ ויתר חברי הקמפיין להתמודד גם עם הקלטת של הרב חבורה, או פרשת ישראל בכר, זו שבה יועץ הסקרים של כחול לבן הוקלט בסתר על ידי הרב שלו אומר, "זו סכנה גדולה מאוד, הם (צמרת כחול לבן) יגרמו לחוסר החלטה נכונה, יעצרו תקיפה באיראן אם מדינות העולם יחליטו על כך. אין לבני גנץ אומץ לתקוף באיראן, הוא סכנה לעם ישראל". הוא גם הוסיף לקלחת את עומר ינקלביץ׳ - "היא אומרת שהוא טיפש, אפס מאופס שאסור שיהיה ראש ממשלה".
בכר הוא סוקר פוליטי ידוע, שעבד בעבר גם עם נתניהו. הוא נשכר על ידי כחול לבן לעשות עבורם סקרים וגם לנתח אותם - אולי אחד הכלים הכי חשובים במהלך עבודה על קמפיין פוליטי. לפי התוצאות מחליטים על איזה נושאים מדברים ועל איזה לא, מהם נקודות התורפה של המפלגה ושל היריב, על מה ללחוץ ואת מי להבליט. הסקרים, להזכירכם, הם אלה ששיכנעו את חברי הקוקפיט לשים בראש המפלגה את בני גנץ ולא את לפיד או יעלון או אשכנזי. רק שמהר מאוד, כבר בסבב א' של הבחירות, התברר לצור שהאיש שאחראי על הסקרים הוא בעיה עבור המפלגה.
"סיפור ישראל בכר הרים דגל אדום בשלב מאוד מוקדם", מתחיל צור לספר את השתלשלות העניינים. "צריך לזכור שישראל בכר ואני, כשאנחנו יוצאים לדרך, בקמפיין בסיבוב הראשון - אנחנו חברים למקצוע, עשינו בעבר פרויקטים יחד, אנחנו מיודדים מאוד, ויש בינינו גם הערכה הדדית. במפגש הראשון שבו אני יושב עם בכר ועם דמות נוספת בסביון בדיון מקצועי, אני כבר מזהה שבכר מאוד עצבני. מאוד־מאוד עצבני. הוא מעשן סיגריה בסיגריה, מאוד קפוץ ודרוך.
"כשאנחנו מסיימים את הפגישה הזאת אנחנו מקיימים בינינו בחוץ ׳שיחת מכסה מנוע׳, כלומר על מכסה המנוע של הרכב שלי, ואני אומר לו, 'ישראל, מה יש לך?' והוא אומר לי, 'אני לא יכול לעשות שקר בנפשי'. על כל מה שאני אומר לכם בעניין הזה, אני מזמין אותו ואותי לפוליגרף. אמרתי לו, 'מה קרה?' 'אני לא יכול לעבוד נגד ביבי'. אני פוער פה ועיניים ואומר לו, 'למה? מה הסיפור?' הוא מספר לי על משהו שקשור לניחום אבלים על אביו זיכרונו לברכה, אחרי שהוא נפטר ביבי ניחם אותו - אני לא זוכר בדיוק. והוא אמר, 'אני מאוד מחובר אליו, אני מאוד מעריך אותו, ואני מרגיש שאני עושה שקר בנפשי'. אני אומר לו, 'ישראל אתה איש מקצוע, אל תעשה את זה, לא לעצמך ולא לנו. לך לבני ותגיד לו שאתה מסיבה כזאת או מסיבה אחרת לא יכול להמשיך - לא משנה מה - ותזוז הצידה כי זה לא מתאים'. והוא אומר לי, 'אני חייב לעשות את זה, אני מפה הולך לדבר איתו'. והוא עושה את זה, מתפטר מהקמפיין".
הוא סיפר לגנץ את מה שאמר לך?
"אני לא יודע אם הוא אמר את זה לבני או לא - אני רק הבנתי מבני שהייתה ביניהם שיחה שבה הוא הודיע שהוא מסיים. לא נכנסתי לזה".
ואתה לא באת לגנץ ואמרת לו: תשמע מה קרה?
"אם הוא לא היה מתפטר אולי הייתי אומר".
אבל אחר כך הוא חוזר, אז כן יש לך איזושהי חובה ליידע אותו.
"הוא יוצא מהקמפיין ושמענו שהוא התחיל לעבוד עם בנט, לפי הפרסומים, ואנחנו מחפשים סוקר אחר. כעבור שלושה שבועות־חודש, אני מגיע לדיון במטה פותח את הדלת, וישראל בכר יושב מולי. אני בשוק, אני אומר לו בלחש, 'מה אתה עושה כאן?' הוא אומר, 'ישבנו, דיברנו, היו כל מיני התפתחויות, החלטתי לחזור'. זה מאוד מדאיג אותי, ואני מחליט כמי שאחראי על האסטרטגיה בקמפיין, להיות מאוד־מאוד ערני בנוגע למה שאני מקבל. אני אומר לבני שאני לא רגוע עם העניין הזה".
ואז כבר אמרת לו את מה שהוא אמר לך?
"אמרתי לו, 'לישראל יש זיקה רגשית לנתניהו, ואני לא רגוע, ואני מכבד את ההחלטה שלך אם אתה מרגיש שזה בסדר'".
וגנץ החליט שזה לא מספיק חמור בשביל לפטר אותו?
"בני החליט שכאיש מקצוע יודעים לעשות את ההפרדה".
ואתה חושב אחרת.
