המדינה מחלקת מתנות - מי המרוויחים הגדולים?
רשות החשמל בזריקת עידוד לשוק הסולארי בישראל- הכריזה על הארכת המכסה התעריפית לגגות סולאריים עד סוף 2020. המשמעות - בעלי גגות גדולים יכולים להרוויח תשואות פנומנליות על משאב בלתי מנוצל כלל- הגג שלהם
רשות החשמל פרסמה לפני מספר שבועות (19.5.20) את החלטתה על הארכת המכסה התעריפית למערכות סולאריות עד 200 קילו וואט מותקן. רשות החשמל היא הגוף האמון על הפיקוח ואסדרה של משק החשמל בישראל והיא הזרוע של משרד האנרגיה שאחראית בין היתר לקבוע את הכללים למשק הסולארי בישראל.
לא כל המערכות הסולאריות שוות
קיים הבדל משמעותי בין הקמת מערכת סולארית על קרקע לבין הקמת מערכת על הגג. בעוד שמערכת קרקעית תהיה בדרך כלל בהספק גבוה של 10 מגה וואט לפחות, המחיר אותו מקבל יצרן החשמל הסולארי נקבע במכרז תחרותי שמשתתפים בו שחקנים גדולים עם כסף חכם ולכן המחיר הוא מחיר עלות עם מעט רווח. לעומת זאת, הקמת מערכת סולארית על גגות מבנים משתלמת הרבה יותר לבעל המערכת - ישנה התחייבות של המדינה לרכוש את החשמל המיוצר במחיר קבוע מראש ל-25 שנה - כיום התשלום אותו רשות החשמל מתחייבת לשלם הוא 45 אג' לקוט"ש מיוצר לא כולל מע"מ.
מהי אנרגיה סולארית?
אנרגיה סולארית (אנרגיית שמש) היא שם כולל לתחום העוסק באנרגיה שמקורה בקרינת השמש. הטכנולוגיות לאנרגיה סולארית רבות ומגוונות, והודות לפיתוחים בתחום ממשיכים לייצר מתקנים משוכללים יותר, בעלויות שהולכות ופוחתות.
מערכת פוטו-וולטאית או מערכת סולארית היא אוסף של פאנלים המורכבים מתאים פוטו-וולטאיים שמיוצרים בדרך כלל מסיליקון. הסיליקון מצוי בשפע, אינו מתכלה, וכרייתו אינה מזיקה במיוחד לסביבה. הסיליקון הוא חומר מוליך למחצה, ואיכות ההולכה מושפעת מרמת הקרינה שמגיעה אליו ומטמפרטורת הסביבה. לרוב, הפאנל הסולארי מכיל חיבור טורי של תאים פוטו-וולטאיים הממוסגרים באלומיניום ומכוסים בזכוכית שקופה.
מה זה קילו וואט מותקן?
מי שלא רוצה להתעמק במושגים יכול לקפוץ לפסקה הבאה. לאלו שאוהבים להבין עד הסוף, מומלץ להשקיע מעט מאמץ ולהכיר את מושגי הבסיס. נתחיל בהסבר קצר על כמה מושגים בסיסיים בחשמל ונעשה זאת באמצעות אנלוגיה של חשמל למים.
וואט היא יחידת מידה של הספק אם נשווה חשמל למים שזורמים מצינור לבריכה אז ההספק יהיה הקוטר של הצינור הממלא את הבריכה- ככל והצינור יותר עבה ההספק שלו יותר גבוה והוא מסוגל להעביר יותר מים.
וואט-שעה (Watt-Hour) היא יחידת מידה של אנרגיה- כמות האנרגיה שיוצרה או נצרכה במשך שעה. אם דימנו את הוואט לקוטר הצינור, וואט-שעה זה מיכל מים שהצינור ממלא בשעה אחת. קילו-וואט-שעה או קוט"ש הידוע הוא בסך הכל 1,000 (=קילו) מיכלים כאלה.
ההספק או הגודל של מערכת סולארית נקרא קילו וואט מותקן או קילו וואט שיא (KWP) ומתאר את כמות האנרגיה שהמערכת יכולה לייצר בתנאים אידאליים. למשל, מערכת בהספק של 100 קילו וואט יכולה לייצר בשעה נתונה 100 קוט"ש.
