קבינט הקורונה מתכנס היום (רביעי) לדיון שעיקרו יעסוק במוכנות מערכת הבריאות לטיפול ב-1,500 חולים קשים ובאסטרטגיית היציאה מהסגר. בדיון יציע הפרויקטור פרופ' רוני גמזו להחמיר את הקנסות למפרי ההנחיות - ובין היתר להטיל קנס של 1,000 שקלים למי שלא יעטה מסכה, ו-50 אלף שקלים למי שיקיים אירוע רב משתתפים. שרים בקבינט צפויים להתנגד לתכנית היציאה מהסגר, שצפויה להיות איטית וממושכת.
המצגות של פרופ' גמזו:
מדובר בהחמרה משמעותית של הקנסות: הקנס על פתיחת בתי עסק ומקומות ציבוריים או עסקיים שפתיחתם נאסרה בתקנות יוכפל מ-5 אלף ל-10 אלף, והקנס על קיום אירועים מרובי משתתפים - לרבות מסיבות, כנסים, וטקסים - יגדל פי 10 ל-50 אלף. גם הקנס על מוסד חינוכי או פנימייתי בניגוד להנחיות יעלה מ-5 אלף ל-50 אלף.
מפרי בידוד ייקנסו מעתה ב-10 אלף במקום 5 אלף, ומי שלא יעטה מסכה יידרש לשלם 1,000 שקלים במקום 500 היום. מלבד החמרת הקנסות, פרופ' גמזו ביקש לשים דגש על הסברה לכל המגזרים בפלטפורמות המתאימות, כולל קמפיין ביישומון "טיקטוק" למען בני הנוער.
כמו כן, לפי אחת המצגות של פרופ' גמזו, כמות הבדיקות שתוכל לבצע מערכת הבריאות עד ל-1 בנובמבר תהיה 80 אלף ביממה, ולא 100 אלף כפי שהיה הצפי הראשוני. עם זאת, עדיין מדובר בשיעור בדיקות גבוה ביחס לעולם.
לפי התחזיות שהוצגו בקבינט, עד ל-6 באוקטובר יהיו בישראל בתרחיש החמור 1,090 חולים קשים - ובתרחיש הקל ביותר 826. לאור העלייה הצפויה בחולים הקשים, פרופ' גמזו מציג בקבינט תכנית להוספת 1,500 מיטות נוספות בבתי החולים השונים לצורך טיפול בחולי הקורונה.
אסטרטגיית גמזו: חזרה איטית לשגרה
פרופ' גמזו מציג בדיון גם את אסטרטגיית היציאה שלו מהמשבר, שלפיה הפתיחה מחדש תהיה מדורגת - בכל שלב תעשה הקלה בתחום אחד או מגזר אחד, ותהיה המתנה של שלושה שבועות בין שלב לשלב. ההחלטה על המעבר בין שלבים תתבצע בהתאם למקדם ההדבקה.
גנץ: "מערכת הבריאות הציבורית הורעבה במשך שנים"
(צילום: Live4U)
לפי התכנית של פרופ' גמזו, כדי שניתן יהיה להתחיל בצעדי היציאה מהסגר והחזרה לשגרה, מקדם ההדבקה (r) צריך להיות נמוך מ-0.8, מספר החולים קשה נמוך מ-700 ואחוז הבדיקות החיוביות נמוך מ-5%. כשמקדם ההדבקה יהיה בין 0.8 ל-0.9 ניתן יהיה לשקול פתיחה של תחום שההערכות לגביו הן שיגדיל את מקדם ההדבקה ב-0.1 בלבד, אך אם מקדם ההדבקה עולה על 0.9 יש לעצור ולא להתקדם בשלבי הפתיחה הבאים, ואף לשקול החמרה נוספת בהנחיות. אם מקדם ההדבקה יעלה על 1.1, יש לחזור לשלב הקודם מיד. פרופ' גמזו ציין כי "יציאה במספרים נמוכים מעלה את היכולת לפתוח את המשק".
במקרה שמקדם ההדבקה יהיה בין 0.6 ל-0.8, מספרי החולים צפויים לרדת בחצי כל שבוע-שבועיים. תוך שישה עד 12 שבועות של סגר ישראל צפויה להגיע ל-100 נדבקים ביום, אך תוך פחות מחודש לפחות מ-1,000.
