בחודש הבא הייתה סבטלנה גנזדילוב אמורה לחגוג אירוע שרק ספורטאים ישראלים מעטים זכו לו: השיא הישראלי שקבעה בקרב שבע יהיה בן 17 שנה - ואף אתלטית עדיין לא מצליחה לשבור אותו. קרב שבע מורכב מתחרות קשוחה בשבעה ענפי אתלטיקה שונים: ריצת 100 מטר משוכות, קפיצה לגובה, הדיפת כדור ברזל, ריצת 200 מטר, קפיצה לרוחק, הטלת כידון וריצת 800 מטר. האתלטיות שמתמודדות במקצוע זה, חייבות להשיג תוצאות גבוהות בכל השבעה. רק שמאז אוגוסט 2003, אין אף ספורטאית ישראלית שהצליחה לעשות את זה מהר יותר, חזק יותר ורחוק יותר מגנזדילוב.
עוד כתבות למנויים:
- לזאב יש עדיין שיניים? מה מחכה לרוזנשטיין מחוץ לכלא
- הצד האפל של השפם: מלך הפורנו בצרות
- "איבגי ארב לי כמו חיה שמשחרת לטרף"
אבל גנזדילוב כנראה לא תחגוג את יום השנה הזה, וגם אם כן, זה כנראה יהיה מאחורי הסורגים של אגף המעצר בנווה תרצה.
בשבוע שעבר התיר בית המשפט לפרסם כי השיאנית האתלטית היא הנאשמת בכתב אישום חמור על הפעלת רשת אכזרית במיוחד של בתי בושת במספר ערים במרכז ובשרון. על פי הנטען, הרשת הזו כללה לא פחות משבע דירות, שבהן הועסקו הנשים בזנות: אחת ברעננה, שתיים ברמת-גן, שתיים בפתח-תקווה, אחת בהרצליה ואחת בגבעתיים.
על פי גורמים הבקיאים בחקירה, ששוחחו עמנו השבוע, קצב הפעילות של הרשת היה מטורף: הנשים שנחקרו סיפרו כי גנזדילוב העבידה אותן במשך שישה ימים ובמשמרות ארוכות שלעיתים היו בנות 12־13 שעות ברציפות. כל אחת קיבלה כ־20 לקוחות ביום. חלקן סיפרו כי התחננו בפני גנזדילוב לנוח, לקחת הפסקה, או להבריא כשחשו שלא בטוב. אבל גנזדילוב, כך לפי כמה מהעדויות הנחשפות כאן לראשונה, בדרך כלל סירבה, ודרשה מהן רק דבר אחד: להמשיך. היו שסיפרו כי נדרשו לעבוד גם בתקופת המחזור החודשי שלהן, וכדי להשליט את מרותה, נהגה גנזדילוב אף לקנוס את הבנות. על פי עדות של אחת הנשים, היא התלוננה בפני גנזדילוב כי יש לקוחות אשר מבקשים לבצע בה אקטים מיניים קשים, להשפיל אותה או לנהוג כלפיה באגרסיביות. גנזדילוב, בתגובה, הזהירה אותה שאם היא תפנה למשטרה, היא תיעצר, תגורש מהארץ ותיקנס. אותה אישה סיפרה לחוקרים שיום אחד התחננה להשתחרר מהעבודה כי חשה ברע. גנזדילוב סירבה, אבל האישה עזבה בכל זאת. התגובה הייתה מהירה: קנס של 400 שקל.
"אחת הנשים העידה כי באחד מצהרי יולי 2019 הגיע אליה לקוח שהצמיד סכין לגרונה, הכריח אותה לבצע בו מין אוראלי, וגנב ממנה 1,500 שקלים", מספר גורם המקורב לחקירה. "כשהיא סיפרה את זה, גנזדילוב חשדה בה כי היא גנבה את הכסף. כל מה שעניין אותה זה רק כמה כסף היה בדירה, והיא פקדה עליה לחזור מיד לעבוד. כשאישה אחרת סיפרה לה שכבר כואב לה הגב וחצי מהגוף שלה משותק מרוב לקוחות, היא אמרה לה: את תעבדי עד סוף היום, ואם את רוצה ללכת מוקדם - תשלמי לי קנס".
