מסלול הרוביקון האגדי בסיירה נוואדה, כ-20 ק"מ של עבירות שמאתגרת כל מה שאינו רכב שטח מאוד משופר עם נהג מאוד מיומן, הוא סוג של מקדש לבעלי ג'יפ. לא במקרה נקראת הגרסה הכי קרבית של הרנגלר האלמותי "רוביקון". זה לא נגמר בכך. השטח הקשה הזה משמש את יצרנית רכבי השטח האמריקנית כבר עשרות שנים לבחינת היכולת של דגמים ומכלולים, ועל הדרך הוא גם מארח מפגשים של בעלי ג'יפ, כמה מהם במהלך השנה. עכשיו, נראה שפורד ברונקו החדש שהוצג השבוע לא יזכה לגרסה סופר-קשוחה עם השם המפורש, בעיקר כי הוא תפוס, אבל יש להניח שבמפגש הבא יגיע לפחות ברונקו אחד כדי להוציא לכולם את העיניים.
עוד כתבות רכב למנויים:
- קרב הענקים חוזר: ג'יפ גרנד צ'ירוקי מול טויוטה לנד קרוזר
- פורשה קאיימן GT4 - מכונית הספורט הכי שווה בארץ
- החלום האמריקאי: 10 מכוניות שוות שתמצאו בארה"ב - ולא כאן
- מחירון מיתון: רכבי שטח החל מ-10,000 שקל
מי שלא מתעניין במכוניות וברכבי שטח בפרט, או שהתמקם לפני כמה ימים בקצהו העליון של מעלה מדברי מנותק מאינטרנט, פספס ודאי את אחת ההשקות היותר מסקרנות שנערכו בשנים האחרונות. בקצרה, פורד החייתה השבוע את השם ברונקו, אחד הדגמים המיתולוגיים של היצרנית האמריקנית שנעדר מהשוק כבר רבע מאה, ולעניין הרב שעורר היו שתי סיבות עיקריות.
הראשונה שבהן: במהלך השנתיים האחרונות הבהירה פורד באין-ספור רמיזות, הדלפות, תצלומי ריגול ושטויות אחרות שתקשורת דוגמתנו לועסת בחדווה שהוא לא עומד להיות רכב רגיל. שכן, בניגוד למגמת ההתרככות וההתעדנות והדגש על נוחות ויעילות, הברונקו - וזה היה כבר ברור - עומד להיות רכב שטח טהור, קלאסי, בלי הצטעצעות מיותרת ועם קווים גסים, ייעודיים. לא עוד חייל שוקולד משעמם עמוס אלקטרוניקה עם פוזה קרבית חצי מתנצלת, אלא לוחם אמיתי עם סכין בין השיניים. פורד שכחה (לפחות בינתיים) מחשמל ומהיברידי, והלכה על בנזין גדול וחזק. העולם עובר לאוטומט? הברונקו ישווק גם עם גיר ידני מיוחד.
תכלס, הוא ממש לא נולד במקרה. פורד התחבטה והתלבטה, חששה ולא הצליחה להחליט במשך שנים אם כדאי להזניק את תוכנית המתחרה האולטימטיבי למלך השטח האמריקני. כן, אנחנו מתכוונים אליך ג'יפ רנגלר, רכב השטח האמיתי היחיד שמיוצר בארה"ב וזה שנהנה באופן כמעט חסר תקדים בתעשיית הרכב מחיי מותרות חסרי תחרות. מה שהניע אותה בסוף לקבל את ההחלטה הכה-מוצלחת היא פריחה - די מפתיעה יש לומר - בתת-תרבות השטח, זו שסייעה ללנד רובר עם החזרתו לחיים של הדיפנדר, שעזרה למרצדס להחליט שלא לסיים את חייו המאוד ארוכים של ה-G ולסוזוקי לשחרר ג'ימני מודרני.
השנייה: איך הוא מול המלך המכהן, ג'יפ רנגלר, כמה סיכוי יש לו להתמודד כשווה מול שווה על התואר המחייב או אפילו, ישמור השם, לתפוס את הכס? והנה, אנחנו מנסים לנתח עבורכם את הסיכויים.