השמש מספקת כ-1000 ואט למ"ר. רמת הנצילות של הפאנלים הסולאריים עומדת היום על כ-20%, קרי כל 1 מ"ר מספק 200 וואט שעה אנרגיה בשנה. ככלל, כדי לספק 1 קילו-ואט (קו"ט) יש צורך ב-7.5-10 מ"ר. למערכת כזו יש הספק של 1" קו"ט מותקן". קו"ט מותקן מייצג את ההספק החשמלי של המערכת בתנאים אידאלים של אור ישיר ומצוין על ידי ההספק הנקוב של הפאנלים המרכיבים אותה- למעשה זהו הגודל של המערכת. בשעות הלילה, בחורף ובעת עננות או אובך יורד ההספק, ולכן יש למדוד את הצריכה לפי שעות השמש הישירה ביום ממוצע, ולחשב את ההספק הממוצע השנתי שמביא בחשבון הבדלים במצבי מזג האוויר ובשעות האור.
כמה כסף נקבל על כל קילו וואט מותקן ?
בישראל, הנחשבת למדינה עשירה בקרינת שמש, ייצור החשמל מהספק של 1 קו"ט מותקן נע בין 1600-1800 קילוואט לשעה (קוט"ש) בשנה- בממוצע הנתון עומד על 1700 קוט"ש לשנה, אם נחזור להחלטת רשות החשמל שמאפשרת להקים מערכת ולמכור את החשמל לחברת החשמל ב-45 אגורות נקבל שכל קילו וואט מותקן יכניס 765 ₪ לשנה (0.45*1700).
אז מה האינטרס של המדינה שיקימו מערכות על גגות?
על מנת לעמוד ביעד שהציבה המדינה אי אפשר להסתמך רק על מתקנים קרקעיים - הזמן שלוקח להקים שדה סולארי הוא בין 5-3 שנים והוא יכול להתארך אף מעבר לכך. זהו זמן ארוך מאוד בהתחשב בקבועי הזמן המצופים על מנת לאפשר עמידה ביעדים, זאת בשל תהליך מורכב וארוך רגולטורית שדרוש לצורך הקמת שדה שכזה הכולל שינוי יעוד הקרקע, אישורי תוכניות בוועדה המקומית, סקרי התכנות מול חברת חשמל, הוצאת היתרי בניה, זכייה במכרז תחרותי למכירת החשמל ועוד.
לעומת זאת, בהקמת מתקנים סולאריים על גבי גגות אפשר לחבר מערכת לחברת החשמל בפחות מחצי שנה זאת בשל הקלות רגולטוריות נרחבות שבוצעו וביחוד בשל תקנות תכנון ובנייה חדשות שנכנסו בשנים האחרונות ועודכנו מאז מספר פעמים, המאפשרות להקים מערכת של עד 700 קילו וואט מותקן (מערכת ענק שדורשת גג של כ-5.5 דונם) ללא היתר בנייה אלא רק דיווח על העבודה הפטורה מהיתר באתר ייעודי, מה שמאפשר הקמה מסיבית של מאות מגה וואטים בזמן קצר מאוד.
כמו כן, כאשר מקימים שדה בדרך כלל נדרש שיפור של רשת החשמל והחשמל מיוצר בצורה ריכוזית בשדות גדולים הממוקמים באזורים מרוחקים, מה שדורש הולכה יקרה שגורמת לאיבודי חשמל. כאשר המערכת מייצרת חשמל על גג מבנה, למרות שחברת החשמל משלמת על החשמל שיוצר, המבנה משתמש בחשמל שמיוצר אם יש צריכה כלשהי במבנה, מה שחוסך את עלויות ההולכה וההשנאה. כמו כן, גם אם המבנה עצמו לא צורך את החשמל, מבנים בסביבת מקום שצורכים חשמל בשעת הייצור ייהנו מחשמל זה.
גם מבחינת אבטחה וזמינות הרשת, הביזור של מתקנים סולאריים קטנים רבים הוא בטוח לאין ערוך מאשר הסתמכות על נקודת מרכזית אחת, שכשל בה יכול לגרום להשתקת אזורים נרחבים במיוחד על רקע המצב הבטחוני המתוח השורר בישראל.
כשבעל הבית משתגע כדאי להיות עם גג פנוי
אם המספר – 45 אגורות לקוט"ש לא אומר לכם הרבה, נציין שלצורך השוואה, מחיר החשמל שאותו משלם צרכן ביתי עומד בשעת כתיבת שורות אלו על 46 אג' שמתוכן רק כ-27 אג' משקפות את עלות הייצור. המחיר שאנו משלמים על חשמל כולל עלויות רבות נוספות מלבד עלות הייצור עצמם של הובלת החשמל, תשלום על גודל החיבור ורווח לחברת חשמל. כלומר, המדינה על מנת לעודד את המעבר לאנרגיה ירוקה משלמת על החשמל הסולארי יותר משווי האמיתי בשוק החופשי.
