שר הבריאות יולי אדלשטיין בראיון לאולפן ynet
(צילום: שמוליק דודפור, אורי דוידוביץ)
ברקע התפטרותה של פרופ' סיגל סדצקי, והביקורת הקשה שמתחה על מדיניות הממשלה, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שהופתע מהודעתה במהלך ריאיון הבוקר (יום ג) לאולפן ynet, התייחס להגבלות, לאופן קבלת ההחלטות ולתקופה שמצפה לנו.
על ההודעות הסותרות, וביניהן ההחלטה הבוקר שלו ושל שרת התחבורה מירי רגב לאפשר נסיעה עם מזגן באוטובוסים, אחרי הביקורת על ההחלטה ההפוכה שהתקבלה אתמול, אמר אדלשטיין: "אני לא שר התחבורה. אני המלצתי את ההמלצות שלי, אם הסתבר שלא ניתן לבצע חלק מן הדברים, מנכ"ל משרד התחבורה ידבר עם מנכ"ל משרד הבריאות ויראו מה לעשות עם זה. כשיש החלטות שסותרות החלטות קודמות, זה לא מכיוון שמישהו נרדם או מישהו לא חשב טוב. זה מכיוון שאנחנו מתמודדים כאן מול אויב שיודע לשנות את ההתנהגות שלו ואנחנו מתאימים את עצמנו, ממש כמו מפקד בשדה הקרב".
לסגור בריכות או לתת אותו הדין למסעדה גדולה או קטנה. אנשים לא כל כך מבינים, למה?
ההנחיות לדעתי מאוד ברורות. פשוט מחפשים היגיון איפה שלא ניתן למצוא אותו, אבל אנחנו נותנים מקסימום היגיון. אם ההתקהלויות מסוכנות, אז לא יעזור לי שהאולם גדול. אם אני אעשה את כל האירועים לדוגמה באמפי קיסריה, אז זה לא כל כך עוזר לי כי אלה אותן כניסות ואותן יציאות ותסלחו לי, אותם השירותים. ויציאת הקהל והגעת הקהל. ולכן, אנחנו מנסים להגביל את המספר המקסימלי בכל מקום של התקהלות למספרים שגם אם כשר הבריאות אני לא אוהב אותם, אני נכון לעכשיו יכול לחיות איתם. לכן אני מבקש מהציבור להבין שכל החלטה כזו התקבלה אחרי עשרות דיונים, בדיקה של מה שקורה במדינות העולם. אפילו פרסמנו רשימות ממדינות שונות מה הן מחשיבות כיותר מסוכן או פחות מסוכן. יש כאן עבודת מטה רבה מאחורי כל החלטה".
איך אתם מתמודדים עם הירידה של אמון הציבור בכם?
"אחד הדברים הקשים ביותר להתמודדות זו אי-ודאות. הנגיף הזה גרם לאי-ודאות לא רק בישראל. הוא לא פועל נגד ישראל או נגד ישראלים בצורה שונה ממדינה אחרת. בכל העולם יש תסכול, יש חוסר הבנה, יש קושי לקלוט שאנחנו ממש במצב של מלחמה. האמון של הציבור יחזור ברגע שנראה שהצעדים הלא פשוטים שאנחנו נוקטים גם מביאים את התוצאות".
מחאת העצמאים היום. "קורסים"
(צילום: שחר גולדשטיין, אורי דוידוביץ)
כשאנחנו רואים את המספרים בימים האחרונים, היית עושה דברים אחרת, או שהיית מכין את המערכים שהיום אנחנו יודעים שלא פעלו מספיק בצורה אחרת?
"הגענו למשרד במצב מסוים של תחלואה. עשינו את הצעדים הנדרשים, מה שהיה צפוי מאיתנו לעשות. שכשהתרנו דברים מסוימים, אמרתי משפט בישיבת הממשלה: 'הפה שהתיר הוא גם הפה שיאסור, אם יהיה הצורך. והצורך הגיע. מה שעשינו אתמול נותן תקווה למנוע סגר כללי במשק".
על תגבור המערך האפידמיולוגי אמר: "אנחנו מתגברים באחיות, ב-300 סטודנטים לרפואה ולסיעוד וגם חיילים מפיקוד העורף יתגברו את המערך הזה. היום אני מבקר יחד עם שר הביטחון בני גנץ בפיקוד העורף, לשיחות מקצועיות וענייניות על שיתוף פעולה".
