ביום רביעי האחרון קיים ראש הממשלה, נפתלי בנט, מסיבת עיתונאים שבה המליץ לישראלים שלא לטוס לחו"ל. "אל תזמינו טיסות", הוא אמר. אבל בפועל היום (א') התורים בנתב"ג היו ארוכים וכ-22 אלף ישראלים יצאו מהארץ לחו"ל. "אני חושב שלאנשים כבר נמאס לשבת בבית, נמאס מההגבלות האלה, ואנשים קצת איבדו את הפחד. מרגישים שכל זה מאחורינו כבר", אמר נוסע שהמתין באחד מתורי הענק להמראות בנתב"ג. לאחר פרסום דבר התורים בנתב"ג, אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, כי "זה לא הזמן לטוס לחו"ל. מפני שהמגיפה משתוללת בהרבה מדינות, נסיעה לחו"ל מיותרת והיא יכולה לגרום להידבקות מיותרות ולהביא להגעת וריאנטים, שיהיו אולי מסוכנים יותר".
תורי ענק בנתב"ג: הישראלים נוהרים למדינות אדומות
(צילום: שמוליק דודפור, משה מזרחי)
ביום שישי פורסמו הנחיות הקורונה החדשות לטסים לחו"ל. מיום שישי האחרון מחויב כל נוסע השב מחו"ל (כולל מחוסנים ומחלימים) להיכנס לבידוד של 24 שעות או עד לקבלת תשובה שלילית לבדיקת הקורונה שבוצעה במעבר הגבול (המוקדם מבניהם).
כרגע הטיסה אסורה לחלוטין לארגנטינה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, רוסיה, בלארוס ואוזבקיסטן. מיום שישי הקרוב, יצטרפו ספרד וקירגיזסטן לרשימת המדינות בסיכון מרבי שהטיסה אליהן אסורה. כמו כן, מיום שישי תחול אזהרת מסע חמורה על בריטניה, קפריסין, טורקיה וגיאורגיה. כל מי שישוב ממדינות אלו יידרש להיכנס לבידוד מלא של שבוע.
עומסים במתחמי בדיקות הקורונה
(צילום: נדב אבס, רועי עידן)
אבל לא רק בנתב"ג היו היום תורים ארוכים, אלא גם במתחמי בדיקות הקורונה. לאחר שביום חמישי האחרון התקיימו יותר מ-75 אלף בדיקות קורונה ביממה, שיא בגל ההתפרצות הנוכחי, גם הבוקר ניכרו עומסים כבדים במוקדי הבדיקות של פיקוד העורף. במקביל מדווחים בקופות החולים על עלייה של מאות אחוזים במספר הפונים לבדיקות קורונה.
צלמי ynet ביקרו במוקדי בדיקות ותיעדו את התורים הארוכים שמשתרכים בהם. בכיכר רבין בתל אביב, למשל, נאלצו הנבדקים לעמוד בחוץ, בחום הכבד, ולהמתין לבדיקה - בעוד במתחמים אחרים משתרך תור ארוך של מכוניות במסגרת שיטת "היבדק וסע". מנגד, במוקדי בדיקות אחרים - ובהם בחולון - לא נרשם עומס חריג, וזמן ההמתנה הממוצע עמד על כ-20 דקות.
מתאבלים על חורבן בית המקדש
היום חל צום תשעה באב, ועשרות-אלפי מאמינים הגיעו החל מצאת השבת לרחבת הכותל המערבי, עם תחילת הצום והאבל על חורבן שני בתי המקדש. המתפללים ישבו על הארץ יחפים לאות אבל, קראו את מגילת איכה, שרו שירי נשמה יהודיים ואמרו קינות על חורבן בית המקדש – ברחבת השריד המזוהה עמו ביותר. לפני 1,952 שנים נחרב בית המקדש השני - והעם היהודי הוגלה מארצו. המוות, ההרס והחורבן מצוינים מדי שנה בתשעה באב, שלא פחות מהעלאת המקדש באש - מסמל את קץ ממלכת היהודים בארץ ישראל, עד לימינו.
ערב תשעה באב בכותל המערבי
(צילום ועריכה: אלי מנדלבאום)
אבל לא הכול עבר בשקט. עימותים פרצו הלילה ב"עזרת ישראל" בין אנשי הזרמים הליברליים, שלתפילתם השוויונית יועדה הרחבה ברחבת הכותל - לבין קבוצה שהציבה במקום מחיצה להפרדה בין גברים לנשים, בניגוד לחוק.
המתח גאה גם בקרבת מקום, בהר הבית, לשם עלו יותר מ-1,600 יהודים (ועברו על גשר המוגרבים המסוכן, שאמור לשמש רק את כוחות הביטחון). עוד משעת בוקר מוקדמת פרצו עימותים בין שוטרים לצעירים מוסלמים שיידו אבנים על ההר. הסוגיה הנפיצה הולידה מסרי אזהרה מירדן, מצרים והרשות הפלסטינית והזכירה שוב את הפערים התהומיים בקואליציה - עם הצהרת בנט אל מול רע"מ, שמייצגת את התנועה האיסלאמית.
