עד לפרוץ מגפת הקורונה בעולם נחשבה בודפשט לאחד מיעדי הנופש הבולטים והמבוקשים בקרב תיירים ישראלים. מחירי הלינה, האוכל והבילוי הנמוכים לצד הארכיטקטורה המרשימה ונהר הדנובה הזורם במרכזה, הם שהפכו את הבירה ההונגרית לעיר נופש אטרקטיבית במיוחד. לכך תרמו גם הסכם ה"שמיים הפתוחים" וטיסות הלואו קוסט הזולות - שאפשרו לנופשים הישראלים לטוס לסוף שבוע בעיר באופן ספונטני ומבלי לתכנן את נסיעתם זמן רב מראש.
- עוד כתבות בסדרה:
- אופטימיות זהירה: מתי נוכל לחזור לנפוש בברלין?
- אי בודד: איך בסיני שורדים את הקורונה?
"התיירות מהווה כ-10 אחוז מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי - א"ה) של הונגריה, ומייצרת תעסוקה לכ-400 אלף איש במדינה", אומרת שלי כרמי, ישראלית לשעבר המתגוררת בבודפשט במשך 19 שנה ובשלוש השנים האחרונות מדריכה תיירים, בעיקר ישראלים אך לא רק, בעיר. "ב-2019 התארחו 12.8 מיליון תיירים במלונות בהונגריה, ולמעשה זו הייתה שנת שיא עבור התיירות הנכנסת, כאשר הגידול הרב ביותר היה במספר התיירים מישראל (10 אחוז) שנכנסו למדינה".
לדבריה, לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה נמצא כי מספר התיירים שהגיעו להונגריה בשנה החולפת עבר את מספר התיירים שנכנסו לאוסטריה, ומתקרב לכמות התיירים שנכנסו לצ'כיה. "ההונגרים קיוו שהמגמה החיובית תימשך גם ב-2020, ושהונגריה תהפוך למדינה המובילה בתיירות במרכז אירופה", היא מוסיפה.
רצונות לחוד ומציאות לחוד, וכך בחסות הקורונה במקום להפוך למובילת תיירות - בתחילת חודש מרץ האחרון, מצאה עצמה הונגריה ללא תיירים כלל ועם אחוזי אבטלה גבוהים (הנתונים האחרונים מלמדים שהאבטלה בהונגריה עלתה ל-4% באפריל, ולדברי פרשנים ייתכן שהמספר בפועל הוא אף כפול) ועם תחזית פסימית למדי של ה-OECD שמצביעה על כך שהכלכלה ההונגרית, שגדלה ב-4.9% ב-2019, עלולה להתכווץ ב-8% השנה וב-10% בשנה הבאה, זאת בהנחה המצערת שהמגפה תתפרץ לכדי גל שני נוסף במדינה.
נכון לכתיבת שורות אלה, יש 906 חולים פעילים בהונגריה, ומאז פרוץ המגפה דיווחה המדינה על 4,123 נדבקים ו-577 מתים - במדינה של 9.7 מיליון תושבים. נכון לימים האחרונים, מספר הנדבקים היומי עומד על בין שניים לשמונה.
המספרים הלא גבוהים יחסית של הנדבקים בנגיף בהונגריה, כמו גם במדינות נוספות במזרח אירופה נובעים, לדבריה של כרמי, מכמה גורמים שונים: "יש כמה גרסאות לכך, אחת מהן היא ההנחה שהחיסון נגד שחפת בו חוסנו רבים מתושבי מזרח אירופה בילדותם, מעניק להם הגנה מפני הנגיף ומונע את הידבקותם. ההנחה שלי היא שהמספרים הנמוכים הללו נובעים כתוצאה מכך שהציבור ההונגרי די ממושמע, ושומר ברובו על עטיית מסכות בתחבורה הציבורית ובמקומות סגורים. מצד שני, לא עשו פה הרבה בדיקות ביחס למדינות אחרות ולכן קשה לדעת מה המספר האמיתי של הנדבקים כאן. בכל מקרה מספר המתים, יחסית למדינות אחרות, הוא אכן נמוך".
על אף מספרי הנדבקים והמתים הנמוכים בהונגריה, באמצע חודש מרץ הכריזה הממשלה על מצב חירום במדינה, ומגבלות התנועה נכנסו לתוקפן. ב-16 במרץ נסגרו גם גבולותיה, והכניסה למדינה התאפשרה לאזרחי הונגריה בלבד.