אדלשטיין התייחס לזמן שבו ניתן יהיה לפתוח מחדש את ענפי המשק שנסגרו: "אני חושב שכולנו למדנו לקחים, זה לא מספיק מצידנו לכתוב "תו סגול" יפה וזה לא מספיק מצד המשק להגיד תודה רבה, אנחנו נכבד את זה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו ביחד באמת גורמים לכך שכשנפתח מחדש את הענפים האלה, הכול יתבצע כשורה".
"הטענות על 'אובדן שליטה' אינן נכונות"
הוא טען כי אין חוסר תיאום במשרד: "אני חושב שקיבלתי משרד שעובד מאוד קשה. צריך להבין, היה פה באמת משבר. משרדי הממשלה, צה"ל, ארגוני מתנדבים. כולם התגייסו, עבדו ביחד, היה משל"ט. הגעתי למשרד כשהיה קצת פירוק של כל המערכות האלה. התקבלה החלטה להקים משל"ט חדש. אנחנו תוך כדי תנועה מקימים את הכול מחדש, מסנכרנים אותם, אני מאוד מקווה שהאזרחים יתחילו להרגיש את השינוי".
סיגל סדצקי כתבה ש"ישראל נעה למקום מסוכן" ו"הטיפול במגפה איבד כיוון". יכול להיות שאתם כבר לא בשליטה על האירוע?
"לא, אני חושב שהכותרות האלה, 'אובדן שליטה', הן בוודאי לא נכונות. עובדה, הצעדים שאנחנו עושים מאזנים בין הצרכים של כלכלה ומשק לבין הצרכים של מערכת הבריאות. קל לי מאוד לבוא כשר הבריאות ולומר, אני סוגר את הכול, זו הדרישה הבריאותית. אבל מה שאני דורש משרים אחרים אני דורש גם מעצמי. אני חייב להגיד שיש קשב במערכת. החל מראש הממשלה, שמקדיש לא מעט שעות לעניין הזה, ועד המל"ל ומשרד הבריאות".
מה שראינו בגל הקודם זה שכל ההערכות התגלו אחת-אחת כלא נכונות. כרגע ההערכה של משרד הבריאות היא אלפיים מונשמים תוך כשבועיים. על סמך אילו הנחיות או הערכות אתם נערכים כרגע?
"קיימים מודלים שונים לתת תחזית, שדרך אגב, בהרבה מקרים הייתה מדויקת. גם של פרופ' סדצקי וגם של מכון גרטנר וגם של פרופ' וקסמן. כולם נתנו תחזיות די דומות ודי מדויקות. כל הקולות האלה של הגל שהוא שונה במהותו ואין חולים קשים, ומה אתם עושים פאניקה. אני מאוד לא אוהב את הפרשנויות 'איפה עשרת האלפים המתים שהבטחתם?'. אני שמח מאוד שזה לא קרה, כי אנשים שילמו מחיר בדמות של סגר כללי במדינת ישראל".
אדלשטיין אתמול במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ הכנסת)
תרחיש של אלפיים מונשמים, זה התרחיש שאקטואלי כרגע?
"תרחיש הייחוס שאושר בקבינט הוא של אלפיים מונשמים. אני חייב להגיד שזה תרחיש קשה, אבל עדיין אני מעדיף להיות מוכן ולא להיות במצב של כמה מדינות, לא נזכיר את השמות, ששם הרופא היה צריך להחליט אם להנשים את א' או להנשים את ב'. אני מזכיר לכם שאנחנו עוסקים בסטטיסטיקה, ואני מציע לעיתונאים להיכנס ולראות מה זה חולה קורונה. זו לא סטטיסטיקה, לא מספר, זה לא 20, 40, 50, זה סבל נורא וזה מחזה קשה".
אנחנו מתקרבים לחורף, בתי החולים בגירעון של 1.5 מיליארד שקל, האם אתם נערכים?