"אני חושב שאנשי מקצוע כן יכולים לעשות את ההפרדה. להגיד לכם שאני כאיש מקצוע לא ייצגתי אנשים מעולמות שונים? ייצגתי הרבה מאוד מפלגות ימין וגופי ימין וייצגתי הרבה גופי שמאל, אבל אף פעם לא הרגשתי שאני עושה שקר בנפשי. לא עמדתי בפני איזושהי הזדהות רגשית עם מנהיג מסוים".
כמה בכר חשוף לתוכן אסטרטגי?
"חשוף באופן מלא. אנחנו שותפי סוד ברמה הכי גבוהה של עולם התוכן הזה".
ואז בכר חזר.
"הסיבוב הראשון של הבחירות הסתיים, ובסיבוב השני אני מעורב בתפקיד שהוא לא ניהול הקמפיין ולא ניהול האסטרטגיה, אז אין לי ממשק איתו. בסיבוב השלישי אני מתמנה שוב למנהל האסטרטגיה של הקמפיין, ואז קורה דבר שבעיניי הוא בלתי נתפס. אנחנו בדצמבר־ינואר 2020, חותמים איתנו על ההסכם, ואנחנו נדרשים להציג תוכנית קמפיין. ואני מבקש את נתוני המחקר שנעשו כדי להכין את התוכנית. זה יום ה' בערב של התחלת העבודה. אומרים לי, 'ביום שישי בבוקר'. ביום שישי בבוקר הנתונים לא מגיעים. אני מתקשר, אומרים לי, 'יש איזה עיכוב'. אני אומר, 'בסדר', אבל כבר צהריים וצריך לזכור שישראל הוא בחור דתי, ויש עוד אנשים דתיים בצוות, ואם תיכנס השבת בלי שאני מקבל את הנתונים, אין לי מתי לעבוד על התוכנית כדי שהיא תוצג ביום ראשון. ואז אני שומע את המשפט שבאמת כמותו לא שמעתי אף פעם: 'ישראל מסרב להעביר את הנתונים'".
מה הסיבה?
"ביום שישי בצהריים, ישראל מסרב להעביר את הנתונים. אני לא יודע מה הסיבה".
נתניהו מדבר על ההקלטה
מי סיפר לך את זה?
"בכיר במטה. אני אומר לו, 'מה זה מסרב להעביר את הנתונים? זה לא נתונים שלו, זה נתונים של המטה, זה נתונים של גנץ'. התוכנית מתעכבת. מגיעים לתחילת השבוע, מתחיל להתנהל משא ומתן ביני לבינו, יחד עם עוד בכיר במטה, האם הוא משחרר את הנתונים, באילו תנאים משחרר את הנתונים".
למה צריך תנאים?
"הוא אומר, 'יש לי שם שיטות מחקר סודיות, אתה יכול לראות הנתונים יחד איתי'. אמרתי לו, 'תשמע, אני לא איזה ילד בעולם ייעוץ תקשורת ובעולם ייעוץ לקמפיינים, אני לא צריך בייביסיטר, אם יש לי שאלות אני אשאל, אבל אני צריך לעבור על המחקר'. וטו מוחלט. אני לא יכול להכין את התוכנית בלי הנתונים, הוא לא מעביר את הנתונים".
נתקלת פעם בדבר כזה?
"לא נתקלתי, ואני לא חושב שיש מישהו מהקולגות שלי בעולם המסחרי ובעולם הציבורי שנתקל".
איך זה נגמר?
"בסוף מגיעים לפשרה שאני אקבל את הנתונים בנייר ולא בקובץ דיגיטלי או במייל, והמטרה היא כמובן להחביא את העבודה. ואני מוצא את עצמי יושב - קצת כמו בשנות ה־80 - עם דפי נייר מודפסים סביבי, יושב לי עם טבלאות, גוזר, כי אני צריך לראות השוואות של נתונים, כל מיני חתכים, לראות מה מדבר עם מה, ומכין תוכנית. בסוף צריך לעבוד. עברנו את השלב הזה, הוצגה התוכנית ואושרה. ושם מתחילה להתפתח דינמיקה שמובילה בסוף לזה שאני עוזב את הקמפיין”.
מה הייתה הדינמיקה?
"היא מתחילה באותו אירוע גדול שמארגן נשיא ארצות־הברית בבית הלבן, שבו הוא מזמין את נתניהו ולאחר מכן מזמין את גנץ, ויש דיון מאוד־מאוד נוקב: האם לנסוע לארה"ב או להישאר בארץ. גנץ נוסע בסוף וחוזר מארה"ב במצב שונה לגמרי מהמקום שהוא נמצא בו כשנסענו: בפעם הראשונה הוא עוקף את נתניהו באחוזי ההתאמה לראשות הממשלה, בסקרים שנעשים על ידי כלי התקשורת.
"הנתונים משוגעים, עולים במידת ההתאמה על נתניהו, 41־42 בסקרים של אמצעי התקשורת, ומבחינתי זה הרגע שבו מתחיל מרוץ פתיחת הפער. כלומר, בקמפיין מבחינתנו זה צומת הדרכים הכי משמעותי שיש. ואנחנו מתכנסים מיד אחרי החזרה מארצות־הברית, מציגים את 'תוכנית המומנטום', תוכנית יפהפייה, אמורה לשלוט במרחב הציבורי על כל המסרים: שילוט, תשדירים, עניינים. הקוקפיט מאשר את התוכנית, יאללה יוצאים לדרך. ואני בא למטה כל יום, אבל אחרי שלושה־ארבעה ימים אני מרגיש שהדברים לא קורים. כלומר, הקמפיין לא עולה".