במקביל ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הודיע על הגבלות נוספות, בהן ביטול כל האירועים ואיסור על מסעדות ובתי קפה לפעול מעבר לשעה 15:00. רק חנויות מכולת ובתי מרקחת הורשו להישאר פתוחים. כשבוע ימים לאחר מכן, ב-27 במרץ, הודיע אורבן על סגר כללי בכל רחבי הונגריה בשל התפשטות הנגיף.
"במהלך תקופת ההגבלות אסור היה לצאת מהבית ללא סיבה מוצדקת (רכישת מצרכי מזון, תרופות בבית המרקחת, פעילות ספורטיבית בחוץ ומספרות), במקומות סגורים נדרשה עטיית מסכה וחלה חובת שמירה על מרחק של 1.5 מטרים בין אדם לאדם", מתארת כרמי.
בדומה לישראל, בתחילת מאי החלה הונגריה ביציאה הדרגתית מהסגר. אחד מהצעדים הראשונים היה פתיחת האזורים החיצוניים של המסעדות ובתי הקפה, ובהמשך נפתחו גם הפארקים. הפתיחה ההדרגתית נערכה בכל רחבי המדינה מלבד בבודפשט הבירה, שם נרשם מספר הנדבקים הגדול ביותר.
"את בודפשט החלו לפתוח שבועיים מאוחר יותר, ובשלב הזה כבר ניתן האישור לשבת בחלל הפנימי של המסעדות ובתי הקפה. בריכות השחייה נפתחו, מוזיאונים, כמה מבתי הקולנוע, הקניונים וגני החיות. גם שירותים ממשלתיים שעד אז היו סגורים - נפתחו לפעילות. עם זאת, מוסדות רבים כמו תיאטראות, אולמות אירועים, מוזיאונים ועוד נותרו סגורים עד 18 ביוני - אז הוסרו כל המגבלות במדינה, מלבד חובת עטיית המסכה במקומות סגורים, שמירת המרחק והגבלת מספר המשתתפים באירועים. פסטיבלים המוניים שתוכננו להיערך בקיץ - בוטלו.
התושבים כבר חזרו למלונות ולמסעדות?
כרמי: "לרוב, החללים הפנימיים של המסעדות שוממים לגמרי, אפילו במסעדות שפועלות באזורים הנחשבים לתיירותיים במיוחד (הרובע היהודי ואזור 'ואצי אוצה'). רוב האנשים, אם הם כבר יוצאים לאכול במסעדה, מעדיפים את אלו שמאפשרות ישיבה בחוץ. הבעיה היא שמזג האוויר בחודשיים האחרונים היה די אפרורי וירד הרבה גשם, כך שבסופו של דבר הלקוחות נאלצו להיכנס פנימה בכל זאת או לחזור לביתם.
"חלק מהמסעדות הורידו קצת מחירים כדי למשוך גם את הקהל המקומי שנמנע מיציאה למקומות התיירותיים היקרים, ויש גם כאלו שנסגרו או שעוד לא מעוניינות לפתוח בגלל הכמות הקטנה של המבקרים. בגזרת המלונות, רוב אלו שפועלים בבודפשט עדיין סגורים, ובאלו שפתוחים אין כמעט נפש חיה. מחוץ לעיר נפתחו יותר מלונות, כשרובם מתכוננים לבואם של תיירים מקומיים. ההנחה כאן היא שלא תהיה הרבה תיירות חוץ בקיץ הקרוב, ואני באמת לא יודעת מה יעלה בגורלם - בעיקר של אלו שפועלים בבירה, כי עד למגפה רובם אוכלסו בעיקר על ידי תיירים זרים. ההונגרים מעדיפים לנפוש במלונות שנמצאים מחוץ לבודפשט, למשל באגם הבלטון ובאגר. לא ברור לי גם מה יעלה בגורלן של החנויות הרבות בקניונים ובמדרחוב הראשי של העיר".
הממשלה ההונגרית מנסה לסייע לענף התיירות שלה?
