חלף שבוע מהבחירות ולא ברור מי ניצח. לאחר שנספרו כל הקלפיות וימים לפני שנשיא המדינה יטיל על בעל הסיכוי הרב ביותר להרכיב ממשלה את משימה זו, לא ברור במי יבחר. עד כה היה מצד אחד נתניהו ומהצד השני לפיד - לעתים תוך דיבור על רוטציה עם בנט וסער. הבוקר שם חדש ישן חזר לזירה - בני גנץ.
חברת רשימת כחול לבן ונציגת המפלגה במגזר הערבי, אלהאם חאזן, נפגשה אתמול עם יו"ר רע"ם מנסור עבאס וביקשה ממנו שימליץ לנשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את הרכבת הממשלה הבאה על בני גנץ. כך דיווח אתר החדשות פאנט.
בני גנץ על נציגתו שנפגשה עם מנסור עבאס: תמימות פוליטית
(צילום: שחר גולדשטיין)
גנץ התראיין היום (שלישי) באולפן ynet, והתייחס לפגישתה. לדבריו הפגישה הייתה "טעות טקטית" ונעשתה "על דעתה בלבד". יש לציין כי חאזן אישרה את קיום הפגישה ואת בקשת ההמלצה, אך הכחישה שביקשה מעבאס שלא להמליץ על לפיד. על המגעים להרכבת ממשלה אמר גנץ: "לפיד מועמד ראוי להחלפת נתניהו, גם בנט - אף שאני לא בטוח שהוא לא יצטרף לנתניהו בתנאים כאלה אחרים. מי שיצליח להגיע ל-53 מנדטים יקבל את ה-8 שלי".
מוסי רז ממפלגת מרצ, ושמחה רוטמן - מספר 4 ברשימת הציונות הדתית, התראיינו באולפן ynet והתייחסו לתרחישים האפשריים להקמת ממשלה. בעוד שרוטמן טען כי "בלתי אפשרי להישען על רע"מ גם בהצבעה אחת", רז התעקש: "לא תהיה קואליציית שינוי בלעדינו".
ואילו שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן קרא "לשים את האגו בצד ולהוציא את הבחירות החמישיות מהלקסיקון". לדבריו, "כל השחקנים הרלוונטיים ובכללם המפלגות הערביות צריכים לשבת ולסכם". על ביטול ישיבת הממשלה בשל אי-מינויו של שר משפטים קבוע: "כאוס. אין פרקליט מדינה קבוע, אין משנים ליועץ, אין מי שיחתום על כתבי חנינה. מדינת עולם שלישי".
לקריאה נוספת
לטייל בפקק. המוני אדם ניצלו את מזג האוויר הנוח ויצאו לטייל, כמה אתרים נסגרו בעקבות עומסים כבדים ובדומה לאתמול, נוצרו פקקים ועומסי תנועה גדולים בכבישים שונים בצפון ובמרכז. בשל הקורונה, רוב הישראלים נשארו בארץ בחג הפסח, וגם השנה הם נאלצו להשתמש במכוניות כדי להגיע לגנים הלאומיים ולשמורות הטבע שאינם נגישים לתחבורה הציבורית.
בתאונה ליד יקנעם תושב מרכז הארץ בן 43, נהרג. בית החולים רמב"ם בחיפה עדכן כי בתו בת ה-17 במצב קשה. בנו בשנות ה-20 לחייו ופעוט כבן שנתיים נפצעו קל. נסיבות התאונה נחקרות.
עומסי תנועה רבים נרשמו לאורך כל היום בכל רחבי הארץ: באזור הצפון נרשם עומס בכביש 85 למזרח בין צומת כרמיאל לצומת שזור, ובכביש 4 לצפון נרשם עומס בין צומת עכו למזרעה. בכביש 77 למזרח נרשם עומס בין הסוללים לטורעאן ובכביש 66 נרשם עומס בין ערה למעלה עירון. בדרום נרשמו עומסים בכביש 4 לדרום בין אשדוד לגן רווה ובכביש 4 לצפון בין ניצנים למחלף עד הלום. בכביש 6 לדרום נרשם עומס בין מחלף מאחז לבית קמה.
עומסי תנועה כבדים בכבישים בחול המועד פסח
(צילום: ליהי קרופניק, נדב אבס)
באזור המרכז נרשם עומס בכביש 6 לצפון בין נחשונים לאייל ובהמשך מניצני עוז עד אליקים. בכביש 2 לצפון נרשם עומס בין נתניה לדור ובנתיבי איילון לצפון נרשם עומס בין משה דיין לוולפסון. בכביש 1 נרשם עומס בין מחלף ענבה לשער הגיא.
לקריאה נוספת
מחר יוגשו התוצאות הרשמיות של הבחירות האחרונות לנשיא המדינה ראובן ריבלין.
מחר הטמפרטורות יירדו מעט, וכך גם ביום חמישי - שבמהלכו יש סיכוי לגשם מקומי קל. בשישי, ערב החג, האווירה תהיה חורפית יותר עם גשם מדי פעם בצפון ובמרכז. בחרמון ייתכן שלג קל. בשבת יהיה קר מהרגיל, אבל מזג האוויר יתייצב ולא צפוי גשם. בשבוע הבא צפויה התחממות.
איך תפקדה מערכת הבריאות במהלך המגפה? שיחה עם פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, מנהל מחלקה פנימית ג' בבית חולים בילינסון-מרכז רפואי רבין.
ל.א.: איך תפקדו המחלקות הפנימיות בתחילת המגפה?