טוב, נדמה שאת ההיסטוריה של ג'יפ כמעט כולם מכירים. אז נעשה את זה קצר, עבור המעטים שתוהים במי מדובר. ובכן, גיבור מלחמת העולם השנייה והפלישה המפורסמת לנורמנדי חזר למולדת מצולק ומעוטר, זרק את הנשק, חלץ נעליים, פשט מדי ב' ועבר לאזרחי, ובהתאם שינה את השם ל-CJ, שזה Civilian Jeep, אבל רק ב-1986 הרגיש בטוח מספיק בעצמו להפסיק לדבר על קרבות ומארבים, שחרר את ההיסטוריה והפך לרנגלר. מאז התחדש, השתפר והתעדכן, אבל נותר פחות או יותר אותו דבר.
הברונקו נהנה מהיסטוריה שאינה מתקרבת אפילו להירואיזם הג'יפאי. אם כבר, יש לו ניסיון עם כוחות ביטחון מקומיים, אבל מהצד הלא ממש נכון של הצ'קלאקה, ועל כך מיד. בניגוד למתחרה הקרבי שרץ כנראה על ג'בלאות עוד לפני התיכון, הפורד חי את חייו הראשוניים דווקא כאחד מדגמי ה-SUV הראשונים בשוק הרכב האמריקני של אמצע שנות ה-60. יותר כרכב לשימוש משפחתי, פחות כלועס דיונות וסלעים. זה לא הפריע לברונקו סטנדרטי לנצח ב-69' את מרוץ השטח המהיר והקשה ביותר בעולם דאז, שהפך לימים לבאחה 1000 - ועד היום הוא מחזיק בתואר הדגם הסדרתי היחיד שניצח אי פעם במרוץ.
אלה שהגיעו אחריו החל מ-1978 אימצו מראה סטנדרטי יותר, אבל היו גם נוחים יותר ומצוידים באביזרי מותרות. הכיוון ממש לא היה ג'יפ אלא שברולט בלייזר דווקא, ומאותו רגע ועד פטירתו בטרם עת, נקודת השיא של חיי הברונקו הייתה דווקא אירוע שפל - כאשר שימש את או.ג'יי סימפסון הנמלט על כביש 405 בלוס אנג'לס ב-17 ליוני 1994, במרדף שזכה כנראה לנתוני הצפייה הגבוהים ביותר בהיסטוריה עם 95 מיליון צופים. שנתיים לאחר מכן הופסק הייצור. אנקדוטה משעשעת (לא את פורד) נוספת: תאריך ההשקה המקורי של הברונקו נקבע לחלוטין בטעות ליום הולדתו של אותו סימפסון. היצרנית שינתה אותו לאחר כמה שעות של מבוכה גדולה.
מי מנצח? ג'יפ, אין שאלה בכלל. בעוד ג'יפ מבססת את האגדה המוטורית על בוגר מלחמות עם ערימות צל"שים ומבצעים הירואיים, פורד נותרת הרחק מאחור עם דגם חלבי משהו, לא משכנע במיוחד ובעל רזומה תקשורתי מפוקפק.
הרנגלר הראשון באזרחות (YJ) היה שנוי במחלוקת מבחינה עיצובית, בעיקר בגלל פנסים מרובעים שלא שכנעו את הקהל, וג'יפ הזדרזה לשנות לעגולים עם הרנגלר השני (TJ) ב-1996. עשר שנים, מעט מאוד שינויים. גם תא הנוסעים נותר כשהיה, להזכירכם לפני עשרות שנים, אם כי נרשם שיפור ברנגלר הנוכחי (JL), עם צג נתונים בלוח המחוונים ומסך מגע מקורי קטנים. אה, ואיך אפשר לשכוח את בורר ההילוכים עם מתג אדום לשחרור נעילה, עם לוגו ויליס מקורי בחלקו העליון וידית אמיתית לתיבת העברה ושילוב הנעה כפולה. קדמה זה פאסה, אומרים בג'יפ, והקהל קונה.
מערכות בטיחות? ג'יפ רנגלר, שהובך פעם אחר פעם במבחני ריסוק עם תוצאות איומות, מוותר על אלקטרוניקה מסייעת בגרסאות הבסיס, ומציע בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית והתראת שטחים מתים רק בגרסאות בכירות ויקרות.