"הממשלה כבר הודיעה שתסייע גם לעובדים בתחום התיירות וגם לפיתוח התשתיות – מלונות, בריכות, מסלולי רכיבה על אופניים, מסלולי טיולים, וכו'. הדרך העיקרית היא באמצעות הקלות מס של 66 מיליארד פורינט (הכסף המקומי, שווה ערך לכ-720 מיליון שקל - א"ה) לענף. בנוסף, היא הבטיחה להעניק משאבים נוספים לאזורים בעלי עדיפות תיירותית למשך שלוש השנים הקרובות, בהם כל מה שקשור לתשתיות, למענקים, להקלות מס כאמור ולהלוואות".
לפני כשבוע נרשמה אופטימיות זהירה בגזרת התיירות בבירה, לאחר שהונגריה פתחה את גבולותיה למדינות האיחוד האירופי, ומעתה תאפשר לתושביהן להיכנס להונגריה ללא חובת בידוד. "כחברת האיחוד האירופי, הונגריה שותפה להחלטות ולתוכנית האיחוד לשיקום התיירות באירופה. אחד מהצעדים הראשונים במסגרת אותה תכנית, היה ההכרזה על פתיחת הגבולות של מדינות האיחוד זו לזו. בנוסף, ממשלת הונגריה גיבשה תוכנית להצלת המשק כולו על ידי השלמת הכנסות ועידוד חברות שלא לפטר עובדים, וזה אמור להשפיע גם על ענף התיירות", אומרת כרמי.
על אף הצעד המשמעותי, מודה כרמי כי ההשלכות שלו טרם מורגשות בשטח. "קראתי לאחרונה שקבוצות ראשונות של תיירים מגרמניה כבר מתכוונות להגיע לכאן בקרוב. אני מניחה שאם זה אכן יקרה - מספר התיירים במדינה יעלה בחודשים הקרובים, אבל זה עדיין יהיה רחוק מאוד ממה שהיה. להנחתי, הרבה אנשים עדיין חוששים לנסוע ומתכננים להישאר בקיץ קרוב לבית". לדבריה, במדינה עדיין חוששים מכניסת התיירים בשל הסכנה שיביאו עימם את הנגיף והמשק ייסגר מחדש.
"עד שיימצא חיסון מתאים שבכל העולם ניתן יהיה להשתמש בו, התיירות לא תוכל לחזור למה שהייתה. מדינות האיחוד האירופי אמנם מדברות כעת על פתיחת הגבולות למדינות נוספות שאינן חלק מהאיחוד כבר ב-1 ביולי, אבל טרם התקבלה החלטה סופית בנושא, בעיקר בשל העובדה שכעת הווירוס מתפרץ מחדש בגרמניה".
מדברים בממשלה על חוקים והגבלות עבור תיירים שייכנסו למדינה?
"נכון להיום אין דרישות מיוחדות למי שמגיע להונגריה ממדינות האיחוד האירופי – לא בידוד ולא בדיקת קורונה. אזרחים המגיעים ממדינות שלא באיחוד האירופי אינם מורשים כרגע להיכנס למדינה, כאמור, אלא אם כן הם מקבלים אישור מיוחד מהמשטרה ואז הם מחויבים בבידוד של 14 יום. אבל החוקים האלה משתנים מיום ליום, כך שלא באמת ניתן לדעת מה יהיה כאן בעוד חודש". אגב, גם אם אתם אזרחים ישראלים המחזיקים בדרכון אירופי, אך מתגוררים בישראל, לא תוכלו להיכנס למדינה.
ומה בנוגע למחירים הנמוכים במדינה? להערכתה של כרמי, הם לא צפויים לעלות, ויישארו כפי שהיו, לפחות למשך התקופה הקרובה. "לאחרונה נוכחתי שחלק מהמסעדות הורידו קצת מחירים ומציעות מבצעים, אבל זה לא מאוד משמעותי כרגע".
בדומה להונגריה, גם צ'כיה השכנה סגרה את גבולותיה באמצע חודש מרץ האחרון ומנעה כניסה של זרים למדינה. במקביל היא הטילה הגבלות תנועה על תושביה ומנעה יציאה שאינה הכרחית למרחבים הציבוריים, כל זאת בניסיון למגר את הנגיף המתפשט שהתגלה שם לראשונה ב-1 במרץ.
