כתבות נוספות למנויי +ynet:
מילים: תלמה אליגון־רוז, לחן: קובי אושרת
"באחד מימי החורף של 1974, תלמה וקובי שכרו חדר בהילטון בתל-אביב, לצורכי עבודה על הפסקול של התוכנית. גשם זלעפות בחוץ, אני טסה לחדר הזה כדי להקשיב לשיר. התאהבתי משמיעה ראשונה. במשך שנים אנשים לא ידעו שאני זו ששרה אותו, כי לא קיבלתי קרדיט. יום אחד פניתי לאנשי הערוץ, ביקשתי קרדיט והם הסכימו. עד היום מבקשים את השיר הזה בהופעות".
מילים: אהוד מנור, לחן: קן גלובוס
"מיד אחרי הצבא, שם שירתי בלהקת חיל הים עם שלמה ארצי ודבל'ה גליקמן, קיבלתי פנייה מיענקל'ה אגמון, אז מנהל תיאטרון בימות, לעשות את ערב שירי ז'אק ברל שזכה להצלחה. נסעתי ללמוד בניו-יורק משחק, ריקוד ושירה, אצל אוטה האגן ב־HB סטודיו. שיחקתי במחזמר בברודווי ומבקר חשוב כתב שאני הדבר הבא, ש'הנערה הזאת באמת יכולה לשיר', אבל בכל זאת חזרתי ארצה לקראת העלאת אופרת הרוק 'בני בום'. אהוד מנור התקשר וביקש שאשתתף, אז הגעתי. 'ילד רע', שנכלל באותה אופרה, זוכה להשמעות נון-סטופ מיום צאתו ועד היום. בשביל הרבה אנשים 'בני בני ילד רע' זה ריקי גל.
"השיר הזה חיבר אותי לילדות, לגנבות קטנות של אוכל. היה לי חבר שלימד אותי לקחת את הכסף שאנשים היו משאירים לצד בקבוקי החלב ליד הדלת. הייתי אז בכיתה ג', ילדת מפתח ברחוב זמנהוף בתל-אביב, גרתי עם אבא שלי, ולא היה בבית כלום. אז לקחתי את הכספים האלה, פרט למטבעות שהשאירה השכנה בדלת ממול. יום אחד אבא שלי תפס אותי גונבת, אבל לא כעס במיוחד. הוא הבין שהשאיר אותי במחסור גדול".
המשפט "ואני מראה לו את התחתונים" - לא היה עובר היום. בטח לא בשיר ילדים.
"צודק, היום הוא היה מעורר קול צעקה, אבל זה כל כך מחובר לטבעיות הילדית במשחקים, כך שהשורה הזאת נראית לי עדיין אותנטית. זה תמים, משחקי אבא-אמא. גם בזמנו, אגב, זה לא עבר ממש טוב. סיפרו לי שאבות היו נכנסים לגנים שבו השיר הושמע ולפעמים ניפצו את התקליט, חשבו שאם הילדים ישמעו את השיר זה חינוך רע".
מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק
"צביקה פיק פנה אליי עם 'לגור איתו' לסרט 'דיזנגוף 99'. בגדול, לא אהבתי את השיר הזה בהתחלה. למה הוא כל כך הצליח? יש בו איזושהי אמת כובשת, רוק-פופ תמים של בחורות צעירות שמתאהבות לפעמים בגברים נשואים וחולמות לעבור לגור איתם יום אחד.
"גם אני חוויתי אהבות נעורים והתאהבתי בגברים מבוגרים יותר, יוצאי דופן. למשל, התאהבתי בפושע. היה לי איתו רומן כשהייתי בת 17-16, והוא עוד היה נשוי עם ילדים, ובאמצע הרומן ברח לחו"ל, שם תפסו אותו, אבל היה לו את הקסם של איש מיוחד. זה נגמר אחרי שנה וחצי".
