"הנדסאי זה תואר מעשי, ולראיה, יש לבוגרי המכללות שלנו ביקוש רב בשוק. 91% מבוגרי מה"ט מועסקים בכלל ו־66% מועסקים בתחום המסוים שלמדו. הלימודים גם נוחים, כי הם נמשכים שנתיים בלבד ויש אפשרות לשלוש שנים עם לימודי ערב לסטודנטים שגם עובדים"
בשנים האחרונות, ובד בבד עם הפריצה הטכנולוגית, אנו ערים למגמה חדשה ומעניינת בה לימודים טכנולוגיים שאינם אקדמיים התעדכנו, התמתגו מחדש והתאימו את עצמם למציאות המשתנה, ובעיקר - הם משמשים מקפצה רבת עוצמה לשוק העבודה של ימינו. והשוק מצידו משווע לכוח אדם מיומן וגם מוכן לתגמל בהתאם.
מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית), הגוף שמופקד על פיתוח וקידום ההכשרה הטכנולוגית במשרד העבודה והרווחה, פועל להכשיר עובדים מיומנים כדי להדביק את הביקושים בשוק ולהרחיב את היקפי התעסוקה והפריון במשק.
כ־34,000 סטודנטים לומדים כיום ב־23 מגמות לימוד, ב־32 מכללות טכנולוגיות ברחבי ארץ ובעוד 20 סמינרים לנשים חרדיות. הבוגרים של מה"ט מקבלים תואר על־תיכוני שאינו אקדמי במקצועות טכנולוגיים בלבד - חשמל, בניין, תוכנה, אלקטרוניקה, אוטומציה ובקרה ועוד. בסוף הלימודים משתבצים הבוגרים בתפקידי הנדסאים וטכנאים מוסמכים שונים ומגוונים במשק ובתעשייה.
"בכל זמן נתון חסרים בתעשייה כ־3,000 הנדסאים במגוון תחומים", מספרת מנהלת מה"ט תאיר איפרגן ומדגישה, כי "גם במהלך הסגר הראשון הנתון הזה היה תקף".
לדבריה, "ועדת הפריון שפעלה במשרד האוצר הצביעה על קשר ישיר בין הפריון בישראל - שהוא נמוך בהשוואה ל־OECD - ובין היעדר כוח אדם מיומן ומותאם". למרות זאת טוענת איפרגן, כי "יש משהו בדור הנוכחי, שהוא מאוד מכוון מיקוד ותוצאות, ולכן ההשכלה הטכנולוגית פורחת".
מהם יתרונותיה של ההכשרה הטכנולוגית?
"הנדסאי וטכנאי מוסמך זה מקצוע מעשי, ולראיה, יש לבוגרי המכללות שלנו ביקוש רב בשוק. על־פי נתוני סקר מ־2019, שנערך על השנים 2015-2016 - 91% מבוגרי מה"ט מועסקים בכלל ו־66% מועסקים בתחום המסוים שלמדו.
"הלימודים גם נוחים, כי הם נמשכים שנתיים בלבד ויש אפשרות לשלוש שנים עם לימודי ערב לסטודנטים שגם עובדים.
"אבל ללא ספק, היתרון המשמעותי ביותר הוא השכר הגבוה שהבוגרים מקבלים".
כמה משתכרים בוגרי ההשכלה הטכנולוגית?
"בסקרים שאנחנו עורכים מדי שנתיים עלה, שהשכר הממוצע של הבוגרים ב־2019 רשם עלייה ריאלית של 13% לעומת שכרם ב־2017. זאת בעוד השכר הריאלי במשק באותה התקופה עלה ב־9.5%.
"שכר הוא אחד האינדיקטורים הגדולים במשק לביקוש, ומעסיקים מוכנים לשלם היטב למי שיבצע את התפקיד המסוים שהם צריכים".
לדבריה, בשנים הראשונות לאחר תום הלימודים השכר הממוצע של הבוגרים עומד 11,300 שקל. בשלושה מהמקצועות השכר אף גבוה מהממוצע - הנדסה אזרחית (בניין): 13,163 שקל, תוכנה: 12,493 שקל וחשמל: 11,910 שקל. "בחמש השנים האחרונות חל גידול חד במספר הלומדים במגמות אלה במכללות של מה"ט. זה מעיד על כך שהביקוש לבוגרים, כפי שהוא מתבטא ברמות השכר, מיתרגם לעלייה בביקוש ללימודים ולגידול במספר הלומדים. זו מערכת שמגיבה מהר מאוד לשינויים במשק, כי מדובר בלימודים פרקטיים. אנשים באים ללמוד, כי הם מצפים לעבוד. זאת בשונה מהאקדמיה, ששם לוקח יותר זמן למערכת להגיב לשינויים בשוק".
נתון מעניין נוסף שהיא מציינת עולה מסקירה שערך הכלכלן הראשי בשנת 2018, שבה בדק את התשואה להשכלה של בוגרי מה"ט אל מול בוגרי האקדמיה. התוצאות מלמדות שההכנסה החציונית של בוגרי מה"ט מדופלמים במקצועות ליבה טכנולוגיים גבוה משכר בעלי תואר אקדמי במדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות, וזהה לשכרם של בעלי תואר פרופסיונלי, כגון כלכלה, מינהל עסקים ומשפטים במכללות אקדמיות.
"אנשים באים ללמוד מקצוע שהם רוצים לעבוד בו. יש קשר ישיר בין הפריון המקומי לבין העובדה שחסר כוח אדם מיומן ומותאם. אי אפשר להניע משק בלי כוח אדם מיומן", היא מסכמת.
כיצד השפיע משבר הקורונה על תעסוקת בוגרי מה"ט?
"נתונים של משרד העבודה הראו שהמועסקים במקצועות טכנולוגיים נפגעו פחות. מדו"ח התעסוקה שפרסמה זרוע העבודה במשרד עלה, כי שיעור האבטלה בתקופת הקורונה בקרב בוגרי מה"ט היה נמוך במיוחד בהשוואה למוסדות לימוד אחרים, ועמד באוגוסט 2020 על 8.4% בקרב הנדסאים וטכנאים מוסמכים בהשוואה לבוגרי מוסדות על־תיכוניים אחרים, שם נרשמה אבטלה של יותר מ־10%. אחוזי האבטלה בקרב בוגרי מה"ט דומה לזה של מוסדות אקדמיים - 7.5%.
"הנתונים מעידים, ככל הנראה, על סוג העבודות של הבוגרים במה"ט, שהוגדרו כחיוניות במהלך המשבר.
עד לפני המשבר המערכת נהנתה מגידול שנתי משמעותי במספר הסטודנטים בשיעור של כ־8% מדי שנה. הקורונה האטה את העלייה, לצד תחושת השהיה כללית באוויר".
* הרישום ללימודים במסגרת מה"ט מתבצע ישירות אל מול המכללות הטכנולוגיות (פרטים על המכללות ניתן למצוא באתר מה"ט) מתבצע לאורך כל השנה עד לפתיחת שנת הלימודים בחודש אוקטובר.