למעשה צ'כיה, שמונה מעט יותר מ-10 מיליון תושבים, היא אחת מהמדינות הראשונות באירופה שהטילו את ההגבלות הללו ואימצו את הנחיית עטיית המסכות ושמירת המרחק, לצד סגירת מרבית החנויות והמסעדות. את הסגר היא הסירה בסוף חודש אפריל, מלבד בפראג הבירה - שם, בדומה לבודפשט, התגלו מרבית מקרי ההדבקה בנגיף.
"צ'כיה הייתה בין המדינות הראשונות שעם פרוץ המגיפה ביטלה את הטיסות הישירות ממדינות אסיה ואליהן. מי שבכל זאת הגיע לשם, נאלץ לעבור מהרגע הראשון בדיקות רפואיות מחמירות וקפדניות ביותר", אומרת ענת גרשון, מדריכת טיולי שיט לפראג בחברת "קרוז תור –טיולי שיט חובקי עולם". ואכן, רבות דובר על המודל הצ'כי, שלפי גורמי הבריאות העולמיים, הצליח למנוע לא מעט מקרי הדבקה במדינה. נכון לכתיבת שורות אלו, מספר המקרים המאומתים בצ'כיה עומד על 10,780 ומספר המתים כתוצאה מהנגיף הוא 344 בני אדם.
"מרבית הנדבקים היו בפראג ולכן גם תקופת הסגר שם נמשכה זמן ממושך יותר (החל מ-12 במרץ ועד ל-17 במאי). במהלך התקופה הזאת נסגרו בתי הספר והאוניברסיטאות ונאסרו פעולות תרבותיות ודתיות, וכן התקהלות שמונה מעבר ל-30 משתתפים (דוגמת קניונים, מסעדות, ברים ומועדונים). למעשה, התושבים יכלו לצאת מהבית אך ורק לצרכי עבודה או במקרים רפואיים", מתארת גרשון.
בנוסף לסגר הכללי, נקטו במדינה במה שנקרא "סגר מקומי", שבמסגרתו אזור שבו התגלה חולה קורונה - הפך מיד לאזור סגור ומבודד. במקביל, הם הפעילו את כל האמצעים הטכנולוגיים על מנת להתמודד עם גילוי חולים או נשאים, וכן עם אלו שבאו עימם במגע.
בזכות המספר הקטן יחסית של הנדבקים התחילה צ'כיה להסיר את הסגר כבר בתחילת אפריל (הראשונים להיפתח היו מכוני כושר קטנים וגנים ציבוריים), במקביל לדרישה מהתושבים על שמירת מרחק של שני מטרים לפחות זה מזה ועטיית מסכות. על מנת לאכוף את העניין, באותם מקומות שנפתחו, הציבה הממשלה פקחים ושוטרים.
זמן קצר לאחר מכן נפתחו גם חנויות כלי בית, חומרי בניין וחנויות אופניים. סטודנטים בחוגים מסוימים שלמדו בקבוצות קטנות חזרו ללימודים, ואושר לקיים חתונות קטנות הכוללות עד עשרה משתתפים. בהדרגה נפתחו גם אתרים נוספים במדינה.
"האזרחים הצ'כים היו קשובים ביותר להוראות ממשלתם ומילאו אחריהן בקפדנות, ללא יוצא מן הכלל וללא ויכוח", אומרת גרשון. "צריך לזכור גם שצ'כיה היא אחת מהמדינות הקומוניסטיות לשעבר, וממש כמו בסין, גם בצ'כיה, הונגריה, רומניה ושאר המדינות שנשלטו על ידי ממשל קומוניסטי - המשמעת עדיין קפדנית והוראות השלטון מתבצעות מיד כלשונן. בנוסף, צ'כיה בכלל ופראג בפרט, היו שנים רבות תחת שלטון ההבסבורגים (אחד מבתי המלוכה החשובים באירופה), שהותיר בהם את הקפדנות האוסטרית ואת הרצון למלא אחר הוראות הממשל".
הצעדים המהירים שבהם נקטה צ'כיה בניסיון למגר את המגפה, לא היו פשוטים עבורה, שכן צ'כיה רואה חשיבות רבה בכניסתם של עובדים זרים, כמו גם תיירים - לשטחה. הללו, מהווים נתח רציני ומשמעותי מכלכלת המדינה. "גם כאשר צ'כיה סגרה את הגבולות, היא עדיין אפשרה כניסה מסוימת לשטחה ממדינות כמו סלובקיה ואוסטריה. כמו כן, רופאים זרים שהגיעו למדינה קיבלו אישור מיוחד לעבוד בבתי החולים".