מי תוקע אותו?
"אני בא למנהל הקמפיין, אומר לו, 'תגיד, למה הקמפיין מעוכב? מה קורה?’ הוא אומר לי ,'שמע, לישראל היו השגות מחקריות על העניין׳. אני מודה שהתפוצצתי מזעם ואמרתי באלה המילים, 'מי זה ישראל שיש לו השגות על קמפיין שאושר בקוקפיט?' עם כל הכבוד, הקמפיין אושר. אם היו לו השגות מחקריות, היה צריך להגיד אותן לפני כן. איך נולדו השגות מחקריות אחרי שהקמפיין אושר?"
עם מי אתה מדבר בשלב הזה? אתה לא מקבל את המספרים, ואתה אמור להוציא קמפיין לדרך.
"אני מזמן ישיבת בירור יחד עם גנץ, ובאמת יש צעקות ונזיפות ועניינים, גנץ משתולל, ויורדת הנחיה, אנחנו כבר בעיכוב של כמעט שבוע מאז שחזרנו מארצות־הברית, ואנחנו מאבדים מומנטום. המומנטום החזק נעצר. טוב, עושים ישיבה, מחליטים לעשות התאמות ולהעלות את קמפיין ההרצה מחדש. שוב, אנחנו ביום חמישי, זה יעלה ביום ראשון - עוד שלושה ימים הולכים לאיבוד - יום ראשון מגיע, והקמפיין לא עולה. שוב עיכוב".
ואיפה גנץ בזה? איפה לפיד בזה?
"בשלב הזה אנחנו מגיעים לאזור 10 בפברואר. אני מברר ומתברר לי שיש סקר שרץ - אחד מיני רבים - ואני כמנהל אסטרטגיה לא רואה מזה שום דבר, מנותק מכל זה. ואז אני מקבל איזשהו מידע שמאוד מטריד אותי בנוגע לישראל, ואני מציג אותו בפני בכירי המטה".
מה המידע?
"המידע נוגע לכך שמופעלים עליו לחצים".
על ידי מי? איזה סוג של לחצים?
"על ידי גורמים פוליטיים. מופעלים עליו לחצים".
הליכוד?
״אני רוצה להישאר על המילים שלי".
לחצים שמה התוצאה שלהם? איזה מנוף מופעל עליו?
״החשש שלי זה שישראל בכר נמצא תחת לחץ כבד של גורמים חיצוניים למטה שלנו, ושגורמים לו לקבל החלטות בעייתיות. זאת תחושתי, ואני מקבל מידע תומך לדבר הזה".
המילה שמגדירה את הדבר הזה, היא ''סחיטה''?
"על סוגיית הסחיטה ועל השימוש במילה 'סחיטה' אני שומע באמצעי התקשורת, אוקיי? אני מעולם לא השתמשתי במושג 'סחיטה' ביחס למה שעבר ישראל בכר, אבל אמרתי שחייבים לחקור את מה שקרה בהקשר להתנהלות המטה בסיפור הזה. אני אומר את זה לגנץ, שיש לי מידע מאוד בעייתי על כך שישראל בכר נדחק לפינה - אני אומר את זה בשפה שלי - אני חושש שיש פגיעה מכוונת בקמפיין".
איך שמעת את הדבר הזה? איך נודע לך?
"אתה יודע, גם אני מחובר קצת. אף אחד לא דמיין שכעבור שלושה שבועות ייצאו הקלטות של הרב חבורה. אם הן לא היו יוצאות, אני הייתי נשאר ההזוי עד היום".
אבל גנץ לא עושה כלום. אתה יוצא והוא נשאר.
"היה לי מידע אבל לא היו ראיות קשות".
הרגשת שהמידע הזה שאתה מביא לו, אף שאין הוכחות - הוא יציב והוא יצוק?
"לא הרגשתי שהוא יציב ויצוק, ידעתי שהוא יציב ויצוק. בעולמות שלי יש מדרגים של הערכה ויש מדרג של ודאות מוחלטת. ידעתי בוודאות מוחלטת. הודעתי לגנץ שאני בנסיבות האלה לא מוכן לעבוד עם אדם שאין לי ביטחון בכשירות קבלת ההחלטות שלו. גם נכנסתי לישיבת צוות, ואמרתי לבכר מול כולם. הטחתי בו את התחושות שלי, אמרתי לו את מה שאני חושב".
מה אמרת לו בדיוק? מה היו המילים?
"'אתה פוגע בקמפיין. אתה פוגע בהתנהלות שלנו, ובניגוד לאחרים אני לא אעשה את זה דרך עיתונאים או דרך גורם שלישי. אני אומר לכם את זה בצורה הכי ישירה - כל עוד אתה כאן, אני לא כאן’".
אמרת לו גם שאתה יודע שהוא סחיט?
"לא השתמשתי בשום שלב במילה 'סחיט'. אני מבין שזה מאוד סקסי, אבל אני לא השתמשתי במילה 'סחיט' בשום שלב".
זה היה ''או אני או הוא''. למה בסופו של דבר היית זה שהלך?
"זה צריך לשאול אחרים, אני קיבלתי את ההחלטה לעצמי".
מה אתה חושב על ההחלטה הזאת? שבסופו של דבר האחרים קיבלו החלטה לא להעיף אותו?
"אני חושב שבדיעבד היא הייתה שגויה, אני חושב שבדיעבד כולם הבינו שהיא הייתה שגויה".