כלפי חוץ, בדירות הללו ניתנו שירותי עיסוי רפואי. המחיר הבסיסי לעיסוי היה 250 שקל ל־40 דקות, מהם, כך לפי כתב האישום, גנזדילוב הייתה גובה כ־150. רשמית, גנזדילוב אסרה על קיום יחסי מין במקום, אבל לפי כתב האישום, היא "העלימה עין ואף דרשה כמחצית מהטיפים שקיבלו הבנות בגין קיום שירותים מיניים שונים". נשים העידו בפני החוקרים כי הן גבו בין 500 ל־800 שקל לאקט מיני, ושהבוסית הייתה לוקחת מחצית.
במשטרה טוענים שהרשת הזו גילגלה סכומים גבוהים מאוד – על פי ההערכות כחמישה מיליון שקל – ושאלופת ישראל חיה בתקופה הזו לא רע בכלל: דירה מרווחת ברמת-גן, רכב ב-מ-וו ומסעות שופינג בכיכר המדינה. רק מהרכוש שלה, חילטה המשטרה כמיליון שקל. זו רמת חיים שכאתלטית, היא לא יכלה להרשות לעצמה. אבל לפי חומרי החקירה, כל זה הושג על גבן של אותן נשים, שלכאורה נכנסו לפס הייצור הדורסני של גנזדילוב ושותפיה.
פרקליטתה של גנזדילוב עו"ד אורית אוחיון מכחישה השבוע את האישומים וטוענת כי הם "ייפלו כמו מגדל קלפים, אחד אחרי השני". בשאלה הזו, כמובן, בית המשפט הוא שיכריע. אבל כך או כך, ביום שישי הבא החוק החדש נגד צריכת זנות נכנס לתוקפו - והעדויות של הנשים שנחשפות כאן גם מהוות תזכורת חשובה, למי שבמקרה שכח: בסוף, אחרי כל קליינט שבא על סיפוקו, יש גם כאלו שמשלמות את המחיר.
אולימפיאדת אטלנטה, 1996.
גל פרידמן לוקח מדליית ארד, ומצית את התקוות שגם בסידני 2000 יעלו ישראלים על הפודיום. קדחת החיפוש אחרי המדליסטים הבאים בעיצומה. האתלט הוותיק לוי פסבקין, מי שהיה בשנות ה־60 אלוף ישראל בריצת 100 ו־200 מטר, מונה לתפקיד הסקאוטר. המשימה שלו: לזהות כישרונות אתלטיים צעירים במזרח אירופה ולהביא אותם לארץ. באוקראינה, הוא שמע על אתלטית בת 24, בוגרת המכללה לחינוך גופני בחראקוב, שעשויה מהחומר הנכון. קוראים לה סבטלנה גנזדילוב.
גנזדילוב הגיעה לארץ על תקן של הבטחה ספורטיבית גדולה. לצידה הגיעה גם בעלה באותה עת, ולדיסלב, שהיה המאמן שלה. "היא הייתה אתלטית רב־גונית, ומבחינת נבחרת ישראל היא נתנה מענה למקצועות שונים", נזכר ז'ק כהן, לשעבר מנכ"ל איגוד האתלטיקה. "כאשר התקיימה אליפות אירופה לנבחרות, היא הייתה יכולה לתת ניקוד לנבחרת ביותר ממקצוע אחד. אם זה נכון מה שקרה לה, זה מצער מאוד".
הזוג התיישב בדירה שכורה ברמת־גן. על הציפיות הגדולות לעתיד העיבו הגעגועים לבתם הקטנה י’, שנותרה מאחור באוקראינה, אצל הסבא והסבתא. אבל הזוג גנזדילוב היה נחוש להצליח בארצם החדשה, והם החלו להתאמן במסגרת האגודה לאתלטיקה של מכבי ראשון־לציון. "היא בלטה כבר מההתחלה", אומר יאיר בייטלר, ראש האגודה. "היא אישה מאוד חזקה, ספורטאית ברמ"ח איבריה, ששימשה כמודל לחיקוי. היא גם אימנה אצלנו בנות בבתי הספר בעיר במשך כשנתיים, הייתה כמו אמא עבורן. בחורה מדהימה. משכילה, עם תואר שני בחינוך גופני. אני מאוד חיבבתי אותה באופן אישי. היא הייתה איתנו במשך 11 שנים".
מה הרגשת כשהיא נעצרה?
"זה מאוד מעציב אותי. זאת נפילה קשה שלה. אין לי שום הסבר לזה. באתלטיקה אין משכורות מי־יודע־מה, ואולי היו לה קשיים כלכליים. אני מקווה שהיא תצליח לצאת מזה ולא יהיה נגדה כלום".