מילים: שמרית אור, לחן: קובי אושרת
"השתתפתי בכ-12 פסטיבלי ילדים ויצאו מהם שירי ילדים מקסימים, אבל 'אמת או חובה', שלא הגיע למקום הראשון, זכה להכי הרבה הצלחה. יש חוט מקשר בין הטקסטים של 'בני ילד רע', 'לגור איתו' ו'אמת או חובה', כי כולם מתכתבים עם הקסם שבאיסורים, ולכן הם שובי לב.
"מהפסטיבלים עצמם אני זוכרת את התחרותיות מול שאר הזמרים. בפעם הראשונה הרגשתי את התחרות במקצוע, ראיתי מהצד את מי שנורא רוצה להיות קרוב למפיק, לתקשורת, כדי לזכות במקום הראשון. אני לא הייתי מאלה. לי אפילו היו סכסוכים עם המפיקים. זעמתי על כך שספגנו ניצול בלתי רגיל במובן הכספי ובמובן של תנאי העבודה והיחס האנושי. הרגשתי שאני עובדת קשה ולא מקבלת מה שצריך, ויום אחד, מישהו אפילו קיבל ממני סטירה כי בזתי להתנהגות שלו. הייתי מרדנית לא קטנה. לימים הוא ברח מהארץ בגלל חובות".
מילים: נתן זך, לחן: מתי כספי
"15 שנה של קריירה חלפו עד שהוצאתי את האלבום הראשון שלי, עד שמתי כספי ואני הצלחנו לממש את החלום שלנו. זה לא טריוויאלי שלוקח כל כך הרבה זמן להוציא אלבום בכורה, אבל חיכיתי בסבלנות, תוך כדי שאני משתתפת בדרך בהצגות, כמו 'גטו' ששינתה את חיי - כי פניי לא היו רק לבידור מאותה נקודה. הקריירה שלי קיבלה אז רצינות מסוג אחר, כולל עבודה עם יוני רכטר ויהושע סובול. זה היה בשבילי אישור מאוד משמעותי ליכולות שלי.
"את מתי כספי הכרתי בצבא, שם התחברנו והתכוונו לעשות אלבום בשבילי. מתי נסק עם הקריירה שלו ולא מצא את הזמן להתפנות אליי, אבל לא הפסקתי להזכיר לו את קיומי ואת חלומי, ותוך כדי כך ויתרתי על המון הצעות אחרות. התעקשתי על מתי. דודו אלהרר היה אז המפיק שלו ואמר לו, 'אם אתה רוצה לקחת צעד אחד קדימה ולהיות גדול יותר, את השירים הבאים שלך מישהו אחר יבצע'. מתי חיפש את אותו מישהו, ואז אחד הנגנים שלו אמר לו, 'למה לא מישהי?' באותו רגע נפל לו האסימון והוא התקשר. זה לקח רק דקות עד שמצאתי את עצמי באולפן, בסיטואציה שחלמתי עליה.
"את 'הנה פתחתי חלון' מתי הלחין לעצמו, אבל ויתר בשבילי. הייתה לו מטרה, לבנות אלבום, והוא רצה לעשות את הטוב ביותר. זה שיר במקצב פאנקי שלא היה מוכר לקהל הישראלי אז, ואני זוכרת שבהופעות לקח הרבה זמן עד שאנשים הצליחו למחוא כף יחד איתי בקצב הנכון. היום זה השתפר".
מילים: יצחק לאור, לחן: מתי כספי
"סיפור מיוחד. במהלך העבודה עם מתי על האלבום נפגשנו בכל מיני מקומות, בהם בית קפה ברחוב פינסקר בתל-אביב, שגם היה חנות ספרים. שם, באחד הירחונים, מתי מצא לגמרי במקרה את 'נערת הרוק', והראה לי אותו בלי לדבר. אני, בתוך שנייה, פשוט אמרתי לו, 'מתי, למה מצאת את זה רק עכשיו?' כל כך התחברתי לטקסט, הבנתי שזה פשוט כתוב עליי, ואני מסתכלת במראה וקוראת את הטקסט הזה, שמספר אותי".
אבל הזמרת שם שוכבת עם כל הנגנים.
"נו? לא שכבתי עם כל הנגנים אבל עם מספיק נגנים, כדי שזה יהיה מתאים".