פורד, שנראתה כמו שום דבר שאפשר לספר עליו לנכדים (או למישהו בכלל), זנחה את הקווים המשעממים של פעם, ושמרה רק על אלמנטים מסוימים שהעניקו לברונקו את לוק הרטרו הנחוץ. הבחירה היחידה האפשרית הייתה מרכב רבוע יעיל יותר בשטח וקשוח יותר למראה ליד בית הקפה, עם פנסים עגולים. אכן כן, בדיוק מאפייני רנגלר. אבל, יש כאן אבל גדול. מחלקת העיצוב בפורד עשתה עבודה פנטסטית, ועד הרגע האחרון קשה היה להאמין שמראה אב הטיפוס אכן יעשה את הדרך לפס הייצור. הברונקו נראה כמו ג'יפ מאוד מודרני של פורד - ולהישג גדול יותר אי אפשר היה לייחל.
אם חיצונית הוא נראה עדכני, מקורי ומסובב ראשים יותר, בעיקר מכיוון שהוא חדש ושונה, בפנים זה כבר עולם אחר לגמרי. הברונקו כולל סביבת נהג ונוסעים מתקדמת בכמה עשורים (מעניין מדוע) מזו של ג'יפ. לא רק בגלל צגי נתונים ומסכי מגע גדולים משמעותית, או בגלל מצלמות היקפיות. זה כל מה שיש שם, החל מהקפדה על חומרים שנראים לפחות טוב יותר, ועד פתרונות חכמים לרוב. אחד המקוריים שבהם הוא מסילה ייעודית על הקונסולה להתקנת מצלמת אקשן או טלפון סלולרי. בטיחות? כל המערכות המוכרות והמתקדמות של פורד.
מבחינת מרכב, שניהם מוצעים עם שלוש דלתות ומקום לארבעה נוסעים או חמש דלתות לחמישה, בעוד ג'יפ מוסיפה גם טנדר בשם גלדיאטור. עוד אין לכך אישור, אך סביר להניח שגם פורד תציג אחד כזה בעתיד הלא רחוק. הרנגלר הוא רכב השטח היחיד המשווק במדינות מערביות המאפשר לוותר על הגג, הדלתות ואפילו השמשה הקדמית, ולארגן כך ארבעה כיווני אוויר. הסרה והרכבה דורשות כלים ייעודיים ועבודה של כחצי שעה לפחות לשני אנשים, שיסירו את מה שצריך ויאפסנו במוסך.
פורד לעומת זאת אינה מאפשרת להשכיב שמשה קדמית על מכסה המנוע, אבל כן ניתן להסיר את כל שאר חלקי המרכב, בדיוק כמו בג'יפ אך ללא צורך בכלים ייעודיים, ועם אפשרות לאחסון כל הרכיבים במקום ייעודי בתא המטען - יתרון עצום.
מי מנצח? הברונקו עושה כאן קציצות מג'יפ. לא רק שהוא נראה רענן, מעניין ואיכותי ממנו בחוץ ובפנים, הוא גם מתקדם יותר.
קצת במפתיע, אבל נראה שבפורד לא התאמצו יותר מדי עם עניין המנועים. דיזל? אין בכלל. היברידי או היברידי עם תקע? ממש לא. חשבתם שמכונית שתוצג ב-2020 תשלב גם איזו גרסה שמנטרלת רעלים ופולטת רק ריחות שושנים לאוויר הפתוח? יקרה, אבל עוד לא. שני המנועים היחידים שניתן לבחור מהם: בנזין בנפח 2.3 ליטר עם 270 כ"ס, או V6 בנפח 2.7 ליטר עם 310 כ"ס. למנוע הקטן אפשר לחבר תיבה ידנית עם הילוך קצר נוסף, השאר מקבלים 10 הילוכים אוטומטית.
לג'יפ יש כיום ברנגלר מנועים מודרניים יחסית. גם בנזין 2.0 ליטר מוגדש עם 272 כ"ס (היחיד שמשווק בישראל למשל), או 285 כ"ס במקרה של ה-V6 המאוד ותיק, שמקבל כעת עזרה ממערכת היברידית-קלה. יש לה גם דיזלים, 2.2 ליטר עם 200 כ"ס או V6 עם 260 כ"ס. את הכוח הזה מעביר לשטח גיר שמונה הילוכים אוטומטי, עם אפשרות לשישה הילוכים ידני ב-V6 בנזין. שניהם כוללים כמובן תיבת העברה עם הנעה אחורית או כפולה-קבועה לכביש, כפולה לשטח והילוך כוח - כך שבמפתיע בהתחשב בפער הגילים, לג'יפ יתרון מסוים עקב היצע מגוון יותר, לפחות בינתיים.