ואם חלילה כן?
"אז זה יהיה עצוב מאוד, אבל כל אחד בוחר את דרך החיים שלו".
במשך השנים שבהן עסקה באתלטיקה בארץ, גנזדילוב (51) צברה אליפויות והישגים רבים, ובראשם את השיא הישראלי בקרב שבע, שכאמור, טרם נשבר. אבל לא הכל הלך חלק. "היינו יחד באליפות אירופה שנערכה במינכן ב־2002", משחזרת אירנה לנסקי, השיאנית הישראלית הנוכחית בריצת 100 מטר משוכות, 200 מטר ובענפים נוספים, ומי שהייתה חברה קרובה של גנזדילוב. "בערב הייתה מסיבת הסיום של האליפות, וכולנו חגגנו. היה שם מאמן אוקראיני ששתה, וחשב שבעלה של סבטלנה מתחיל עם אשתו. נהיה שם בלגן. הוא נתן לו מכות בכל הגוף, שבר לו את השיניים והאף. קיבל מכות חבל על זמן. ראיתי הרבה דם שהיה על הרצפה".
ואיך סבטלנה הגיבה?
"היא לא הייתה שם, אבל כשהגיעה, ראתה את הדם ונבהלה שבעלה לא שם. הוא כבר היה באמבולנס, בדרך לבית חולים במינכן".
כשהתאוששו מהתקרית האלימה וחזרו לארץ, גנזדילוב המשיכה לצבור עוד ועוד הישגים. אבל אז הגיעה הסתבכות אחרת, מוזרה במקצת. גנזדילוב דיווחה לאיגוד האתלטיקה הישראלי, כי בתחרות שבה השתתפה באוקראינה, היא קבעה שיא ישראלי חדש בקפיצה לרוחק: 6.62 מ'. אכן, הישג מכובד וראוי. אלא שאז ביקשו באיגוד הוכחה לשיא מצד האוקראינים, והם מבחינתם ענו שאינם יודעים במה מדובר. בשובה ארצה, התבקשה גנזדילוב לספק איזושהי הוכחה לטענה שלה. מכיוון שהתקשתה לספק הוכחה כזו, בית הדין המשמעתי של איגוד האתלטיקה גזר עליה מחמת הספק שלוש שנות הרחקה על תנאי. השיא, כמובן, לא נרשם.
זה לא שבר אותה. ב־2005 זכתה גנזדילוב במדליית זהב באליפות ישראל בקרב שבע; שנה אחרי במדליית זהב בקפיצה לרוחק באליפות ישראל באתלטיקה; וב־2008 זכתה במדליית כסף באותה תחרות. ואז, שנה וחצי אחר כך, היא עזבה במפתיע הכל, וחזרה לאוקראינה.
אירנה לנסקי, למה לדעתך היא עזבה?
"בגלל שלא הייתה עבודה וגם היה לה קשה בלי הבת שלה, י’. זה קשה להיות פה כשיש לך ילדה קטנה ואת יוצאת לאימונים ולתחרויות ואין פה בארץ עזרה. אחר כך אמא שלה נפטרה, וגם אבא שלה ואח שלה, וסבטלנה גם התגרשה באוקראינה באותו זמן. היו לה חיים קשים. ואז היא חזרה לפה עם הבת".
היא יצרה איתך קשר מאז שחזרה לארץ?
"היא התקשרה לשאול אותי מה נשמע. בפעם האחרונה שנפגשנו, זה היה ביום ההולדת שלי לפני שנה, במסעדה. היא סיפרה שהיא עובדת בניקיון".
ואיך הגבת למעצר שלה?
"בהתחלה היו רק שמועות, כי לא אמרו את השם שלה, וחלק מהאנשים חשבו שזאת אני. זה מאוד הרגיז אותי. אבל כשראיתי שזאת היא, לא היה לי נעים. זה לא מתאים לאופי שלה. אם זה נכון, אני לא יודעת מה היא חשבה לעצמה. הילדה שלה מסכנה".