נוצלת?
"לא, וגם נערת הרוק בשיר לא מנוצלת. היא פשוט רוצה את זה, את הקרבה למוזיקה, לנגנים, לאנשים שעל הבמה. אני גם לא חושבת שהנפש חוטפת איזושהי מכה מזה, כי זה העולם הצעיר, הפרוע, המורד, שטורף את החיים. מי מאיתנו לא היה מעריץ של מוזיקאי או זמר או איזושהי דמות מהסרטים? ושים לב שהיא שולטת במצב, בוחרת ללכת, לבוא, להישאר, לברוח, וזה ככה היה איתי. לא נוצלתי, פשוט השתוללתי.
"לימים השיר צונזר ברדיו, והיחיד שלא הסכים לכך היה יגאל תומרקין שהחליט על דעת עצמו לשדר את השיר בגלי צה"ל. לא נלחמנו בצנזורה הזאת עד שיום אחד, אחרי כחודשיים, אני נוהגת באוטו ושומעת פתאום בגלי צה"ל שהשדר מרשרש בנייר ומודיע שקיבל אישור להשמיע את 'נערת הרוק', והוא הולך על פעמיים רצוף. כנראה שהיה לחץ מהשדרנים לשדר את זה".
מילים: יעקב גלעד, לחן: מתי כספי
"לאורך השנים קיבלתי מאות מכתבים על 'ילד אסור, ילד מותר' וכל אחד לוקח את הטקסט למקום אחר, מאהבות גדולות להורים, לשנאות גדולות ולפרידות קשות. מה שהביא את השיר לקהל היה הסרט 'אבא גנוב' שהשיר נכלל בפסקול שלו".
לימים השיר זוהה עם נינט באודישן הראשון שלה ב'כוכב נולד'.
"זה קשר אותה אליי, כן. השתתפנו יחד ב'שיר נולד'. היא הכירה שם את יהודה לוי, אנחנו נעשינו מחוברות". עשיתי לו ביצוע מחודש באלבום הג'ז 'אמצע בלוז'. היה לי אתגר להתעסק באלבום הזה עם בלוז ועם ג'ז באנגלית, עברית וצרפתית וחשבתי שזה שיר שצריך גרסה נוספת".
מילים: תרצה אתר, לחן: מתי כספי
"הייתי די בשוק שהשיר זכה להצלחה גדולה, כי אמרתי לעצמי, אם לי הוא מוזר, בוודאי שהוא יהיה מוזר לקהל. התאהבתי בו בגלל האתגריות שמתי הניח שם, ביצוע לא סימטרי עם ברייקים".
מילים: אהוד מנור, לחן: מתי כספי
"לא רציתי לשיר את 'מה זאת אהבה', כי לא התחברתי לטקסט. טקסט מתקתק, קצת קלישאי ונוטף דבש. הבעתי את חוסר שביעות רצוני, אבל מתי תמיד ידע לשכנע אותי, 'תשירי, פשוט תשירי, את תתאהבי בזה עם הזמן'. ובאמת זה מה שהיה. לא פשוט לשיר שיר שמתפרס על פני כמעט שלוש אוקטבות. זה היה אתגר מוזיקלי, מבחן ליכולת שלי, למנעד שלא ידעתי על קיומו. יצא להיט ענק, 'מאסטרפיס', יפהפה. טעיתי".
אגב, איך היה לעבוד עם מתי?
"העבודה הייתה בית ספר. אם יש משהו שאני מצטערת עליו יותר מהכל, זה שלא עשו דוקו על זה. היו רגעים מתוחים, אבל כאלה שקשורים לרצון שלי לנצח איזשהו מכשול מוזיקלי, אף פעם לא משהו אישי. האוויר באולפן היה מלא אהבה, אהבת יצירה חזקה. הייתה גם קנאת יוצרים, לא שלילית. מתי ואני חברים טובים עד היום, משפחה ממש. עכשיו אנחנו עובדים על תוכנית בישול יחד, שתעלה בבלוג של מתי".