נחזור על כך שוב: המחיר הכולל שאנו משלמים היום בצריכה ביתית נמוך מהמחיר אותו המדינה מסכימה לשלם לבעל גג על ייצור החשמל לבדו מבלי לכלול את המרכיבים השונים!
"השווי האמיתי של חשמל סולארי הוא המחיר שאותו מסכימים יזמים פרטיים לקבל במכרזים של המערכות הקרקעיות הגדולות. לדוגמה, ביוני 2019 פורסם ע"י ועדת המכרזים לפרויקטי אנרגיה סולארית על זוכה במכרז להקמת תחנת כוח סולארית באשלים לאחר שהצעתו עמדה על מחיר חסר תקדים של 8.68 אגורות לקוט"ש, הזול ביותר לייצור חשמל בישראל, לרבות ייצור בעזרת דלקים מזהמים", אומר לנו נדב אפרתי, מנכ"ל ניר סולאר אנרגיות, חברה יזמית גדולה בתחום.
"המדינה נותנת מתנה אדירה לבעלי הגגות. וכאשר מסתכלים על כך כעסקה פיננסית המצב טוב אפילו יותר, המדינה מתחייבת לבעלי מערכות סולאריות לרכוש מהם את החשמל המחיר ידוע מראש שהוא גבוה בהרבה ממחירו האמיתי. דמיינו בעל עסק שנכנס אליו לקוח ומתחייב לרכוש ממנו את סחורה למשך 25 שנה ובמחיר קבוע מראש ובמקרה הלקוח הזה הוא לא אחר מאשר המדינה- כלומר הסיכוי שהלקוי יעמוד בהתחייבות מאוד גבוה ולמעשה שקול לביטחון שנותן אג"ח מדינה, כאשר לוקחים בחשבון שמדובר על טווחים ארוכים של הסכמים – 25 שנה, מבינים עד כמה הפרס שמקבלים בעלי הגגות הוא גדול".
כמה אפשר להרוויח ממערכת סולארית?
לדברי אפרתי, "ניקח לדוגמה בעל רפת או מפעל עם כ-2500 מ"ר גג פנוי. אדם כזה יכול להקים מערכת סולארית של 200-300 KWP שתייצר לו כ-230 אלף ₪ בשנה. אם נחשב את ההכנסות למשך תקופת החוזה עם חברת חשמל אנחנו נגיע לכמעט 6 מיליון ₪, זה פשוט מדהים"!
כאשר הגג גדול יותר אפשר לנצל גם את שאר השטח הנותר ולהרוויח בהתאם. אם קיים מונה נוסף באותו מבנה ניתן להקים מערכת נוספת בתעריף הגבוה של 45 אגורות, ובמקרה כזה יש להקפיד על הפרדה חשמלית של המערכות השונות הקיימות על אותו הגג. ואם לא קיים מונה נוסף, אפשר להקים מערכת נוספת באסדרת גגות גדולים בתעריף נמוך משמעותי – אך אפשר גם לצרוך חשמל ובכך להקטין את חבות החשמל בעיקר לצרכני תעו"ז שמשלמים בחודשי הקיץ תעריפים גבוהים ואז הייצור של המערכת הסולארית הוא גם הייצור הרב ביותר מה שיכול להביא למפעלים ומבנים עם צריכה גבוהה חיסכון משמעותי בחשבון החשמל מלבד הרווח מהמערכת התעריפית.
"כמובן שכדאי לקחת בחשבון עלויות שונות: החזר ההלוואה לבנק והריביות, אחזקה שנתית של שטיפות וניטור, ממירים שצריך להחליף מידי מספר שנים, ירידת תפוקה של הפאנלים במשך השנים, ביטוחים ועוד", מזכיר אפרתי. "חשוב להכיר שכאשר משכירים את הגג כל העלויות האלו מושתות על החברה השוכרת, אך גם אם מחשבים את כל ההוצאות, התשואות של הפרויקט עומדת על מעל 20% והתשואות להון גבוהות מ-90%! אלו תשואות פנטסטיות שאי אפשר למצוא אפילו אצל מיידוף בכבודו ובעצמו, במיוחד לאור הביטחון הרב בהשקעה והסיכון הנמוך. מי אמר שאין מתנות חינם"?
מהם התנאים להקמת מערכת?
מה שנדרש להקמת מערכת הוא קודם כל גג הבנוי לפי החוק בגודל מתאים ושאינו מורכב מאסבסט. כלל אצבע הוא שעל כל 7.5 מ"ר של גג ריק ניתן להקים קילו וואט מותקן אחד שייצר בממוצע 1700 קוט"ש לשנה. בשל השיפור התמידי בטכנולוגיות הפאנלים המאפשרות ניצולת גבוהה יותר של השמש, ניתן לבנות מערכות גדלות יותר על אותו תא שטח. בשנים האחרונות התרחש שיפור אדיר ומפאנל סטנדרטי בהספק של 330 וואט בשנת 2018, כיום ניתן לרכוש במחירים זהים ואף נמוכים יותר פאנלים בהספק של 440 וואט.