מקורביה של גנזדילוב מספרים שכאשר חזרה לארץ עם בתה הבינה שלא תוכל לחזור להיות אתלטית במשרה מלאה וחיפשה משרות כמאמנת. אלא שלמרות כל השיאים, התארים והמדליות שצברה, היא קיבלה מעט הצעות עבודה, רובן במשכורות נמוכות מאוד. כמה מהנשים העידו כי גנזדילוב סיפרה להן שבאותן שנים החלה לעבוד כמעסה בעצמה. עורכת דינה אומרת שמדובר בעיסוי ספורט, מקצוע שבו עברה גנזדילוב הכשרה מקיפה. כך או כך, בשלב מסוים, במשטרה טוענים שזה קרה ב־2015, אז גנזדילוב נשאבה לתוך העולם האפל של תעשיית הזנות.
היא עלתה על הרדאר המשטרתי מהר מאוד. כבר לפני כארבע שנים הוגש כנגדה כתב אישום בגין ניהול לכאורה של בית בושת בתל־אביב, אבל האישום הזה נמחק. לטענת הפרקליטות, הסיבה לכך היא כי "התגלו נתונים נוספים, אשר יצרו קושי ראייתי ממשי בהוכחת כתב האישום". בפועל, הסיפור היה קצת יותר מורכב: נשים שמועסקות בבית בושת במרכז, מוכנסות על ידי המשטרה למקלט מיוחד. שם, בין השאר, נגבות מהן העדויות הרגישות. אלא שאז התברר כי חוקר בימ"ר תל־אביב, שתפקידו היה לגבות מהן את העדויות, קיים יחסי מין אסורים עם נשים במקלט. החוקר הורשע ונידון לעשרה חודשי מאסר. אותו חוקר היה עד תביעה מרכזי בתיק של גנזידלוב. התוצאה: האישום נמחק.
גנזדילוב אולי ניצלה, אבל לפי כתב האישום, הלקח לא נלמד. להפך: הרשת שהיא ושותפיה לכאורה הקימו וניהלו, רק הפכה ליותר ויותר מורכבת.
מתיק החקירה, שניהל הצח"מ בראשות פקד ג'קי בילביק ממחלק המוסר בימ"ר תל־אביב, עולה כי המסלול של אישה שיועדה לעבוד ברשת, החל ברוסיה או באחת ממדינות מזרח אירופה. על פי חומרי החקירה, גנזדילוב הפעילה לכאורה שתי מתווכות במזרח אירופה, שפירסמו הצעת עבודה. כאשר מועמדת מתאימה ענתה, היא הייתה מתודרכת לרכוש כרטיס טיסה לישראל, במסווה של תיירת. כדי שהמצג ייראה אמיתי, נשלח אליה גם כרטיס עם מועד חזרה, ואישור על רישום בבית מלון בארץ. תמורת כל זה, המתווכחות היו זוכות לעמלה של 1,000 דולר לראש, אותה הנשים היו נדרשות לשלם עם הגיען ארצה.
על פי כתב האישום, כשנחתו בארץ, אספה אותן גנזדילוב, הכניסה אותן מיד לתוך "סידור העבודה", ותידרכה אותן לגבי סוג העיסוי שהן אמורות לבצע ומה קורה במקרה שהלקוח מבקש "אקסטרה". "כבר באותו היום שהגעתי לישראל, סבטה (הכינוי של גנזדילוב ‑ ש"מ) אספה אותי משדה התעופה", סיפרה בחקירתה אחת הנשים. "לפני שהבנתי מה קורה, היא כבר לקחה אותי לעבוד עם קליינט. לפני כן, היא הסבירה לי איך לעבוד. אמרה לי שיש מסאז' ואני צריכה לעבוד עירומה. אם הקליינט לא רוצה מסאז', הוא מסתובב על הגב וצריך לעשות לו הרפיה. הסבירה לי מתי סקס אוראלי מותר, ומתי לא. אמרה לי שאם הקליינט גמר והולך למקלחת, אני חייבת לשלוח לה הודעת טקסט עם סימן פלוס, אם הוא שילם לי או לא".
"כששמענו את סיפורן של הנשים, הלב נכמר", מספרים גורמים המעורבים בתיק. "מדובר בנשים בנות 22־40, שנקלעו למצוקה. לאחת יש ילד אוטיסט, לאחרת אבא חולה, או משפחה שלמה, שפרנסתה מוטלת על כתפיה. כל אחת באה מרקע קשה".
הן ידעו לאיזה מטרה גייסו אותן?
"חלקן היו מודעות וחלקן חשבו שמדובר בעיסוי בלבד. אלו לא נשים שהכריחו אותן לבוא. מצד שני, הן לא ציפו לקבל ממנה יחס נוקשה כזה".