מילים: אהוד מנור, לחן: מתי כספי
"הקלטת נמסרה לאהוד, שהתקשר אליי ואמר, 'קיבלתי ממתי לחן בשבילך ויש לי נתון, שהמילה הראשונה היא 'אמא'. אני לא יודע מה לעשות בזה'. אמרתי לו, 'אהוד, אתה חייב להשתמש במילה'. כשהוא התקשר ואמר, 'כתבתי משהו, אני רוצה להקריא לך אותו', הבנתי שהוא כתב את זה בגוף שלישי. אמרתי לו, 'אם לא תכתוב 'את וגם אני', אני לא אוכל להקליט את השיר הזה'. אהוד הבין, שינה ויצר את אחד השירים המונומנטליים בעיניי בנושא היחסים המורכבים בין אמהות ובנות.
"באותה תקופה הייתי עם אמי דינה ביחסים טובים, והשמעתי לה את השיר ראשונה. אחרי שהקשיבה לו, היא אמרה לי, 'סוף-סוף פגשתי את האמא שלי'. השיר הזה עורר בה את הזיכרון שלה עם אמה, שנפטרה כשהיא הייתה בת שמונה. ואז יצאה כתבה גדולה ב'ידיעות אחרונות' שבה שטחתי את סיפור ילדותי, וסיפרתי שלא גדלתי בכלל עם אמא שלי. בעקבות אותו ראיון היא לא דיברה איתי במשך חמש-שש שנים. השלמנו לאט-לאט. היא מאוד מתרגשת מהשיר. היום אמא בת 94, ואנחנו נפגשות הרבה ואוהבות וחברות ומשוחחות".
מילים: חנוך לוין, לחן: מתי כספי
"הטקסט מדבר על שכול בצורה הכי כואבת, בסרקזם עצמי, והלחן נוקב. הרבה פעמים הקצב שלו גרם לי לצעוד על הבמה כמו חייל ולתת דגש לסרקזם. השיר לא מושמע יותר מדי בימי זיכרון ואבל, אולי כי אנשים לא מבינים אותו ככזה. מעדיפים את 'מקום לדאגה'".
מילים: יהונתן גפן, לחן: מתי כספי
"אגב, בזמן ההקלטות הופעתי בהצגה 'עלובי החיים'. קרה שאמבולנס לקח אותי באמצע ההצגה להופיע עם מתי, והחזיר אותי לסופה. הספקתי".
מילים: רחל שפירא, לחן: יהודה פוליקר
"הטקסט הזה היה בערך אצל כל הזמרות בארץ, ללא לחן. נגיד, אצל יהודית רביץ, נורית גלרון, ריטה ועוד. הלכתי איתו ליודה, הוא הסתכל על המילים ואמר לי, 'רגע אחד, כבר הלחנתי את השיר הזה, אבל ריטה לא אהבה את הלחן, וכבר עשיתי מהמנגינה משהו אחר בשביל עצמי'. יודה ראה פה הזדמנות מאתגרת, והוציא מאחת המגירות קלטת עם לחן אחר. באופן מופלא, גם המנגינה הזאת שלו התלבשה כמו כפפה על הטקסט. אמרתי לרחל שפירא שתודיע לכל הזמרות שהשיר תפוס.
"ואז התחילה סאגה אחרת. לואי להב, שהפיק את האלבום השלישי שלי, לא הסכים בשום אופן להכניס אותו. הוא טען שלא שרים ככה, ראה בזה משהו בכייני וסירב בכל תוקף לגעת בשיר. הודעתי לו שעל גופתי, שאני מוכנה שזה יהיה טרק זניח באלבום, ובלבד שאקליט אותו. במשך חודשים ביקשתי ממנו להכניס את השיר והוא סירב. אמרתי לו, אוקיי, אני מביאה את פוליקר, שיקליט ויפיק לי את השיר. וכך היה. לימים לואי אמר לי שהוא טעה. 'אני רק בן־אדם', הוא הסביר".