הדבר השני הנדרש הוא גודל חיבור תואם לגודל המערכת אותה ניתן לבנות, גודל החיבור הוא הגודל הקובע כמה חשמל אפשר לצרוך במבנה מסוים בזמן נתון, ככל שגודל החיבור גבוה יותר כך ניתן לצרוך וכן להזרים יותר חשמל. במידה שגודל החיבור אינו מתאים, ניתן להגדיל את החיבור אך זהו תהליך מורכב שנדרש להבין את המשמעות שלו לפני שנכנסים אליו.
הדבר האחרון הוא כניסה למכסה של חברת החשמל. זהו תהליך ארוך של מספר חודשים שכולל הגשת תוכניות חשמל ופרטים טכניים שונים על המערכת, וכולל בדיקה של חברת חשמל האם ניתן להקים מערכת ואין עומס ברשת שמשמעותו שהרשת אינה יכולה להכיל עוד הזרמה של חשמל סולארי בשל הזרמה קיימת המנצלת את "רוחב הפס" של התשתית. מצב שכזה קיים בעיקר באזורים מסוימים בארץ כגון הנגב המערבי ובקעת הירדן שם יש שדות סולאריים גדולים שמנצלים את הרשת עד תום. את כל תהליך הבדיקה עורכת בדרך כלל החברה הסולארית שאיתם בחרתם להקים את המערכת. חשוב לשים לב שלחברה יש מחלקת רגולציה טובה ואיכותית - לא מעט בעלי גגות שרצו להקים מערכת בזול והתקשרו עם חברות שלא הבינו את הדקויות של הרגולציה נפלו - ואיבדו את המכסה.
מה לגבי מימון בנקאי והאם יש דרך לעקוף אותו?
ניתן להקים היום מערכות סולאריות גם ללא מימון בנקאי ע"י השכרת גג לחברה שמתמחה בהשכרת גגות למערכת סולארית. "אנו רואים תנועה מסיבית של לקוחות מאוכלוסיות שונות שבוחרות דווקא בנתיב הזה של השכרת הגג, מספר אפרתי, מנכ"ל ניר סולאר המנהלת פורטפוליו מערכות עשיר של מערכות סולאריות בבעלותה. "כיום, כשעלות מערכת יכולה להיות מעל מיליון ₪, לא כל בעל משק עם סככה גדולה רוצה להעמיס על האובליגו שלו סכומים כאלו. כמובן שגם לא לכולם הבנק מסכים לספק אשראי בהיקפים כאלו, לכן אנשי עסקים בתחום הנדל"ן, מושבים וישובים, חקלאים ובעלי מפעלים מעדיפים יותר ויותר להשכיר את הגג".
ניטור ותחזוקה - מרכיב חשוב
"כמובן שבחירה במסלול שכירות הגג מבטיחה גם ראש שקט ומקסום הרווחים מהמערכת לאורך תקופת ההפעלה. על מנת שהמערכת אכן תניב את התפוקות המצופות יש לתחזק את המערכת ולשטוף אותה באמצעות מים מזוקקים ואמצעים נכונים מספר פעמים בשנה, מוכרחים לנטר את הביצועים מידי יום וכאשר צצה תקלה או שהייצור יורד לעומת מערכות דומות יש לטפל בהקדם בבעיה. למשל, אצלנו בניר סולאר יש צוות פנימי של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה המורכב ממנטרים אנושיים מיומנים, מהנדסי חשמל וטכנאים, שכל תפקידו הוא להבטיח תשואה מקסימלית. בנוסף על כך, יש לנו מערכות מחשוב ותקשורת שהתאמנו לצרכים שלנו הכוללים אלגוריתמים חכמים המבטיחים מקסום של התפוקות".
האם העסקה תהיה כדאית למשך זמן רב?
ממש לא. ובהרחבה: כבר ביוני השנה הייתה אמורה להסתיים המכסה הקיימת והתעריף הנוכחי היה אמור לרדת משמעותית. כמו כן, ההספק שיתאפשר היה במקור 100 קילו וואט מותקן והוגדל בהוראת שעה ל-200, מה שהכפיל את כדאיות העסקה בגגות גדולים. הוראת שעה זו הוארכה בשל הקורונה אך בסוף שנת 2020 היא תסתיים ואין סיבה שיחדשו אותה אלא אם כן נראה קטסטרופה בסדר גודל של הקורונה שתגרום לכך.