"באותו יום לא היה לי מצב רוח לעבוד", העידה אחת הנשים. "כאבה לי הבטן, כי הייתי במחזור. ביקשתי מהפקידה שתשחרר אותי מהעבודה. הפקידה התקשרה לבקש רשות מסבטה, והיא צעקה עליה למה היא בכלל התקשרה. לא הסכימה לשחרר ואמרה: 'את תשרדי, תמשיכי לעבוד עד סוף היום'".
אישה אחרת העידה: "התעוררתי יום אחד בבוקר עם זיהום בעין. זה כאב לי מאוד והפריע לי, אבל כשהתקשרתי לגנזדילוב וביקשתי ממנה לא להגיע, היא סירבה. שלחתי לה צילומים של מצב העין שלי, והיא אמרה לי שזאת לא סיבה לא לצאת לעבוד. לא הייתה לי ברירה, אז באתי. רק כשהמצב שלי החמיר והעין ממש התנפחה היא אישרה לי לצאת".
לדברי גורמים המכירים את פרטי החקירה, עדויות דומות חזרו שוב ושוב. אחת הנשים העידה כי אחרי לקוחות רבים, חשה בכאבים בגב. לדבריה, גנזדילוב הציעה לה פתרון: שתנסה עוד לקוח. ואישה אחרת התלוננה שאחרי כמה אקטים של "הרפיה", ידיה כאבו, והיא ביקשה לנוח. לדבריה, גנזדילוב אמרה לה בתגובה: "לכי תטבלי את הידיים שלך בים".
"היא הייתה גם קונסת אותן על כל דבר", טוען גורם המכיר את פרטי התיק. "אפילו אם הייתה סתימה בשירותים או במקלחת, היא קנסה את הבנות, כאילו זאת אשמתן. ויש עוד משהו אקטואלי מאוד, שחשוב לזכור".
שהוא?
"שהן עבדו גם בתקופת הקורונה וסיכנו בכך את עם ישראל".
על פי כתב האישום, היו לצד גנזדילוב לכאורה שני שותפים: האחד, הגרוש שלה, ולדיסלב; והשני, המאהב שלה, אדם צעיר ממנה בשנים רבות, נשוי ואב לילדים, ששמו אסור בפרסום. החקירה של השניים מנוהלת בנפרד. מקור המקורב לחקירה מסביר מהם החשדות של המשטרה לגביהם: "ולדיסלב היה אחראי לענייני התחזוקה והציוד של הדירות והיה אוסף את הכסף. הוא טען בחקירה שהוא לא יודע כלום. המאהב חשוד בסיוע לסרסרות ובהלבנת הון ומס. עוד לא התקבלה החלטה בעניינם והם יזומנו בקרוב לשימוע". השניים מכחישים באמצעות עורכי דינם כל קשר לפרשה.
הרשת כאמור, גילגלה לפי כתב האישום מיליונים. כדי להלבין חלק מהכסף, שילמה גנזדילוב לאדם בחברת ניקיון כדי שינפיק לה תלושי משכורת פיקטיביים. דרך נוספת הייתה להוציא אלפי שקלים בתחנות משחקי מזל. היא זכתה לפחות 52 פעם בסכומים גדולים, אותם יכלה להכניס לחשבונה כ"נקיים". אבל בשלב מסוים, המזל שלה נגמר.
מכונת הכסף של האלופה האתלטית לשעבר הייתה יכולה לכאורה להמשיך לייצר הון, אבל גנזדילוב לא שמה לב שחוקרי ימ"ר תל־אביב מנהלים אחריה חקירה סמויה. לפני כחודש, היא נעצרה. כתב האישום נגדה, שהוגש על ידי התובעים עו"ד אלעד דיין ועו"ד ענבר גולדשטוף מפרקליטות מחוז תל־אביב, כולל עבירות של סרסרות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, החזקת מקום לשם זנות ועבירות שונות של הלבנת הון.
לאורך רוב חקירתה, שמרה גנזדילוב על זכות השתיקה. "בהתחלה היא שיתפה פעולה בקטנה", מספר גורם. "היא הודתה כי החזיקה את הדירות, אולם טענה כי מדובר בעסק לגיטימי של מתן עיסוי מקצועי, ולא בשירותי מין. כשהחוקרים התחילו להטיח בה את הראיות, היא שתקה ולא הסכימה יותר לדבר. יתרה מזאת, התחילה לעשות שביתת רעב, להתלונן על מחושים בלב, ואף פונתה לבית חולים לאחר שחשה ברע".