מילים: צרויה להב, לחן: יהודה פוליקר
"ניסיתי לכתוב בעצמי על חיי, על הילדות במיסיון בירושלים, אבל הרגשתי שאני לא יכולה להתמודד עם זה. פניתי לצרויה להב, סיפרתי לה את מה שעבר עליי, על השנתיים ההן. צרויה עשתה עבודה נהדרת. שורה אחת, 'קול של מלאך מגורש מגן עדן' לקחנו משבא סלהוב, מתוך כתבה שעשתה עליי.
"באתי עם הטקסט לפוליקר. בהתחלה הוא סירב להלחין, טען שלא מתחבר לטקסט. הלכתי הביתה, והבנתי שהאינטואיציה שלי שהוא ילחין לא מטעה אותי. לאחר כמה ימים שלחתי לו שוב את הטקסט, ביקשתי שייתן מבט נוסף. אחרי שעה בדיוק אני מקבלת טלפון, ויודה אומר לי, 'בואי, בואי, אני בוכה, החתול בוכה, תקשיבי לשיר'. גם הפעם צדקתי".
מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: צוף פילוסוף
מילים: אהוד מנור, לחן: רחל כספי
"כשמתי עזב את הארץ עם רחל ללוס־אנג'לס, חיפשתי דרך להגיע אליו כדי לעשות אלבום נוסף יחד. היינו מתקשרים באינטרנט של אותם ימים, בתחילת דרכו בערך. גם את השיר הזה לא אהבתי בהתחלה, הוא נשמע אמריקאי מדי, אבל מתי שוב שיכנע אותי, וההתרגשות גברה בהקלטה, כששנינו עומדים שוב מול המיקרופון ושרים יחד.
"מהנדס הקול של מתי ושלי, משה עציוני, תיווך את התקשורת בינינו, אבל בשלב מסוים חברת NMC השקיעה ושלחה אותי למתי, להקלטות של חודש, באולפן שבו נהג להקליט גם פול מקרטני. מתי יצר את כל ההפקה במחשב, שזה היה אז פורץ דרך מבחינתי וגם חדש עבורו. אילתרנו לשיר קליפ במעט מאוד דולרים ששודר הרבה מאוד בטלוויזיה. זה האלבום השלישי והאחרון שעשינו יחד".
יהיה עוד אחד?
"לא יודעת".
את בת 70 עכשיו. מה זה אומר מבחינתך?
"זכות ויופי גדול".
אריק איינשטיין ז"ל אמר כאן בראיון שמגיל 70 מלמדים אותך לחשוב על המוות.
"מחשבות על המוות זה נתון קבוע, כי אתה מבין שהחיים חולפים כל כך מהר, אבל המחשבות על החיים חזקות יותר. יש עוד חלומות, למשל במוזיקה, לעשות אלבום חדשני".
איך עוברת עלייך הקורונה?
"שוחחתי עם הטבע כל הזמן, שמעתי את הציפורים, התנים, הפרפרים, שמעתי טבע גדול בזכות השקט שהיה".
והפרנסה?
"הייתי באמצע חזרות להצגה 'עוד חוזר הניגון' בהבימה, ובאמצע ההצגות של 'פלאשדנס', מחזמר של תיאטרון תל-אביב. היו לי הופעות מתוכננות עם משינה, מתי כספי, גלי עטרי. הפסדתי לא מעט הכנסות. חיים ממה שיש, לא עם מה שאין. זה אומר שבמחשבה שלך אתה יודע שתחזיק מעמד ותסתפק במה שיש כרגע.
"נכנס כסף מהופעות לפני הקורונה, נכנסו קצת מענקים מהממשלה, בחסכונות לא נגעתי. אני חרדה מאוד לנגנים שאיתי ואנחנו מתקשרים כל הזמן. הייתה לי הופעה אחת באירוע פרטי, לקחתי אותם והתעקשתי שיקבלו מחיר מלא, למרות שזה היה רק חצי שעה. אני שואלת כל הזמן אם מישהו צריך עזרה. אני חושבת שהממשלה צריכה לעזור, ומהר".
פורסם לראשונה: 07:32, 10.07.20