כמה מנדטים הפסדתם להערכתך בגללו?
"אני חושב שחמישה מנדטים פה הלכו לאיבוד".
אוקיי. ואז מה קורה?
"כעבור שלושה שבועות - אני מתאמן לי להנאתי בחדר הכושר, אני מסיים לרוץ בערך ברבע לשמונה בדרך למלתחות. ואני בקפסולה של שקט, בשלווה שלי, שומע את הטלפון מטרטר בלי הפסקה, ואני זוכר שאני אומר לעצמי, 'אתה בתוך הרגע הזה של המדיטציה, עזוב את הטלפון'. אבל הטלפון מטרטר בלי הפסקה, אני מתלבש, והטלפון - צרורות. יוצא, לוקח לי קפה, עומד על הגשר, מסתכל - חשכו עיניי. מי היועץ שהוקלט אומר ככה וככה? כי זה היה הפוש - 'היועץ של גנץ אומר עליו דברים איומים'. אמרתי לעצמי, 'מה זה?' עכשיו זה בשלב שעוד לא יודעים מי זה. גם אני לא ידעתי מי זה היועץ".
הנחת שזה הוא?
"הייתי בטוח שזה הוא. כשאני שומע את זה - כולנו - מזדעזעים, אלו דברים קשים ביותר, חמורים מאוד. הם לא מפתיעים. הם מתחברים. פה למעשה נסגר המעגל לשיחת מכסה המנוע".
מה קרה שם? איך הקלטת הזאת נולדה?
"איך הקלטת הזאת נולדה, מי הפיק אותה וכל זה - אני לא יודע. יש לנו חשד, אבל אני לא יכול להיכנס אליו, כי הוא באמת לשון הרע. בואו נגדיר את זה ככה: החשד הוא שגורמים שהיה להם עניין לפגוע בגנץ גייסו את הרב, בידיעת בכירים בליכוד - לא רק נתניהו - כדי לדובב את בכר לומר את הדברים".
ואיך הם הביאו אותו לשם?
"אני יכול לומר לכם את ההערכה שלי. יכול להיות שהם ניצלו מצוקה אישית של הבן אדם כדי לתפוס אותו בחולשתו, בשעה שהוא חש צורך להתייעץ עם אדם קרוב או לא קרוב. נורא מעניין איפה עומדת התביעה שלו נגד הרב. אגב, אני חושב שהוא נוצל שלא בידיעתו, למרות ששמעתי תיאוריות אחרות".
מתי בכר הוקלט אצל הרב?
"למיטב ידיעתי הוקלט שבועיים־שלושה לפני הפרסום. זה מה שאני יודע".
ומה זה המידע שאיתו דחקו אותו לפינה?
"יכול לומר לכם שהמידע, או הסיפור של הרב חבורה, הוא לא המידע היחיד הבעייתי שנאסף בעניינו של בכר ועורר דאגה גדולה. וחלק ממידע נוסף שאספו גורמים עוינים על המטה קשור בו, והם החזיקו במידע הזה - בידיעתו, לא בידיעתו, זה אני לא יודע - ואיימו לפרסם אותו. ויכול להיות שהוא לא יודע מזה. הרב חבורה ואנשיו לא היחידים שאספו מידע בהקשר הזה, והמידע הוא מידע בעייתי. אבל אני אומר ומדגיש: מאוד יכול להיות שהוא לא יודע שאותם גורמים עוינים למטה אספו חומר כנגדו. אבל הם אספו חומר בעייתי ביכולת שלהם ללחוץ אותו".
ואתה בכלל בשלב הזה התפטרת מהקמפיין.
"באותו לילה שבו מתפרסמות הקלטות של בכר, אני מקבל לראשונה זה שלושה שבועות טלפון מגנץ".
מה, ''תחזור''? ''סליחה''?
"לא, לא, 'תחזור' ו'סליחה' זה טוב לסדרות של HBO".
אז מה כן?
"גנץ התקשר ואני כועס, בואו לא נייפה את הדברים. אני פגוע".
מה אתה חושב על גנץ באותם רגעים? פראייר? חלש?
"לא, לא. גנץ לא איש חלש, אל תטעו בו. והיינו כל כך משימתיים, שכשהוא התקשר, אנחנו מבינים שאין עכשיו זמן לנהל התחשבנות. יום למחרת אנחנו במטה. בשמונה בבוקר. היה צריך לתקן את הנזק".
חתיכת נזק.
"'נזק' זו מילה שמקטינה את האירוע. זה 11/9 של הפוליטיקה".
השבוע דפנה ליאל פירסמה שבכר והמפלגה הגיעו להסכם ובכר ניכה 50 אלף שקלים משכרו בגלל סיפור הקלטת. המפלגה עדיין שילמה לו 700 אלף שקל.
"בעיניי, הנזק הציבורי שגרמו הקלטות - אין לו ערך כספי שאפשר לכמת ואין לו ערך מקצועי מבחינת הפגיעה - גם במקצועיות שלו ושל הקולגות שלו. אני חושב שהיה ראוי מבחינתו לוותר על הסכום כולו וזה היה סולל לו את הדרך חזרה לחיים המקצועיים. לגבות סכום כזה אחרי תקלה כזו, פיגוע כזה, זה דבר שאני מציע לו לחשוב פעמיים, בשם החברות של פעם".