"היה לה עסק מאורגן מאוד", מוסיף גורם אחר. "והיא הייתה מעורבת בכל פרט ופרט. מדובר במישהי שהכסף מאוד חשוב לה - ובאישה מניפולטיבית ומתוחכמת מאוד".
גנזדילוב מכחישה הכל. "אני אישה עם השכלה, עשיתי הכל להיות בארץ, כוונתי הייתה רק טובה", אמרה בדיון בבית המשפט. "בית בושת זה בכלל לא הכיוון שלי, אני פה לבד עם הבת שלי. הפכו את העולם שלי, אני לא יודעת מאיפה הדברים האלה נפלו עליי. אני מבקשת שתתחשבי בי, ותראו שאני נגד הדברים האלה. כל ההאשמות האלה זו לא אני".
“הפילו על אמא שלי המון שקרים”, אומרת השבוע י’, בתה של גנזדילוב. “החזיקו אותה חודש במעצר בתנאים איומים. לא נתנו לי לראות או לדבר איתה, או להכניס לה אפילו תחתונים”.
הטענות כלפי אמא שלך קשות.
“אמא שלי לא קנתה ולא מכרה שום אישה ולא מתעסקת בזנות. היא פיזיותרפיסטית, ויש לה תעודות. הכל חוקי. אם לטענתם המחיר למסאז’ רפואי היה 250 שקלים ומזה אמא קיבלה 150 שקלים, אז כנראה שהמחיר בסדר. זול. כשאני ובן זוגי הלכנו לספא, שילמנו 400 שקלים וזה לא זול. נכון? ומה לגבי השכירות של המקום? דירות להשכרה מתחילות מאלף דולר שזה המון כסף”.
בכתב האישום נטען שבמקרים רבים זה לא נגמר בעיסוי רפואי.
“גם באישום מדגישים שאמא אסרה על קיום יחסי מין, אז שיבדקו את הנשים האלה בפוליגרף. אני לא מאמינה למילים של כל מיני זרות”.
לא שאלת אותה מאיפה כל הכסף, מאיפה הב־מ־וו?
“אני לא יודעת מה קורה בחשבון הבנק שלה. לא ביררתי. לאמא יש רכב ב־מ־וו הכי פשוט. היא לא חיה בצורה מדי צועקת, וראיתי שהיא כן שילמה מס הכנסה”.
את היית באחת הדירות הללו?
“אני לא הייתי בדירות. יש לי עבודה משלי, חיים שלי, לא מעניין אותי. בגלל הפרסומים התחילו אנשים להטריד אותי, לדפוק על הדלת ולבקש כסף, לעקוב אחרי”.
חלק מהנשים שכן עבדו שם מספרות דברים קשים על אמא שלך.
“נראה לך שאפשר להכריח מישהי להישאר בעבודה כזאת? ואם הן רצו לעשות מה שנאסר עליהן, אמא שלי אשמה? אני יודעת איזו אמא יש לי. אדם מדהים עם לב הכי גדול שיש ועוזרת לכל אחד. בחיים לא מה שחושבים עליה. אמצא את כל הדרכים כדי להוציא אותה”.
בינתיים, הסיפור של גנזדילוב קיבל עוד תפנית: האתלטית פנתה למח”ש, בטענה כי במהלך החקירה, היא הוטרדה מינית. בתלונה נטען כי החקירה כללה שימוש בשפה בוטה, וכי אחד החוקרים חשף בפניה לכאורה את איבר מינו. מקור המעורב בחקירה מכחיש: "עורכי דין מעלים מדי פעם טענות כאלה ואחרות כדי להסיט את הדיון. זה נשמע קשקוש. היו שם עוד שוטרים איתו כשהיא יצאה מהניידת. הסיפור הזה נבדק כעת במח"ש".
עו"ד חיון, פרקליטתה של גנזדילוב טוענת כי "הגשנו תלונה חמורה מאוד למח"ש נגד אחד החוקרים, שהשפיל וביזה אותה מינית, הן במילים והן בהתנהגות. בקשתנו להפסיק את המשך מעורבותו בחקירתה לא נענתה". במח"ש אישרו השבוע כי "התלונה התקבלה והיא נבדקת".