"אנחנו מנסים לייצב את המצב הפיננסי של בתי החולים, גם ממשלתיים גם ציבוריים, אבל היד עדיין נטויה. אנחנו עושים את זה צעד-צעד מול משרד האוצר. בתי חולים רבים קיבלו הנחיות ממשרד הבריאות להתכונן לפתיחת מחלקות קורונה נוספות ובוודאי שכולם נענים, אין בתי חולים שאומרים לא בא לי או אני לא עושה את זה או אני במצב קשה. כולם במצב של גיוס כל הכוחות. אנחנו מדברים גם על גיוס רופאים, גם על גיוס אחיות, כל מה שמכונה בשפה המקצועית 'תופסת מיטות'".
אין חשש מקריסה?
"אני אומר לך חד-משמעית, לא יקרוס בית חולים בישראל. זה פשוט לא יקרה. מנהלי בתי החולים, רובם ככולם, הם רופאים בכירים. אני מדבר איתם, אני בקשר איתם. אני רוצה שכל הראש שלהם יהיה מושקע ברפואה, בניהול הרפואי. אני לא רוצה לשמוע את שיחות השבר האלה, המוצדקות, שאין להם עם מה לשלם משכורת ושבית החולים יקרו ושאין לו כסף, וכן הלאה וכן הלאה. אני פועל על מנת להוריד את הנושא הזה מסדר היום, לאזן תקציבית ולאפשר להם לנהל נכון".
מה מצבנו מבחינת מספר חיסוני השפעת במדינת ישראל?
"מצבנו לא מספק, ולא בגלל שמישהו נרדם בשמירה. עם כניסתי למשרד, אנשי המשרד ביושר העלו את הנושא הזה. צריך להבין שאין מדינה בעולם שמוכנה למכור חיסונים נגד שפעת, אז אנחנו עם מלאי מסוים שהוא לא מספק אותנו. התקיימה שלשום ישיבה מיוחדת עם כל הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות, על מנת לראות מה עוד הפתרונות שאנחנו יכולים להביא לנושא הזה. במקביל, עובדים בוודאי על מסמכים מקצועיים של תעדוף, מי הזכאים הנכונים והראשונים לקבל את החיסון נגד השפעת. מה שמדאיג אותנו זה לא רק התמודדות בתנאי מעבדה מול נגיף הקורונה, אלא מה שקורה כשיש לנו את תחלואת החורף הרגילה וקורונה במקביל, עם כל הבלבול שזה יוצר. לשם אנחנו מכוונים את כל המאמצים, למצב הזה אנחנו מנסים לתת את הפתרונות".
השבוע האשימו מקורבי רה"מ את הממשלה המסורבלת הזאת, ואמרו שבגל הראשון היה יותר קל להתנהל. הדבר הזה באמת פוגע בניהול?
"יש קשיים אובייקטיביים. כשמדברים על איך לא נערכנו ואיך נתנו למספרים לעלות, אני רק מזכיר שמסיבות שלא תלויות לא במשרד הבריאות ולא ברה"מ, נלקח מאיתנו הכלי של האיכון האלקטרוני, ולכן זה הקשה על העבודה של החוקרים האפידמיולוגיים. דבר שני שעל פי החוק שהשתנה, הממשלה הקודמת יכלה לפעול באמצעות תקנות לשעת חירום, החלטות ממשלה ולכן, מבחינה אופרטיבית, קבלת ההחלטות הייתה הרבה יותר מהירה. עכשיו אנחנו כמעט עם כל החלטה צריכים להגיע לכנסת. אני האחרון שמתנער מפיקוח פרלמנטרי כמי שבכל זאת, שבע שנים היה יו"ר הכנסת וצעק לגבי החשיבות של הפיקוח הזה. אבל צריך להבין, זה משפיע על הזמן שבין ההחלטה לביצוע. זה לפעמים מבלבל את הציבור. הממשלה כבר הודיעה על הגבלות מסוימות, הכנסת טרם אישרה. לא ברור לאנשים, כן מתקיים אירוע, לא מתקיים אירוע. כן חתונה, לא חתונה. אבל אלה דברים שאנחנו מנסים גם להם לתת מענה בצורה של חקיקה ראשית, מה שמכונה 'חוק הקורונה הגדול'. גם לשמור על פיקוח פרלמנטרי, אבל גם לאפשר לממשלה לפעול כמו בתנאי מלחמה".