עומר ינקלביץ׳ משתרבבת לאירוע. גנץ אמר בראיון ב''עובדה'' על השמועות כלפי היחסים ביניהם - "לא מירב כהן, לא מיקי חיימוביץ’, לא עומר ינקלביץ'".
"בוא נדבר על הפיל שבחדר. אני רוצה לומר לשניכם הכי פתוח, הכי גלוי - זה לא מעניין אותי. השמועות לא מעניינות אותי, אני שומע אותן כמו כולם, אני לא בת יענה, אני נדרש לפעמים להתייחס אליהן בשיחות חולין. אני מסרב להתעסק בזה, זה לא התחום שלי. הם לא חברים שלי, אם אנשים בוגרים מחליטים - בלי קשר לשניהם - לעשות אחד עם השני דברים כאלה או דברים אחרים, זה עניינם. כל עוד זה לא מפריע לי בעבודה, זה לא מעניין אותי. אם היה משהו ביניהם, זה לא הפריע לי. זה לא ענייני. באמת, אני לא יודע אם היה, ולא יודע אם לא היה, אין לי מושג וזה לא מעניין אותי".
אני מזכיר לך את פרשת ההדלפות מתחילת הקמפיין של גנץ. נאום הבכורה שלו דולף ואתם מחליטים לקחת את כל אנשי הקמפיין הבכירים לפוליגרף. לפי הפרסומים ינקלביץ׳ לא עוברת אותו בהצלחה.
"האמת היא שיש לי צמרמורת כשאני חושב על זה, כי זה היה נאום ראשון. מזוקק לתוכו כל הדנ”א שעתיד ללוות את גנץ בהמשך הקריירה הפוליטית שלו. כל מילה מחושבת נשקלת בזהב, כל משפט כל ניגון, וזאת אמנות לכתוב נאומים, עכשיו אני חייב להגיד לזכותו של עמית סגל שחלקים מהנאום הם חלקים אותנטיים, ושום דבר לא דלף ממטה הבחירות המצומצם האינטימי שהיה לנו. בשמונה בערב אנחנו צופים במהדורה עם החלקים מהנאום. מזועזעים. ועולה הצעה - אני לא זוכר מי העלה אותה - לעשות פוליגרף לכל חברי הצוות. כמובן שלעשות פוליגרף לכל חברי הצוות המאוד אינטימי, זה דבר מאוד לא נעים".
קשה.
״וכולם מסכימים ללכת לפוליגרף. אנחנו - שש שעות לפני האירוע הגדול שהוא נאום הבכורה - נכנסים למיקסר שם, למתחם במטה, אחד אחרי השני באיזה מצעד כזה מביך למדי, אבל הכרחי. וכולם עוברים אותו בהצלחה. אני לא הייתי צריך פוליגרף כדי לדעת את זה, אבל היינו צריכים את הפוליגרף כדי לשלול מאחרים מחוץ לצוות את הרחש בחש הזה. והתעלומה בעינה. אם זה לא דלף מאף אחד מחברי הצוות האינטימי שיודע על הנאום הזה, אז מאיפה זה דלף? עכשיו אתה נכנס למקום שהוא אניגמטי. על בדיקת הפוליגרף של עומר ינקלביץ', אני - ואני חושב שגם חברי לצוות, שומעים לראשונה מהתקשורת. אנחנו לא יודעים. היא לא עוברת איתנו את הפוליגרף, כי היא לא כאילו חלק מהצוות המקצועי".
אתה הכי מקורב, מה זה אתה לא יודע?
"אני אומר לכם, אתם יכולים לקחת אותי לפוליגרף. עבור רובנו עד היום פרשת הדלפת הנאום היא אניגמה".
כשאתה מחבר את סיפור הפוליגרף של ינקלביץ’ מהקמפיין הראשון לסיפור הקלטת של בכר מהקמפיין השלישי, מה אתה מקבל? עזוב שמועות, רק עובדות.
"אני לא פרשן של ישראל בכר, אני רק רוצה לומר שאם ישראל בכר היה אומר עליי בקלטת מסוימת כזו שגם אני חושב ככה על בני גנץ, הייתי תובע אותו לשון הרע".
אבל לא הכל הלך לרעתו של צוות צור־גנץ בשנה המסובכת הזו. קודם פורסמה קלטת עם שיחה של צור עם נתן אשל, איש סודו של נתניהו, שבה אשל ניסה לגייס אותו לעבוד עבורם. על הדרך הוא גם הסביר מדוע מצביעי ליכוד אוהבים שנתניהו רוקד על השסע העדתי, והוסיף גם כמה התבטאויות לא מחמיאות כלפי מירי רגב. לאחר מכן, פורסמה קלטת נוספת שמראה שנתניהו הוא זה שעומד מאחורי הקלטת של בכר והרב, למרות ההכחשה של רה"מ כי היה לו קשר לזה.
בשיחה שלך עם נתן אשל היה נראה שאתם ביחסי אמון גבוהים. אני מניח שהוא יודע ששיחות מהסוג הזה מוקלטות ובכל זאת הרשה לעצמו לדבר בחופשיות.
"אנחנו מכירים אחד את השני, אבל לא עבדנו יחד בעבר, לא עמדנו לעבוד יחד בעבר, נפגשנו פעמיים בעבר. נפגשנו ב־2013, ביבי קרא לי כי הוא רצה שאני אייעץ לו כשהיה ראש הממשלה. התחמקתי בנימוס בגלל הסיבה שבגללה רצה אותי, וזאת למרות שביבי הוא אחד מהאנשים החשובים בתולדות האומה היהודית המודרנית, מהמנהיגים המחוננים שלנו מבחינת היכולות והידע שלו".