א.א.: עומס המגפה הוא בעיקר על המחלקות הפנימיות וצוותיהן. כבר מתחילת המגפה התארגנו המחלקות הפנימיות כך שמצד אחד, נתנו מענה לזרם חולי הקורונה שהתחילו להגיע ומצד שני, המשיכו וטיפלו בחולים "רגילים" ללא קורונה. זאת, בתנאים של חוסר במיטות אשפוז ומחסור במספר הרופאים והאחיות.
ל.א.: בשיא המגפה, העומס על מערכת האשפוז, וקודם כל, המחלקות הפנימיות, היה חריג. במדינות רבות בעולם, מערכות האשפוז קרסו, על כל ההשלכות, לרבות, תמותת חולים בגלל שהצוותים פשוט לא הגיעו אליהם. האם בישראל היינו קרובים לכך?
א.א.: בשיא המגפה כ- 40% מהמחלקות הפנימיות הפכו למחלקות ייעודיות לטיפול בחולי קורונה. הדבר הצריך התארגנות הצוותים מבחינת התנהלות וידע, שנצבר מאפס בתחילת הדרך ועד להבנה טובה יותר באשר לניהול הרפואי והסעודי. היה צורך בהתמודדות מול שחיקת אנשי צוות הרפואה. אתגר נוסף היה שמירה על הכשרת המתמחים על פי דרישות ההתמחות בתנאיי המגפה כשהיה מחסור גדול "בידיים עובדות". כמו כן, המשכנו ללמד סטודנטים. העומס על המחלקות שנותרו לטפל במגוון הרב של החולים ה"רגילים" היה עצום.
ל.א.: מה הלקח העיקרי מהמגפה?
א.א.: לצערנו, המערכת לא הפנימה דיה את חשיבות המחלקות הפנימיות, דבר שהועלה טרם מגפת הקורונה וקיבל משנה תוקף במהלכה. ראשי המדינה ומערכת הבריאות נמנעו ונמנעים מלציין במפורש את תרומת הרפואה הפנימית ויכולותיה הייחודיים בישראל. הם צריכים להבין שמחלקות הקורונה הן "מחלקות פנימית – קורונה". הם נמנעים מלבקר במחלקות הפנימיות העמוסות והצפופות שנותרו לטפל בחולים "הרגילים". במהלך המגפה הוקצו לכל מחלקה פנימית שני תקני רופאים נוספים ותקני סיעוד, וזאת לאחר מאבק עיקש, אך התקנים הוגדרו כתקנים זמניים ואמורים להתבטל במהלך יוני. כל ניסיונותינו להפוך אותם לתקני קבע כחלק מהתוכנית לשיפור מצב הרפואה הפנימית - נכשלו. ראש הממשלה ושר הבריאות אף לא עונים לפניותינו. אפילו שיחות עם מנכ"ל משרד הבריאות התקיימו רק בעקבות לחץ ומאמצי תיאום קדחתניים.
בימים אלה חוזרת ועולה חשיבותה של הרפואה הפנימית, כעורף אסטרטגי של ביה"ח. יש צורך דחוף במימוש החלטות הוועדה של משרד הבריאות (וועדת טור כספא) הכוללות: בינוי ושיפור תנאי האשפוז, תוספת כוח אדם והסדרים שיאפשרו למחלקות לתפקד באופן יעיל ומיטבי. זה הלקח העיקרי ממשבר הקורונה.
המהפך לטובה של בני ברק והחברה החרדית: עד לפני כמה שבועות הייתה בני ברק במקום השני ברשימת חולי הקורונה הפעילים. אך מאז תחילת החודש חלה ירידה חדה מאוד במספר הנדבקים החדשים בעיר וכיום יש בעיר 59 חולים פעילים, לעומת קרוב ל-5,000 לפני כמה שבועות. ציון הרמזור של העיר עומד על 0 והיא כמובן עיר ירוקה.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי מאז פרוץ המגפה אובחנו בעיר 48,185 תושבים כחיוביים לקורונה. למעשה מדובר בכרבע מאוכלוסיית העיר. 225 חולי קורונה תושבי העיר – נפטרו.
מתחילת החודש אובחנו אמנם 1,084 נדבקים חדשים, אבל רובם בעשרת הימים הראשונים של החודש. למעשה, מאז 11 במרץ אובחנו בעיר החרדית הגדולה בישראל 164 חיוביים לקורונה.
למעשה גם ביישובים החרדים האחרים חלה ירידה חדה מאוד בהדבקה ושיעור ההדבקה בחברה החרדית עומד היום על 0.44. בביתר עילית יש פחות מ-15 חולים פעילים כיום, גם באלעד יש פחות מ-15 ובמודיעין עילית 39 מתושבי העיר מוגדרים כחולים פעילים.
תעלת סואץ. למה? כדי ללמוד עוד על התעלה המלאכותית העוברת במצרים שכיכבה בכותרות השבוע. אורכה 162.5 ק"מ, ורוחבה נע בין 250 ל-500 מטרים.
ההסבר המדעי מאחורי הירח והשמש שחילצו את הספינה מסואץ
(צילום: שחר גולדשטיין)
עומקה: בין 10 ל-20 מטרים. התעלה מהווה כיום את קו הגבול בין יבשת אסיה לאפריקה, והיא מאפשרת להימנע מהצורך להקיף את אפריקה. כריית התעלה החלה ב-1859 ונמשכה עשור, כשהיא מנוהלת על ידי חברה צרפתית. בשנת 1869 היא נחנכה באופן רשמי.
יעלים בעין גדי
(קרדיט: אייל בן גיאט, רשות הטבע והגנים)
היום בפודקאסט היומי של ynet, הכותרת: הקרב על הקול הערבי: תוצאות האמת של "אבו יאיר". ד״ר מיכאל מילשטיין, מומחה לחברה הערבית, על המציאות המורכבת שמאחורי המספרים.