אבל עו"ד חיון משוכנעת כי מעל לכל, האלופה גנזידלוב נפלה קורבן לטיימינג: רגע לפני כניסת חוק איסור הזנות לתוקף. "במקרה הספציפי אני חושבת שהנאשמת נפלה קורבן לשיקולים פוליטיים. השבוע מתחילים לאכוף את חוק הצרכנות לזנות, והם רצו לעשות קרנבל לקראתו. אז לקחו ויצאו בכתב אישום מנופח וגרנדיוזי שלא קשור למציאות".
עו"ד אורית חיון, פרקליטתה של סבטלנה גנזידלוב, מסרה בתגובה: "מדובר באזרחית ללא עבר פלילי, שהביאה כבוד ומדליות למדינה. היא כופרת בכל המיוחס לה ומסרה גרסה מפורטת, שתתברר במהלך המשפט. התנהלות החקירה בתיק זה הייתה מתחת לכל ביקורת. ללא כל הצדקה היא כבר עצורה מעל 23 יום, במהלכם התנהגו אליה בצורה משפילה, בוטה ומבזה ובנוסף, זילזלו במצבה הבריאותי באופן שהצריך את אשפוזה בבית החולים. ראוי להדגיש כי הפרשה, שזכתה לכותרת 'סחר בנשים', הסתיימה בכתב אישום כנגד אישה אחת בלבד, וללא עבירת סחר. גם שאר האישומים בתיק ייפלו כמו מגדל קלפים, אחד אחרי השני".
לטענת הנשים, היא סיפרה להן שעבדה בעצמה כמעסה.
"היא למדה את מקצוע העיסוי הרפואי, תוך התמחות בפציעות ספורט. יש לה לפחות שבע תעודות בינלאומיות בנושא. לקחו את זה ואת הרקע שממנו היא באה, ומתוך מגמתיות פשוט תפרו לה תיק. אחרי שישבו עליה יותר מחצי שנה, כל מה שהצליחו לגרד זה ארבע בנות. הנאשמת לא קשורה בשום דרך למה שהוא לא עיסוי רפואי מקצועי, ואם הבנות בחרו להגדיל את הכנסותיהן ולתת שירותים נוספים, זה עניינן האישי. הדבר לא היה בידיעתה ובניגוד לעמדתה - וכך יוכח במשפט".
יש עדויות על מקרים של יחס קשה לנשים, של קנסות.
"איני יכולה להתייחס לחומר ראיות שעוד לא עברתי עליו. לעצם העניין, אף אחד לא העסיק אותן בכוח ולא הציג להן שום מצג שווא. הן היו עצמאיות, וכל הבחירות היו בחירות אישיות שלהן מלכתחילה".
מדוע היא שתקה בחקירה?
"בתחילה היא מסרה גרסאות מפורטות לאורך למעלה משבועיים, ורק כשהיחידה החוקרת השפילה אותה תוך ביצוע הטרדה מינית וזלזול בבעיותיה הרפואיות ‑ אז היא הפסיקה לשתף פעולה".
עו"ד ששי גז, פרקליטו של המאהב של גנזדילוב: "מדובר באדם ישר, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לילדים, שהיה במקום הלא־נכון ובזמן הלא־נכון. הוכח כי למרשי אין שום קשר לעבירות החמורות שקשורות לזנות, יבוא נשים, או סחר בנשים".
איך הם הכירו?
"בחנות שלו. הם מילאו יחד טופס משחקי מזל והרוויחו הרבה כספים".
בכתב האישום שלה נטען שלכאורה זו אחת השיטות שבהן גנזדילוב הלבינה כספים.
"העבירות היחידות שבסופו של דבר מיוחסות לו הן עבירות מס, וגם בהן מרשי יצליח בהמשך הדרך להוכיח את חפותו. לא בכדי יש איסור פרסום על שמו, כי בית המשפט הבין כי ייגרם לו נזק, מאחר שמדובר בעבירות שהוא לא קשור להן"
עו"ד נטלי אוטן, פרקליטתו של הגרוש של גנזדילוב, ולדיסלב: "החשדות כלפי מרשי בנוגע לסחר בנשים וגם ביחס לעבירות האחרות של החזקת מקום לזנות ולסרסרות, לא היו מבוססים דיים. מעבר לעובדה שהוא היה בקשר כזה או אחר עם סבטלנה - אין לו שום קשר למעשים שיוחסו לו. הוא נתן גרסה מפורטת שאין לו מושג מה קרה בדירות".
