שלום עליכם. סלאם עליכום. ברוכים הבאים לשכונה.
איחוד האמירויות הערביות וישראל הודיעו בשבוע שעבר על הסכם לנורמליזציה של היחסים, ובכך פתחו את השער לעבר עתיד טוב יותר במזרח התיכון. סגרנו את השער בפני הסיפוח ויצרנו דינמיקות חדשות בתהליך השלום. זהו ניצחון חשוב לדיפלומטיה ולעמים באזור.
אז מה המשמעות עבור האמיראתים, הישראלים ועמי האזור? בתור שתיים מהכלכלות הדינמיות והחברות הכי תוססות במזרח התיכון, יחסים קרובים יותר בין האמירויות לישראל יאיצו צמיחה וחדשנות. הם יגדילו את כמות ההזדמנויות לדור הצעיר - וימוטטו דעות קדומות רבות שנים. הם יעזרו להניע את האזור אל מעבר למורשת העכורה של עוינות וסכסוכים, לעבר גורל של תקווה, של שלום ושל שגשוג.
נרמול הקשרים כבר החל – והוא יתקדם בשלבים. הדבר הדחוף ביותר, עליו כבר הכרזנו, הוא מאמצים משותפים למאבק בנגיף הקורונה. פתחנו ערוץ תקשורת ישיר כששרי החוץ שלנו דיברו זה עם זה בטלפון. בטווח הקרוב מתוכננות שיחות על קשרי תעופה, תקשורת ושילוח בינלאומי. ובהמשך גם שיתוף פעולה בתחומי הבריאות, אבטחת מזון ומים, שינויי אקלים, טכנולוגיה ואנרגיה, חילופים תרבותיים וחינוכיים וביקורים בדרג שרים. חילוף של שגרירים ומשלחות דיפלומטיות יגיע לאחר מכן.
שתי הממשלות שלנו תתחלנה לעבוד במקביל על מסלול לויזה, אשרות כניסה, עבור תיירים, סטודנטים ואנשי עסקים. עם טיסות ישירות, חברות התעופה המובילות בעולם שלנו יציעו גישה מהירה לאמירויות ומעבר אליהן - לכמעט כל יעד מרכזי על כדור הארץ.
ובעוד אנו מתקדמים במאבק כנגד וירוס הקורונה, אנו מצפים לארח אצלנו ישראלים שיבקרו בביתן שלהם ובאלו של עוד מעל 100 מדינות ב"אקספו" העולמי שייערך בדובאי באוקטובר הבא. גם את מוזיאון הלובר באבו דאבי, המסגד הגדול שייח זייד, הגראן פרי של אבו דאבי, הקניון הגדול בעולם והמגדל הגבוה בעולם, מדבריות עצומות וחופים יפהפיים - כל אלו מחכים לכם בכל רחבי האמירויות.
התגובות באיחוד האמירויות להסכם השלום עם ישראל
(מתוך טוויטר)
בהיותה בירת המיזמים, הסטארט-אפים והתקשורת של המפרץ, איחוד האמירויות מצפה לייסוד קשרים עמוקים יותר עם ההיי-טק הישראלי. המומחיות והניסיון של איחוד האמירויות כמובילה עולמית בתחום האנרגיה, מספקים לישראל פוטנציאל לשיתוף פעולה אזורי עמוק יותר. איחוד האמירויות הוא גם אחד המפיקים הגדולים, וגם הזולים בעולם, של אנרגיה סולארית ושאר סוגי הפקת חשמל אלטרנטיביים.
הקהילה הדתית של האמירויות המורכבת ממקומיים וזרים - שהיא כבר כיום המגוונת והמכילה באיזור - נרגשת לבקר בישראל ולבנות קשרים עמוקים יותר: לשבת ביחד בסדר פסח, בסעודת אפטאר ברמדאן או בארוחת ערב של חג המולד. וכמובן שאנחנו מצפים לארח ישראלים לבוא לבקר ולהתפלל במרכז אברהם באבו דאבי שעתיד להיבנות בקרוב - קומפלקס רב-אמוני שיכלול בתוכו זה לצד זה מסגד, כנסייה ובית כנסת.