זו הייתה הפגישה היחידה שלך עם ביבי אי פעם?
"כן".
במהלך ניסיונות הגיוס שלך בסבב ב', הוא לא היה? רק אשל?
"רק נתן".
פגישה אחת?
"כן. שאת נסיבות דליפתה אני מציע לנתן לבדוק, עם החוקרים הפרטיים שהוא הפעיל".
מה קורה בשיחה הזאת?
"עולה בשיחה עם נתן משהו שמטריד אותי לא רק כיועץ תקשורת, אלא גם כאזרח, וגם כמי שמלווה מנהיגים ואנשי עסקים. אמרתי לנתן בגילוי לב שאם הייתי מחליט לקחת קמפיין כזה, דבר אחד בוודאות הייתי ממליץ לא לעשות, וזה לא להמשיך את קמפיין השנאה הפנימית שבו לוקחים אוכלוסיות ומשסים אותן אחת בשנייה. להביע מטעני רעל כמו שאנחנו רואים בטוויטר הנורא והאיום הזה של יאיר נתניהו, שהוא נושא הדגל של השנאה והשטנה בחברה הישראלית. ואז אני מבין לתדהמתי שזה מכוון. שזאת פעולה מתוכננת מתחילתה ועד סופה".
תאר את מערך ההתקפה של נתניהו. איך זה עובד?
"יש את המצביא, ביבי. על פיו יישק דבר. אם הוא לא ירצה שיעלה משהו, הוא לא יעלה, יש את מי שמצייץ בשמו או כותב בשמו את הדברים שהוא, בגלל תפקידו הממלכתי, נמנע מלומר, שזה הבן שלו. ותחתיו, הבן שלו הוא כאילו הקמב"ץ, קמב"ץ השנאה, ומתחתיו יש שורה של יועצים שכירים ושורה של נבחרי ציבור שתפקידם להדהד את המסרים האלו כמו ונטילטורים אנושיים עד שהם נטמעים. אם החלטנו שאתה בוגד, אנחנו נפמפם את זה עד שכולם יגידו שאתה בוגד".
וזה מתוזמר, זה לא שהם רואים את יאיר נתניהו ומחליטים על דעת עצמם לפמפם?
"חד־משמעית. רואים את זה במבנה של קמפיין. ואני מסתכל על היאיר נתניהו הזה. בחור כמעט בן 30. אתה אומר לעצמך, סבא שלו היה סוג של גאווה אקדמית, דוד שלו גיבור ישראל, אבא שלו - בין אם תאהב אותו בין אם לאו - אריה, והוא חי על חשבוני. האוכל שיש לו במקרר זה מתקציב המסים שלי, הדלק שהוא נוסע בו הוא מתקציב המסים שלי, האנשים ששומרים עליו. זה בסדר לשמור על ילדים של רה"מ, אבל כשזה מצטרף לסך ההתנהגות הבהמית, זה מדהים אותי שאף אחד מבין כל האנשים שעוטפים את התנועה המפוארת הזו שנקראת 'הליכוד' לא אומר, 'די עם זה'. וכשאני שומע את האדם הכי קרוב לראש הממשלה, כשאני אומר לו, 'תפסיקו עם זה' - אומר לי עם חיוך קטן, 'למה? זה עובד לא רע', אז בעיניי זאת שליחות. זאת הייתה שליחות ללוות את גנץ ולראות את הבנייה של האלטרנטיבה עד המקום הנוכחי, שהיא קודם כל מאזנת את הטירוף שאחז במוסדות השלטון הישראליים".
כבר אפשר להבין שצור, 50, יודע על מה הוא מדבר. בשנותיו בתחום הייעוץ האסטרטגי וניהול המשברים הוא עובד בעיקר מול חברות ועסקים, לרוב הגדולים והחזקים במשק. מלבד זאת ניהל קמפיינים פוליטיים מוצלחים, תיפעל סקנדלים מתוקשרים וחילץ ממלתעות התקשורת הזועמת לא מעט אושיות ודמויות בולטות. לפעמים הוא מייצג את מי שהציבור רואה בתור "הרעים", לפעמים את אלה שנתפסים "הטובים", אבל תמיד עושה את זה עם שיניים חשופות ואש בעיניים. כל הזמן הזה, הוא מקפיד להישאר מאחור, בצללים. חלק מהג’וב.
רשימה חלקית של קליינטים ופרשות שבהן נדרשו שירותיו כוללת קמעונאים גדולים כמו פוקס, תעשיית התרבות, צהרונים ומעונות היום, ראשי היישובים הדרוזיים, ארנון מילצ'ן בתיק 1000, מיקי גנור בתיק 3000, בועז הרפז, חברת איי.די.בי, משבר ההרוגים בנחל צפית, אסון הכרמל, פרשת קצב, קק"ל והסוכנות היהודית, ואחת - מלכה לייפר.
“לייפר שייכת לגלריה מאוד מצומצמת של לקוחות שיש להם בעיה תקשורתית ואנחנו כאנשי מקצוע צריכים להחליט אם אדם זכאי לייצוג תקשורתי או לא", הוא אומר. "בעידן המודרני ייצוג תקשורתי הוא בעיניי חובה כמו ייצוג משפטי בתיקים עם פרופיל גבוה. אם מחר חס ושלום מישהו יתלונן נגדכם תלונה מאוד לא נעימה, מביכה, שתעמיד אתכם במקום מאוד־מאוד לא נוח מול המשפחה ומול הקולגות ומול הציבור, ויתחילו להתפרסם כל מיני כתבות, אני לא אטרוק לכם את הדלת ואני לא אעשה את החשבון של התדמית שלי. התפקיד שלי הוא לחלץ אנשים ולהבטיח להם משפט צדק. ובכל מקרה, כשהרגשנו שמשהו לא תקין בהתנהלות של הגורמים שסובבים את התיק הזה, חתכנו ממנו כבר לפני חודשיים. אפילו לא הפקדנו את הצ’ק".