אבל זה לא נגמר שם. הצצה מתחת לרכב שטח חושפת את כל סודותיו. כאן תגלו מיד אם מדובר ברכב-פוזה או בדבר האמיתי, ובמקרה של ג'יפ אין יותר אמיתי מזה. שלדה מסיבית נפרדת נושאת את גוף הרכב, עם סרנים חיים וקשוחים מלפנים ומאחור. רובכם ודאי לא מתרשמים, אבל עבור אנשי שטח קשוחים מדובר בלא פחות משירה צרופה, המתכון היחיד האפשרי, הגביע הקדוש. היא אומנם נחותה מאוד על הכביש ואף סובלת מנחיתות בטיחותית קשה, אבל אל תציקו להם עם השטויות האלה.
יש כמה פתרונות לבעיית ה"קשוח-בשטח/בטוח-בכביש". לנד רובר דיפנדר החדש ויתר על המבנה הקלאסי, אך נאלץ להיעזר במערכות אלקטרוניות מתוחכמות כדי להשיג יכולת שטח גבוהה. זה אחלה, עד שזה מתקלקל. וזה יתקלקל, כפי שיספר לכם כל עכבר שטח. אבל יש גם פתרון ביניים.
פורד בחרה בו, וחיקתה בכך את מרצדס G קלאס האגדי. כן שלדה נפרדת, כן סרן קשוח מאחור, אבל מתלים נפרדים מלפנים. ומול חיסרון אפשרי בתנאי קיצון שבהם אתה רוצה להתמודד עם סלע בעזרת גוש מתכת עצום, יש אין-ספור יתרונות. גם היגוי טוב יותר בכביש, גם מהלך מתלה ארוך לשטח טכני, וכמובן נוחות גבוהה יותר על הכביש, היכן שגם המסוקסים שבין הג'יפאים יבלו 98% מהזמן. אה, וזה גם מסייע מאוד לבטיחות.
מתקרבים לסיום, ואם אתם לא נהגי שטח מכורים, אפשר לדלג למילות הסיכום. נשארתם? אז ככה. שני הדגמים מאפשרים נעילה מכנית של הדיפרנציאלים מלפנים ומאחור וניתוק מוט מייצב מלפנים לטובת הגדלת מהלך המתלה, עבור שטח טכני קשה במיוחד. אבל פורד, בשונה מג'יפ, מציעה את האפשרות בכל רמת אבזור ומחיר. היא גם מצהירה שניתן לנתק את המוט המייצב באמצע קרב עבירות מול מעלה ערמומי. ג'יפ מחייבת משטח ישר או במילים אחרות, אם לא התכוננת - אכלת אותה.
ולא פחות חשוב, הגומי. אם מתלים ניתן לדמות לרגליים של אצן, הצמיגים הם הנעליים. ג'יפ יודעת מה רוכשי הרנגלר רוצים, ומציעה לכן צמיגי שטח אגרסיביים בגודל "32 אצלנו, או "33 בארה"ב. שלא במפתיע, פורד מציגה אותו דבר, אבל עם תוספת - אופציה לצמיגי "35, הגדולים ביותר לרכב שטח בייצור סדרתי עד כה. מה זה נותן? הגדלה נוספת של מרווח הגחון, שיפור יכולת ההתמודדות עם מדרגות סלע אכזריות ואיך לא, שדרוג עצום לתדמית לצד המדרכה בקרבת מרכז שוסטר ברמת אביב ג'.
מי ניצח כאן? לג'יפ יתרון בתחום המנוע ועד שיוכח אחרת, הרנגלר הוא רכב השטח הקשוח ביותר בסביבה, אבל הברונקו סוגר את הפער עם פוטנציאל להיות עדיף משמעותית על הכביש לצד יתרונות מסוימים בשטח, בעיקר טכני. סוג של תיקו, גם אתם חושבים?
פורסם לראשונה: 08:46, 17.07.20