יש הרבה למה לצפות. כפי שכתבתי במאמרי כאן ביוני האחרון, אלו הם היתרונות של יחסים טובים יותר. באותה העת, ה"שכונה" שלנו עודנה נמצאת בטלטלה גדולה. משילות חלשה, פלגנות, והתערבות ברמה האזורית יוצרים את התנאים לטרגדיות ועימותים. ההתרחבות האיסלאמיסטית מעודדת קיצוניות וחותרת תחת היציבות. מאות שנים של אי הבנות ועשורים של חשדנות מחיים את התוקפנות.
בעזרת פריצת הדרך הזו, איחוד האמירויות וישראל בחרו בדיפלומטיה ושיתוף פעולה בתור הדרך המועדפת עלינו כדי לעמוד אל מול האתגרים הללו. יחד עם ארצות הברית, נעבוד יחדיו על חיזוק הביטחון המשותף שלנו. מודעות טובה יותר ויכולות משופרות בהתמודדות אל מול סיכונים וסכנות מספקות הרגעה ומשקל. זה יאפשר לנו ליישם מדינאות יותר אינטנסיבית ודיאלוג אזורי. המטרה האולטימטיבית היא לעודד מחשבה מחודשת על יצירת סדר אזורי, תקווה והפגת מתחים.
ההחלטה של ישראל להעדיף משא ומתן על פני צעדים חד צדדיים - ולהשעות את תוכניות הסיפוח של שטחים פלסטיניים היא אולי התוצאה הכי מיידית ומשמעותית בהכרזה המשותפת. זו החלטה שיוצרת זמן ומרחב, דינמיקות ואנרגיות חדשות לתהליך השלום. היא משמרת את החיות של פתרון שתי המדינות כפי שנתמך על ידי הליגה הערבית ועל ידי הקהילה הבינלאומית. היא מחזקת את היציבות של ירדן ומאשררת מחדש את חשיבותה ליוזמות עתידיות.
ברוח זו, איחוד האמירויות ימשיך להיות תומך נלהב ועקבי של העם הפלסטיני - של הכבוד שלהם, הזכויות שלהם ושל המדינה הריבונית שלהם. הם צריכים להרוויח מהיתרונות של הנורמליזציה. כפי שעשינו במשך חמישים שנה, אנחנו נתמוך בנחישות במטרות הללו. כעת, אנחנו נעשה זאת בצורה ישירה, פנים אל פנים ומחוזקים באפשרות לתת תמריצים חזקים יותר, במגוון אופציות למדיניות ובכלים דיפלומטיים.
יוסף אל-עוטייבה ביוני: "סיפוח או נורמליזציה"
(צילום: The National)
הקונפליקט העקשני הזה, ועוד רבים אחרים כמוהו בשכונה שלנו, לבטח לא ייפתרו ברגע. אבל הוא לעולם לא ייפתר על ידי אלימות ללא סוף או על ידי הליכה באותם נתיבים ללא מוצא. הפוטנציאל של האזור, התקוות של העמים בו, הם דברים שהולכים לאיבוד.
במקום הכי סוער על כדור הארץ, איחוד האמירויות וישראל ינסו כעת להתריס אל מול הגורל הזה. כמדינות צעירות, כיבדנו את המסורות שלנו - אבל לא הוגבלנו על ידיהם. כל אחת מאיתנו הקימה חברה מודרנית ומוכוונת עתיד, אבל עד עתה, עשינו זאת בעיקר בנפרד. יש גדר בשכונה שלנו.
כעת, השער נפתח. וביחד, ישראל והאמירויות יכולות לצעוד דרכו. כמו בכל המסעות, יהיו גילויים וקשיים. לעיתים ייתכן ואפילו נתווכח על הכיוון. אבל היעד הוא ברור ובטוח מתמיד: מזרח תיכון יותר שליו, משגשג ומלא תקווה.