מצבה הטוב יחסית אפשר לצ'כיה לפתוח את מעבר הגבול לכלי רכב בתנאים קפדניים ומוגדרים במיוחד כבר ב-11 במאי. במועד זה חזרה לפעול גם תנועת הרכבות שנעה בין צ'כיה לבין גרמניה ואוסטריה. לקראת סוף חודש מאי נפתחו גם הגבולות היבשתיים שלה, ועל כל מי שנכנס לשטחה חלה חובה להצטייד בתעודת בריאות עדכנית שמציגה את 30 הימים האחרונים.
"על אף המגבלות הרבות שכבר הוסרו, התיירות בפראג עדיין לא חזרה במלואה. הרבה מהאתרים התיירותיים שבה, שבדרך כלל הומי אדם, כמו סמטאות העיר העתיקה, כיכר ואצלב וגשר קרל, עדיין ריקים למדי", אומרת גרשון. "גם מסעדות היוקרה בעיר העתיקה עשו 'אחורה פנה' בתפיסתן, וכעת הן מציעות ארוחות ברמה גבוהה ביותר במחיר זול במיוחד".
צ'כיה, ופראג בפרט, מתוירות מאוד. על פי נתונים רשמיים שהציג משרד התיירות הצ'כי, בשנת 2018 ביקרו במדינה מעל ל-21.3 מיליון תיירים, ובשנה שלאחר מכן נכנסו אליה למעלה מ-22 מיליון תיירים. בכך עברה צ'כיה את מספר המבקרים בפריז, אשר נחשבת לעיר המתוירת ביותר בעולם.
לקראת עונת התיירות של שנת 2020, שהציפיות ממנה היו גבוהות במיוחד מצד הממשלה הצ'כית, נפתחו לא מעט מסעדות חדשות במדינה, רובן בפראג. לדברי גרשון, הן עדיין פועלות על אף המשבר התיירותי הקשה, ובעליהן מקווים שהן יצליחו לשרוד את התקופה הקשה הזאת ולא ייאלצו לסגור את שעריהן.
"בתחום שבו אני מתמחה, טיולי קרוזים מאורגנים, אין עדיין הערכה ממשית לחזרה לשגרה. אני כולי תקווה שהמצב ישתפר ובקרוב, והתיירים יוכלו לשוב ולבקר בפראג היפה, וכמובן בצ'כיה כולה, שנחשבת לאחת מהמדינות הידידותיות ביותר באירופה, ואהובה על תיירים מכל העולם. למעשה, אפשר לומר שהחיים עבור תושבי פראג חוזרים אט-אט לנורמליות, מלבד העובדה שהעיר שקטה מהרגיל בשל העובדה שהיא נטולת תיירים כעת, דבר שלא קרה בשנים האחרונות".
אתרי התיירות כבר נפתחו?
"בינתיים נפתחו רוב בתי המלון, חנויות, שווקים ומרכזי הקניות. מסעדות ובתי קפה פתוחים גם כן, כאמור, וניתן לשהות בהם בפנים ובחוץ. חודש באופן חלקי גם שיט הסירות על נהר הוולאטבה וגם מעט מהסיורים הרגליים המודרכים בתוך פראג, למשל במצודה המפורסמת בעיר. גם המוזיאונים וגלריות האמנות נפתחו זה מכבר, וכן תערוכות, בריכות שחייה, מרכזי כושר והגן הזואולוגי, ואפילו הרכבל לפסגת גבעת פטרין - חידש את פעילותו לאחרונה.
"עם זאת, הופעות, קונצרטים, תיאטראות ובתי קולנוע נפתחו באופן חלקי בלבד, והממשלה אף שוקלת להשאיר חלק מהם סגורים - למשל ה'תיאטרון השחור' שמופיע בעיקר מול תיירים, עד לחזרת התיירות המאסיבית. גם התחבורה הציבורית לא חזרה לפעילות מלאה ופועלת עדיין כמו בימי חג. בכל המקומות האלו, אגב, חלה על המבקרים חובת עטיית מסכה ושמירת מרחק, והצ'כים, כאמור, מקפידים באדיקות על ההנחיות האלו".
הממשלה מנסה לסייע לענף התיירות?