במצגת לשרים הוצגו גם ענפי המשק השונים על גרף, כשציר ה-y הוא התרומה שלהם לתוצר, וציר ה-x הוא רמת הסיכון להתפשטות המחלה. כך למשל, ההייטק הוצב במקום הגבוה ביותר מצד ימין - כלומר, תרומה גבוהה לתוצר, וסיכון נמוך להתפשטות המחלה. עבודות באוויר הפתוח, כמו חקלאות ובינוי, הוצבו בצד ימין למטה - סיכון נמוך אך תרומה נמוכה לתוצר. מכירה קמעונאית בקניונים ובשווקים הוצבה בצד שמאל באמצע - סיכון גבוה להתפשטות המחלה, תרומה סבירה למשק. בתרומה הנמוכה ביותר ובסיכון הגבוה ביותר הוצבו מקומות הבילוי והפנאי עם התקהלות - קולנוע, מופעי מוזיקה ובידור, אירועי ספורט וכדומה.
אסטרטגית כחול לבן: שלבי יציאה החל מצאת סוכות
מלבד תכניתו של גמזו מוצגות לקבינט גם שתי אסטרטגיות חלופיות, שהמחלוקת ביניהן היא בעיקר נקודת ההתחלה ליציאה מהסגר: לפי אסטרטגיית היציאה של צוות בראשות פרופ' אלי וקסמן, שמייעץ לקבינט, נקודת ההתחלה צריכה להיות בין 1,500 ל-2,000 חולים מאומתים ביום. לפי האסטרטגיה של צוות 19 ושר המדע יזהר שי, נקודת ההתחלה צריכה להיות 1,000 חולים מאומתים ביום.
שרי כחול לבן הסכימו פה אחד לתכנית היציאה שגיבש צוות המומחים בהובלת השר שי, והוא אושר גם על-ידי שר הביטחון ויו"ר כחול לבן, בני גנץ. לפי כחול לבן, מדובר במתווה מדורג ליציאה מהסגר, שמצי ביעדים וברורים ושקופים לציבור. במתווה ישנם חמישה שלבים, שהמעבר ביניהם יתרחש מדי שבועיים בכפוף לעמידה ביעדי הירידה בתחלואה.
בשלב הראשון, מיד אחרי סוכות, המתווה מציע לפתוח את המגזר העסקי במקומות עבודה שאינם מקבלים קהל, במקביל לעבודה של 50% במגזר הציבורי. מדובר, בין היתר, על חברות ההייטק. בשלב השני, 25 באוקטובר, תתבצע פתיחת מערכת החינוך עד כיתה ד', פתיחת המסחר תחת תו סגול בימי חול, ופתיחת מספרות וקליניקות פרטיות. בשלב השלישי, 8 בנובמבר, ייפתח נתב"ג במתווה מוגבל.
בשלב הרביעי, 22 בנובמבר, מציעים בכחול לבן לפתוח את המסעדות, בתי הקפה וחדרי הכושר, תחת מגבלות התו הסגול. בשלב החמישי ישראל תעבור חזרה לתכנית הרמזור, בכפוף ליעדים הבאים: מספר נדבקים מאומתים יומי קטן מ-200 לאורך שבוע, אחוז הבדיקות החיוביות נמוך מ-2% לאורך שבוע, ומספר החולים הקשים שצפוי שבועיים קדימה קטן מ-200.
התכנית של כחול לבן מציעה לדון בין השלבים השונים גם בפתיחת ענפי התיירות, התרבות, הספורט ומערכת החינוך מכיתה ה' ומעלה, בהתאם לירידה בתחלואה.
בתוך כך, שר האוצר ישראל כץ דורש להחליט על חזרה מדורגת של המגזר הפרטי שאינו מקבל קהל, מיד לאחר סוכות, בהיקף של כ-50% פעילות. לטענת כץ, כבר שבועיים לאחר מכן ניתן להחזיר את המגזר הפרטי שלא מקבל קהל לפעילות מלאה בהתאם לתו הסגול ולתכנית הלב הפועם. באשר לענפים כמו מסחר, נופש והסעדה, יש לגבש תכנית שמותנית בירידת היקפי התחלואה.
כמו כן, טוען כץ כי החינוך לגיל הרך יוכל להיפתח לאחר סוכות בהתאם לנתוני התחלואה, במתכונת שבה פעל בעבר, בשל העובדה שלא שימש כמקור הדבקה ובשל נחיצותו לפעילות המשק.
בתוך כך, ועדת השרים לענייני שב"כ אישרה להאריך את איכוני השב"כ ב-21 ימים נוספים. השרים היו תמימי דעים לגבי האפקטיביות והנחיצות של כלי השב"כ באיתור החולים וקטיעת שרשרת ההדבקה בימים שבהם רמת התחלואה בשיאה. בדיון, בראשות השר אלי כהן, השתתפו השרים זאב אלקין, אבי ניסנקורן, סגן שר הבריאות יואב קיש, סגן ראש השב"כ, פרופ' גמזו וגורמים מקצועיים נוספים ממשרד האוצר, משרד הבריאות והרשות להגנת הפרטיות.
