אנחנו אמנם יושבים בבית בסגר, אבל יש ארבעה ישראלים שנמצאים כעת בעיר וילנקולוס שבמוזמביק וחוקרים את אוכלוסיית הלוויתנאים (סדרת יונקים ימיים) שמגיעה לאזור זה.
זו השנה השלישית ברציפות שמגיעה למוזמביק משלחת המחקר מטעם המרכז לחקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל (מחמ"לי). חברי המשלחת הם: ד"ר עוז גופמן, מנכ"ל מחמל"י ומנהל פרויקט הדולפינים באוניברסיטת חיפה, נורית אפשטיין, הווטרינרית ד"ר רונית אבוטבול, גיל לופו, יוצר סרטים, וסילביה וויט, תושבת האזור שצורפה למשלחת. הישראלים הגיעו למוזמביק ב-11 בספטמבר ויחזרו לישראל ב-14 באוקטובר. הקורונה סגרה את השמיים בישראל ובמוזמביק, אך חברי המשלחת קיבלו אישורים מיוחדים והגיעו בהצלחה ליעד האקזוטי.
מוזמביק היא מדינה הממוקמת במזרח אפריקה לחופו של האוקיינוס ההודי. וילנקולוס נמצאת במרכז המדינה, ולה רצועת חוף רחבה. מדובר בכפר דייגים שרק השנה הוכרז כעיר. הדייגים יוצאים לפני הזריחה עם סירות דאו קטנות וחוזרים בערב אל הנשים שסוחרות בדגים על החוף.
את בעלי החיים החוקרים מוצאים לרוב בתוך הארכיפלג בין הים לאיים. זהו אזור של ים רגוע יחסית, המושפע מאד מהגאות והשפל. באזור ישנם חמישה איים: בנגואי, מגרוקי, באנגוורה, באזרוטו, סנטה וקארלוינה. היציאה לים הפתוח בין האיים אינה פשוטה, והסירה הקטנה של החוקרים עולה ויורדת עם גלים גבוהים שמגיעים מכיוונים שונים ולא צפויים.
גולת הכותרת של המחקר המיוחד היא הלוויתנים גדולי הסנפיר. במים הרגועים יחסית, הם מגדלים את הגורים שלהם. לופו סיפר כי הם "מתעדים את מספר הלוויתנים, מצבם ואת ההתנהגות הכללית שלהם. התיעוד נעשה באמצעים מתוחכמים ביניהם רחפן, מצלמות תת ימיות, מיקרופונים להקלטה בים (הידרופנים) וציוד שתוכנן במיוחד על ידי עוז לטובת המחקר".
לדבריו, "המפגש עם החיה הענקית קסום ומרגש. הלוויתן גדול בערך פי שלושה מהסירה הקטנה שלנו, ואם יבוא לו להפוך אותנו הוא יכול לעשות זאת בקלות. אבל אין לו שום סיבה לעשות זאת. לעיתים גור קטן מציץ לברר מי היצורים המשונים שמרחפים לו מעל הראש עושים המון רעש, אפילו זכינו לשחייה קצרה עם אמא וגור".
"אחת החידות בה נתקלנו לאורך השנים, הם פצעים טריים בבסיס הסנפיר הגבי, של מספר לוויתנים. הינתיים אנחנו חוקרים את מקורם ועוד לא יודעים מהו הגורם", הוסיף לופו.
ד''ר גופמן הסביר כי ההמשכיות והחזרות של המחקר לאורך השנים היא החשובה, וציין שהמשלחת נמצאת במוזמביק "כדי לחקור את ההתנהגות המיוחדת של לוויתנים גדולי סנפיר באוקיינוס ההודי. חלק גדול מהמחקר עוסק בהשוואה של כמות הלוויתנאים (לוויתנים גדולי סנפיר ודולפינים משלושה מינים שונים). אנחנו משווים את סנפירי הגב של החיות ובכך מזהים אותן. לכל הלוויתנאים, סנפיר הגב הוא כמו טביעת אצבע. אנחנו מתעדים כל חיה, ממספרים אותה ונותנים לה גם שם ייחודי. כך, בשנים הבאות נוכל לעקוב אחרי מצבה, ומכאן להסיק על מצב הים".
במסגרת היציאות לים, המשלחת מצאה בים הפתוח גם להקה של כ-200 דולפינים קופצניים מסוג ספינר להקה של כ-200 דולפינים זריזים, שהקיפו את סירת המחקר הקטנה. אחד מהם הפליא בקפיצה לגובה עם סלטה לאחור ובורג לפנים. אלופי הקפיצה האלה מסוגלים להגיע אפילו לשישה מטרים מעל פני הים.
את הנתונים מקבץ ד''ר עוז גופמן, אותם ינתח יחד עם מתנדבי מחמל'י בשנה הקרובה, עד למשלחת הבאה שתצא לכאן בשנה הבאה. כי קורונה או לא קורונה, המחקר חייב להמשך.