"משבר הקורונה הוביל לכך שההכנסות של העיריות ירדו מאוד, כיוון שהתיירות האדירה הזינה לא מעט את תקציבן. לכן, הממשלה החליטה להעניק לעיריות תקציב לא קטן של 1,200 קרונות צ'כיות על כל תושב שמתגורר בתחומן. בסופו של דבר, מדובר בסכום שמצטבר ל-13 מיליארד קרונות. בנוסף, אושרה תוכנית לעידוד התיירות מצד הממשלה. הכוללת עידוד ועזרה לסוכני התיירות שהפסידו המון כסף בעקבות הביטולים שחוו לאחרונה.
"עוד הוחלט שהמדינה תספק שוברים לאתרי תיירות במדינה, שבהם יהיה ניתן להשתמש כשהמצב יחזור לקדמותו. התיירים אמנם לא יקבלו את הכסף בחזרה עבור הטיול שבוטל - אבל השוברים ישמשו אותם בנסיעות הבאות שלהם. לבסוף - הבנק של האיחוד האירופי הציע לצ'כיה הלוואה בסכום של שלושה מיליארד אירו בתנאים מצוינים, שמטרתו העיקרית היא כיסוי ההוצאות הבריאותיות האדירות והנזקים הכספיים שנגרמו למדינה במסגרת המגפה".
במסגרת נסיונותיה למגר את המגפה בשטחה, ביטלה צ'כיה את שלל הפסטיבלים הנערכים בה מדי שנה. הצפי לחזרתם הוא בעונת הסתיו הקרובה. "הפסטיבלים האלו משכו אליהם תיירים רבים, אך באין תיירות נכנסת ובשל המגבלות החמורות והמגפה שעדיין משתוללת בעולם - הממשלה הצ'כית לא רואה סיבה לאפשר את קיומם כעת", מסבירה גרשון.
לממשלה יש תוכנית פעולה מסודרת להחזרת התיירות הנכנסת?
"סביר להניח שכן, אבל לא משהו שידוע לי. האמת היא שכל עוד הווירוס והמגפה משתוללים בעולם, גם אם קיימת תוכנית סדורה, היא תלויה במצב התחלואה בשאר המדינות. לכן, עד למציאת פתרון אולטימטיבי כמו חיסון למשל, כל התוכניות של כל המדינות הן בעירבון מוגבל מאוד. בסופו של דבר, כל העולם היום הוא במה אחת - ותנועה של אחד מהשחקנים משפיעה על כל השאר".
נראה, אם כך, שצ'כיה, בדומה להונגריה, מוכנה לקבל תיירים זרים, עם דגש על שמירת ההנחיות הבריאותיות עליהן היא כל כך מקפידה לשמור. הוכחה לכך היא העובדה כי חברת התעופה הצ'כית, צ'ק אירליינס, כבר חזרה לפעילות מלאה ומטיסה למדינה תושבים ממדינות אירופה, בהן הולנד, בלגיה, רומניה, הונגריה, גרמניה, איסלנד, סלובקיה, צרפת, אוסטריה ושוויץ. גם מספר קווי רכבת בינלאומיים החלו לפעול זה מכבר.
מי הנוסעים באותן טיסות ורכבות? זאת כבר שאלה אחרת. "סביר להניח שאלו אנשי עסקים או אנשים בודדים שמתגוררים במדינות השכנות וחוזרים למשפחותיהם, או כאלה שנוסעים למטרות עבודה. תיירים בהמוניהם - עדיין לא בנמצא".
לדברי גרשון, "בימים אלו עושה רושם שהמחירים בפראג נמצאים במגמת ירידה, כפי שניתן לראות במסעדות, למשל. בהתאם לכך, ייתכן שבהמשך גם שאר המחירים יירדו, כמו עלות הלינות בבתי המלון, הטיולים המודרכים והשיט. הרי בסופו של דבר כולם מעוניינים שהתיירים יחזרו".
ומה בנוגע לכרטיסי הטיסה ולמחירי הביטוח? "כעת הכל נחשב בגדר ניחוש פרוע, וקשה לי לענות על כך. אבל דבר אחד ברור לי: ברגע שייפתחו השערים - כולם יסעו, גם הישראלים וגם שאר העולם, שאוהב והתרגל לטייל בין מדינות שונות. זה יקרה גם אם המחירים יעלו", היא מסכמת.
