השופטת האמריקנית רות ביידר גינסבורג, שהלכה הלילה (בין שישי לשבת) לעולמה, הייתה דמות נערצת לא רק במערכת המשפט האמריקנית, אלא גם בזו הישראלית. לפני כשנתיים הוענק לה פרס מפעל חיים של קרן "בראשית", אשר ניתן לדמויות בולטות בעולם היהודי המשמשות מקור השראה.
בטקס, שנערך במרכז רבין בת"א, נכחו נשיאי בית המשפט העליון בעבר, השופטים אהרון ברק, מאיר שמגר, דורית בייניש, אשר גרוניס ומרים נאור, ונשיאת העליון הנוכחית, השופטת אסתר חיות, ששיבחה את פועלה של ביידר גינסבורג, את האתגרים שניצבו בפניה ואת המעמד שרכשה לעצמה בין בכירי השופטים בארה"ב.
"תפקידם של שופטים דגולים אינו מתמצה רק ביישוב סכסוכים - ניתנה להם הזדמנות למה שידוע ביהדות כ'תיקון עולם' על מנת שהעולם שבו אנו חיים יהיה מקום טוב יותר וצודק יותר", אמרה חיות, והוסיפה כי בראשית דרכה המקצועית עמדו לביידר גינסבורג שלושה מכשולים שעימם נדרשה להתמודד - היותה אישה, היותה יהודייה והיותה אם: "כך בתחילת דרכה, היא התקשתה למצוא מקום עבודה בשל היותה מטופלת בתינוקת, וזאת למרות הישגיה האקדמיים הבולטים וההמלצות המעולות שקיבלה.
"וגם כשהצליחה למצוא מקום עבודה, קיבלה משכורת נמוכה מעמיתיה הגברים. כיהודייה, כך סיפרה, חוותה אנטישמיות. למרות הכל, מסלול חייה מלמד כי היותה יהודייה, אישה ואם לא מנעה ממנה להצטיין מבחינה מקצועית. להיפך, כמי שחוותה בחייה קיפוח, אפליה ואי צדק, היה בכך כדי לתרום לעיצוב אישיותה המיוחדת ולכך שצמחה להיות משפטנית דגולה ומוערכת בעולם כולו".
חיות הדגישה את גאוותה של גינסבורג ביהדותה וציינה כי בעבר טענה שיש "קשר עתיק יומין בין צדק חברתי למסורת היהודית", וכי תיקון עולם הוא "החובה לשפר את העולם בקפידה ובהתמדה, ולעשות כל שביכולתנו להפוך את הקהילות שלנו, את האומה שלנו ואת היקום שלנו לאנושיים, הוגנים וצודקים יותר".
גם בטור מיוחד ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet מהשנה שעברה, שיבחה חיות את פועלה של ביידר-גינסבורג. חיות תיארה כיצד גינסבורג "החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת הרווארד בשנת 1956. בכיתה, שמנתה 500 תלמידים, היו תשע נשים בלבד. עד כמה נתפסו לימודי המשפטים בארה"ב באותה העת כטריטוריה גברית מובהקת ניתן ללמוד לא רק מן היחס המספרי הזה, אלא גם מן השאלה שהפנה דיקן בית הספר למשפטים אל הסטודנטיות החדשות עם תחילת הלימודים, כמתואר בביוגרפיה של ביידר-גינסבורג: 'כיצד אתן יכולות להצדיק את העובדה שאתן תופסות מקום של גבר?'".
חיות הוסיפה: "אכן, באותן שנים הדעה הרווחת הייתה כי 'בנים צריכים לגדול ולהתבגר, לצאת אל העולם ולעשות דברים גדולים. ובנות? בנות צריכות למצוא לעצמן בעל' (ציטוט מתוך ספר הילדים 'ואני אומרת לא' שיצא לאחרונה בתרגום לעברית על אודות חייה של ביידר-גינסבורג)".
ביידר גינסבורג הלכה לעולמה הלילה בגיל 87. מבית המשפט העליון בארה"ב נמסר כי היא נפטרה בביתה בוושינגטון מסיבוכים של סרטן הלבלב. מותה עשוי לאפשר לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לחזק עוד יותר את הרוב השמרני בבית המשפט.
"צעירים העריצו אותה, הפכה לרוקסטאר משפטית"
לנשיאת העליון לשעבר, השופטת (בדימוס) דורית ביניש, ולביידר-גינסבורג המנוחה, היו יחסי ידידות קרובים. ביניש אף אירחה אותה בישראל. "למרות שהייתה אישה קטנה וכפופה, הקול שלה היה בטוח וברור. היא עבדה בכל חייה המשפטיים למען שוויון ,זכויות נשים וזכויות אדם בכלל".
ביניש מציינת את הקשר המיוחד שהיה לשופטת עם ישראל, ובעיקר עם מערכת המשפט שלה: "היא הייתה בקיאה בכל הפסיקות החשובות שניתנו על-ידי בית המשפט העליון שלנו - בעיקר אחרי אסון התאומים. היא נהגה לציין את הפסיקות המכוננות של ישראל, העוסקות באיזון שבין מלחמה בטרור לבין זכויות אדם, ואמרה שפסיקותיו של בית המשפט העליון שלנו מתקדמות יותר מהפסיקות האמריקניות".
"מכיוון שנשאה את לפיד המאבק של שוויון למען נשים ונגד הדרתן מהמרחב הציבורי", הוסיפה ביניש, "ביידר-גינסבורג נהגה לשבח את הפעילות המשפטית שלנו למען נשים". ביניש מספרת כי השופטת המנוחה אהבה מוזיקה, ובייחוד אופרה: "את אהבתה היא חלקה עם היריב המשפטי הגדול שלה, אנטונין סקאליה שהלך לעולמו ב-2016. היא אף ארגנה פעם קונצרט בבית המשפט העליון".
יצוין כי אחד מהישגיה הגדולים של ביידר-גינסבורג היה הנגשת פסיקות בית המשפט העליון לציבור הרחב. היא נהגה להופיע בהרצאות רבות, באולמות אוניברסיטאות ולהפיץ את משנתו הליברלית של בית המשפט.
ביניש הוסיפה כי "צעירים רבים העריצו אותה והיא הפכה בשנים האחרונות לרוקסטאר משפטית; אייקון של הצעירים הליברלים של ארה"ב. מדי חודש נהגה גם לערוך טקסי חתונה באולם בית המשפט שלה, בעיקר של אנשים עם סיפורים אנושיים יוצאי דופן". כמו כן, מזכירה ביניש, כי ביידר-גינסבורג "הייתה הראשונה שחיתנה בעליון זוג להט"ב".
פורסם לראשונה: 14:32, 19.09.20