עלה מספר ההרוגים בהצפות בגרמניה
הגשמים העזים באירופה לא פוסקים: לפחות 156 איש נהרגו באסון הטבע הקשה בגרמניה בעשרות השנים האחרונות. 27 קורבנות בשיטפונות בבלגיה. מדובר באסון הטבע הקשה ביותר שפקד את גרמניה בעשרות השנים האחרונות.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הגיעה בצהריים לכפר שולד, שסמוך לאהרווילר, וספג נזק גדול בשיטפונות. שר האוצר אולף שולץ הודיע שהממשלה מוכנה להקצות 300 מיליון אירו כדי לסייע מיידית לאזורים שנפגעו, ומיליארדי אירו כדי לתקן את הבתים, הרחובות והגשרים שנהרסו. מרקל כבר הצהירה בחמישי שההצפות הן "קטסטרופה". בגרמניה אמרו שמדובר ב"טרגדיה לאומית" וב"שיטפון המאה".
מאוחר יותר התייחסה מרקל למשבר האקלים ולהצפות ואמרה כי "סיכום כל האירועים שאנחנו עדים להם בגרמניה, והעוצמה שבה הם מתרחשים, מלמדים שזה משהו שקשור לשינויי האקלים". הקנצלרית הדגישה שהעולם "חייב להזדרז" בטיפול בהתחממות הגלובלית. בהצהרתה אמרה הקנצלרית: "הלקחים לא שונים ממה שכבר ידענו. אנחנו חייבים למהר. אנחנו חייבים להיות זריזים יותר במאבק שלנו נגד השינויים האקלימיים. אני מאמינה שהאיחוד האירופי עובד על זה".
חוקר אקלים: כשהעולם מתחמם עוצמת הגשם עולה, והתוצאה היא שיטפונות
(צילום: משה מזרחי)
מדענים ברחבי העולם הצביעו על כך שהשיטפונות הם תוצאה ישירה של התחממות כדור הארץ ומשבר האקלים. ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהמחלקה למדעי הטבע והחיים מהאוניברסיטה הפתוחה, אמר היום בריאיון לאולפן ynet: "משך הגשם תלוי במערכות מזג האוויר, הן לא השתנו באופן מהותי, אבל עוצמת הגשם תלויה במידה לא מבוטלת בטמפרטורה. כשהעולם מתחמם - עוצמת הגשם עולה. התוצאה היא ששיטפונות לכל סוגיהם ומיניהם - יתגברו".
בשעה 10:00 צפויה להיפתח ישיבת הממשלה השבועית, שבה בין היתר ידונו השרים בהתפשטות נגיף הקורונה.
גל החום יגיע לשיאו מחר. ביום שלישי הטמפרטורות יירדו מעט, אבל עדיין יהיה חם מאוד. מיום רביעי תורגש ירידה משמעותית יותר בטמפרטורות, והן ייעשו רגילות לעונה.
יותר מ-54 אלף בני אדם אובחנו אתמול כחיוביים לקורונה בבריטניה, ובכך היא הפכה למדינה עם מספר החיוביים הכי גבוה בעולם אתמול, מעט יותר מאשר אינדונזיה, הודו וברזיל.
למעשה, מתחילת החודש אובחנו בבריטניה יותר מ-586 אלף חיוביים לנגיף. מדובר ביותר מ-10% מכל המאובחנים מאז פרצה המגפה לפני יותר משנה וחצי.
אך בניגוד לגל הקשה בתחילת השנה, מספר המתים מקורונה בבריטניה נותר נמוך באופן יחסי וזאת בשל שיעור ההתחסנות הגבוה, המונע בין היתר תחלואה קשה ותמותה.
לשם השוואה בין 1 ל-18 בינואר אובחנו בבריטניה יותר מ-900 אלף חיוביים לנגיף. באותם ימים בינואר נרשמו בבריטניה 16,375 מקרי מוות מקורונה, לעומת 543 מתחילת החודש הנוכחי.
בסך הכול אובחנו בבריטניה מאז פרוץ המגפה כ-5.4 מיליון חיוביים לקורונה וכ-128,700 חולים מתו. בריטניה מדורגת במקום השביעי בעולם מבחינת סך כל המאומתים מאז פרוץ המגפה וגם מבחינת מספר המתים.
אגדת חורבן, סרטו החדש של גידי דר ("האושפיזין"), שכתב את התסריט בשיתוף פעולה עם שולי רנד על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. בסרט המונפש, מדבבים רנד, זאב רווח, עמוס תמם, מוני מושונוב, יעל אבקסיס ויגאל נאור בתפקידים הראשיים. הסרט מביא את סיפור המרד הגדול שהחל בשנת 66 לספירה והוביל תוך מספר שנים לחורבן הבית ולגלות.
כתבנו אסף קמר ערך סיור מרתק במערת מסתור גלילית נדירה, עם החוקר פרופ' ינון שבטיאל, שמיפה אותה: "כך זחלו פה אבות אבותינו, במצוקה, כשהרומאים מחפשים אותם".
מערות הגליל הנסתרות
(צילום: ניצן דרור | כתב: אסף קמר | עריכה: יפית שקרוב)
סוכנות החלל האמריקנית הודיעה בסוף השבוע כי טלסקופ החלל האבל, שהיה מושבת במשך יותר מחודש בעקבות תקלה, חזר לפעול והוא כבר אסף מידע מדעי חדש. הטלסקופ, שהיה שותף לתגליות רבות בחלל, שוגר באפריל 1990.