בסיבוב הבחירות השני, צור נקרא מסיבה מיוחדת במינה. אחרי מבול ההדלפות בסיבוב הראשון, המפלגה שכרה חברה בשם IGC, שבין השאר מספקת אבטחת מידע ועוד כל מיני שירותים שנדרשים למי שלא רוצה למצוא את עצמו עם כותרות מביכות כל ערב. בין המנהלים של IGC נמצאים שמות כבדים, כמו יעקב פרי וגם צביקה נוה, אחיו של אפי נוה. אלא שמהר מאוד היחסים עלו על שרטון ושוב כחול לבן הסתבכה בסיטואציה רגישה. צור הוזמן כדי לנטרל את המוקש.
בסיבוב הבחירות השלישי, כשצור שוב בתפקיד בכיר בקמפיין, IGC כבר עובדים עם הליכוד. אבל בתוך כל הסבך הזה, צור מתחיל לחשוד ש־IGC אספו כל העת חומרים על גנץ ואנשיו - בהם צור עצמו. הוא אף מגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא.
"אנחנו מכירים את IGC מן העבר, ויש לנו ניסיון רע מאוד עם האמינות של החברה הזו, רע מאוד. והוא מגובה במסמכים וביותר מזה. ואנחנו מבינים שהסכנה שבהעסקת החברה הזאת היא סכנה ממשית לכחול לבן. אבל אני מבין בתהליך ההיפרדות מהם שב־IGC נאסף מידע".
איך אתה מבין?
"אני לא יכול לענות על השאלה הזאת. אבל אם שאלתם אותי מקודם האם אני מעריך או האם אני בוודאות מוחלטת? אז אני בוודאות מוחלטת".
ואיסוף המידע הזה של IGC לגיטימי בעולמות שלך?
אם הפעולות חוקיות, זה לגיטימי. חקירה פרטית זה דבר לגיטימי, לא לגיטימי לחצות את גבולות החוק".
למה חשדת שהם חצו את גבולות החוק?
"קיבלנו מידע שמעלה חשד לכאורה למעשים בלתי חוקיים, וביקשנו מהמשטרה לחקור אותו. לצערי עד עכשיו לא זומנו לתת עדות בהקשר לתלונה הזו למרות שחלפה כבר עוד מעט חצי שנה, ואם הייתי שייך לצד השני אז הייתי אומר, איך הולך המשפט? 'לא ביבי לא חוקרים?' אז יש גם 'אם ביבי - לא חוקרים'. אבל אני בטוח שעוד יקראו לנו לבוא לתת עדות, וזה לא קשור לכך שמזלזלים בנו".
מאז שהסתיים הקמפיין השלישי והמפרך, צור, לפחות ברמת הפיירול, כבר לא עובד עם גנץ, אבל עדיין מייעץ כחבר. הוא חושב שגנץ עשה נכון כשהצטרף לממשלת אחדות עם נתניהו. "חד־משמעית הייתי בעד", הוא אומר. "הייתה התלבטות מאוד גדולה אם להיכנס לממשלת אחדות או לא. ואנחנו חיים בתוך ההתלבטות הזאת, ומגיעה נקודה מסוימת - שהדיווחים על מה שקורה עם הקורונה בעולם הופכים להיות מאוד מטרידים. אין מנוס מלהתחיל מו”מ".
וידעת שכך זה יסתיים עם יש עתיד?
לא היה לנו ספק, גם לגנץ. ואני יכול לומר לכם שלראות אותו מתייסר באמת - ואת זה ראינו לא פעם ולא פעמיים אצל גנץ, התלבטות והתייסרות - אבל בסוף הוא חתך, כמו שהוא חתך בכניסה לפוליטיקה, הוא גם חתך פה. אני אספר לכם משהו שלא יצא עד היום. הייתה לחברי הצוות המצומצם של גנץ שיחת התייעצות אינטימית שהסתיימה באחת בלילה, ובשבע בבוקר התקיימה פגישה בינו לבין נתניהו שלא פורסמה עד היום. הפגישה נועדה למטרה אחת, היא התקיימה בבלפור בארבע עיניים לבדוק אם יש בצד השני פרטנר. ובשיחה הזאת הבנו שיש רצון עז גם בצד השני לאחד כוחות".
הוא אפילו מאמין שבתום שנה וחצי, באמת יש סיכוי טוב שגנץ יהיה ראש ממשלה.
למה אתה חושב שנתניהו יתפנה מבלפור?
"תשמעו, החיים יותר חזקים גם מביבי. ביבי הולך למשפט, ואם הוא מוכן להקשיב לעצה של לא מקורב ואולי אפילו סוג של דמון בעיניו, אבל עצה ממקום פטריוטי של אזרח שלא מעוניין לראות עוד ראש ממשלה, סמל לאומי, מתבוסס בתוך הביצה הטובענית המשפטית הזאת, בגילו המופלג, ואחרי קריירה כל כך עשירה - אני ממליץ לו ללכת לעסקת טיעון.
אתה חושב שזה יקרה בלוח הזמנים הזה, עד סוף השנה וחצי?
"אני חושב שנתניהו הוא יותר חכם מכל סביבתו הקרובה, והוא מבין את זה שעסקת טיעון בשלב הזה - בשלב שהוא יחליט - היא הפתרון הנכון יותר עבורו מבחינה היסטורית. הדרך שבה הוא ייכתב בספרי ההיסטוריה".
למה לא נשיאות?
כי לא יהיה לו רוב לנשיאות.
מה לגבי ההשתלחויות שלו במנדלבליט?
"ההשתלחויות במנדלבליט הן חלק מאסטרטגיה מכוונת שמטרתה לסלק את מנדלבליט מהזירה, בהנחה שאם מנדלבליט יסולק, כתבי האישום יבוטלו. זו האסטרטגיה. ולכן מנדלבליט עובר חוויה אישית מטלטלת. מפתיע אותי שהאיראנים לא מתעניינים בטלפון שלו. אולי יש ישיבה עכשיו במטה האיראני. אבל אני חושב שזה חלק מאותו מסע חסר גבולות של הרעלת החברה הישראלית מבפנים".
ומה יהיה בליכוד ביום שאחרי נתניהו? מי יירש אותו?
"מנהיג הליכוד הבא יהיה ראש המוסד, יוסי כהן”.
למה הוא ולא נגיד סער? או אדלשטיין?
"בשביל להגיע לעמדת הנהגה בישראל, אתה צריך שתי תכונות: צ'ארם ואכזריות. בלי השילוב של שניהם, אתה לא יכול להיבחר. ויוסי כהן - אני לא יודע אם הוא עושה את זה, כי אני לא מכיר אותו - אבל הוא נבנה בצורה כזאת שעל יכולות הצ'ארם שלו מדברים בהרחבה, וביכולות האכזריות שלו הוא גובר ביי פאר על כל המועמדים האחרים. וכשהוא ישתחרר - ואם לא יהיו לו בדרך דברים שיפריעו לו, הוא יהיה מועמד מאוד רציני".
ממפלגת הליכוד נמסר בשם רה"מ בנימין נתניהו: "רונן צור מדבר שטויות. מספיקה העובדה הידועה שהשב״כ הוא זה שהתריע בפני גנץ על הפריצה האיראנית לטלפון שלו כדי להוכיח זאת. לליכוד אין שום קשר לכך או לדבריו של ישראל בכר.
"ככלל, לא ראוי להתייחס למכלול הטענות הכוזבות של רונן צור, שעשה הכל כדי לגרור את מדינת ישראל לבחירות רביעיות בעיצומו של משבר הקורונה ובזמן שאזרחי ישראל זקוקים לממשלה שתפעל להצלת חייהם ופרנסתם. מי שחתום על אינספור קמפיינים משחיתים ופוגעניים הוא האחרון שיכול להטיף על שיסוי ושנאה".
מישראל בכר נמסר: "שקרנותו של צור אמנותו. כיחצ״ן הוא יודע שטענותיו אינן שוות התייחסות מכיוון שאף פעם לא ניהל קמפיין לראשות ממשלה. הצעתי לצור בערב הבחירות השלישיות לעבור בדיקת פוליגרף במשותף שתוכיח מי דובר אמת ומי הפך את השקר לאמנות. טענותיו בדבר שיקולים זרים שקריות, מופרכות, ונובעות מקנאה מקצועית מובנת.
"אני גאה בעבודתי המקצועית במשך 20 שנה כקמפיינר וכאסטרטג. רק אזכיר כי עבדתי לצידו של נתניהו במשך חמש שנים, והייתי שותף להקמת כחול לבן וניהול שלוש מערכות בחירות של מפלגה חדשה שהצליחה להביא תוצאות היסטוריות. זאת במקביל לקמפיינים ארציים אחרים מוצלחים. כן אציין את עבודתי עם אריה דרעי ובניית אסטרטגיית החזרה שלו לחיים הפוליטיים, וכמובן הקמת מפלגת כולנו של משה כחלון, נפתלי בנט ואחרים.
"המגוחך בכל הסיפור הוא שהיה זה בכלל צור שהתנגד להקמת כחול לבן בתרגילים שונים ויש לכך העדים הפוליטיים והמקצועיים רבים. לצערי, ביום עזיבתי את כחול לבן היו למפלגה 33 מנדטים, וכיום רק 12 בסקרי דעת הקהל בהובלתו של צור. עם סיום הקמפיין השני כאשר כחול לבן ניצחה במספר המנדטים והובילה עם גוש גדול יותר, היה זה צור שהביא 'מידע סודי' לבני גנץ כי נתניהו טומן לו מלכודת, ובכך תרם להחלטה השגויה שלא להקים ממשלת אחדות, מה שהיה מביא את גנץ ללשכת רה”מ כבר היום!!! ההיסטוריה תשפוט".
מחברת CGI נמסר: "דברי רונן צור כלפי CGI הינם שקריים, אין בהם אמת והם מהווים דיבה והוצאת לשון הרע מהסוג החמור ביותר. CGI פועלת אך ורק כחוק ומעולם לא סטתה מהוראות החוק. חברת CGI אינה נוהגת למסור מידע על עבודות שהיא מבצעת עבור לקוחותיה, והיא אינה רואה סיבה לסטות ממדיניותה זו גם כעת".
מטעם יאיר נתניהו לא נמסרה תגובה עד פרסום הכתבה.
